כל יום הוא כמו אירוע חברה: איך משכנעים את העובדים שהשתקעו בבית לחזור למשרד?

גם בתקופה הנוכחית, למשרד יש משמעות - הוא מייצג את מי שאתם כארגון, מאפשר צורות שונות של עבודה, ומתוכנן כדי להגביר פרודוקטיביות, שיתופי פעולה ומחוברות ■ בעולם שבו העבודה מתקיימת ברצף שבין המשרד לבית - כיסא, שולחן, מחשב ומטבחון כבר לא מספיקים

נירית כהן
נירית כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פטיו על גג משרדי מאסטרכארד בניו יורק.  הנראות של המשרד המסורתי נזנחה
פטיו על גג משרדי מאסטרכארד בניו יורק. הנראות של המשרד המסורתי נזנחהצילום: בלומברג
נירית כהן
נירית כהן

גם בתקופה הנוכחית, למשרד יש משמעות. הוא מייצג את מי שאתם כארגון. הוא מאפשר צורות שונות של עבודה, ומתוכנן כדי להגביר פרודוקטיביות, שיתופי פעולה ומחוברות. לפני כמה עשורים, יכולנו לבחור רק בין עבודה ליד השולחן, בחדר ישיבות או בקפיטריה. עם השנים נפתח המרחב ונוספו שולחנות שיתופיים, הונחו בשטח גם כורסאות, והתווסף אולי מטבחון מעוצב. בשנים האחרונות כבר ראינו תעשיות שמחזרות אחרי עובדים - שהציעו משרדים מפנקים שהכל בהם בהישג יד. כבר לא צריך ללכת מהמשרד, בטח שלא הביתה.

כעת, פתאום צץ משרד חדש - המשרד ההיברידי. נוצר רצף בין המשרד, הבית ומקומות עבודה חלופיים שקמים בקצב הולך וגובר כדי להוות תחליף למשרד של הארגון - ולהתקרב לבית. כארגונים, אנחנו מרגישים שאנחנו מאבדים את היכולת לעצב את מרכיב המפגשים הפיזיים של העבודה, לוודא שהמקומות החדשים שהעובדים עובדים מהם מאפשרים את אותה רמה של פרודוקטיביות, שיתופי פעולה וכן, גם מחוברות. כעת אנחנו שואלים את עצמנו - איך נוודא שהעובדים ירצו ויבחרו גם להגיע למשרד?

מי שתומך בעבודה מהבית טוען שלא צריך את המשרד. כדי להשלים את העבודה הבית שלנו מספיק, וגם בית הקפה הסמוך לו. לעומת זאת, אלה שרוצים לחזור למשרדים טוענים שאנחנו מתעלמים מכך שזה המקום שבו אנחנו יוצרים ונעזרים בהון החברתי שלנו. מאז ומתמיד היה המשרד הלב הפועם של הארגון. הוא שיקף את המותג של הארגון ואת התרבות שלו. לא פלא שבשנתיים האלה יש לנו תחושה שללא המשרד, אנחנו אוסף צף ומפוזר של יחידים, קשורים ביננו על ידי החוטים הדקים של שם הארגון והטכנולוגיה ופועלים עדיין על האדים של החיבור שהיה לנו פעם.

כיום חסר לעובדים החיבור שנובע מהתמודדות משותפת, אתגרים וניצחונות קטניםצילום: בלומברג

זה לא רק היעדר המפגשים המקריים ושיחות המסדרון - חסר כיום גם החיבור שנובע מהתמודדות משותפת, אתגרים וניצחונות קטנים, כאלה שמזינים את הנשמה של הארגון. בשנתיים האלה, החוויה הזו שנובעת מהתמודדויות המשותפות עברה מהמשרד לבית, והבסיס המשותף נשמט תחת רגלינו. הכוונה היא לכימיה לא מדוברת שעוברת במסדרונות, שמחברת יחד אנשים ומעצבת מערכות יחסים. ולא, כל אלה לא עוברים בזום.

אם לא תגיעו, תפסידו

לכן, חשוב שנצליח לבנות מקום עבודה שאנשים ירצו לעזוב את הבית ולהגיע אליו, לפחות לחלק מהשבוע. משרד שמחבר אנשים יחד בדרכים חדשות, ולא רק מקום שבו "דופקים" שעון כניסה ויציאה כדי להשלים משימות. מקום עבודה שהוא לא משרד אלא יעד - כזה שאמנם צריך להשקיע יותר מאמץ כדי להגיע אליו, אבל הוא שווה את המאמץ הזה. כמו טיסה לחופשה: אם לא תגיעו, תפסידו.

קרדיט: המשרד ההיברידי של מיקרוסופט

האופן שבו אתם ניגשים לנושא הזה עכשיו תלוי באופי הפעילות שלכם, התרבות הארגונית וגם, נודה על האמת, בתפישת העולם של ההנהלה. בכל מקרה, אלה השאלות שכדאי לכם לשאול את עצמכם:

מיקום. אחד או מבוזר? אנשים רוצים לצמצם את זמן הנסיעה, וארגונים רוצים להוזיל עלויות. יש כאן שתי מגמות שמתרחשות במקביל: מרכזי ערים נחשקות, ומשרדים מבוזרים ברמה גבוהה קרוב לבית.

מעניין להסתכל כעת על האופן שבו החברות הגדולות קונות נדל"ן. גוגל הוציאה מיליארד דולר על בניין משרדים בלונדון, ומעל שני מיליארד דולר על רכישה דומה בניו יורק. גם אמזון רכשה מ-WeWork את בניין המשרדים שלה בשדרה החמישית בניו יורק במיליארד דולר. ביחד, רכשו ענקיות הטכנולוגיה פייסבוק, אמזון, אפל, ואלפבית, חברת האם של גוגל, 43 נכסים רק ב-2021. חלקם משרדים, אחרים מחסנים, מרכזי מחשוב - וכן חנויות.

המשרדים החדשים של גוגל בלונדון. השקעה גם במרכזי העריםצילום: בלומברג

לא כל הסיפור הזה קשור לעתיד המשרד. חלק הוא כנראה השקעה טובה למי שיושבים על מזומנים בתקופה של ריבית נמוכה ונדל"ן זול יחסית. אבל רכישות המשרדים מעניינות, כי מעבר למשרדים במרכזי ערים נחשקות אפשר לראות גם רכישות של משרדי לוויין במקומות חדשים מחוץ לריכוזי התעשייה המסורתיים. זאת, ככל הנראה כתגובה לנדידת העובדים למגורים בערים זולות ומרוחקות יותר בתקופת העבודה מהבית.

15 דקות מהבית - זה השם שמקבלת המגמה להביא משרדים ברמה גבוהה לאזורים שבהם אנשים רוצים לגור, במקום להביא את האנשים למרכזי התעסוקה. אז כן, יש דור שרוצה לגור במרכזי הערים, אבל יש רבים שלא. הרעיון כאן הוא שהמשרד ההיברידי יוצר רצף - כזה שבקצה האחד שלו נמצא המטה המסורתי של החברה, ובקצה השני הבית של העובד. ביניהם נמצאים מקומות שהעובד יכול ללכת לעבוד בהם ולקבל את כל התנאים והתשתיות של הארגון - כולל את המערכת החברתית המחברת - אבל בלי לשלם את מלוא המחיר של יום העבודה המסורתי. הרצף הזה מאפשר לעובד "לקפוץ" למשרד לכמה שעות, ועדיין להרוויח לא רק מהחיסכון בזמן הנסיעה - אלא גם מהגמישות והאוטונומיה של עבודה מרחוק.

עיצוב. הנראות של המשרד המסורתי נזנחה, וכעת הכיוון הוא יותר בתי מלון, יעדי נופש, מקומות שאנחנו מוכנים לשלם מחיר בשביל להגיע אליהם. זה חלק גדול מהרעיון של לשווק את המשרד כיעד. להיות מקום שאנחנו רוצים לצאת אליו, אף שיותר קל להישאר קרוב לבית.

עמדה לשיחות זום באוסטרליה. להצליח לתקשר עם כל העובדים ברצף ההיברידיצילום: בלומברג

עיצוב המשרד החדש צריך להאיץ את מה שקרה בחלקים הבלתי־פורמליים של המשרד הישן - השיחות, המפגשים והמחוברות. האתגר כאן לייצר מרחב שיכול לתמוך במגוון צורות עבודה שיתופית, ממש להזיז את הקירות ולהגמיש את החלל ולאפשר קבוצות בגדלים שונים, בצורות התכנסות שונות. לפעמים סביב שולחן, לפעמים סביב לוח. בגוגל, למשל, מעצבים כיום משרדים עם ריהוט שיכול לזוז במהירות כדי לייצר מבנה אחר - ואפילו קירות מתנפחים שמשנים את גודל ומבנה ה"חדר". מי שמרגיש הכי בנוח מאחורי מסך ומחשב יצטרך למצוא גם במשרד השיתופי פינה שקטה לברוח מההמולה.

הרעיון הוא לייצר חוויה של צוות, קהילה ותמיכה. מה שבעבר עשינו בערב צוות או אירוע חברה, אנחנו צריכים עכשיו להשיג בכל יום במשרד. אחרת, אין סיבה להגיע אליו.

טכנולוגיה. הרצף בין המשרד לבית ימשיך להיבנות סביב שילוב של המרחב הפיזי עם המרחב הדיגיטלי. זה נכון ליכולת להרגיש קרוב מרחוק, אבל גם ליכולת של המשרד הפיזי לקרב אותנו אליו. לכן, המשרד הפיזי צריך לכלול גם ערך שתיתן בו הטכנולוגיה, שתזהה אותנו מרגע ההגעה ותתפור לנו חוויה שהיתה שווה את הנסיעה.

אם למשל, באנו כדי להיפגש, הטכנולוגיה תספר לנו מי נמצא במשרד היום ואיפה, ותאפשר לנו למצוא אחת את השני בקלות. היא תתאים עבורנו את הסביבה הפיזית לצורכי המפגש. דמיינו למשל קירות שיודעים להיהפך ללוח מחיק או למסך, או שפשוט מתאימים את עצמם כדי לייצר עבורכם את מה שאתם צריכים או רוצים - כמו רקע של יער, חוף ים, או של חברי העבודה שנמצאים במקום מרוחק כדי ליצור תחושה של ביחד. דמיינו חלל שיודע להתאים את מידת הרעש, האור והטמפרטורה לכמות המשתתפים ואופי הפעילות, וטכנולוגיה שיודעת לסכם דיגיטלית את מה שאמרנו ושרטטנו ולשלוח לנו את הכל ערוך.

יש למה לצפות. אבל בתהליך הזה חשוב לזכור שזה לא רק שהעובדים שלכם מחפשים עכשיו סיבה להיכנס לפקקים, הם גם לא בטוחים שהם רוצים לעבוד את יום העבודה המלא ממקום אחד ברצף ולאבד את האוטונומיה שקיבלו כשהעבודה עברה לבית. בשביל זה, לא מספיק לעצב את המשרד. צריך גם לעצב מחדש את הניהול - להתרחק מנוכחות ולהתמקד בתוצאות, ללמוד לבנות אמון ותקשורת בלי קשר לזמן ומקום. עד שיום אחד נגלה שזה לא באמת משנה איפה אנחנו נמצאים, אנחנו יודעים איפה ועם מי אנחנו עובדים, ובעיקר, בשביל מה.

נירית כהן

נירית כהן | כדי שתהיו מוכנים

מובילה שיח חדשני על עולם העבודה המשתנה ועל האופן שבו אנחנו משתנים איתו - בקריירה, בארגון ובחינוך. מחברת הספר "המדריך לקריירה בעולם משתנה".

נירית מומחית לעיצוב קריירה בעולם החדש, מרצה ויועצת לארגונים ולמערכות ממשל בתהליכי טרנספורמציה. היא עבדה כמעט 30 שנה באינטל במשרות ניהול בכירות בישראל ובעולם, מהן עשור כסמנכ"ל משאבי אנוש של אינטל ישראל. תוכלו למצוא את הטורים שלה כאן וגם לשמוע אותה בפודקאסט "היי־טק בפקקים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה