ג'רום פאואל רק רוצה לסיים את המשמרת בשלום, אבל מחיר הנפט גורם לו להזיע

כמה דרמטית העלייה במחיר הנפט בהשפעתה על האינפלציה? ב-12 החודשים האחרונים, עלה מדד המחירים לצרכן בישראל בשיעור של 1.5%; ואילו מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1% בלבד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'רום פאואל

הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ

"על ידי תהליך מתמשך של אינפלציה, ממשלה יכולה להפקיע בחשאי ובאין רואה חלק גדול מהעושר של האזרחים" (ג'ון מיינרד קיינס)

גבול דק נמתח בין אינפלציה בריאה וחיובית שמשקפת משק איתן וצומח, ואף עוזרת לממשלות לשחוק את החוב שלהן, לבין אינפלציה הרסנית, שעלולה לגרום לחוסר שקט חברתי, לעליית ריבית מהירה ולתמחור מחדש של כלל המוצרים הפיננסים.

מספיק להסתכל על מחיר חבית הנפט על מנת להבין עד כמה הבנקים המרכזיים עלולים למצוא את עצמם חסרי אונים, כשמצד אחד יש סימנים ברורים לאינפלציה אמיתית, ומצד שני, קשה מאוד לכאורה להעלות את הריבית. לג'רום פאואל, נגיד הבנק הפדרלי בארה"ב, יש משימה אחת – לסיים את המשמרת שלו בשלום, ולהעביר את תפוח האדמה הלוהט לנגיד הבא שיבוא אחריו.

ביום שני, 20 באפריל 2020, נקבע מחירה של חבית נפט במחיר שלילי של מינוס 38 דולר בחוזים לטווח הקצר. ההסבר שניתן אז – יש כמות של נפט כל כך גדולה וכשהביקושים קורסים אין איפה לאחסן את מלאי הנפט העצום. מאז עבר הרבה נפט בצינורות וההתאוששות המהירה מהמגפה הביאה את מחיר החבית לשיא של 75 דולר, וכמו תמיד, כשהמחיר מזנק, מתחילים לדבר גם על האפשרות שמחיר החבית יחצה את רף 100 דולר.

תעשיית נפטצילום: Andrey Rudakov / בלומברג

כמה דרמטית העלייה במחיר הנפט בהשפעתה על האינפלציה? ב-12 החודשים האחרונים, עלה מדד המחירים לצרכן בישראל בשיעור של 1.5%; ואילו מדד המחירים לצרכן ללא אנרגיה עלה ב-1% בלבד. אז מה הקפיץ את מחיר החבית? ההתאוששות המהירה לא רק שהעלתה בחדות את צד הביקוש, ההשקעות בייצור נפגעו, בשל החשש שההתאוששות תארך זמן רב, ובינתיים גובר הרצון של חברות האנרגיה להשקיע בכלל באנרגיה מתחדשת. קשה מאוד לקבל החלטות על הגדלת ייצור כשיש חוסר ודאות גדול לגבי המחיר העתידי. בארגון אופ"ק מתקשים לקבל החלטה להגברת הייצור, מה גם שאם תתקבל החלטה כזו לא נראה שהייצור יגדל באופן דרמטי.

ההחלטות שיתקבלו יהיו מאוד זהירות. מנגד, חוסר הסכמה מתמשך עלול להביא לקריסת הקרטל, אבל אנחנו עוד לא שם. ברגע שמחיר החבית יתחיל להוות איום אינפלציוני  על כלכלת ארה"ב יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת, גם בהסרת הסנקציות מול איראן עם חתימה על הסכם גרעין חדש (מה שעשוי להוריד את מחיר החבית).

גורם נוסף שעשוי להוריד את מחיר החבית הוא התפשטות וריאנט דלתא, או לחילופין הגברת פעילות פצלי השמן. על מנת להבין את הפער העצום שנוצר בין הביקוש להיצע, מספיק לבחון את מלאי חביות הנפט בארה"ב. המלאי שעומד כיום על 445 מיליון חביות, עמד לפני שנה על 539 מיליון חביות, וזה עוד לפני עונת הקיץ, שבה הביקוש צפוי לעלות.

מה הלאה? באופ"ק יקבלו ככל הנראה החלטה להעלות את התפוקה באופן סמלי לעת עתה, המשך עלייה במחיר החבית עלול לחנוק את הכלכלה העולמית, וקצב הצמיחה עלול להיות נמוך מהמצופה. שילוב של צמיחה נמוכה עם אינפלציה גבוהה עלול להיות קטלני לכלכלה, אבל אנחנו עוד לא שם.

קידוח נפטצילום: Bloomberg

"השקעה נבונה היא לצפות את הציפיות של אחרים" (ג'ון מיינרד קיינס)

אם האינפלציה בארה"ב שוברת שיאים עד כדי אפשרות לאובדן שליטה, זה אומר שהריבית עלולה לעלות כבר ב-2022. ציפייה לתחילת תהליך של עליית ריבית היתה אמורה לגרום לעקום התשואות להיות תלול יותר, אלא שבפועל התשואות ל-10 שנים בארה"ב ירדו בסוף השבוע ל-1.36%, והתשואות ל-10 שנים בגרמניה קרסו בסוף השבוע למינוס 0.3%.

מה כל זה אומר? שוקי המניות לא מצליחים להתממש לעת עתה, בכל פעם ששוק המניות יורד ב-1%-2% מתחילה להיווצר אצל חלק מהמשקיעים התחושה שהנה הגיע המימוש המיוחל, ובקרוב אפשר יהיה לקנות מניות בזול, אלא שהמימושים האחרונים לא מחזיקים מעמד יותר מ-48 שעות.

ירידת התשואות בשוק האג"ח משדרת ציפיות שונות לחלוטין: משקיעי האג"ח פסימיים (מעבר להסבר של סגירת שורטים ומדד מנהלי הרכש במגזר השירותים שהפתיע לרעה), אחרת הם לא היו רצים לקנות אג"ח של ממשלת גרמניה בתשואה שלילית של 0.3% או אג"ח של ממשלת ארה"ב בתשואה נמוכה יחסית של 1.36.

מקובל לחשוב ששוקי האג"ח ושוקי המניות מאזנים אחד את השני בהיותם נכסים תחליפיים, אלא שעם היציאה מהמשבר שניהם זכו לעדנה מחודשת, והקורלציה החזקה בין המניות לאג"ח עלולה לפעול גם בכיוון השני. אם אכן כך יהיה,  הבריחה לשוק האג"ח בזמן ששוק המניות יורד לא תגן על תיק ההשקעות, לא באפיק הממשלתי ובטח שלא באפיק הקונצרני.

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker