ההחלטה הראשונה לשנה החדשה: רק תגידו כן

ד"ר סוס צדק כשטען: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". תשכחו מהצורך להיות פרקטיים. אי אפשר לדעת לאן זה ייקח אתכם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סדנאות שנה טובה במוזיאון גוטמן

איפה אתם רוצים להיות בשנה הבאה? איך אתם רוצים שהקריירה שלכם תיראה? תדמיינו לרגע את העתיד של קריירת החלומות שלכם. איך נראה היום שלכם? מי האנשים שסביבכם? במה אתם עוסקים? עד כמה אתם גמישים ביכולת שלכם לנהל ולהתנהל במרחבי העבודה והחיים? ואיפה אתם נמצאים כעת ביחס אליהם?

בשיח סביב שולחן ראש השנה האיר לנו המארח את ההבדל בין ראש השנה לשאר חגי ישראל. ברוב החגים אנחנו מסתכלים אחורה, וחוגגים אירועים שהיו בעבר ומספרים אותם לדורות הבאים. בראש השנה אנחנו מסתכלים קדימה - לעבר כל מה שאנחנו מבקשים שיהיה בפתח של השנה החדשה. ראש השנה הוא הזדמנות ייחודית לבחון את ההווה ולהביט אל העתיד. בשאר השנה, היום יום הוא לרוב חזק מאיתנו. אנחנו הולכים בבוקר לעבודה, חוזרים בערב הביתה, קמים בבוקר ליום חדש וחוזר חלילה. אם לא נייצר גורמים שעוצרים אותנו לבדוק אם אנחנו נמצאים איפה שאנחנו רוצים להיות, נגלה יום אחד שבלי לשים לב הגענו למקום לא רצוי.

הבטחות לשנה החדשה זה החלק הקל. לרובנו יותר קשה לקיים את ההבטחות האלה. זה לא פשוט להשאיר מקום נפרד בחיי היום יום בשביל להביט אל העתיד. האתגר הגדול במהלך השגרה של ההווה הוא לוודא שאנחנו משאירים זמן לעשות את הדברים שאינם קשורים לכאן ועכשיו. עלינו לייצר לעצמנו עוגנים שיבטיחו לנו נקודות עצירה. עוגנים שיאפשרו לנו לראות מעבר לתפקיד ולמקצוע; עוגנים שיאפשרו לנו לראות את העולמות המשתנים, וגם את מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים. עלינו להשאיר זמן לפתח את עצמנו, להכיר אנשים, תחומים ועשייה בעולמות אחרים, ולהבין מה מעניין אותנו ואיך כל אלה פוגשים את מה שאנחנו עושים עכשיו.

בשביל זה אנחנו צריכים להוסיף לעשייה שלנו עיסוקים שאינם קשורים ישירות לעיסוקי היום יום הרגילים. כל דבר שיעורר סקרנות שתגרום לנו לרצות לדעת עוד. תשכחו מהצורך להיות פרקטיים. אי אפשר לדעת לאן זה ייקח אתכם. העיקר הוא שתתחילו לעורר את הסקרנות שלכם.

התחילו בכך שתגידו כן

הבחירה לומר כן לדברים לא ברורים, כשלא תמיד יודעים בשביל מה הם טובים ואם הם שווים את המאמץ שלנו, עוזרת להבטיח שנעשה דברים שלא נוח לנו לעשות. אותן הצעות שמגיעות אלינו מאחרים ונראות לנו לא שייכות ליום יום הן דווקא סימן מעניין מאוד לכך שמי שסביבנו רואה בנו פוטנציאל שאנחנו אפילו לא רואים בעצמנו, ומזמין אותנו לפעול בהתאם. ואנחנו, מתוך תפישה שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם האתגר או שאנחנו לא מתאימים – נוטים פעמים רבות להגיב בלא.

זה המקום לעצור. במקום לדחות את הרעיון על הסף, עדיף לבקש לחשוב על זה ולחזור עם תשובה ביום שאחרי. כשעצרנו את התגובה האוטומטית ואכן השקענו בכך מחשבה, ייתכן מאוד שנגלה שיש לנו את מה שצריך כדי לעמוד באתגר. הבחירה לומר כן לדברים לא ברורים ולהיענות לאתגרים יכולה לפתח בנו יכולות שלא ידענו (או שכחנו) שיש לנו, ולהביא אותנו למקומות שלא ידענו שקיימים. בנוסף, בחירה זאת יכולה לפתח אותנו מבחינה מקצועית ומבחינה אישית - אפילו ודווקא כשלא ברור לנו אם הרעיון שהוצע לנו שווה את ההשקעה והזמן.

במסע הקריירה הפרטי שלי, כשחיפשתי את הכיוון הבא שלי, בחרתי לומר כן כשהזמינו אותי לשבת בוועד המנהל של עמותה מקצועית. לא ידעתי אם יהיה לי זמן לכך ולא הייתי בטוחה בשביל מה אני אעשה את זה. רק ידעתי שאני חייבת להכיר את העולם שמחוץ לארגון שעבדתי בו לפני כן, כי היום יום שלי יותר מדי סגור בגלל עשייה של כאן ועכשיו. בזכות הבחירה הזאת פגשתי אנשים מדהימים, הכרתי עולם חדש, וזכיתי לחבור לעשייה סביב עולם העבודה העתידי.

כשחיפשתי להבין את הקול הייחודי שלי בחרתי להעז כשחבר הציע לי לפתוח בלוג. מה זה בלוג? איך פותחים בלוג? ומי בכלל יקרא אותו? הבן שלי עשה לי את הלייק הראשון. כשעברתי את ה-1,000 קוראים אותו חבר התקשר ואמר לי שהגיע הזמן ללוגו. מה לוגו עכשיו? אני שכירה והבלוג זה רק תחביב. בסוף עיצבתי לוגו. נירית כהן: עולם העבודה העתידי.

כשהתקשרו מהעיתון ושאלו אם אני מוכנה להפוך את הבלוג לטור שבועי, כמעט אמרתי לא. למי יש זמן? טור בעיתון זה יום עבודה בשבוע, ואי אפשר לחפף או לדלג. אבל אמרתי כן. אני לא יכולה למנות כאן את כל הדברים המדהימים שקרו לי מאז. את עשרות אלפי הקוראים שהגיבו, שהושיטו יד מעבר לרשתות, עם משוב, שיחה, הצעה או שיתופי הפעולה שנוצרו.

כשהציעו לי להצטרף לצוות הפודקאסט "היי־טק בפקקים" שוב כמעט אמרתי לא מכיוון שזה מצריך השקעה של חצי יום באולפן, ולא ברור כיצד הפודקאסט קשור לעשייה שלי. אבל הבנתי ששוב קיבלתי הזמנה להתחכך בעולמות חדשים, אנשים חדשים ועשייה חדשה. אני מודה כל יום על ההחלטה להגיד כן.

למדתי להגיד כן דווקא כשאין לי מושג לאן זה ייקח אותי וגיליתי שד"ר סוס צדק: אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים. אז אמרתי כן גם על ההצעה לכתוב את הספר "המדריך לקריירה בעולם משתנה", שיצא החודש. אני עדיין מתאמנת כל יום בלומר כן למוצרים חדשניים ועשייה לא שגרתית כי את מסע הקריירה אי אפשר לתכנן מהכיסא של השגרה. חייבים לצאת לדרך ולפגוש בה דברים מעניינים, מאתגרים ולא מוכרים, ולא לפחד לומר להם כן. מקסימום, זה לא יצליח. ואולי זה דווקא כן. שנה טובה.

נירית כהן

נירית כהן | כדי שתהיו מוכנים

מובילה שיח חדשני על עולם העבודה העתידי והאסטרטגיות הדרושות לאנשים וקריירות, למנהלים וארגונים וגם בממד הלאומי של כלכלה, חברה וחינוך. מחברת הספר "המדריך לקריירה בעולם משתנה".

נירית עבדה כמעט 30 שנה באינטל במשרות ניהול בכירות בארץ ובעולם, מהן עשור כסמנכ"ל משאבי אנוש של אינטל ישראל. כיום היא יועצת אסטרטגית, חוקרת ומלווה ארגונים בתהליכי טרנספורמציה שמחברים בין מנהיגות, מדיניות ואנשים. תוכלו למצוא את הטורים שלה כאן וגם לשמוע אותה בפודקאסט "היי-טק בפקקים" ברדיו תל אביב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker