הכירו את הקולקטיבו - המליציות של מדורו שנוצרו בהשראה איראנית - ניצן פוקס - הבלוג של ניצן פוקס - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את הקולקטיבו - המליציות של מדורו שנוצרו בהשראה איראנית

לאחר ניסיון ההפיכה של צבא ונצואלה נגד צ'אבז, הוא הבין שכדי להגן על עצמו ועל המהפכה נדרש מנגנון ביטחון נפרד. מנגנון דומה לזה שהיה באיראן - הבסיג'

הנשיא מדורו
HANDOUT/רויטרס

מדורו וחואן גואידו הם לא השחקנים היחידים במשבר בוונצואלה. בסיקור התקשורתי של גל ההפגנות הנוכחי בוונצואלה כמעט ולא מתייחסים לשחקן אחד חשוב, שחקן שהוא כמעט אנונימי, בוודאי לקורא הישראלי, למרות שהוא יהיה קריטי בימים ובשבועות הקרובים – ה"קולקטיבו" (Colectivo).

מי הם הקולקטיבו? הם מיזוג מוזר של ארגוני רווחה חברתית עם מליציות חמושות – דמיינו חברים ב"נוער העובד והלומד" שמסתובבים על אופנועים וחמושים. אה, ונותנים מכות למפגיני אופוזיציה. במקרים רבים הקולקטיבו הם שהיו אחראים למעשי אלימות נגד מפגינים בוונצואלה, והם שעזרו למדורו וצ'אבז לפניו להחזיק כל-כך הרבה זמן בכס השלטון בקראקס, למרות כל הכישלונות הכלכליים.

מדוע הם חשובים? הם בנויים כקבוצות אוטונומיות ששולטות כל אחת בשטח קטן. הן מעניקות שירותי רווחה בו בזמן שהן אחראיות על הביטחון, וחלקן סוחטות מקומיים ועוסקות בסחר בסמים. המשמעות של המבנה שלהם ותפקודם הוא שאם הם ירצו, הם יתעמתו באלימות נגד המפגינים. אם יהיה צורך, הם יתעמתו עם הצבא. ואם הם יחליטו שהם אינם מוסרים את הנשק במקרה שמדורו ייפול (אם הוא ייפול), הם יוכלו לגרור את המדינה למלחמת אזרחים.

ולכל הסיפור הזה יש אפילו טוויסט שיעניין את הקורא הישראלי – לעיצוב הקולקטיבו תרמו משמרות המהפכה, שעזרו לעצב אותם בדמות מליציות הבסיג' באיראן. לאיראן יש אינטרס משמעותי לוודא שמדורו ישרוד גם את גל ההפגנות הנוכחי. עוד נגיע לזה.

תושבי קראקס, בירת ונצואלה, מחכים בתור לקבל תלושי מזון
Ariana Cubillos/אי-פי

תחילתם של הקולקטיבו

הקולקטיבו התחילו כארגוני רווחה בשם "המעגלים הבוליברים" (Círculos Bolivarianos), שהוקמו על ידי הוגו צ'אבז ביוני 2001 בשביל לקדם את המהפכה הסוציאליסטית ולשנות את השכונות העניות של ונצואלה. המעגלים הבוליברים סיפקו שירותי רווחה לקהילות שבהן הם הוקמו, כמו שיעורים פרטיים לתלמידים מתקשים, איסוף תרומות לתרופות וארגון אירועים לקשישים.

בו בזמן המעגלים גם שימשו לאינדוקטרינציה, מפיצים את המסרים של "המהפכה הבוליברית" ומגייסים עוד חברים לתנועתו של צ'אבז. עד כאן – ארגוני רווחה חברתית לגיטימיים (בערך).

הפוטנציאל שלהם ככוח פוליטי אלים התגלה באפריל 2002, בניסיון ההפיכה של הצבא נגד צ'אבז. חברים במעגלים הבוליברים ארגנו הפגנות בעד צ'אבז, בעודם נאבקים במפגינים נגדו. בכמה מקרים חברי המעגלים פתחו באש נגד המפגינים, הרגו או פצעו עשרות. הם היו חשובים בהפגנות בעד צ'אבז ולקחו חלק גם בתיאום מול אלמנטים בצבא ונצואלה שרצו בחזרתו של הדיקטטור.

לאחר ניסיון ההפיכה של הצבא, צ'אבז הבין שבשביל להגן עליו ועל המהפכה נדרש מנגנון ביטחון נפרד; מנגנון ביטחון פוליטי שישמור וישרת את המהפכה. הוא החליט להפוך את המעגלים הבוליברים לקולקטיבו – קבוצות חמושות תחת המטריה של הממשלה, שיקבלו מימון וציוד ממשלתי בשביל לבצע משימות של "אכיפת הסדר".

הקולקטיבו צמחו והתפשטו ברחבי ונצואלה. כיום הם שולטים בכ-10% מהערים והעיירות בוונצואלה, עם ריכוז משמעותי בבירה קראקס. הם שימשו לא רק בדיכוי הפגנות, דוגמת הפגנת הסטודנטים ב-2007, אלא גם בטיפול בסכסוכי עבודה עם עובדים שובתים. הודות לעובדה שהם אינם לובשי מדים, הממשלה יכולה להשתמש בהם בשביל לפעול באלימות נגד מפגינים, מבלי שהאצבע המאשימה תופנה אליה. השימוש באזרחים גם יוצר בלבול בקרב קבוצות האופוזיציה, שאינן יודעות מי חבר אופוזיציה ומי חבר קולקטיבו שהסתנן לשורותיהן.

הקשר האיראני

הבעיה שעמדה מול צ'אבז אינה ייחודית לו. כל משטר מהפכני נאלץ להתמודד עם איום מצד הצבא, שבדרך כלל שומר על אופי שמרני יותר. הפתרון שצ'אבז נתן לבעיה גם הוא אינו ייחודי – האיראנים חשבו עליו לפניו, והרבה יותר בגדול.

מצעד של משמרות המהפכה באיראן
Ebrahim Noroozi/אי־פי

כפי שכתבתי כאן בעבר, משטר האייתוללות הקים גוף ביטחון נפרד ומתחרה לצבא הסדיר, שכל מטרתו לשמור על המהפכה ולהפיץ אותה – כוחות משמר המהפכה האיסלמית, שלהן יש זרועות יבשה, אוויר וים, וזרוע נוספת של מליציות – הבסיג'.

הבסיג' הם ארגון התנדבותי שפתוח לאזרחים איראנים המעוניינים לעזור באכיפת הסדר ושמירת החוק. חברות בבסיג' נעשית לא רק מסיבות אידיאולוגיות – היא עוזרת בקידום, יצירת קשרים עסקיים וכניסה לאוניברסיטה, עם 40% מהמקומות באוניברסיטאות באיראן ששמורים על-פי חוק לחברי הבסיג'.

כמו הקולקטיבו, המשטר האיראני משתמש בבסיג' בשביל להפר התכנסויות של ארגוני אופוזיציה ולפעול באלימות נגד מפגינים, מבלי להסתכן בזעם ציבורי נגד השלטון. יתרון נוסף הוא שהם יוצרים בלבול בקרב האופוזיציה – מי חבר אופוזיציה ומי חבר בסיג'? ביטחון ואמון בין חברי אופוזיציה מוחלף בחשדנות ופרנויה.

הבסיג' הופעלו בכמה מקרים נגד מפגינים איראנים, כשהדוגמה המפורסמת ביותר היתה ב-2009 במהלך ההפגנות סביב הבחירות לנשיאות איראן. חברי בסיג' יצאו לרחובות כמעט באותה מהירות שבה יצאו המפגינים, יוצרים הפגנות בעד המשטר, מתעמתים עם מפגינים ומתאמים את פעולותיהם יחד עם המשטרה. הם שימשו בשביל להפר הפגנות סטודנטים ונשלחו על ידי המשטר לאתר ולתפוס מנהיגי מחאה מקומיים.

באותה שנה שבה מליציות הבסיג' הכו מפגינים בטהרן, תת-אלוף מוחמד רזא נקדי ממשמרות המהפכה ליווה את שר הביטחון האיראני, גנרל מוסטפה מוחמד נג'אר, בביקור רם דרג בוונצואלה באפריל 2009. מוחמד רזא נקדי באותו שלב היה ראש יחידת המודיעין של מליציות הבסיג' והיה אחראי, לפי ממשלת ארה"ב, לחקירה ועינוי של מנהיגי אופוזיציה במהלך גל ההפגנות במטרה להשיג מידע ולהביא אותם לפרסם "וידויים" על היותם סוכני אויב. נקדי התמנה לראש מליציות הבסיג' באוקטובר 2009.

חיילים בצבא ונצואלה בצעדה לכבוד יום העצמאות של המדינה
בלומברג

מטרת הביקור, כך לפי נקדי עצמו, היתה לייעץ ולעזור לצ'אבז לעצב את הקולקטיבו שלו בדומה למליציות הבסיג'. דוגמה לתוצאות של אותו ייעוץ ניתן למצוא בתוכניות של ממשלת ונצואלה למקרה של הפסד בבחירות ב-2012. על-פי התוכניות, שהודלפו לגופי תקשורת זרים, הקולקטיבו היו מופעלים בשביל לפזר התכנסויות של האופוזיציה ולהשתלט על שטחים בקראקס, כנראה במטרה לעצור את מנהיגי האופוזיציה. התכנון להשתמש בקולקטיבו כמעין "צבא אזרחי" תואם לשימוש האיראני באותן מליציות.

העתיד של ונצואלה

גל ההפגנות הנוכחי בוונצואלה הוא אינו גל ההפגנות הראשון נגד מדורו. לאיראן יש אינטרס להשאיר את מדורו, שהפך את ונצואלה לבסיס חשוב לפעילות איראנית בדרום ומרכז אמריקה, גם לכוח קודס וגם לחיזבאללה (הקורא המתעניין יוכל למצוא הרחבה בנושא במאמרי "חיזבאללה בע"מ"). סביר שאיראן תהיה מוכנה לתמוך במדורו במאבקו נגד המפגינים.

לצידו של מדורו נמצאים הקולקטיבו, כנופיות אלימות שהוכיחו שהן אינן מהססות לירות במפגינים בשביל לאכוף את הסדר. הן היו חשובות בגל ההפגנות ב-2014, כשחברי קולקטיבו ירו והרגו מפגינים, ביניהם מלכת יופי לשעבר.

מול כוחות עוינים כאלה, הסיכוי של המפגינים בוונצואלה להחליף את המשטר נראה נמוך.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם

*#