ארה"ב משלמת את החשבון על הגנת החלום האירופי - ניצן פוקס - הבלוג של ניצן פוקס - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארה"ב משלמת את החשבון על הגנת החלום האירופי

מדינות אירופה נהנות מהברית עם ארה"ב ומהכוח הצבאי שלה, בזמן שהן מקצצות בתקציב הביטחון שלהן ומפנות אותו לתקציבים חברתיים. התוצאה היא מירוץ התחמשות בין רוסיה לארה"ב

תרגיל של חיילי נאט"ו בפולין
LAETITIA VANCON / NYT

הקריאה של אנגלה מרקל ועמנואל מקרון לצבא אירופי מאוחד היא הזדמנות טובה להיזכר מה הבעיה העיקרית של אירופה: הזנחה של הצבא הסדיר תחת המטריה הגרעינית של ארה"ב. מה שאירופה צריכה אינו צבא, אלא צבאות. ייתכן שזו תגובה לאיומים של טראמפ לצאת מנאט"ו, אך זו לא התגובה שצריכה להיות לקריאותיו של טראמפ.

טראמפ עירער על הרבה פרות קדושות של הממסד המדיני בארה"ב. הוא עירער על חשיבות הסחר החופשי ועל הצורך להתערב בסכסוכים שלא קשורים ישירות לאמריקה. אבל הערעור שעורר את התגובה החריפה ביותר היה על מערכת הבריתות של ארה"ב.

נשיא צרפת עמנואל מקרון וקאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל
Martin Meissner/אי־פי

טראמפ העז לטעון שלא רק שחלק מהבריתות לא רלוונטיות יותר – כמו נאט"ו – אלא גם שמרמים את ארה"ב. איך? אמריקה משלמת על הגנתן של מדינות עשירות ומבוססות מבלי שהן ישקיעו דבר בביטחון שלהן. יפן, דרום קוריאה, גרמניה, איטליה ועוד – כולן נהנות מהברית עם ארה"ב ומהכוח הצבאי והגרעיני שלה, בזמן שהן מקצצות בתקציב הביטחון שלהן. מדוע שארה"ב תשלם על הגנתן של מדינות אחרות?

הממסד המדיני באמריקה התפלץ כששמע את זה. מומחים מימין ומשמאל טענו שטראמפ פוגע במעמדה של ארה"ב כמעצמת על; שהוא אינו מבין את החשיבות במערכת הבריתות הקיימת לביטחון המדינה; שהוא מציג תמונה מעוותת של הרווחים וההפסדים. מעטים, אם בכלל, התייחסו לעובדה שהוא צודק: החלוקה בעומס במערכת הבריתות של אמריקה אינה מאוזנת. אמריקה סופגת את מחיר הביטחון של בעלות ברית, בנוסף על משימות השיטור העולמי שלה, ויש לכך השלכות חמורות.

שיווי משקל שלדי

לפני שאפרט בדיוק מהן ההשלכות, אני רוצה להכיר לכם תופעה מעולם האנטומיה האנושית. התופעה תעזור לנו להבין מה הבעיה בסדר הליברלי הנוכחי ומה יהיו ההשלכות. מהי התופעה? העיצוב מחדש של העצמות שלנו. העצמות שלנו נמצאות תמיד בשיווי משקל בין שתי קבוצות תאים: אוסטאובלסטים, שבונים עצם, ואוסטאוקלסטים, שמפרקים עצם. בהתאם למשטר העומסים על השלד, או בעקבות פגיעה בעצם – לדוגמה שבר – התאים מפרקים או בונים עצם. במקרה של עומס, אוסטאובלסטים יעבו את העצמות שסופגות יותר עומס בו בזמן שאוסטאוקלסטים ידקקו את העצמות שחוות פחות עומס.

לאורך זמן, הגוף יעבה או ידקק אזורים בשלד בשביל לעמוד באופן יעיל יותר בעומס שמופעל עליו. התופעה הזו היא הסיבה לעצמות החלשות של אסטרונאוטים בתחילת עידן החלל. השהות הארוכה בסביבה ללא כבידה אותתה לגוף שניתן לדקק את כלל השלד. כשהאסטרונאוטים חזרו לכדור הארץ, הם התקשו להתמודד עם העומס שהפעילה הכבידה עליהם. כיום בשהות ארוכה בחלל אסטרונאוטים נדרשים לבצע אימוני כוח בשביל למנוע הידללות של העצם.

דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים בפסגת נאט"ו בבריסל
Markus Schreiber/אי־פי

חלוקה לא הוגנת

את מערכת הבריתות של ארה"ב ניתן לדמות לשלד אנושי. השלד כולו נושא בעומס – טרור במזרח התיכון, תוקפנות רוסית, התחזקות סינית – אך החלוקה של העומס אינה שווה בין מרכיבי השלד. כלומר, חלק מהמדינות נושאות ביותר עומס בעוד אחרות נושאות בפחות ממנו. ככל שחוסר השוויון גדל, חלק מהמדינות נחלשות מהיעדר עומס בעוד אחרות נשברות מעומס חריג מדי – בדיוק כמו בשלד אנושי.

ארה"ב נושאת כמעט לבדה את ביטחון העולם. בעלות הברית שלה אינן יכולות – ולפעמים גם לא רוצות – להציע לה תמיכה צבאית משמעותית. ארה"ב נאלצת לשאת יותר עומס, מפני שהיא אינה יכולה לחלק אותו עם אף מדינה אחרת. אבל ככל שהיא נושאת יותר עומס, כן גדל חוסר האיזון. בעלות הברית שלה חשות בפחות עומס ונחלשות. היא אז צריכה לשאת ביותר עומס והתהליך חוזר חלילה, עד שיקרה אחד משניים: או שארה"ב תשבר, או שהשלד ישבר. אנחנו לא רוצים להגיע לנקודה הזו. לא כשהחלופות הן רוסיה, סין והגמוניה איראנית במזרח הקרוב.

אז מה עושים? ראשית יש להבין לעומק איך מתרחש תהליך ההיחלשות של מדינה. המטאפורה לעצמות נותנת מודל מחשבתי, אך היא לא מסבירה את התהליך בפועל. ישנן שתי קבוצות מרכזיות בשלד הבריתות האמריקאי: מדינות אירופה, העיקריות בהן הן גרמניה, צרפת ובריטיניה, ומדינות מזרח אסיה, העיקריות בהן הן יפן ודרום קוריאה. המשך הניתוח יוקדש למדינות אירופה.

חיילי נאט"ו בריגה, ב-2006
AP

יבשת בדעיכה

איך נחלשו מדינות אירופה? טוב, קודם אני צריך להוכיח שהן באמת נחלשו. נתחיל בחידה: מה לדעתכם שיעור המטוסים השמישים בחיל האוויר הגרמני? הכוונה מטוסים שחיל האוויר יכול לשלוח למשימה, נגיד מול דאע"ש בסוריה או – לא עלינו – נגד רוסיה במקרה של פלישה לאסטוניה? 80%? 90%? בכל זאת, גרמניה – סמל של מצוינות הנדסית וארגון נכון. אז כמה ניחשתם? אם ניחשתם 50% – צדקתם. רק מחצית מכוח האוויר של גרמניה יכול לצאת למשימות מבצעיות. השאר תקוע בבסיסים עקב מחסור בחלקי חילוף או בעיות במבנה המטוס. במספרים מוחלטים מדובר על כ-200 מטוסים, שליש מגודלו של חיל האוויר שלנו ועשירית מחיל האוויר הרוסי.

תמונת מצב דומה יש כמעט בכל מדינה אירופית. הצי הבריטי צומצם ל-77 כלי שיט, ללא שום נושאות מטוסים. מה שפעם היה הכוח הימי הכי חזק בשבעת הימים לא יכול לנהל מערכה אפילו באזור קריטי כמו המפרץ הפרסי. צרפת, מקום לידתו של גיוס החובה, לא רק ביטלה אותו, אלא גם קיצצה בכוח הצבאי שלה. צבא צרפת היום מונה 200 אלף איש ו-241 טנקים. צה"ל מונה 176 אלף איש ו-1,300 טנקים.

הסיבה שאני מדגיש את הטנקים היא מפני שבכל קרב מול צבא סדיר, לטנקים יש חשיבות מכרעת בהשגת ניצחון. רוצים לנחש כמה טנקים פעילים יש לרוסים? 2,700. גם אם נוסיף לכוח השריון הצרפתי את זה הגרמני והבריטי, לא נגיע למחצית המספר הרוסי. ואותו הדבר בגודל הכוח היבשתי: מבחינת כוח קונבנציונלי, אירופה חלשה יותר מרוסיה, סין או ארה"ב. למען האמת, כנראה שאפילו צה"ל יכול להגיע להישגים משמעותיים נגדה. מישהו רוצה לספח את כרתים?

חיילי צבא רוסיה בקרמלין
MAXIM SHEMETOV/רויטרס

וברצינות – מצב הכוחות המזויינים באירופה הוא בכי רע. למי שרוצה להתעמק בנושא, אני ממליץ על הניתוח המצוין של ד"ר יגאל הנקין במאמרו "לאן נעלמו צבאות אירופה" באתר מידה. אני אעצור פה – הראתי שאירופה חלשה. צבאית היא איננה קרובה אפילו לכוחה של ארה"ב. לאמריקאים אין ברירה אלא לפצות על החולשה האירופית, על ידי שליחת כוחות ליבשת, מה שגורם לרוסים להגדיל את הכוחות שלהם בגבול – כי הם רואים בנוכחות של מעצמה זרה איום עליהם. הגדלת הכוחות הרוסים מגדילה את האיום, מה שמחייב שליחת עוד כוחות אמריקאים ושוב יש לנו מעגל קסמים מסוכן לביטחון אירופה והעולם.

נאט"ו והמהפך ההיסטורי

איך קרה שאירופה הפכה לנטל ביטחוני במקום נכס? היסטורית, המעצמות האירופיות היו המובילות לא רק ברמת תיעוש והון כלכלי, אלא גם בעוצמת האש וגודל צבאן. רוסיה לא היתה איום על אירופה אלא להיפך, אירופה היתה האיום על רוסיה. והנה אנחנו עכשיו מסתכלים על מצב שבו הצבא הרוסי הוא החזק יותר, שבו רוסיה יכולה בקלות לאיים על היבשת כולה. ואירופה, שפעם חילקה את העולם לפי האינטרסים שלה, מסתכלת באימה על התמוטטות צפון אפריקה והמזרח הקרוב מבלי יכולת לעשות דבר. היא תלויה בארה"ב, רוסיה וטורקיה שיעצרו את האנרכיה מלהגיע לשעריה. איך זה קרה?

בקצרה: נאט"ו. טיפה יותר בהרחבה: חוסר האיזון בנאט"ו. כשמערב אירופה הצטרפה לנאט"ו ב-1949 המטרה היתה הגנה מפני פלישה סובייטית. האיום מברית המועצות היה אמיתי, וברור ומערב אירופה השקיעה משאבים משמעותיים בכוחות המזויינים שלה. אולם ככל שהמלחמה הקרה התקרבה לסיום, האירופים החלו להקטין את ההוצאה הביטחונית שלהם. ממשלות אירופה הבינו שבין אם יהיה להן צבא גדול או לא, ההרתעה המשמעותית מול ברית המועצות הוא הגרעין האמריקאי. וכיצד זוכים להגנת הטילים הגרעינים של ארה"ב? פשוט נשארים בנאט"ו. האירופים צימצמו הכוח הצבאי מתוך ראייה שהאיום היחיד הוא הסובייטים, והם לא יפלשו תודות להגנה הגרעינית האמריקאית.

מנהיגי נאט"ו
POOL/רויטרס

עם התפרקות ברית המועצות, הקיצוץ בתקציב הביטחון עלה הילוך. המעצמות האירופיות חשו שהנה הגיע קץ ההיסטוריה ואין עוד צורך בצבאות גדולים. הקיצוצים בצבא ביטאו גם הלך רוח פצפיסטי שהסתובב בבירות האירופיות. הן האמינו שאין עוד צורך בכוח קשה בשביל להשיג מטרות מדיניות. די בכוח הרך של אירופה כמעצמת תרבות וכמרכז תעשייתי בשביל להשיג את היעדים המדיניים של היבשת. ושוב, הן יכלו להרשות לעצמן לשקוע באשליות פצפיסטיות, הודות למגן שאמריקה סיפקה.

30 שנה אחרי תחילת הקיצוצים, נאט"ו נהפך להיות מופע של מדינה אחת: ארה"ב. שתי דוגמאות יספיקו להבהיר זאת:

הראשונה היא המשימה של נאט"ו באפגניסטן. למי שלא מכיר, המלחמה באפגניסטן היתה הפעם הראשונה שבה נאט"ו כברית צבאית פלשה למדינה אחרת. זאת בתגובה למתקפה על אחת השותפות בברית –  ארה"ב - בפיגועי 11 בספטמבר. על הנייר, נאט"ו אמורה לעזור לארה"ב להילחם באיומים על הסדר הליברלי. ובאמת על הנייר 20 מדינות שלחו כוחות לאפגניסטן לתמוך במאמץ האמריקאי נגד אל-קאעידה. אבל בפועל רובן שלחו קבוצות קטנות של בערך 100 חיילים, או רק צוותי אוויר ומטוסים. מי שהרכיבה את רוב הכוח של נאט"ו היתה ארה"ב, שהחזיקה 90 אלף חיילים במדינה. היחידה שהתקרבה למספר הזה היתה בריטניה עם 9,500 חיילים – כוח קטן פי עשרה מהאמריקאי.

חיילים גרמנים בטקס קבלת הפנים של נאט"ו בליטא,
INTS KALNINS/רויטרס

הדוגמה השנייה היא ההוצאה הצבאית של חברות נאט"ו. מבט חטוף בהוצאות הצבאיות של הברית ל-2016 מראה שארה"ב מוציאה פי 3 מכל שאר חברות נאט"ו באירופה ביחד, וההפרש לא נובע מהבדל בכוח הכלכלי. במשותף, לאירופה יש תמ"ג גדול מארה"ב. אז איך היא מוציאה שליש ממנה? מפני שהתעדוף שלה שונה. אירופה מעדיפה להוציא כסף על תוכניות רווחה ויוזמות לקידום השלום. שאמריקה תשלם את החשבון על הגנת החלום האירופי.

הקללה של אירופה

וזה מה שמרתיח את טראמפ והציבור האמריקאי. בעוד התשתיות בארה"ב זקוקות בדחיפות לתיקון או שיפוץ, ומאות אלפים מאבדים את עבודתם, ארה"ב שולחת טנקים ומערכות נ"מ לאירופה, שעסוקה בללעוג לתרבות האמריקאית ולהתנשא על ארה"ב. למה שארה"ב לא תנטוש את אירופה ותתן לה להתמודד בעצמה מול הדוב הרוסי ודאע"ש? את הכסף שארה"ב תחסוך היא תוכל להשקיע בגשרים העומדים להתמוטט אצלה או במערכת החשמל המתפוררת.

למזלה של אירופה, היא חוליה חשובה באירו-אסיה: מרכז אירופה מחובר למישור הרוסי הגדול, הלב של הענק האסיאתי הרוסי. היא גובלת בכמה גופי מים חשובים – האוקיינוס האטלנטי, הים התיכון, הים הבלטי והים הצפוני. היא בסיס לוגיסטי מצוין לפעילות במזרח הקרוב ובצפון אפריקה. לא סביר, בכל תרחיש שבו ארה"ב רוצה להמשיך ולהשפיע על אירו-אסיה, שהיא תעזוב את אירופה.

נגמ"שים של צבא אוקראינה בחצי האי קרים
AFP

אבל זה לא אמור לנחם את אירופה, או להצדיק את המשך הרפיסות שלה. להיפך: בגלל החשיבות של אירופה, ארה"ב תהיה מוכנה להמשיך ולשלוח כוחות צבא ליבשת, בשביל לאזן את האיום הרוסי. אך כל שליחה של כוח קונבנציונלי רק מעודדת את הרוסים להגדיל את כמות הכוחות שלהם. כך קרה שלראשונה מאז המלחמה הקרה, רוסיה הציבה טילים בליסטים בעלי יכולת נשיאה של ראש נפץ גרעיני בקלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין וליטא.

הרוסים טוענים שהם הציבו את הטילים בשביל לאזן מול פרישת מערכות יירוט טילים של האמריקאים ברומניה ופולין. כעת האמריקאים יצטרכו לאזן את הטילים הרוסים, מה שיצריך את הרוסים לאזן את האיזון האמריקאי וכן הלאה וכן הלאה, עד שמתישהו או שאחת תפשוט את הרגל או שתתחיל מלחמה. מרוץ חימוש דומה הכין את הקרקע למלחמת העולם הראשונה.

חזרה לימי התהילה

אז מה הפתרון למרוץ החימוש האמריקאי-רוסי, לעומס יתר על ארה"ב, למגמות הבדלנות באמריקה? שינוי בסדרי העדיפויות של אירופה. אירופה צריכה להבין שעליה לשלם על הביטחון של עצמה. שמדינת רווחה ללא הגנה היא אוטופיה המסתכנת בפלישה.

כוחות נאט"ו
Reuters

הגדלת תקציב הביטחון והגדלת הכוחות הסדירים תאפשר לאירופה לשאת יותר מהעומס בהגנה על היבשת. ארה"ב תוכל להקטין את טביעת הרגל הקונבנציונלית ולהותיר רק את ההרתעה הגרעינית. המדינות האירופיות יקחו את האחראיות להגן על השלמות הטריטוריאלית שלהן. המדינות הבלטיות, שבדיה, אוקראינה – המדינות היושבות על הגבול הרוסי – יגדילו את כוחן הצבאי להרתיע את הרוסים מביצוע מחטף דוגמת קרים. הן יוכלו להישען על מדינות במעגל השני – גרמניה, איטליה, צרפת ובריטניה – שיתגברו אותן במקרה של הסלמה.

החיזוק של אירופה יעזור לכל השלד של הסדר הליברלי לשאת טוב יותר את העומס המופעל עליו. ארה"ב לא תצטרך לפעול לבד במזרח התיכון ובמזרח אסיה, אלא תוכל להסתייע בבעלות הברית שלה. לדוגמה, הצי הבריטי יסייר בים סין הדרומי, בעוד הצבא הצרפתי יתמוך במדינות אפריקה במאבקן בארגוני טרור כמו בוקו חראם. נאט"ו יחזור להיות ארגון משמעותי, שיאפשר תיאום וחלוקה בעול של השיטור העולמי.

ויש עוד משמעות אחת אחרונה. בשנים האחרונות אירו-אסיה נהפכה להיות המגרש שבו רוסיה וסין בעיקר יוזמות, בעוד ארה"ב מנסה להגיב. התחזקות של אירופה וחזרתה למגרש המשחקים יפעיל על סין ורוסיה לחץ מכיוון חדש.

כמובן שתרחיש כזה הוא התרחיש האופטימי. לא התייחסתי לאתגרים המשמעותיים שעומדים מול אירופה דמוגרפית – אוכלוסיה מזדקנת וגדילת שיעור המוסלמים בתוכה. מצד שני, אלו גורמים שאיתם מתמודדת אירופה מפני המנטליות הפייסנית שלה. מי יודע כיצד תיראה היבשת חמש או עשר שנים אחרי תחילת תהליך ההתעצמות מחדש? אם אירופה תחליט להיענות לקריאתו של טראמפ ולשאת בעומס ביחד, ייתכן שנחזה ברנסאנס חדש.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

מסעדה בקלימנוס

מנהל מסעדה לא ענה למייל בעת חופשה - ופוטר. מה קבע בית המשפט?

העידן הדיגיטלי הביא לחיינו הרחבה כמעט בלתי מוגבלת של שעות העבודה - טלפונים, מיילים והודעות בלתי פוסקות, לפני ואחרי שעות העבודה, ובלי שכר על שעות נוספות. במדינות שונות נפסקו חוקים שונים שניסו להסדיר את הסוגיה

כתבות שאולי פיספסתם

*#