כך פקק במצרים הביא לזינוקי מחירים בניו יורק

כולם מנפנפים במנטרה "הריבית לא תעלה", אבל כשאפשר לקבל 1.75% באג"ח ממשלתי – הריבית האפקטיבית כבר עלתה. תאוות הבצע חזקה מכל פחד, שוק המניות רותח בעוצמה כזו שתשואה שנתית של 1.75% באג"ח ממשלתי נראית למשקיעים עלובה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ספינות גרר וספינת המשא EVER GIVEN בתעלת סואץ
ספינות גרר וספינת המשא אוור גיוון בתעלת סואץצילום: AFP

"האם נפנוף כנפי פרפר בברזיל, עשוי לגרום לטורנדו בטקסס?" (אדוארד לורנץ)

אפקט הפרפר הכה השבוע פעמיים. האפקט המוכר מתורת הכאוס מתאר שינויים איזוטריים, קטנים וחסרי חשיבות לכאורה, במערכת גדולה, המביאים בסופו של דבר לשינויים גדולים במערכת בטווח הארוך. נפנוף כנפי פרפר בברזיל שעלול לכאורה לגרום לסופת טורנדו בטקסס.

זה התחיל עם הספינה EVER GIVEN שנתקעה בתעלת סואץ. הפקק שנוצר בתעלה במצרים הביא לזינוק במחיר הנפט בבורסה של ניו-יורק, ולזינוק בתעריפי מכליות נפט שנאלצו להתחיל לתכנן מסלול ארוך ויקר להקפת יבשת אפריקה.

בשורה התחתונה, סופת חול בצפון מצרים טילטלה את מחירי האנרגיה והתובלה ועשויה להביא לשינויים מרחיקי לכת גם בטווח הארוך: עליית מחירי ביטוח, עליית תעריפי תובלה, וגם זירוז של פתרונות חלופיים כגון קו נפט מאיחוד האמירויות/סעודיה לאילת, ו/או קווי רכבת ממדינות המפרץ לישראל.

אם אלו ההשלכות העתידיות של סופת החול בצפון מצרים, דיינו. אבל היה אירוע משמעותי נוסף. פמילי אופיס בשם ארקגוס אולץ על ידי כמה בנקים למכור מניות בהיקפים עצומים (30 מיליארד דולר) בשל קווי אשראי מהותיים שהעמידו להשקעותיו. המימוש האגרסיבי לא רק שהביא לירידות חדות מאוד בחלק מהאחזקות של הפמילי, בסופו של דבר מגזר הבנקים כולו חווה מימושים משמעותיים (בעיקר קרדיט סוויס ונומורה, שצפויים להפסיד מיליארדי דולרים).

ביל הואנג, מנכ"ל קרן ארקגוסצילום: Emile Wamsteker/Bloomberg

בשורה התחתונה, פמילי אופיס שמעולם לא שמענו את שמו עד השבוע, טילטל את מניות הבנקים וחשף את המערכת הפיננסית במערומיה. הפעם זה נגמר בשלום (יחסית), זה יכל להיגמר אחרת. פירוש השם "ארקגוס" ביוונית הוא "מוביל הדרך"; ארקגוס יכלה להוביל את הדרך למפולת ולהוות טריגר לסערה עצומה בשווקים.

זה כמובן לא קרה הפעם, אבל המקרה של ארקגוס ממחיש את חולשת המערכת גם ב-2021. ההתנהלות של חלק מהבנקים גורמת להם לקחת סיכונים עצומים ולספק קווי אשראי להשקעות ממונפות של גופים פרטיים. אם זה מצליח, המנהלים יקבלו בונוסים, אם זה ייכשל, אף אחד לא ייתן לבנקים ליפול.

כמובן שהרגולטור פתח בחקירה בעקבות הקריסה של ארקגוס. ייתכן שבטווח הארוך תוחמר הרגולציה על משרדי פמילי אופיס אמריקאים שפטורים כרגע מרישום כיועצי השקעות.

"אל תחשוב שתדע לזהות את כיוון השוק – זה בלתי אפשרי על פני זמן" (וורן באפט)

בשבוע החולף נשברו שני שיאים: התשואות ל-10 שנים הגיעו בשלב מסוים ל-1.77%, ומנגד מדד S&P500 חצה בהליכה את רף 4,000 נקודות – שיא של כל הזמנים. עליית התשואות החדה בשוק האג"ח תוך שבירת השיאים בשוק המניות מחדדת (שוב) את חוסר היכולת לתזמן את שוק המניות. בטווח הקצר אין היגיון, אל תחפשו אותו.

כמובן שכולם מנפנפים במנטרה "הריבית לא תעלה", אבל כשאתם יכולים לקבל 1.75% באג"ח ממשלתי – הריבית האפקטיבית כבר עלתה. תאוות הבצע חזקה מכל פחד, היקף המיזוגים הרכישות (כולל עסקות ספאק) חצה את רף טריליון דולר ברבעון הראשון של 2020, שוק המניות רותח בעוצמה כזו שתשואה שנתית של 1.75% באג"ח ממשלתי נראית למשקיעים עלובה. משקיע רובין הוד יגיד לכם שהוא עושה 1.75% בחודש רע.

זה כמובן מצב לא נורמלי, אבל מנגד, ברגע שמתחילה להתנפח בועה בחלקים מסוימים של השוק, לאף אחד אין מושג לאילו ממדים היא תגיע ובעיקר – מתי היא תתפוצץ, מה גם שבהחלט ניתן עדיין למצוא חברות בתמחורים סבירים/זולים.

היציאה הצפויה מהמשבר גורמת לאופוריה, בפרט שהאופוריה הזו מגובה בנתונים חיוביים: החל בדו"ח התעסוקה האחרון שפורסם ביום שישי - 916 אלף משרות שנוספו לשוק העבודה במארס; וירידה נוספת בשיעור האבטלה ל-6%, לעומת 6.2% בחודש הקודם - ועד למדד פעילות מגזר הייצור שקפץ ל-64.7 נקודות, הרבה מעל לציפיות.

מבקשי עבודה עומדים בתור בכניסה למרכז תעסוקה בקנטקי, ארה"בצילום: Bryan Woolston/רויטרס

אבל מעל כל זה עומדת התוכנית האסטרונומית של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, להשקעה של שני טריליון דולר בתשתיות, וכשביידן מדבר על תשתיות, הוא לא מדבר רק על כבישים, גשרים, שדות תעופה, תחבורה ציבורית ורכבות, הוא מתכוון גם למחקר ופיתוח, תשתיות אינטרנט וכמובן אנרגיה ירוקה.

אין ספק שמדובר בגיים צ'יינג'ר עבור סקטורים רבים, ומצד שני המימון בעזרת העלאת מסים על חברות (מ-21% ל-28%) ויחידים בעלי הכנסה גבוהה (יותר מ-400 אלף דולר לשנה) יפחית את אי השוויון, ויש לברך על כך. אבל יש ממד נוסף לתוכנית – בסופו של דבר התחרות בין ארה"ב לסין היא לא באמת על מאזן הסחר, אלא על עליונות טכנולוגית, ולכן סביר שגם חלקים מסוימים של סקטור הטכנולוגיה (שבבים, ביוטכנולוגיה, אגירת אנרגיה וכו') ייהנו מרוח גבית עקיפה או ישירה מהשקעות הענק של תוכנית ביידן.

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker