אנגליה גררה את האי הבריטי לברוך פוליטי-כלכלי, ובסקוטלנד מחממים מנועים לקראת 2023

אם בשנות ה-80 התומכים בעצמאות רצו להרחיק את הנפט הסקוטי מידיה של ראש הממשלה דאז, מרגרט תאצ'ר, עכשיו הם מדברים על בתי חולים מתפקדים יותר ונהלי בידוד ברורים יותר

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גראפיטי על בקתה בבלקפורד, בסקוטלנד

ביום שני ננעל בסקוטלנד כינוס הסתיו של המפלגה הלאומית הסקוטית, SNP. מלבד העיסוק הברור בהתמודדות עם הקורונה, על האג'נדה הונחו שלושה נושאים עיקריים: משבר האקלים, הבחירות המקומיות של 2022 – וחידוש הדחיפה לעצמאות סקוטלנד מבריטניה. לפני פתיחת הכינוס, הקדימה ואמרה מנהיגת המפלגה והשרה הראשונה של סקוטלנד, ניקולה סטרג'ן, שתפעל לקיום משאל עם נוסף ב-2023 בנושא העצמאות.

לכאורה, לאנגלים יש ממה לחשוש. מאז 1997, אז סקוטלנד זכתה לפרלמנט משלה ולרמה מסוימת של חירות בתוך המבנה הפוליטי המוזר של הממלכה המאוחדת, הקריאות לעצמאות רק הולכות ומתחזקות. ה-SNP, שמקדמת במוצהר אג'נדה בדלנית, שמרה על האחיזה במושכות השלטון בפרלמנט הסקוטי מאז 2007, ואף הובילה משאל עם ב-2014, שנכשל ברוב יחסית קטן.

ניקולה סטרג'ן ב-2015צילום: רויטרס

המצב הפוליטי-כלכלי כולו לא מזהיר במיוחד באיים הבריטיים. הברקזיט, כידוע, עדיין לא הניב את הפירות שהובטחו לכל מי שהצביעו בעדו. ובהתחשב בכך שתושבי סקוטלנד הצביעו ב-2016 באופן גורף שברצונם להישאר באיחוד האירופי, סביר להניח שרוב הסקוטים לא מרוצים במיוחד מהברוך שלתוכו נגררו. וכמובן, ההתמודדות של הממשלה הבריטית עם הקורונה גם לא קונה לה הרבה תומכים באדינבורו וגלזגו, ומעניקה רוח גבית לתומכי עצמאות שסבורים אולי שניהול צמוד של המשבר על ידי ממשלה סקוטית עצמאית היה עשוי להיות טוב יותר.

בעיתוי שכזה, הצהרתה של סטרג'ן עשויה להעיד על כאב ראש עתידי בשביל ראש הממשלה הבריטי, בוריס ג'ונסון, או מי שלא יהיה שיישב על הכיסא שלו בעתיד. זו הצהרה שלא נובעת רק מסנטימנט בדלני לאומי: אם סטרג'ן וחבריה אכן יוכלו לקיים משאל עם על עצמאות סקוטלנד, תהיה זו, בעקיפין, הצבעה על החזרה של המדינה לחיקן של שאר מדינות אירופה. זו תהיה גם הצבעה על היכולת לנהל טוב יותר את משאבי המדינה, בהשראת הקורונה. אם בשנות ה-80 התומכים בעצמאות רצו להרחיק את הנפט הסקוטי מידיה של ראש הממשלה דאז, מרגרט תאצ'ר, עכשיו הם מדברים על בתי חולים מתפקדים יותר ונהלי בידוד ברורים יותר.

אדינבורו, סקוטלנדצילום: Konrad Weiss / Shutterstock.com

Let me in, I need to go back out again

בפועל, לא ברור אם זו אכן הצהרה שראוי להתייחס אליה. יכול להיות שב-2023 סטרג'ן אכן תעמוד בהבטחתה, סקוטלנד תצא שנית לקלפיות ואולי אפילו תצביע הפעם על התנתקות מהממלכה המאוחדת. אבל מוקדם מדי לדעת. פוליטיקאים מצהירים הצהרות כל הזמן. זה, מילולית, התפקיד שלהם. ואולם הנינוחות שבה סטרג'ן יכולה פשוט להצהיר שהיא פועלת למען המטרה הזו, הקלות שבה הדברים מתקבלים והמקום אותו הם תופסים בסדר היום הסקוטי (והבריטי כולו) אומרים דבר מה לגבי הנוכחות של תנועת הבדלנות הסקוטית בנוף הפוליטי הבריטי.

מעבר לכך, לא בטוח עד כמה יש פה יותר מהצהרה ותו לא. כמו חתול עגלגל שמתחנן שיפתחו לו את הדלת ואז מהסס לצאת, נראה שהסקוטים נחושים להמשיך לאיים בפרישה – אך לא להוציא את האיום לפועל. לסקוטים היה פרלמנט משלהם מאז 1997, אך לקח ל-SNP עשור עד שהצליחה לשים את המנהיג שלה, אלכס סלמונד, בראש המדינה. וכשהסקוטים זכו סוף סוף למשאל עם על עצמאות ב-2014 – המתנגדים לעצמאות זכו, עם 55.3% מכלל המצביעים. סלמונד, שראה בעצמאות סקוטלנד כמשימה העיקרית של המפלגה שלו, התפטר והוחלף מאז בסטרג'ן.

תושב סקוטלנד תומך בעצמאות בביתו בגלזגו, 2014צילום: אי־פי

הבחירות האחרונות, שנערכו במאי, המשיכו את המגמה האמביוולנטית הזו. מצד אחד, הגוש הבדלני של SNP, לצד הירוקים, רק התחזק. במבט ראשון, מגמה שכזו עשויה להעיד שהסקוטים נוטים לתמוך יותר בעצמאות המדינה שלהם.  ואולם אין זה בלתי סביר להניח שהתמיכה בסטרג'ן ומפלגתה נובעת מסיבות שאינן בהכרח רצון לראות סקוטלנד עצמאית. יש במדינה לא מעט ביקורת על שתי המפלגות המתחרות – הלייבור והשמרנים – והתפקוד של סטרג'ן במהלך הקורונה קנה לה לא מעט תומכים. כשתגיע השעה לערוך משאל עם שני, סביר להניח שלא מעט מאותם תומכים לכאורה ב-SNP יצביעו דווקא נגד עצמאות.

סטרג'ן יודעת את זה, ולכן הקפידה לציין במאי שהיא רוצה לדחוף למשאל עם שיערך לאחר שבריטניה, בתקווה, תספיק להתאושש ולהתגבר על הקורונה. אולי היא סבורה שבזמן הזה תוכל לשקם עוד את ארצה, ולהוכיח לספקנים שמי שמתפקדת כראוי בתור השרה הראשונה של סקוטלנד, יכולה לתפקד עוד יותר טוב בתור ראשת ממשלה או נשיאה של סקוטלנד העצמאית. אולי היא סבורה שתוכל לנהל קמפיין עצמאות יותר טוב ללא מגבלות הקורונה. בכל מקרה, היא חזרה על אותו המסר בדיוק לפני כינוס המפלגה: המסע לקידום תוכנית העצמאות הסקוטית יחל רק ברגע שניתן יהיה לנהל אותו בצורה "מלאה, רגילה ואנרגטית".

נגני חמת חלילים בעת הקורונה, סקוטלנדצילום: Jane Barlow/אי־פי

בינתיים, סטרג'ן בעיקר משדרת אותות פיוס לשכנה-עמיתה הדרומית. במקום מילות תוכחה על התנהלותו הכושלת של ג'ונסון במהלך המשבר, או הרצון לחזור לחיק הקהילה האירופית, היו לה הפעם רק מילים בשבח הדמוקרטיה ורוח שיתוף הפעולה. לדבריה, "הממשלות של בריטניה וסקוטלנד יכולות להגיע להסכמה ברוח שיתוף הפעולה, כדי להרשות למשאלת הלב הדמוקרטית של תושבי סקוטלנד להישמע ולהילקח בחשבון". האם מילים אלו הן למעשה יריית הפתיחה של מרוץ העצמאות הסקוטי השני, ואולי גם המוצלח? ימים יגידו.

עודד פוירשטיין - צרובה

עודד פוירשטיין | ארצות הבריט

עודד פוירשטיין הוא דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ומנחה הפודקאסט של היסטוריה גדולה בקטנה. כשהוא לא בוהה בטקסטים הוא מעביר הרצאות על היסטוריה מערבית או מסדר את הבית בעקבות החתולה שלו. שותה את התה בלי סוכר, תודה רבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker