רוסיה מקדמת את מדיניות החוץ שלה במרכז אפריקה - באמצעות שכירי חרב - ניצן פוקס - הבלוג של ניצן פוקס - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוסיה מקדמת את מדיניות החוץ שלה במרכז אפריקה - באמצעות שכירי חרב

הנוכחות של רוסיה ברפובליקה המרכז אפריקאית מבוססת על קבוצת ווגנר. אם ווגנר תיכשל, מוסקבה תוכל לפזר אותה ולהקים חברה חדשה שתמשיך בפעילות

2תגובות
חיילים רוסים בחאלב
/אי־פי

מלחמה היברידית נשמעת בפעם הראשונה כתיאורית קונספירציה ולא תיאוריה חדשה של הפעלת כוח צבאי. המאמר שלפניכם מבקש להראות שאחד המרכיבים החשובים של המלחמה ההיברידית הרוסית – הפעלה של שכירי חרב למטרות הקרמלין – הוא לא קונספירציה, אלא עובדה. הפעילות של קבוצת ווגנר ברפובליקה של מרכז אפריקה מוכיחה שהקשר בין הקבוצה לקרמלין מגיעה לדרגים הגבוהים ביותר בה, והיא משמשת לצרכי מדיניות החוץ הרוסית לא פחות מהצבא הקונבנציונלי.

>>כך משתמשת רוסיה ברשתות חברתיות ושכירי חרב כדי להבעיר את העולם

הרפובליקה המרכז אפריקאית

הרפובליקה המרכז-אפריקאית (République Centrafricaine, להלן - CAR) קיבלה את עצמאותה מצרפת ב-1960. כמו מדינות רבות באפריקה, העצמאות מהמעצמה הקולוניאלית לא הביאה לשלטון דמוקרטי תקין, והמדינה חוותה סדרה של הפיכות ודיקטטורים. חוסר היציבות הפוליטית הביא כמובן לחוסר יציבות כלכלית. אף שמדובר במדינה עשירה במשאבים – זהב, יהלומים, נפט – היא במקום 188 מתוך 189 במדד הפיתוח האנושי של האו"ם.

גם היום המדינה נמצאת במשבר פוליטי, שתחילתו ב-2012. ב-2012 מורדים מוסלמים הדיחו את הנשיא המכהן בוזיזי (Bozizé) והעמידו נשיא חדש, מוסלמי, במדינה שרובה נוצרית (90%). ב-2013 החלו מליציות מוסלמיות לתקוף קהילות נוצריות ללא מענה מצד הרשויות. הקהילות הנוצריות הקימו בתגובה מליציות משלהן בשביל להגן על עצמן. שתי הקבוצות, מוסלמים ונוצרים, תקפו אחת את השנייה תוך ביצוע של פשעי מלחמה נוראיים, הכוללים שריפת כפרים שלמים על יושביהם, עינוי עצורים ואונס. בין 2013 ל-2016 נהרגו במדינה כ-6,000 איש, ועוד 450 אלף איש הפכו פליטים.

מורדי סלקה בדרום הרפובליקה המרכז אפריקאית
רויטרס

ממדי המשבר הביאו את מועצת הביטחון של האו"ם לשלוח משימת שלום למדינה ב-2014, נוסף לכוח שלום של האיחוד האפריקאי שפעל במדינה מאז 2013. ב-2014, תחת לחץ בינלאומי, המנהיג המוסלמי של הרפובליקה התפטר מתפקידו והמדינה נכנסה לתקופת מעבר. ב-2016 נבחר נשיא חדש, במה שרבים קיוו לראות בו סימן ראשון לתחילתו של תהליך שיביא שלום ויציבו במדינה.

זה לא קרה.

נכון ל-2017 ברפובליקה עדיין פועלות כ-18 קבוצות מורדים, ששולטות על רוב הטריטוריה במדינה. כמו בלוב או אפגניסטן, השליטה של קבוצות מורדים מונעת הגעה של שירותי ממשל לאזורים השונים במדינה ומפריעה למנהל תקין. אין צורך לציין שחברות מעדיפות שלא לפתוח עסקים במקומות הנשלטים על-ידי כנופיות חמושות, מה שפוגע בכלכלה של הרפובליקה ומונע ממנה לכרות את המשאבים הרבים בשטחה.

הקורא ודאי שם לב שתיאור המצב ברפובליקה דומה למצב היום של סוריה. בשתי המדינות יש ממשל מרכזי שאינו מתפקד, חסר שליטה על חלקים גדולים משטחו, עם רשת סבוכה של קבוצות מורדים השולטות בחלקים נרחבים משטח המדינה ומונעות כרייה או הפקה של משאבים בשטחן. הדבר האחרון שמשותף לשתי המדינות הוא שבשתיהן רוסיה פועלת באופן אקטיבי לעזור לממשל המרכזי להחזיר לעצמו את השליטה על המדינה.

בנגוי, בירת הרפובליקה המרכז אפריקאית
Siegfried Modola/רויטרס

אמא רוסיה לעזרה

בדצמבר 2013 מועצת הביטחון של האו"ם קבעה אמברגו נשק על הרפובליקה המרכז אפריקאית, אוסרת על אספקה של ציוד צבאי מכל סוג (נשק, כלי רכב, מטוסים) לקבוצות השונות ברפובליקה. יצוא נשק לכוחות הביטחון של הממשלה הותנה בקבלת אישור מראש של מועצת הביטחון של האו"ם.

בדצמבר 2017 רוסיה פנתה לקבל אישור לשלוח נשק ומדריכים בשביל לחזק את הצבא של הממשל המרכזי. הבקשה כללה משלוח של נשק קל – אקדחים, רובים, מכונות ירייה – ושליחת 175 מדריכים לשם אימון והדרכת הכוחות המקומיים. מתוך אותם 175 מדריכים, רק 5 היו מדריכים צבאיים. השאר היו "מדריכים אזרחיים".

מי הם אותם "מדריכים אזרחיים"? בקיץ 2018 שלושה עיתונאים רוסים נהרגו ברפובליקה המרכז אפריקאית בעודם חוקרים את הנוכחות של קבוצת ווגנר במדינה, אותה קבוצה של שכירי חרב שפועלת גם בסוריה. אתר החדשות העצמאי Znak דיווח על כוחות של ווגנר שנשלחים לאפריקה בשביל "להדריך". דיווחים מה-BBC, תחנת הרדיו הצרפתית Europe1 ומקורות אנונימיים ברוסיה כולם מצביעים על כך שהמדריכים האזרחיים הם שכירי חרב של קבוצת ווגנר, שנשלחו בחסות רשמית של מוסקבה לרפובליקה המרכז אפריקאית.

המשמעות היא שקיים קשר בין הקרמלין לקבוצת ווגנר. בפרק הקודם על מלחמה היברידית טענתי שהרוסים משתמשים בשכירי חרב בסוריה ואוקראינה ככוח צבאי נוסף לכוחות הסדירים. טענת נגד היא שבשני המקרים ווגנר פועלת באופן עצמאי, ככוח צבאי פרטי ואין לה קשר כלשהו עם הצבא הרוסי או הקרמלין, מעבר לתיאום ביטחוני. לפי הטענה הזו, ווגנר הגיעו לבקשת הסורים, והם פועלים ככוח פרטי עצמאי שלא במסגרת הפעלת הכוח הכוללת של רוסיה. המקרה של מרכז אפריקה שומט את הבסיס תחת הטענה הזו.

חיילים בלגיון הצרפתי מסתתרים מאחורי שקי חול. הרפובליקה המרכז אפריקאית, 2014
Edouard Elias / Getty Images

הבקשה של הפדרציה הרוסית ב-2017 ממועצת הביטחון היתה בעצם בקשה לאפשר לווגנר לפעול במרכז אפריקה. מתוך 175 המדריכים הרוסים, 170 מהם הם כנראה שכירי חרב של ווגנר. משלוח הנשק הרוסי כלל בעיקר נשק קל, נשק שיכול לשמש את כוחות הצבא של הממשלה או את ווגנר. דו"ח של מועצת הביטחון של האו"ם מכיר שהמדריכים אינם מבצעים רק תפקידי הדרכה, אלא מבצעים גם תפקידי הבטחה של שיירות ובתי חולים. לפי דיווחים שנאספו על ידי שלושת העיתונאים הרוסים שנהרגו במדינה, ווגנר הוצבו גם לאבטח מכרות. רוסיה נתנה לווגנר להיכנס בדלת הראשית, עם אישור מהאו"ם.

האינטרס הפוליטי של רוסיה

רוסיה לא נתנה לווגנר להיכנס בדלת הראשית בגלל רצון טוב, או אפילו מפני הקשרים בין מייסד ווגנר, האוליגרך יבגני פריגוז'ין, ופוטין. הפעילות של ווגנר ב-CAR משרתת את מדיניות החוץ של רוסיה, מה שמחזק את הטענה שהקבוצה היא זרוע של הפדרציה הרוסית, זרוע נוספת לכוחות הקונבנציונליים שלה.

מהן המטרות של רוסיה ב-CAR? המטרה הראשונה היא להשיג השפעה במדינה, כחלק ממהלך גדול יותר של רוסיה לבסס את מעמדה ביבשת אפריקה. CAR נמצאת בצומת דרכים שמפגישה את סודן, קמרון, צ'אד וקונגו. רובן של המדינות בעלות חשיבות כלכלית – סודן וקמרון הודות לנפט בשטחן, קונגו הודות למחצבים שלה. צ'אד היא כוח אזורי חשוב, שמעורב בסכסוך ב-CAR ופרטנר במאבק של המערב נגד ארגוני ג'יהאד באפריקה.

השפעה רוסית ב-CAR יכולה להתפשט למדינות סביב. שלוש מהמדינות הסובבות את CAR – צ'אד, סודן וקונגו – מעורבות בצורה זו או אחרת במשבר הפוליטי במדינה. צ'אד וסודן תמכו במורדים המוסלמים שם, בעוד קונגו נאלצה להתמודד עם זרם של פליטים שברחו אליה מאזורי קרבות. רוסיה תוכל להציג את עצמה כ"מתווך הוגן" בסכסוך ולהביא את המדינות השונות לפנות אליה בשביל לסיים אותו. כפי שהמעורבות בסוריה הפכה את רוסיה למתווך החדש במזרח התיכון, מעורבות ב-CAR תיתן לה מעמד דומה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא הרפובליקה המרכז אפריקאית פוסטן־ארשאנז' טואדרה בסנט פטרסבורג, במאי
Mikhail Klimentyev/אי־פי

השפעה רוסית על הממשל ב-CAR יכולה גם להביא את הממשלה לאשר הקמת בסיס רוסי קבוע במדינה. בתחילת ספטמבר 2018 רוסיה הגיעה להסכמה עם אריתריאה על הקמת בסיס לוגיסטי בנמל במדינה. הקמת בסיס נוסף, בלב היבשת, ייתן לרוסיה רדיוס פעולה נרחב באפריקה. הבסיס באריתריאה יוכל לתחזק לוגיסטית את הבסיס ב-CAR, בעוד זה יוכל להיות מרכז פעולה לכוחות מיוחדים וכוחות אוויר שיפעלו ברחבי היבשת.

הרוסים הראו בסוריה יכולת מרשימה בהפעלת כוחות מקומיים בליווי יחידות ספצנאז להשגת ניצחונות טקטיים ואסטרטגים. מודל הפעלת כוח כזה, המורכב בעיקרו מכוח מקומי עם כוחות מיוחדים רוסים, רלוונטי גם למדינות באפריקה כמו ניגריה או קונגו, המתמודדות עם קבוצות מורדים או טרוריסטים. הרוסים הוכיחו בסוריה שהם מסוגלים ומוכנים לפעול בנחישות בשביל משטר ידידותי להם. זו אחת הסיבות ש-CAR מלכתחילה פנתה לרוסיה בבקשה לתמיכה צבאית, מתוך הבנה שהרוסים יעשו את הנדרש להשיב את היציבות במדינה.

האינטרס הכלכלי של רוסיה

המטרה השנייה של רוסיה היא לקבל זכויות כרייה והפקת משאבים ב-CAR. המדינה עשירה בזהב, יהלומים, עפרות ברזל ואורניום, שנכרים היום בכמויות קטנות במכרות רדודים. נוסף לרמה הנמוכה של התעשייה, רבים מהמשאבים נמצאים בשטח בשליטת המורדים, מה שלא מאפשר הפקה שלהם.

רוסיה יכולה לפתור את שתי הבעיות הללו. לרוסיה הידע והציוד הדרוש לשם הפקת מחצבים בסקלה תעשייתית. כמדינה המובילה בעולם בהפקת יהלומים והשלישית בהפקת זהב, היא יכולה לסייע ל-CAR לפתח את המכרות שלה. בעניין המורדים, על אף שרוסיה תומכת בממשל המרכזי, היא מדברת גם עם המורדים במטרה להגיע להסכם הפסקת אש ולאפשר לכל הצדדים לחלוק ברווחים מתעשיית המשאבים.

סיור של כוח צרפתי בשוק בעיירה סיבוט, מצפון לבירת הרפובליקה המרכז-אפריקאית
אי־אף־פי

רוסיה הציעה ביולי 2018 לתווך בשיחות שלום בין הממשלה והמורדים בועידה שתוכננה לחרטום. CAR סירבה להצעה, בטענה שתהליך השלום היחיד שצריך להיות הוא זה של האיחוד האפריקאי, תהליך שעד היום נכשל לעצור את האלימות. על אף הסירוב של ממשלת CAR, רוסיה וסודן אירחו ביחד באוגוסט 2018 חלק מהמליציות, במטרה להתניע תהליך שלום. עם הזמן, הנשיא של CAR יגלה שמרחב ההחלטה שלו קטן במקביל להגדלת הנוכחות הרוסית, כלכלית וצבאית. בשלב מסוים הוא לא יוכל יותר לסרב להצעות של מוסקבה.

המהפכה הרוסית השנייה

הנוכחות של רוסיה ב-CAR מבוססת על ווגנר, שמקדם את מדיניות החוץ שלה כמו צבא, רק במחיר נמוך בהרבה. שכירי החרב של ווגנר מקבלים את משכורתם מהאוליגרך פריגוז'ין, לא ממשרד ההגנה הרוסי. כשאחד מהם נשבה או נהרג לא קם קול זעקה בציבור הרוסי, והקרמלין יכול להמשיך ולקדם את האינטרסים שלו. אם ווגנר תיכשל, כמו הגדודים הסלבונים, מוסקבה תוכל לפזר אותה ולהקים חברה חדשה שתמשיך בפעילות. אין מחיר לכישלון (למדינה הרוסית), רק רווח מהצלחה. הקרמלין שינה לחלוטין את כללי המשחק של הפעלת כוח.

נוכל להבין יותר טוב את המהפכה הרוסית אם ננסה לדמיין מה היה קורה אם במקום 170 "יועצים אזרחיים", רוסיה היתה שולחת פלוגת חי"ר רוסית. ראשית, יש את העלות הכלכלית. 170 חיילים שמשכורתם, מזונם, לבושם וציודם יהיו מסופקים על ידי משרד הביטחון הרוסי. רוסיה תצטרך לדאוג לשינוע שלהם ל-CAR ואז לבסיס במקום. בסיס משמעו שינוע של עוד ציוד, דאגה ללוגיסטיקה וכוח אדם נוסף לצרכי אדמיניסטרציה ומשמעת.

שנית, רוסיה תצטרך למצוא תירוץ בשביל לקבל אישור ממועצת הביטחון של האו"ם לשלוח את הפלוגה ל-CAR. כזכור, CAR נתונה לאמברגו נשק. במדינה יש שתי משימות שלום, אחת של האו"ם ואחת של האיחוד האפריקאי. מה התירוץ שיהיה לרוסיה לשלוח לשם פלוגה? אם תמיכה במשימת השלום, היא יכולה לעשות זאת דרך האו"ם.

חיילי הרפובליקה המרכז אפריקאית
Ben Curtis/אי־פי

שלישית, נניח שרוסיה היתה מצליחה לקבל אישור מהאו"ם. שליחת פלוגת חי"ר תעורר את תשומת ליבן של המעצמות המתחרות לה באפריקה: סין, ארה"ב וצרפת. ארה"ב וצרפת יוכלו להשתמש בפלוגה כהצדקה להגדיל את נוכחותן שלהן במרכז אפריקה. פיקוד אפריקה של ארה"ב (United States Africa Command, USAFRICOM) יקדיש משאבים למעקב אחר הכוחות הרוסים, מה שיגביל את חופש הפעולה שלהם במדינה.

ורביעית, פוטנציאל הנזק. סיור של חיילים רוסים שמחוסל במארב משמעו ארונות קבורה שחוזרים הביתה לאימהות בוכות ולרחוב שרוצה לדעת מה הבנים עושים במדינה אפריקאית רחוקה. במקום להתעסק באינטרסים בלבד, הקרמלין יצטרך להתחשב בכבוד הלאומי.

כל אלה נמנעים עם השימוש בווגנר כ"יועצים אזרחיים". אין עלות בהפעלה שלהם, מעבר לציוד שהצבא הרוסי סיפק להם. מועצת הביטחון אישרה אותם בתירוץ שהם במדינה כדי לאמן את כוחות הצבא ולאבטח שיירות. האמריקאים והצרפתים לא הקדישו תשומת לב. ושכיר חרב שנהרג לא מעורר את דעת הקהל, לא מחייב את הקרמלין להתייחס אליו. למרות שנהרגו כ-300 שכירי חרב בסוריה עד היום, הקרמלין שומר על שתיקה בנוגע לאיך הם נהרגו ומה הם עשו בסוריה מלכתחילה.

מה שנשאר לקרמלין בשני המקרים הוא הרווח מהפעלת הכוח. השפעה פוליטית, הבאת יציבות למדינה, תפיסת שדות נפט או מכרות זהב ויהלומים, חיזוק התדמית של רוסיה בעיניי מנהיגים שנואשים לשליטה על המדינה שלהם – כל הרווחים של פעילות צבאית מוצלחת, בלי המחיר.

סיכום

השימוש של הקרמלין בשכירי חרב לקידום מדיניות החוץ שלו הוא מהפכני. רוסיה הצליחה למצב את עצמה בזירה הבינלאומית כמדינה שמכונה לקחת סיכון גבוה בשביל רווח גבוה, תוך שהיא ממזערת את הנזק שיכול להיגרם לה. שכירי החרב של ווגנר מקיזים את דמם בחזיתות רחוקות, בעוד רוסיה ממשיכה ומתחזקת. לא אופתע אם בשנים הבאות נראה עוד שכירי חרב רוסים בנקודות עניין למוסקבה ואולי אף העתקה של המודל על ידי מדינות אחרות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

גלולה על מזלג

כוחו של הבולשיט: קצת דרמה לא הרגה אף אחד. להפך

הכירו את אפקט הפלסבו: מצב שבו אנשים מרגישים טוב יותר, תסמיני המחלה משתפרים או נעלמים, אך בפועל לא ניתן להם שום טיפול בעל השפעה פרמקולוגית. מתן פלסבו הביא לנסיגה של תאים סרטניים, להקלה של כאבים כרוניים, לחץ וחרדה, דיכאון, כאבי גב ועוד

צעדת הנשים בארה"ב

תנועת MeToo# משפיעה במקום לא צפוי

ההתאחדות לכדורגל של אקוודור הודיעה באחרונה כי פיטרה את מאמן נבחרת הנשים ושני אנשים צוות נוספים, בגלל תלונה על הטרדה מינית שהגישה אחת השחקניות ■ אמנם בענף נרשמה התקדמות, אבל טיפול דחוף בבעיות שמהן הוא סובל – חיונית על מנת ליצור שוויון אמיתי

נטע ברזילי

לדורין אטיאס מותר לקרוא לנטע שמנה. לציבור מותר לעשות לה שיימינג על זה

דורין אטיאס עשתה קריירה משיימינג, באמצעות משטרת האופנה, הפינה של בתוכנית ערב טוב עם גיא פינס. אבל חוקי המשחק השתנו, והפרומו של "ידיעות אחרונות" לקראת הראיון איתה מעיד שהיא עומדת להיות בצד הפחות נעים שלו

כתבות שאולי פיספסתם

*#