בלי קורות חיים ומודעות בעיתון: הערך שלנו הוא מה שיביא לנו את הקריירה הבאה

במקום להגדיר את עצמנו דרך המקצוע שלמדנו והתפקידים שעשינו, צריך לדעת מה הערך שאנחנו מביאים, מי זקוק לו - ואיך קוראים לזה היום

נירית כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
צעירים ממתינים לראיון עבודה
צעירים ממתינים לראיון עבודהצילום: shutterstock

הסיפור הזה לא נדיר בימים אלה. היא מצאה את עצמה מחוץ למעגל העבודה אחרי 20 שנה באותו ארגון. היא לא מבינה איך זה קורה לה, היא רגילה להיות בצד השני של השיחה הזו. יושבת כבר כמה חודשים בבית ולא מספרת לאף אחד. לא נעים לה שירחמו עליה. מסתכלת במודעות הדרושים ומגלה שהתחום המקצועי שלה השתנה, אף אחד לא פירסם מודעה שמחפשת את מה שהיא עושה מקצועית. היא רחוקה יותר מ-10 שנים מגיל הפנסיה הרשמי ו-20 שנה מהיום שבו חשבה שתפסיק לעבוד. אבל אין לה מושג מאיפה להתחיל. בטח לא מהספה. וגם לא ממודעות דרושים.

עבודה בעולם החדש מתחילה בשיחה שמתרחשת בחדר שבו אנחנו לא נמצאים. אדם אחד שואל את האחר: "אולי אתה מכיר מישהו ש…", ואנחנו רוצים שהשם שלנו יעלה בהקשרים הנכונים.

אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים לנהל את תהליך חיפוש העבודה שלנו כך שהאנשים האלה יידעו עלינו, יכירו את הערך שאנחנו מביאים, יידעו שאנחנו פתוחים להצעות, וגם שזה כדאי להם כי הם צריכים את מה שאנחנו יודעים לעשות.

השיחה הזו היא אחד המפתחות החשובים ביותר לחיפוש עבודה וניהול קריירה בעולם משתנה. אלה כבר לא חייבים להיות בדיוק התפקיד או המקצוע הנוכחיים שלנו. הם יכולים להיות משהו שאנחנו יכולים להביא בו ערך. עשייה שזקוקה לידע ולניסיון שצברנו, גם אם קוראים לה בשם אחר מהאופן שבו התרגלנו לקרוא לעצמנו מקצועית.

יריד חיפוש עבודה בסיאטלצילום: בלומברג

בשביל זה, אנחנו צריכים לשנות את האופן בו אנחנו מגדירים את עצמנו ביציאה לתהליך חיפוש העבודה. במקום להגדיר את עצמנו דרך המקצוע שלמדנו והתפקידים שעשינו, אנחנו צריכים ללמוד לחשוב על עצמנו מקצועית דרך חמש שאלות:

1. מה הערך שאנחנו מביאים?

2. עם מי צריך לשתף פעולה כדי להביא את הערך הזה?

3. מי זקוקים לו?

4. איך הם קוראים לזה?

5. איך הם יידעו שאנחנו קיימים?

ולא, אלה לא שאלות שרובנו יודעים לענות עליהן. במיוחד לא אם היינו עד עכשיו שכירים לאורך שנים. אנחנו לא רגילים לחשוב על עצמנו במונחים של ערך. אבל יש לנו כזה. אותו ערך שאנחנו מביאים בהקשרים של עבודה, שבגללו מזמינים אותנו לחדר, לפרויקט, לישיבה, שבשבילו באים להתייעץ איתנו גם כשזה לא בדיוק התפקיד שלנו.

תחשבו רגע על מישהו אחר. לא אתם. נסו להיזכר במצב בו ניסיתם לגבש צוות לפרויקט, או להביא מישהו לתפקיד. לא באמת דיפדפתם בראשיכם בקורות החיים של אנשים. מה שכן עשיתם זה לדפדף בתמונות שיש לכם לגבי הערך של אותם אנשים. הזמנתם אחד כי הוא תמיד שואל שאלות קשות. הזמנתם אחרת כי היא מצליחה לחבר את אותו חלק בארגון שצריך לרתום. באופן אינטואיטיבי, אנחנו מכירים את הערך שמביאים האנשים סביבנו.

בעולם משתנה מתיישנים עיסוקים ונוצרים חדשיםצילום: shutterstock

ללמוד על עצמי דרך אחרים

וזה הטיפ הראשון – התשובה לשאלה הראשונה, מה הערך שאנחנו מביאים, מצויה אצל האנשים סביבנו, שעובדים איתנו ומכירים את מה שאנחנו יודעים להביא. לא במונחים של קורות חיים ותיאורי תפקיד, אלא במונחים של עשייה, תרומה, מה שהם צריכים ואנחנו יודעים לעשות.

אני זוכרת סדנה למנהלים בארגון גדול שבה השאלה שלי "למה באים להתייעץ איתכם כשזה לא התפקיד שלכם?", יצרה רחש בחדר. כולם הסתכלו על אחד המשתתפים וסיפרו שלפני כל מצגת גדולה הם באים אליו, מראים לו ערימה שקפים והוא מדייק אותם, עוזר להם לנסח את המסר ולצמצם את המצגת לשקפים שבאמת יובילו את הדיון למקום הנכון. אותו מנהל גילה באותו מפגש את מה שכולם ידעו עליו, שהוא יודע לדייק ולארוז מסר. והוא אפילו לא ידע שהוא כזה.

בשביל לגלות את מלוא הפוטנציאל של כל התפקידים והעיסוקים שאנחנו יכולים להציע את עצמנו אליהם עכשיו, אנחנו צריכים לדעת איך קוראים לאותם עיסוקים ותפקידים שצריכים את מה שאנחנו יודעים לעשות. זה לענות על השאלה הרביעית – איך הם קוראים לזה? הנחת המוצא כאן היא שבעולם משתנה מתיישנים עיסוקים ונוצרים חדשים. גם אם העיסוק שלכם בתוך הארגון שעבדתם בו לא נעלם, זה לא אומר שהוא לא השתנה מהותית או אפילו נעלם בחוץ ואף אחד לא מגייס כזה היום. אבל – זה לא אומר שאין לכם מה לעשות, זה רק אומר שקוראים לזה אחרת.

וזה הטיפ השני בתהליך הזה שבו אנחנו מחפשים עכשיו עבודה. גם התשובה לשאלה איך קוראים למשרות שצריכות את מה שאני יודעת לעשות מצויה אצל אנשים שכבר נמצאים בחוץ ומכירים את התחום שלכם, אבל מזווית אחרת. אלה אנשים שעוסקים במעגלים הרחבים יותר של התעשייה והמקצוע שלנו. בשביל זה אנחנו צריכים להתחיל לדבר איתם - אנשים שפגשנו בכנסים, ששיתפנו איתם פעולה, שנמצאים בצמתים בתחום העיסוק שלנו או במעגלים רחוקים יותר של התעשייה שלנו. אנשים שיכולים להראות לנו מה עוד עושים אנשים כמונו אבל במקומות אחרים, עם שמות אחרים.

זה המקום שבו מנהלת משרד תגלה ששנים של ריכוז פעילויות בארגון ציידו אותה בניסיון הנדרש למשרות של ניהול קהילה. מנהלת הלקוחות בחברת התיירות תגלה שהמערכת ששימשה אותה והניסיון הרב שלה בחוויית לקוח נדרשים בארגונים בתעשיות אחרות תחת כותרת של מנהלת לקוחות. אפילו אדריכל שעיצב שנים מבני ציבור מנקודת המבט של המשתמשים במרחב יכול למלא את הדרישות של מנהל מוצר. וכן, כולם מקרים אמיתיים.

אם מצאתם את עצמכם בתקופה הזו נאלצים או רוצים לשנות עבודה וקריירה, הכלים העומדים לרשותכם בעולם העבודה החדש שונים. הם כבר לא כוללים קורות חיים ומודעות בעיתון. הם עוברים דרך מסע כוסות קפה שעוזר לכם ללמוד על העולם שסביבכם ואיפה מה שאתם יודעים לעשות נדרש בו. בשביל זה צריך לקום מהכורסה וללכת לדבר עם אנשים, בלי להתבייש, ולגלות את כל מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים.

נירית כהן

נירית כהן | כדי שתהיו מוכנים

מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך. נירית עבדה כמעט 30 שנה באינטל במשרות ניהול בכירות בארץ ובעולם, מהן עשור כסמנכ"ל משאבי אנוש של אינטל ישראל.

כיום היא יועצת אסטרטגית, חוקרת ומלווה ארגונים בתהליכי טרנספורמציה שמחברים בין מנהיגות, מדיניות ואנשים. תוכלו למצוא את הטורים שלה כאן וגם לשמוע אותה בפודקאסט "הייטק בפקקים" ברדיו תל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker