הציבור מחזיק יותר מזומן מאי פעם, והפער בישראל מתרחב והולך

שני שלישים כמעט מתיק הנכסים של הציבור — 2.56 טריליון שקלים — שוכבים במזומן ללא הגנה מאינפלציה, וכשכל כך הרבה כסף מחפש תשואה, לא פלא שעדר של חדי־קרן שטף את הסוואנה היבשה של שוק ההנפקות בבת אחת. בינתיים יש מי שנותרים מאחור

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ידיים שטרות כסף

 "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם" (שלום חנוך)

ביום רביעי האחרון פירסם בנק ישראל את ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, נכון לסוף הרבעון הראשון של שנת 2021. כבר במבט חטוף, אפשר להבחין בכך שנשברו שני שיאים — היקף התיק, שחצה לראשונה את ה-4.5 טריליון שקלים, ושיעור התיק באחוזי תוצר (326%). אבל הנתון המדהים באמת הוא שיעור המזומן והפיקדונות מסך התיק: הציבור מחזיק כ-1.6 טריליון שקלים במזומן (כ-37% מתיק הנכסים הכולל)! למעשה, אפיק ההשקעה הגדול ביותר של הציבור הוא מזומן, בזמן שהאינפלציה מתחילה להרים ראש.  

האפיק השני בגודלו שבו מחזיק הציבור הוא אג"ח ממשלתיות ומק"מ. מכיוון שהמק"מ נסחר כבר זמן רב במחיר הפסד (סביב 100 אגורות), ורובו מוחזק על ידי משקיעים זרים, נתרכז בחלק הממשלתי. האג"ח הממשלתי נחלק לאג"ח צמוד ושקלי — באג"ח הצמוד הקצר הציבור משלם פרמיית ביטוח גבוהה מאוד כדי להגן על עצמו מאינפלציה (תשואה שלילית גבוהה) ובאג"ח השקלי הקצר, התשואה הנמוכה לא תמיד (בלשון המעטה) מפצה על הסיכון, על עמלות הקנייה/מכירה, על דמי הניהול של המוצרים השונים ועל  דמי משמרת לבנקים, שחלק גדול מהציבור עדיין משלם.

מה קורה בטווחים הארוכים? כמובן שיש את סיכון המח"מ, שעלול להתממש אם התשואות בארה"ב תגענה ל-2% לקראת סוף השנה. חלק מסיכון המח"מ כבר התממש, שכן עקום התשואות בישראל הוא מהתלולים בעולם ואג"ח ממשלתיות ארוכות ירדו בכ-5% מתחילת השנה; איגרת חוב ממשלתית שקלית ל-26 שנים נסחרת בתשואה של 2.25%. 

התוכנית של בנק ישראל לרכישת אג"ח ממשלתי עומדת לפני סיום (הסכום שהוקצה – 85 מיליארד שקלים נרכש כמעט במלואו), אם בנק ישראל לא ימשיך את התוכנית, צפוי לחץ נוסף לעליית תשואות, אבל סביר להניח שהוא לא ייקח עדיין את הסיכון הזה ויכריז על תוכנית נוספת, קטנה בהיקפה. אז 57% מתיק הנכסים של הציבור מושקע במזומן ואג"ח ממשלתי, 2.56 טריליון שקלים שוכבים במזומן ללא הגנה מאינפלציה, או באג"ח ממשלתי שיחס הסיכון/סיכוי שלו, בחלקים מסוימים של העקום, אם לומר בעדינות, לא נוטה תמיד לטובת הסיכוי. 

נגיד בנק ישראל אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן

אז איפה שאר הכסף? 17% נוספים במניות ואג"ח בחו"ל, 14% במניות בישראל, 8%  באג"ח קונצרני ועוד 5% ב"נכסים אחרים", כולל אג"ח חברות לא סחיר. למעשה החלק שגדל בשיעור הגבוה ביותר (9.6%) ברבעון הראשון של 2021 הוא ההשקעות בחו"ל, חלק מזה מרווחי הון וחלק מהסטת כספים ישירה.

"מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם" (שלום חנוך)

כשכל כך הרבה כסף שוכב במזומן ומחפש תשואה, מתחילה להיווצר אנומליות בתמחור נכסים, מה גם שחלק גדול מהכסף הזה נמצא אצל חלק קטן יותר באוכלוסייה, מה שמביא להמשך קיטוב חברתי. בזמן שנולדים אלפי מיליונרים חדשים (וזו תופעה מבורכת), מיליוני ישראלים לא לוקחים בכלל חלק בתיק הנכסים של הציבור. בזמן שחלק מהציבור נהנה ממס נמוך יחסית על דירות להשקעה, חלק אחר רואה את הדירה הראשונה מתרחקת ממנו בצעדי ענק, המצב הזה הוא בלתי נסבל וראוי לטיפול אגרסיבי ומהיר של הממשלה החדשה.

אבל נחזור לאנומליות בתמחור. לצד המזומן  והאג"ח הממשלתי, חלקים הולכים וגדלים בשוק המניות מתומחרים ב"נדיבות", כולל כמובן חלק מההנפקות. לא מקרי כמובן שעדר של חדי־קרן שטף את הסוואנה היבשה של שוק ההנפקות בבת אחת, חלק מהחברות מצוינות ועתידות להציג ביצועים מעולים; בחלק אחר, הכסף שהמשקיעים מרגישים שבא אליהם בקלות, עתיד להיעלם באותה קלות. אפילו באג"ח הקונצרני אין לאן לברוח, והמרווחים ירדו לרמה שהמנפיקים לא חלמו עליה בחלומותיהם הוורודים ביותר. חוק הכלים השלובים מנתב כמובן מיליארדים גם להשקעות בשוק הנדל"ן, והשיא של 22 מיליארד שקלים, שנשבר בשוק המשכנתאות ברבעון הראשון, עתיד להישבר שוב ושוב ללא התערבות ממשלתית אגרסיבית מאוד. 

האנומליות במחירי חלק מהנכסים הפיננסיים גורמת לזליגה מאסיבית גם לנכסים אלטרנטיביים, קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות תשתיות, קרנות סקנדרי, קרנות חוב, קרנות גידור ועוד ועוד, הציבור לוקח בכך חלק דרך המוצרים הפיננסיים (קרנות הפנסיה, הגמל, חברות הביטוח וכו'), אבל ההשקעה במוצרים הללו (שלחלקם יחס סיכוי/סיכון מצוין)  באופן ישיר נגישה בדרך כלל למשקיעים עשירים בלבד, וחבל שכך. 

אז מה הלאה? בסוף השבוע פורסם בארה"ב דו"ח התעסוקה לחודש יוני, לפיו 850 אלף משרות נוספו לשוק העבודה — גבוה מהתחזית, אבל לא גבוה באופן שיגרום למשקיעים לחשוש מהתחממות יתר של הכלכלה. שוקי המניות בעולם סיימו חציון חלומי עבור המשקיעים, לאף אחד אין מושג כיצד יראה החציון השני, לא למנבאי השחורות שצועקים "בועה" ולא למשקיעי הפורומים שמבחינתם לשווקים יש כיוון אחד. התחזית היחידה שבכל זאת מתיישבת עם ההיגיון – החציון השני עלול להיות תנודתי הרבה יותר, גם בשוקי האג"ח וגם בשוקי המניות.

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker