איראן יכולה לישון טוב בלילה

למרות הדיווחים והקולות שטוענים שארה"ב נמצאת רגע לפני תקיפה צבאית באיראן, בחינה של המצב בשטח מראה שטראמפ בעיקר מדבר

ניצן פוקס
ניצן פוקס
נשיא איראן חסן רוחאני
נשיא איראן חסן רוחאניצילום: AFP
ניצן פוקס
ניצן פוקס

איראן היא מדינה הררית ברובה, עם מדבריות רחבות, אוכלוסיה של כ-80 מיליון איש, כחצי מיליון מתוכם בשירות צבאי פעיל ועוד 300 אלף בשירות מילואים. לאלה אפשר להוסיף עוד כמיליון איש הקשורים למליציות הבסיג'. לאיראן יש רשת של מליציות וארגוני טרור הפרושים במזרח התיכון, מתימן עד סוריה וכנראה גם תאים רדומים באירופה וארה"ב. היא יכולה, לפחות תיאורטית, להבעיר בו-זמנית את מיצרי הורמוז, באב אל-מנדב, דרום וצפון וישראל ואתרים באירופה.

למה אני מספר לכם את זה? בשבועות האחרונים נשמעים עוד ועוד קולות שאומרים שארה"ב עומדת בפני תקיפה צבאית של איראן. יש אף שקוראים לארה"ב לתקוף ממש את איראן, כמו לדוגמה חבר הסנאט טום קוטון, שקרא לנשיא לתקוף את איראן ולהגן על "אינטרסים אמריקאים".

טראמפ על מדשאת הבית הלבן
טראמפ על מדשאת הבית הלבןצילום: Evan Vucci/אי־פי

כל הקולות הללו מתעלמים מכך שפעילות צבאית נגד איראן, ודאי פלישה צבאית שתהיה דרושה במקרה שירצו להכריע את משטר האייתוללות, תהיה כאב ראש עצום לכל ממשל אמריקאי, בטח אחד שבו עומד נשיא שמשתדל להימנע מלסבך את ארה"ב ב"מלחמות מיותרות".

הקול קול טראמפ והידיים ידי אובמה

אנחנו כל הזמן שוכחים שעל אף שטראמפ אולי נראה כמו קאובוי שולף אקדחים, הוא דומה יותר לאובמה מאשר לג'ורג' וו. בוש. הסתכלו בעובדות:

כשגואידו בוונצואלה הכריז על הפיכה נגד מדורו, ארה"ב לא שלחה ולו איש קומנדו יחיד לעזרתו של גואידו. שום אזור סיוע הומניטרי לא הוקם ושום מפציץ לא טס לקראקס להבהיר לגנרלים שאם לא יתמכו בגואידו, הם יחוסלו יחד עם מדורו. טראמפ התבונן מהצד כיצד מנהיג האופוזיציה שהוא תומך בו מנסה להפיל את מדורו ונכשל.

חואן גואידו בקראקס
חואן גואידו בקראקסצילום: Carlos Garcia Rawlins/רויט

מקרה דומה קרה במהלך כהונתו הראשונה של אובמה ב-2009 באיראן, כשמפגינים יצאו לרחובות למחות נגד זיופים לכאורה במערכת הבחירות לנשיאות באיראן. אובמה הסתכל מהצד בעוד טהרן שברה את רוחם (וגופם) של המפגינים.

בסוריה, טראמפ רצה להוציא את הכוחות האמריקאים מן המדינה, כוחות שאובמה הכניס לשם. מבחינתו של טראמפ אם הכוחות הצליחו לנצח את דאע"ש, הם השיגו את מטרתם והגיע הזמן לחזור הביתה. מי יודע מה היה צריך להגיד בולטון בשביל שההחלטה לא תצא לפועל.

ולבסוף, איראן. טראמפ נתפש כמי שנאבק נגד ההתפשטות האיראנית במזרח התיכון, אך בחינה קצת יותר מדוקדקת חייבת להעלות את השאלה אם באמת טראמפ נלחם באיראנים, או שמא הוא פשוט רוצה עסקה טובה יותר איתם.

זירת הפגנה ברחוב, שוטר בקסדה מניף אלה ומולו מפגין בחולצה ירוקה מניף אלה גם הוא, ומאחוריהם אופנוע משטרה מוטל על הכביש
הפגנה בטהראן, 2009צילום: אי-אף-פי

ב-2018 טראמפ יצא מהסכם הגרעין עם איראן בטענה שהיא "עסקה גרועה". היציאה מהעסקה החזירה את הסנקציות האמריקאיות על איראן שאכן החלישו אותה כלכלית, אך לא הצליחו לשתק אותה. אולם חוץ מחזרתן של הסנקציות, שלא ברור אם יצליחו להביא למיטוט שלטון האייתוללות, מה עוד עשה טראמפ נגד האיראנים? הפציץ מחסני נשק בסוריה? עקר את חיזבאללה מלבנון? חילק עותקים בחינם של "פסוקי השטן" של סלמאן רושדי?

טראמפ לא רוצה באמת בנפילת האייתוללות. עובדה – הוא חוזר ואומר גם מול תוקפנות איראנית שהוא "מוכן לדבר". אפילו ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי הנצי שלו שכנראה היה שמח לראות טנקים אמריקאים בטהרן, התיישר עם הבוס והבהיר ש"אמריקה מוכנה לדבר עם איראן אך גם מוכנה להגיב". כמו אובמה, טראמפ מעוניין להשתמש בנשק הסנקציות בשביל להכריח את האיראנים לשוב לשולחן המשא ומתן. אם היה רוצה להפיל את שלטון האייתוללות היינו רואים כבר מפציצי B-2 מעל איראן.

סיכום

מי שמסתכל אל טראמפ וחושב שהוא שיושיע את המזרח התיכון מאיום האייתוללות התבלבל בנשיא. טראמפ אינו מתעניין במשחקי הכוח במזרח התיכון, ודאי לא מספיק בשביל לסכן את ארה"ב בעוד מלחמה הרחק מן הבית. האיראנים ימשיכו לבדוק את הגבולות וארה"ב תמשיך לאיים על טהרן ש"אל לה לבדוק את נחישותה". אם לשפוט אבל לפי מצבו של מדורו, לרוחאני ולח'מינאי אין יותר מדי ממה לחשוש בשלב הזה.

ניצן פוקס

ניצן פוקס | |המשחק הגדול

ניצן דוד פוקס הוא המייסד והמנהל של אתר "" העוסק בגיאופוליטיקה ויחסים בינלאומיים. 

"המשחק הגדול" עוסק בתכנים המשתנים של הזירה הבינלאומית – אינטרסים של מדינות, שחקנים ותהליכי עומק, ונותן תמונה ברורה של האירועים הקורים בעולם והמגמות המעצבות אותו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ