שיעור בגמישות: המיומנות שתעזור לכם למצוא את העבודה הבאה

אצל מחפשי העבודה, ההבדל בין מי שמצליחים ללמוד ולהסתגל לבין מי שמחכים לחזור למסגרת המוכרת, משפיע ישירות על החיפוש - וגם על התוצאה

נירית כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משתמשת באפליקציית זום
משתמשת באפליקציית זום. האם מה שבחרתי לעשות עובד?צילום: MARIO ANZUONI/רויטרס

רגילים להזמין חופשה לחגים? לתכנן בעבודה אסטרטגיה או תקציב לשנה הבאה? השנה הזו לימדה אותנו שיעור על גמישות, על הצורך להתאים את עצמנו לשינויים, להתארגן מחדש. שוב ושוב.

אפשר לראות את ההבדל בין אלה שמסתגלים לבין אלה שמחכים עד יעבור זעם, בתקווה לחזור ליציבות המוכרת. ההבדל הזה בולט גם בצורות ההתמודדות השונות של מי שמצאו את עצמם השנה בתוך שינוי קריירה. אצל מחפשי העבודה, ההבדל בין מי שמצליחים ללמוד ולהסתגל לבין מי שמחכים לחזור למסגרת המוכרת, משפיע ישירות על החיפוש - וגם על התוצאה.

אחד מהקשיים של מי שמוצאים את עצמם בתקופה הזו מחוץ למעגל העבודה השכירה הוא אובדן המסגרת. אנחנו רגילים למסגרות. בבית הספר הגדירו לנו את המקצועות, הספרים, השיעורים. באוניברסיטה ישבנו בכיתה והמרצים הציגו לנו מצגות מלאות בידע. בעבודה המנהלים אומרים לנו מה לעשות, עם מי ומתי, וגם איפה. ואז, ביום שבו אנחנו מחוץ למערכת של עבודה שכירה, אנחנו מוצאים את עצמנו ללא המסגרות המוכרות.

זה יכול להיות קשור לחיפוש עבודה, אבל נכון גם למי שמנסים עכשיו לעבוד כעצמאים או פרילנסרים. אנחנו צריכים להפעיל את עצמנו על פני תקופה ארוכה, להציב לעצמנו את המטרות, האסטרטגיה, המקום והזמן. ללמוד לנהל ולמדוד את ההתקדמות של עצמנו. רובנו לא רגילים לעשות את כל זה בלי מסגרת.

מטה-קוגניציה היא מיומנות שנותנת לנו מסגרת כזו. זאת יכולת לבחון באופן אקטיבי את הדרך שבה אנחנו לומדים, ואז לפעול לשנות את מה שצריך על בסיס התובנות.

מה אתם יודעים על האופן שבו אתם לומדים? ומה אתם עושים עם זה?

השאלות האלה חשובות בכל זמן, אבל הן חשובות עכשיו במיוחד. אנחנו בעידן של שינויים מהירים, וכולנו, גם עמוק אל תוך שנות הקריירה, צריכים לעדכן את הזהות המקצועית שלנו כדי להישאר רלוונטיים בשוק התעסוקה. בשביל זה צריך ללמוד - ללמוד לשחרר ולשכוח את מה שכבר לא נחוץ או מתאים, וללמוד את מה שמתעדכן.

אבל זה לא הכל. לא מדובר כאן רק בלמידה בהקשרים של ידע. למידה זה גם מיומנויות חדשות, כמו למשל אפקטיביות של עבודה מרחוק או התנהלות נכונה בפוליטיקה הארגונית. ללמוד בעולם החדש זה כבר לא קורס עם מרצה ובורקס וגם לא תואר. זה ללמוד - איך אנחנו רותמים אנשים להשפעה? איך אנחנו אוספים מידע? האם יותר טוב לנו לפתח רעיון לבד, עם שותף, בקבוצה? מטה-קוגניציה מאפשרת לנו לבחון שאלות כאלה ואחרות, וגם לייצר מולן מטרות שמבטיחות התפתחות מתמדת.

לגלות מה עובד, ומתי

עם השנים, רובנו צברנו ניסיון וידע לגבי תהליכי החשיבה שעובדים עבורנו ואולי אפילו אסטרטגיות למידה. לדוגמה, אנחנו יודעים איך לזכור פרטים כשצריך או להתכונן למצגת חשובה. אלה אסטרטגיות חשובות בתהליכים של רכישת ידע, הבנה ואפילו הכנה לקראת פעולה. אבל מטה-קוגניציה זה לא זה.

מטה קוגניציה זו הדרך שבה אנחנו לומדים לא את מה שאנחנו צריכים לדעת - אלא לומדים על הדרך שבה אנחנו לומדים, ובאופן מודע לומדים להתאים אותה. למשל, אם יש דרך שעובדת לכם כדי לזכור דברים בעל פה, בפיתוח יכולת של מטה-קוגניציה תבחנו אם הדרך הזו עובדת תמיד, או אם שינויים קטנים ישפרו או יגרעו ממנה. אולי תגלו שאסטרטגיות שונות של זיכרון מתאימות למצבים שונים.

סטודנטים מחפשים עבודהצילום: אי-פי

ההבחנה הזו חשובה לא רק למי שעוסק בחינוך אלא גם עבורנו, כעובדים שרוצים לנהל בהצלחה קריירות, להישאר מעודכנים, מובילים בתחומנו. דווקא היכולת לנהל לא רק מה לומדים, אלא איך לומדים - מאפשרת לנו להפוך ללומדים עצמאיים, לעקוב אחר ההתקדמות שלנו, ולקחת את האחריות על הלמידה מבלי להזדקק למורה וכיתה או לארגון וסדנה. זו גם היכולת שמאפשרת לנו לתכנן, ליישם, להתאים ולנהל את עצמנו בכל תהליך. גם בתהליך של חיפוש עבודה.

כמו ערוץ נוסף, מטה-קוגניציה מאפשרת לנו, במקביל לעצם הפעילות, ללמוד על הפעילות דרך תהליך מסודר שבו אנחנו מתכננים, עוקבים, מעריכים ומשנים את האופן שבו אנחנו פועלים.

מתכננים – זה השלב שבו אנחנו חושבים על המטרה ואיך ניגש אליה. כאן אנחנו שואלים את עצמנו שאלות כמו: מה אני מנסה לעשות? איך ניגשתי בעבר לסוג כזה של עשייה באופן שעבד עבורי?

עוקבים – זה השלב שבו אנחנו בודקים את ההתקדמות שלנו לקראת המטרות, ושואלים שאלות כמו: האם מה שבחרתי לעשות עובד? לנסות דרך אחרת?

מעריכים – זה השלב שבו אנחנו בודקים עד כמה האסטרטגיה שבחרנו מקדמת אותנו אל המטרות, כולל שאלות כמו: איך זה הולך? מה לא עובד? מה כדאי לי לעשות אחרת? מה כן עובד? באילו מקרים הדרך הזו עובדת לי טוב?

זה בעצם תהליך של רפלקציה, שיקוף שמעודד אותנו לשאול את עצמנו שאלות. הרעיון כאן הוא שאנחנו לא רק לומדים את התוכן או מבצעים את הפעולות, אלא גם לומדים על האופן שבו אנחנו עושים את כל זה. ולומדים מזה.

הצעד הראשון בתהליך הזה הוא לפתח מודעות ללמידה בכלל, ולאופן שבו אנחנו לומדים בפרט. דיוויד פרקינס הגדיר כבר ב-1992 ארבעה סוגי לומדים:

לומדים לא מודעים – אלה שמקבלים בפשטות שהם יודעים או לא יודעים משהו, ולא חושבים על הדרכים השונות שבהן הם יכולים לרכוש ידע.

לומדים מודעים – מבינים שיש להם דרכים שונות לייצר רעיונות ולחפש מידע, אבל הם לא מתכננים את תהליכי הלמידה באופן מודע.

לומדים אסטרטגיים – מארגנים את החשיבה שלהם דרך פתרון בעיות, קבלת החלטות, מכירים ומיישמים אסטרטגיות למידה מתאימות עבורם.

לומדים רפלקטיביים – לא רק שהם ניגשים ללמידה באופן אסטרטגי, הם חושבים עליה בזמן שהיא מתרחשת ומעדכנים את הדרך שבה הם לומדים תוך כדי תנועה אם צריך.

כשאנחנו מודעים ללמידה שלנו, אנחנו שמים לב איפה אנחנו חזקים וגם למגבלות. אנחנו מציבים לעצמנו יעדים, מתכננים במודע את האסטרטגיה הדרושה להשיג אותם ובודקים את עצמנו בדרך. מעבר לעובדה שזו דרך מצוינת ללמוד וגם לעבוד, זה גם מגביר את המוטיבציה ואת שביעות הרצון - וכמובן, מבטיח שיפור מתמיד.

בעולם עבודה שמשתנה במהירות אנחנו צריכים ללמוד לסגל לעצמנו יכולות חדשות, לא רק ידע חדש. היכולת ללמוד איך אנחנו לומדים, מתי אנחנו הכי יעילים, איך אפשר לשנות ולשפר ואיך זה משפיע - זו יכולת מאוד חשובה לניהול קריירה בהצלחה.

נירית כהן

נירית כהן | כדי שתהיו מוכנים

מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך. נירית עבדה כמעט 30 שנה באינטל במשרות ניהול בכירות בארץ ובעולם, מהן עשור כסמנכ"ל משאבי אנוש של אינטל ישראל.

כיום היא יועצת אסטרטגית, חוקרת ומלווה ארגונים בתהליכי טרנספורמציה שמחברים בין מנהיגות, מדיניות ואנשים. תוכלו למצוא את הטורים שלה כאן וגם לשמוע אותה בפודקאסט "הייטק בפקקים" ברדיו תל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker