המס הוא ידידך, למד לאהוב אותו

העלאות המסים של ג'ו ביידן נהפכות לאפשרות ריאלית, אבל יש להניח שיועצי המס כבר עובדים סביב השעון ולא כל המיליארדים שהנשיא האמריקאי בונה עליהם יגיעו לקופת האוצר. ובינתיים בישראל, שוק האג"ח הממשלתי פורח, לא מעט בזכות המסים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ג'ו ביידן בבית הלבן
ג'ו ביידן בבית הלבןצילום: Andrew Harnik / AP

הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ​

"אני גאה לשלם מסים, רק שהייתי גאה באותה מידה במחצית מהסכום" (ארתור גודפרי)

האם ג'ו ביידן ממשיך לחפש מימון לתכניות הגרנדיוזיות שלו? העיתונות הכלכלית העלתה מן האוב תוכנית ישנה של הנשיא האמריקאי – העלאת מס רווחי הון על מי שמשתכר יותר ממיליון דולר בשנה, לפיה המס שעומד היום על 20% יעלה לכאורה ל-39.6%. מדובר ברעידת אדמה של ממש אבל המשקיעים נותרו אדישים והעליות התחדשו כבר ביום שישי. המשקיעים לא מאמינים שהצעה כזו יכולה בכלל לעבור, אבל מה שבטוח, ביידן חותר בכל הכוח להקטנת אי השוויון באמריקה ולפחות על כך יש לברך.

צעדו זה של ביידן, אם יתממש בחלקו, מגיע אחרי התוכנית שלו להעלאת מס חברות מ-21% ל-28% (אחרי שטראמפ הפחית את מס החברות מ-35% ל-21% בשנת 2017). גם התוכנית הזו לא ממש הרתיעה את משקיעי המניות, שממשיכים לדהור בכל הכוח. ככל הנראה, יהיה פער בין התוכניות לבין מה שיוטל בפועל, כי ביידן יתפשר מעט על שיעורי המס — גם לגבי מס חברות, גם לגבי מס על יחידים וגם לגבי מס רווחי הון — מה שיאפשר לו להעביר את כל החוקים הדרושים.

מה כל זה אומר? לאורך זמן, התועלת של תוכנית ביידן להשקעות ענק בתשתיות בעשור הקרוב תעלה עשרות מונים על הנזק שייגרם בטווח הקצר מהעלאות מסים כאלו או אחרות, ואם שוקי המניות יתממשו בחדות בגלל העלאות מסים, עשויה להיווצר דווקא הזדמנות. מצד שני, יועצי המס עובדים כבר סביב השעון וככל הנראה לא כל המיליארדים שביידן בונה עליהם יגיעו לקופת האוצר. זו הסיבה שבמקביל, שרת האוצר שלו, פרופ' ג'נט יילן, מנסה להביא למס חברות מינימלי עולמי. זה כמובן לא יקרה ב"התנדבות" והדרך לשם תהיה ארוכה וקשה.

ג'נט ילןצילום: Alex Brandon/אי־פי

"שלוש המלים המסוכנות ביותר בעולם ההשקעות הן – הפעם זה שונה" (ג'ון טמפלטון)

איך יכול להיות שיחס החוב תוצר בישראל זינק ל-72.4%, אחרי שהממשלה גייסה סכום שיא של כל הזמנים באג"ח (265 מיליארד שקל), וששעה שהתשואות בארה"ב בזינוק חד מתחילת השנה מדד אג"ח ממשלתי כללי מציין ירידה של כ-0.5% בלבד מתחילת השנה? האם הפעם זה שונה, האם ניתן להגדיל את החוב כמעט בלי פגיעה במחיר? האם ניתן להתנתק משוק אגרות החוב האמריקאי? מה הסוד לחוזקו של שוק אגרות החוב הממשלתי המקומי?

האמת היא שאין תשובה אחת לשאלות האלה, ולכן צריך להסתכל גם על צד ההיצע וגם על צד הביקוש. בצד ההיצע, אם בוחנים מהיכן גייסה ממשלת ישראל כסף בשנת 2020, מגלים כי 28% מהגיוסים בוצעו בשוקי חו"ל (לעומת 13% בשנת 2019), וכי הגיוס בשוקי חו"ל (בין היתר בפעם הראשונה באג"ח למאה שנה ובפעם הראשונה גם בשוק האסיאתי) הוריד כמובן את הלחץ על השוק המקומי.

אלא שלגיוס הזה יש גם חסרונות ואחרי ההנפקות המאסיביות בשוקי חו"ל, עלה שיעור החוב החיצוני ל-16% מהחוב הכולל (מתוך זה 67% הוא חוב דולרי ו-31% חוב ביורו). אז איפה הבעיה? חלק מהחוב הזה מגודר בעסקאות לטווח קצר וארוך. זה כמובן מצוין, אלא שעלות הגידור מעלה את עלות הגיוס האפקטיבית. הבעיה השנייה היא החלק שאינו מגודר – 86%, מה שחושף את החוב הממשלתי של מדינת ישראל לסיכוני מט"ח.

אבל נחזור לחוזקו של השוק הממשלתי המקומי: כמובן שהרכישות המאסיביות של בנק ישראל תרמו לו רבות, כמו גם ביקושים של משקיעים זרים, אך בנק ישראל מחזיק יותר מ־55 מיליארד שקל באג"ח ממשלת ישראל, כ- 8.5% מהשוק, ומשקיעים זרים מחזיקים בכ-10%. מי הוא אם כן המשקיע הגדול ביותר של אג"ח ממשלת ישראל? קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, שנהנות מכניסת כסף קבועה ומחזיקות כ-20% מהשוק. גם הנהירה של הגופים המוסדיים אחר אג"ח צמוד חיזקה מאוד את האפיק הזה, אבל יש הסבר נוסף לחוזקו של השוק המקומי – הגירעון הממשלתי ירד ל-12.1% מהתוצר, בעיקר בשל הכנסות ממסים – 30.7 מיליארד שקלים בחודש מארס!

הגירעון הזה צפוי לרדת ל-6% בהמשך השנה, מה שיוריד את הלחץ על שוק ההנפקות המקומי. האם הפעם זה שונה והעדנה בשוק האג"ח הממשלתי צפויה להימשך? האמת היא שבאורח פלא, מצב השוק המקומי טוב יחסית, יחס החוב/תוצר, שזינק ומהווה את אמת המידה הראשית לחוסן הפיננסי, עתיד לרדת בחדות השנה. אלא שהסיכון הגדול טרם הוסר, והוא עליית התשואות באג"ח ממשלת ארה"ב.

אז גם הפעם זה לא יהיה שונה: אם הבום הכלכלי אכן יתרחש ב-2021, התשואות תחזורנה לעלות (השבועיים האחרונים אמנם בסימן רגיעה אבל הרגיעה הזו לא תמשך לנצח), כמו גם הרכישות של בנק ישראל, שמפגין באחרונה אופטימיות מוצדקת. ככל הנראה.

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker