מי אמר אינפלציה ולא קיבל?

המשקיעים חוששים מאינפלציה ומכל עלייה במדד המחירים לצרכן, גם אם היתה צפויה במסגרת יציאה מהסגר, אבל האמת היא שאחרי עשור ללא אינפלציה, לא יקרה כלום גם אם נגיע לנתון זמני של 2%

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרימרק לונדון שופינג לואו קוסט
מטיילים מחזיקים שקיות של פרימרק בלונדוןצילום: בלומברג

"על ידי תהליך מתמשך של אינפלציה, ממשלה יכולה להפקיע, בחשאי ובאין רואה, חלק חשוב מהעושר של האזרחים" (ג'ון מיינרד קיינס)

כל הפתעה קטנה כלפי מעלה במדד המחירים לצרכן מחזקת את התחושה אצל המשקיעים כי "האינפלציה כבר כאן", ו"האינפלציה חוזרת", כך גם מדד מארס שעלה ב-0.6% מעל הצפי לעלייה של 0.5%. אלא שבהסתכלות של שניים־עשר חודשים אחורה, עלה המדד ב-0.2% בלבד, גם מדד מארס בנטרול עונתיות וללא סעיף הדיור, עלה ב-0.4% בלבד.

החשש מאינפלציה במקביל לעליית תשואות בארה"ב הביא להבדלי תשואות ניכרים בשוק איגרות החוב בין אג"ח ארוך לקצר, ובין אג"ח צמוד לאג"ח שקלי. כך למשל, אג"ח ממשלתיות צמודות קצרות עלו ב-1.24% מתחילת השנה לעומת אג"ח ממשלתיות שקליות ארוכות שירדו בממוצע ב-3.19%. באג"ח קונצרניות המגמה דומה, עם עלייה של 0.74% במדד תל בונד שקלי לעומת עלייה של 2.23% בתל בונד 60 (צמוד למדד).

האמת היא שאחרי עשור ללא אינפלציה לא יקרה כלום גם אם נגיע לאינפלציה זמנית של 2%. מבחינת הממשלה זה מצוין לשחיקת החוב — אם כי אינפלציה גבוהה מדי עלולה לגרום בסופו של דבר גם לרעשים חברתיים (מוצדקים), אבל אנחנו עוד לא שם. מספר מסוים של מדדים גבוהים בהחלט מסתדר עם התרחיש המרכזי של יציאה מהסגרים, וזה לא אומר דבר על ההמשך.

כך למשל, סעיף הארחה, נופש וטיולים עלה במארס ב-9.7%! ביקוש קשיח לחלוטין של חלק מסוים באוכלוסייה פגש היצע מקומי בלבד (עבור מי שלא רוצה להכניס ילדים לבידוד עם השיבה מחו"ל), מה שגרם ללא מעט ישראלים לשלם מחירי־שיא על החופשה המשפחתית שלהם (ועוד לא בעונה). הישראלים, שבימים רגילים לא רוצים להיות "פראיירים", מוכנים לשלם כמעט כל מחיר כדי "לפצות" על 2020, אך הרצון "לפצות", לא יימשך לנצח וסביר מאוד שנראה ירידת מחירים נאה עם פתיחה מלאה של הטיסות לחו"ל.

סעיף אחר שהפתיע במארס הוא מחירי הלבשה שעלו ב-5.8%. זהו סעיף תנודתי ונראה שמדובר בעלייה חד פעמית. לעלייה במדדי המחירים תהיה השפעה גם על נוטלי המשכנתאות. כך למשל מעניין לראות בנתוני בנק ישראל כי כ-30% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש פרואר היו צמודות למדד. מה הלאה? סביר להניח כי מוכרי שירותים ומוצרים ינסו להמשיך להעלות מחירים ולו כדי לפצות על תקופת הסגר והרבה תלוי בנכונות של הציבור לספוג את העליות הללו. וכמובן, יש את סעיף הדיור (שכ"ד) שמשקלו במדד עלה ל-24.7%, כשברקע קצב התחלות הבנייה קטן מהגידול במספר משקי הבית.

בארה"ב המצב מורכב מעט יותר. האינפלציה עומדת כבר על 2.6% לאחר הפתעה קלה למעלה במדד מארס (ההפתעה בשל מחירי האנרגיה שקפצו ב-9.1%), חשוב מכך— מדד מנהלי הרכש גם בענפי השירותים וגם בתעשייה עלו בחדות, כמו גם הצריכה הפרטית, מה שמרמז כי לחציי האינפלציה עשויים להימשך גם בחודשים הקרובים. לא יהיה מפתיע אם נראה את מדד הליבה (אינפלציה ללא מחירי מזון ואנרגיה) מגיע ל-2.5%. האם זה יהיה נורא אחרי שנים ללא אינפלציה? בהחלט לא. האם מדובר באינפלציה פרמננטית? כנראה שלא. מחירי הסחורות והתובלה עלו אמנם בחדות, וגם המחסור בשבבים תרם את חלקו (בפרט בתעשיית הרכב), אבל מוקדם לדעת מה יקרה עם 1.5 טריליון הדולר העודפים שחסכו האמריקאים בזמן המגיפה. סביר להניח כי באופן זמני בהחלט נראה אינפלציה גבוהה אפילו מהתחזיות, אבל הדגש הוא על המלה "זמני". בסופו של דבר החיסכון הגדול הצטבר בעיקר בשכבות המבוססות שהנטייה השולית שלהן לצרוך נמוכה.

ביקוש לשבבים נמצא אמנם בשיא, וככל הנראה מדובר במגה סייקל, אולם מנגד, הנשיא ביידן מגדיל את היקף התמיכה ביצור שבבים ב-50 מיליארד דולר. ענקית השבבים הטאיוואנית, טאיוואן סמיקונדקטור, תגדיל באופן ניכר את היקף היצור בארה"ב, כמו גם חברות נוספות. אירופה הצהירה על השקעה של עשרות מיליארדי אירו בייצור שבבים, וסין משקיעה 1.4 טריליון דולר בתוכנית חומש טכנולוגית "מיוצר בסין", שאמורה להסתיים עוד ארבע שנים. קשה לשים את האצבע על הנקודה שבה המחסור העצום בשבבים יביא לעודף כושר ייצור, אבל כרגע נראה שיהיה יותר טוב לפני שיהיה יותר גרוע.

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידןצילום: JONATHAN ERNST/רויטרס

"השקעה נבונה היא לצפות את הציפיות של אחרים" (ג'ון מיינרד קיינס)

איך יכול להיות שהאינפלציה עולה, ציפיות האינפלציה עולות, הכלכלה העולמית אמורה לצמוח בכ-6% בשנת 2021, נתוני המאקרו מצוינים, והתשואות לעשר שנים בארה"ב ירדו חזרה ל-1.59%? מה קרה לציפיות לעליית תשואות ל-2% עד סוף השנה? האם נתוני הכלכלה הטובים מהווים שיא זמני שלאחריו נראה חולשה מתמשכת? האם התשואות עלו מהר מדי?

ביידן שלח את שרת האוצר שלו ג'נט ילן לשכנע את מדינות העולם להטיל מס חברות אחיד ומינימלי על חברות גדולות שמשתמשות בהיקפי ענק במקלטי מס. האם התוכנית של ביידן להשקעה בתשתיות נמצאת בסכנת מימון? האם ירידת התשואות נובעת מרכישות הענק של הסינים והיפנים (שרכשו אג"ח זרות בהיקף של 15 מיליארד דולר בשבוע החולף), או אולי מההנפקה המוצלחת ביום שני, שבה הנפיק משרד האוצר האמריקאי אג"ח בהיקף של 38 מיליארד דולר?

כל התשובות נכונות, ואי אפשר לשים את האצבע על סיבה ספציפית, אבל חשוב מכך, ייתכן גם כי מדובר בהפוגה זמנית בעליית התשואות, ובטווח הארוך נראה את התשואות הרבה מעל 2%. מה שמזכיר את המשפט המפורסם ביותר של ג'ון מיינרד קיינס: "הטווח הארוך הוא מדריך כושל לאירועי ההווה, בטווח הארוך כולנו מתים".

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker