קפיטליזם קשוב? רק לצרכים של הבנקים

הבנקים אינם פילנתרופיים, אבל הם מהווים את הצינור היחיד לכאורה שדרכו בנק ישראל יכול לעזור לעסקים קטנים בשעת משבר מקיף, וכדאי לשכלל את הכלי הזה לפני המשבר הבא. לא ייתכן שבמצב של מחנק אשראי בנק ישראל צריך להתחנן בפני הבנקים לתת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: אמיל סלמן

הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ

"בנקאי הוא אדם שמשאיל לך מטריה כשהשמש זורחת ותובע אותה בחזרה כשנוחתת טיפת הגשם הראשונה" (מרק טווין)

לכאורה נמתח קו דק בין הרצון לשמור על היציבות הפיננסית של מערכת הבנקאות, שהיא כמובן חשובה, לבין הצורך של משקי הבית והמגזר העסקי בהיצע אשראי זמין והוגן. אלא שהקו הדק הזה מוטה באופן ברור לטובת המערכת הבנקאית.

המשקיעים הבינו את זה מזמן, ולכן מניות הבנקים מככבות במרבית המוצרים הפיננסיים בישראל. הבנקים, שנסחרו בשיא המשבר חזק מתחת להון העצמי שלהם, נסחרים ברובם קרוב מאוד להון, החל מבנק הפועלים שנסחר במכפיל הון של 0.93 ועד לבנק מזרחי שנסחר הרבה מעל ההון העצמי שלו, עם מכפיל הון של 1.29. מדד ת"א בנקים שירד בכ-22% ב-2020 מתקן בכ-33% מתחילת השנה.

מדד הבנקים

בשבועיים האחרונים פירסמו הבנקים את תוצאותיהם לרבעון הראשון: ההפרשות הגדולות להפרשי אשראי היו גבוהות מדי, מסתבר, וכעת תורמות באופן ניכר לשורת הרווח. נבואות הזעם על גל פשיטות רגל התבררו כמוגזמות, מרבית ההלוואות שהוקפאו חזרו לשלם, כל זה סייע לבנקים להגיע לתשואה להון חלומיות של כ-14%-15%, מספרים שלא ראינו מ-2007.

גם תיק האשראי של הבנקים גדל וכנגזרת מכך, גם ההכנסות מריבית. עליית ריבית בעתיד רק תגדיל את המרווח הפיננסי (שעמד ב-2020 על 2.05%), ובשל כך, ההשקעה בבנקים מהווה בצורה עקיפה גם הגנה מפני אינפלציה ועליית ריבית מה גם שחלק מנכסיהם צמוד למדד. אפילו בשנת הקורונה, הכנסות הבנקים שאינן מריבית (הכנסות מימון והכנסות מעמלות) גדלו במעט לעומת 2019.

בנק הפועלים

במקביל, הבנקים מתייעלים בקצב מהיר על ידי צמצום בכוח אדם וצמצום בשטחי נדל"ן; מספר הסניפים במערכת הבנקאית (על פי נתוני בנק ישראל) צנח מ-1,178 סניפים ב-2012 ל-1,006 סניפים בסוף 2020. גם ההתאוששות בשוק ההון היטיבה עם הבנקים - חמשת הבנקים הגדולים מחזיקים 180 מיליארד שקל  באג"ח ממשלתי, 49 מיליארד שקל באג"ח קונצרני ו-9 מיליארד שקל במניות.

מה הלאה? נהוג להסתכל על הבנקים כתמונת ראי של המשק - המשך התאוששות עשוי להיטיב עם המערכת הבנקאית, אם כי תשואה להון של כ-14% כמובן לא מייצגת. בנוסף, סביר להניח כי המפקח על הבנקים יאשר בקרוב לבנקים לשוב ולחלק דיווידנדים. אבל חשוב מכך – בבנק ישראל טבעו את המושג "קפיטליזם קשוב" (מערכת בנקאות משפיעה ואחראית, חברה שיוויונית וכו'). המשבר האחרון הוכיח (שוב) כי "הקפיטלזם הקשוב" קשוב בעיקר לבנקים. הרצון העז של הרגולטור לשמירה על יציבות הבנקים בא לעתים על חשבון הציבור.

בנק מזרחי טפחות

בשיא המשבר, בנק ישראל פעל כמבוגר האחראי. זה הצליח מאוד ברכישת אג"ח ממשלתי ואג"ח קונצרני (באג"ח קונצרני זה הצליח יותר מדי, עם תשואות שפל שלעתים לא משקפות את הסיכון), זה הצליח עם דחיית תשלומי הלוואות, אבל זה הצליח הרבה פחות עם מתן אשראי לעסקים קטנים שקרסו בזה אחר זה.

הבנקים אינם פילנתרופיים (מבחינתם בצדק), אבל הם מהווים את הצינור היחיד לכאורה שדרכו בנק ישראל יכול לעזור לעסקים קטנים בשעת משבר מקיף, וכדאי לשכלל את הכלי הזה לפני המשבר הבא. לא ייתכן שבמצב של מחנק אשראי בנק ישראל צריך להתחנן בפני הבנקים לתת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. הערבות שהוא נתן לבנקים היתה נמוכה (לעומת 100% שנתן הפד) והוא נתן אותה לבנקים וחברות כרטיסי האשראי בלבד, מבלי להשתמש בחברות האשראי החוץ בנקאי שעשויות לפעול במהירות ויעילות רבה יותר.

בנק לאומי

מצב שבו בנק ישראל מסיר את המגבלה על נטילת משכנתא בריבית פריים כדי להיטיב עם הציבור, וההטבה נשארת אצל הבנקים עד שבנק ישראל מאיים עליהם, הוא מצב בלתי נסבל - הרגולציה צריכה לפעול בצורה כזו שברירת המחדל היא טובת הציבור, ועם סנקציות דרמטיות במקרה של הפרה.

בשורה התחתונה – הבנקים יכולים להרוויח קצת פחות גם בלי לפגוע באיתנות הפיננסית שלהם. הם לא יעשו את זה בהתנדבות, וזה בדיוק התפקיד של הרגולטור.

פרויקט הבנקאות הפתוחה, כניסת שחקנים חדשים, ופרויקט "מעבר מבנק לבנק בקליק" הם צעדים חשובים בכיוון הנכון, אבל ב-2021 התחרות עדיין לא מספיק מורגשת. בינתיים, המשקיעים שהבינו שאי אפשר לנצח את הבנקים רכשו את המניות שלהם. אם אתה לא יכול לנצח אותם, לפחות הצטרף אליהם.

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker