לעולם חוסן: כך תפתחו את התכונה החשובה ביותר להתמודדות עם אי־ודאות

יש ביננו אנשים שלא רק מצליחים לשרוד אלא ממש צומחים ומתפתחים בתוך סביבה של אי־ודאות. התכונה המאפיינת אותם היא חוסן אישי, ואפשר לרכוש, לטפח ולתרגל אותה - בחיים ובעבודה. צעד ראשון להעביר את המוח מתיאור הסיטואציה להתבוננות בה

נירית כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אזעקה באשקלון, 11 במאי. חוסן הוא תכונה אישית שעוזרת להתמודד עם קושי.קרדיט: NIR ELIAS/רויטרס
נירית כהן

"איך אני עוזר לאנשים שלי להתמודד עם האי־ודאות?", כך התחילה השיחה לפני שבוע. אחרי כמה שאלות הבנתי ש"אי־ודאות" היתה אנדרסטייטמנט. הארגון מחכה להחלטה מלמעלה, לקראת סגירה, והשאלה "האם תהיה לי עבודה עוד חודש?" משקפת בעיה עמוקה בהרבה. השאלה הזו שלחה אותי לחקור איך, למרות הכל, יש בינינו אנשים שלא רק מצליחים לשרוד אלא ממש צומחים ומתפתחים בתוך סביבה של אי־ודאות. איך זה קורה? מה עוזר לאנשים להוציא את המיטב ממצבים לא פשוטים? מה מונע מאתנו ליפול כשדברים לא הולכים כמצופה?

התשובה על השאלות האלה, מתברר, נמצאת ביכולת שאנחנו מכירים ממחוזות שפגשנו שוב השבוע: חוסן — המיומנות שתשמור עליכם גם בקריירה. אנחנו רגילים למצבי חירום. ורגילים לדבר על חוסן בהקשרים של המצב הביטחוני. אבל מתברר שבשנים האחרונות אותו חוסן צומח כמיומנות הכרחית בעולם עבודה משתנה, שמייצר לנו אתגרים ולחצים, אי־ודאות עסקית, ארגונית ואישית. אנשים בעלי חוסן אישי פגיעים פחות למכשולים. הם רואים מצבים לא רצויים כחלק מהחיים במקום כמה שמעכב אותם. והם לומדים לעבור דרכם ולצמוח.  

חוסן אישי מתייחס לאופן שבו אנחנו מתמודדים עם מצבים לא פשוטים בחיים ולסגנון ההתאוששות: במהרה ותוך כדי הבלגן. הדבר קשור ביכולתו של אדם לווסת את המחשבות והרגשות ולראות את האתגרים כהזדמנות ולא כאיום. הזדמנות לא רק להתמודד ולהמשיך, אלא ממש לצמוח. וכל זאת כדי להבטיח לעצמנו רווחה ואושר באופן בלתי תלוי בגורמים חיצוניים. חוסן לא מבטיח שלא ניכשל, אבל הוא כן עוזר לנו ללמוד ולצמוח כתוצאה מהכישלונות והאתגרים האחרים. 

להשתפר תוך התמקדות בפתרון: ארבעה שלבים ליצירת חוסן

מחקרים מראים שחוסן קשור לגישות, התנהגויות, תמיכה חברתית. והחדשות הטובות – אפשר ללמוד, לאמן, להצמיח אותו. יש חוט מקשר לגורמים שמאפשרים לנו לפתח ולקיים חוסן, והם כוללים אופטימיות, היכולת להשאר יציבים אל מול רגשות חזקים, תחושת ביטחון וקיומן של רשתות תמיכה. אנחנו יכולים לייצר לעצמנו את התנאים שיעזרו לנו לפתח חוסן.

1. צאו מהסיטואציה, קבלו פרספקטיבה — כמו בפסק זמן במשחק כדורסל, אנחנו צריכים לייצר לעצמנו את התנאים לקבל פרספקטיבה על האירוע או החוויה שגורמים לנו לחץ בעבודה. פרספקטיבה תעזור לנו להבין שעליות ומורדות בעבודה ובחיים הן נורמליות לחלוטין, ותאפשר לנו לפתח גישה צומחת המעודדת אותנו לקבל את האתגרים, ללמוד מטעויות, לתפוס לחץ כמנוע ולהשתפר תוך התמקדות בפתרונות.

לינדה גרהם בספרה "להתאושש: לחווט מחדש את המוח" (New World Library,2013) טוענת שאנחנו ממש יכולים לארגן מחדש את התגובה הפיסית של המוח שלנו כך שנתייחס, ולא רק נגיב, לסיטואציה מלחיצה. בתהליך שבו עוצרים, מתבוננים וחווים את העומס או הלחץ — אנחנו יכולים להעביר את עצמנו למצב של פתרון בעיות. לקיחה של צעד אחורה מהחוויה והנחת תווית על המחשבות והתחושות שלנו, מאפשרות לנו להעביר את המוח מתיאור להתבוננות בסיטואציה, ובכך לייצר בשביל עצמנו את האפשרות לבחור. במלים אחרות,לנהל במקום להתנהל. 

שיריים של סקאד,יישוב סביב ירושלים, 11 במאי. להבחין בין מצב לתגובהצילום: AMMAR AWAD/רויטרס

הצעד הבא: מצאו את מה שעוזר לכם לייצר מבט מבחוץ. זה יכול להיות אימון בכלים פנימיים, כמו תרגילי הרפיה, נשימה, מיינדפולנס. או שימוש בגורמים חיצוניים, כמו שיח עם אנשים שאינם מעורבים, מנטורים, קבוצת עמיתים, אנשים מארגונים אחרים וכל מי שיכול להראות לכם מבט אחר על הסיטואציה ולהכניס אותה להקשר שונה מזה שאתם מצויים בו. 

2. התחברו למה שחשוב — אנחנו הרבה יותר עמידים לקושי, כשאנחנו עובדים ממקום של אותנטיות ושליחות. החיבור הזה מאפשר לנו להיות נאמנים לערכים ולאמונות שלנו ולמצוא התאמה בינם לבין המעשים שלנו, ובכך להתמודד טוב יותר עם סיטואציות מורכבות. במקומות שהעבודה שלנו פוגשת תחושה של שליחות היא מזכירה לנו שאנחנו עושים עבודה חשובה ומשמעותית, ולכן פועלים מתוך מוטיבציה פנימית שמגבירה את היכולת שלנו לדבוק בדרך.

הצעד הבא: חברו את הנקודות – בין מה שאתם עושים לבין מה שחשוב לכם. ודאו שאתם מבינים למה אתם עושים את מה שאתם עושים. ואם אין חיבור כזה, חפשו איך אפשר להוסיף לעשייה שלכם מרכיבים שייתנו לכם מענה למה שחשוב לכם באמת. 

3. צרו הרגלים מחזקים — במהלך יום העבודה יש לנו עליות ומורדות של אנרגיה, של ריכוז ופרודוקטיביות. יש לנו שעות טובות ושעות פחות טובות, ונפילות קשב. היכרות והבנה של המחזוריות האישית שלנו יעזרו לנו לייצר את המסגרות וההרגלים שאנחנו זקוקים להם כדי לפגוש את האתגרים הנכונים בזמנים הנכונים. הרגלים עוזרים לנו להישאר מאוזנים אל מול השינויים. הם סוללים עבורנו "שבילים" שמראים לנו דרך גם כשמסביב הנוף משתנה. המונח מונו־טסקינג (Monotasking), להבדיל ממולטי־טסקינג, מתייחס ליכולת שלנו להתמקד בזמן מסוים בדבר אחד דווקא, כדרך להבטיח מיקוד ולהוריד לחצים. יצירת הרגלים של זמן ופעילות מאפשרים לנו מיקוד כזה. למשל, הרגל להתחיל את היום דווקא עם הדברים שדורשים הכי הרבה ריכוז ולא עם "ניקיון מיילים", שאפשר לעשות בשעות שבהן אנחנו פחות אפקטיביים.

הרגלים נוספים יכולים להיות אימוץ כלים שעוזרים לנו לנהל נכון זמן ומשימות, סדרי עדיפות וגם איזון בית־עבודה בעולם מבוזר. והם יכולים להיות הרגלים אישיים, שמזכירים ומאפשרים לנו למצוא זמן להירגע כדי לייצר איזון בריא, פיסי ונפשי, ולהזכיר לעצמנו שגם קריירה חשובה ומשמעותית לא אמורה להיות חונקת ורצוי שנשמור לעצמנו זמן לדברים שממלאים אותנו מחוץ לעבודה. 

הצעד הבא: נסו לזהות את מקורות העומס המרכזיים שלכם ולייצר זמן מונו־טסקינג, שיאפשר לכם להתמקד בהם. ודאו, אפילו ביומן, שאתם מכניסים לעצמכם זמן למה שחשוב, כולל הפסקות. כדאי לחזור גם לטור "מה כדאי לבקש כדי להתגבר על עומס"

4. הישענו על רשתות ביטחון — רשתות של אנשים בחיינו הן נכס עצום. מי שמקיף את עצמו באנשים שמניעים ומאתגרים אותו ומעניקים לו השראה, יכול לשאוב חוסן מהיכולת להישען על האנשים האלה. מדובר בהישענות עליהם לתמיכה, הכוונה, משובים לשיפור מתמיד אבל גם לפתיחת דלתות. ובתהליך הזה, פרגנו לעצמכם חמלה — כלפי עצמכם וכלפי אחרים. היכולת להישען, להיעזר, לא להיות שיפוטיים, כל אלה מגבירים את התחושות החיוביות, מנגנוני האושר, Well-Being. ואלה כבר מוכרים ככלים שמורידים תחושות של עומס ולחץ. ותוך כדי, אנחנו מרוויחים יחסי עבודה חיוביים וכלים מעולים ליצירת שיתופי פעולה. 

משפחות וחברים בניו ג'רזי נפגשים לאחר שלא התראו זמן רב בשל מגפת הקורונהצילום: Charles Sykes/אי־פי

הצעד הבא: מפו את האנשים שלכם, אלה שאתם יכולים להיעזר בהם בהקשרים שונים בעולם העבודה. אפשר לסמן אותם תחת אחת משלוש רשתות: אישית, תפעולית ואסטרטגית. הרשת האישית – אנשים, גם בעבודה, שאנחנו נמצאים איתם בקשרים אישיים וחברתיים. הרשת התפעולית – האנשים שאנחנו עובדים איתם (וכדאי להסתכל רחב, מי עוד אפשר לרתום לעשייה ולזכור שקל יותר ביחד). הרשת האסטרטגית — האנשים שיכולים להסתכל על העולם שלנו מחוץ ליום יום ולתת לנו פרספקטיבה, תמיכה, אופק. 

החוסן הוא גם מוטיבציה וגמישות

בעולם העבודה חוסן אישי מגביר מוטיבציה ות היכולת להתמודד עם שינויים ואי־ודאות. החוסן מקטין תחושות של שחיקה, ולכן כדאי מאוד ללמוד וללמד עובדים ומנהלים כלים לפיתוח חוסן. מנקודת המבט של הארגון — לאנשים בעלי חוסן יש יתרונות ממשיים בעבודות היום־יום, בנוסף על העובדה שהם מאושרים יותר ולכן גם מחוברים יותר. הם ניגשים לפתרון הבעיות במקום לחפש אשמים. הם לא לוקחים דברים באופן אישי, ולכן נוטים לתרום לשיח קונסטרוקטיבי, לאפשר מגוון דעות ולעודד יצירתיות. הם מבינים את הצרכים של עצמם ושל אחרים, ולכן יודעים להקטין את החיכוך ולאפשר לכולם לפעול במסגרת ציפיות המותאמת למציאות בכל רגע נתון.

ואולי חשוב מכל, הם גמישים, מתאימים את עצמם להשתנות, יודעים לשחרר את מה שכבר לא רלוונטי, ולחפש את הדרכים להישאר מעודכנים, לצמוח ובכך גם להצמיח את הסביבה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

נירית כהן | כדי שתהיו מוכנים

מובילה שיח חדשני על עולם העבודה המשתנה ועל האופן שבו אנחנו משתנים איתו - בקריירה, בארגון ובחינוך. מחברת הספר "המדריך לקריירה בעולם משתנה".

נירית מומחית לעיצוב קריירה בעולם החדש, מרצה ויועצת לארגונים ולמערכות ממשל בתהליכי טרנספורמציה. היא עבדה כמעט 30 שנה באינטל במשרות ניהול בכירות בישראל ובעולם, מהן עשור כסמנכ"ל משאבי אנוש של אינטל ישראל. תוכלו למצוא את הטורים שלה כאן וגם לשמוע אותה בפודקאסט "היי־טק בפקקים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker