כמו העולם, וול סטריט היא מקום משונה

השווקים ממשיכים לשבור את גבולות ההיגיון, ונראה שגם נגיד הבנק הפדרלי לא משלים עם המצב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
וול סטריט
וול סטריטצילום: Colin Ziemer/אי־פי

"העולם הוא מקום הרבה יותר משונה ממה שנוכל להעלות על הדעת", אלברט אינשטיין

אם היו אומרים לכם בתחילת 2021 כי התשואות על האג"ח ל-10 שנים יגיעו ל-1.75%-, יכולתם לשער כי מדד הנאסד"ק יחווה מימוש אגרסיבי בשל הרגישות של מניות הצמיחה לשיעורי ההיוון, ובזמן שנאסד"ק נסחר במכפיל עתידי של 30 לעומת הדאו ג'ונס, שנסחר במכפיל עתידי של 20. אלא שבניגוד לתחושה העולה מהכותרות הכלכליות, נאסד"ק 100 ירד מתחילת השנה ב- 0.17% בלבד.

לא רק שלא מדובר בהתמוטטות במניות הטכנולוגיה יחסית לזינוק בתשואות, נאסד"ק מפגין חוסן מוזר ומרשים. אפשר לייחס את זה למגה-סייקל הטכנולוגי שילווה אותנו עוד עשרות שנים, אפשר לייחס את זה לשחקן הגדול החדש – המשקיעים הפרטיים שהיקפי המסחר שלהם עברו באחרונה את היקפי המסחר של קרנות הגידור וקרנות הנאמנות, והם לא תמיד (בלשון המעטה) משתמשים במודלים מקובלים לתמחור; אפשר לייחס את זה לכמות הכסף העצומה שהצטברה בידי הציבור; ואפשר לייחס את זה לאופטימיות לגבי הבום הכלכלי הצפוי.

האמת היא שכל התשובות נכונות, ועדיין, העובדה כי מדדי המניות מחזיקים מעמד, והמשקיעים זוכים ל"מימוש דה-לוקס" - מימוש תוך כדי עליות - בהחלט מרשימה ומעוררת השתאות.

ביום רביעי סיים נגיד הבנק הפדרלי, ג'רום פאואל, את ישיבת הבנק ללא כל החלטה, וניסה (שוב) להרגיע את המשקיעים עם המנטרה הרגילה שלו: הריבית לא תעלה, הפד ימשיך לרכוש אג"ח וכו' וכו.

ג'רום פאואל, יו"ר הבנק הפדרליצילום: Drew Angerer/אי־פי

המסחר ביום רביעי אכן התנהל באופן רגוע, אבל האסימון נפל ביום חמישי – הבנק הפדרלי העלה את ציפיות האינפלציה שלו ל-2.2%, והוריד את שיעור האבטלה הצפוי ל-4.5%, אחרי שכבר העלה את שיעור הצמיחה הצפוי ל-6.5%. במלים אחרות – הכל הולך לקרות הרבה יותר מהר, ההתאוששות, האינפלציה, והעלייה בריבית.

עליית ריבית בארה"ב היא לא בהכרח חדשות רעות

זה לא רלוונטי מה פאואל אומר לגבי הריבית - זה לא תלוי בו, וההתעלמות שלו מעליית התשואות תאלץ אותו לפעול בעוצמה רבה יותר בהמשך. פאואל אולי שואב עידוד מהעצמה המפתיעה של שוק המניות, אבל הכסף הגדול (שמפסיד כרגע) נמצא דווקא בשוק האג"ח - בדרך כלל זה גם הכסף החכם.

מה הלאה? העובדה שפאואל ממשיך להתעלם מעליית התשואות הופכת את השוק לשביר, ועלולה להמשיך את המגמה באג"ח, אם כי ככל שהתשואות עולות - עולה האטרקטיביות של איגרות החוב, לכן סביר שקצב העלייה יואט, גם בישראל, והביקוש לאג"ח ממשלתי ארוך גדל ככל שהתשואות עולות. ואולם, בסופו של דבר, המגמה תקבע על פי מה שיקרה בתשואות בארה"ב.

בתרחיש המרכזי, ובניגוד למה שפאואל אומר, הריבית תעלה כבר בשנה הבאה. בישיבה הקודמת של הבנק הפדרלי זו היתה הדעה של חבר אחד בלבד, בישיבה האחרונה זו היתה דעתם של ארבעה חברים. האם מדובר בחדשות רעות? לא בהכרח. עולם שבו אין מחיר לכסף, עולם שבו אג"ח זבל נסחרות בתשואות של אג"ח ממשלתיות, עולם שבו אין משמעות לשווי בהנפקות של חברות חלום ועולם שבו 19 טריליון דולר נסחרים בתשואה שלילית - הוא עולם חולה.

עליית ריבית עשויה להחזיר את השפיות לשווקים, וגם אם מדובר בתהליך כואב - מדובר בחדשות מצוינות, כשנכס הבסיס – אג"ח ממשלתיות נושא תשואה סבירה עם "בשר" - כל המערכת הפיננסית צפויה לבצע ריסטארט ולנקות מתוכה את החוליים.

הישראלים מעדיפים להמשיך לחסוך

אבל לא רק התשואות בארה"ב חזרו לרמתן לפני המשבר, על פי נתוני בנק ישראל, יתרת הנכסים הפיננסים שבידי הציבור עלתה ב-2020 ל-4.4 טריליון שקל, מדובר בגידול של 320 מיליארד שקל לעומת 2019, ובקצב גידול של 8% לעומת קצב גידול של כ-5% בעשור האחרון.

יתרת הנכסים המצרפית אמנם גדלה, ועמה גם שיעור החיסכון - אלא שלא רק שחלק גדול מהציבור הגדיל את החיסכון, אלא נאלץ לשבור חסכונות/קרנות פנסיה, וזה במקרה הטוב שהיו לו כאלה, מכיוון שהפערים מתרחבים.

אז לאן הלך הכסף? מתוך גידול של 320 מיליארד שקל, 238 מיליארד שקל נותרו בפיקדונות ומזומן. על פי נתוני בנק ישראל, נכון לסוף 2020 36% מיתרת הנכסים של הציבור מוחזקים במזומן ופיקדונות, חלק קטן מזה יגיע לשווקים הפיננסים וחלק יופנה לצריכה.

אסכולת האינפלציה חוזרת עשויה לשאוב מכך עידוד, ואכן מדד חודש פברואר, שהפתיע מעט כלפי מעלה, הביא לזינוק באג"ח צמודות קצרות, זינוק מעבר להפתעה במדד. בהחלט ייתכנו כמה מדדים גבוהים, אלא שהמדדים האלה עלולים להביא לתחושה מוטעית של אינפלציה קבועה, ולהעלות את הציפיות קדימה.

ולבסוף – נקודה למחשבה על אג"ח קונצרניות – רשת הביטחון של בנק ישראל הפכה את האפיק הקונצרני כמעט חסין מפני ירידות, לפחות בעיני המשקיעים, אחרת לא ניתן להסביר את סגירת המרווחים דווקא בזמן שבו נכס הבסיס – האג"ח הממשלתיות - חווה זעזועים. נותר לקוות כי בנק ישראל משהה את הרכישות שלו לחלוטין ושומר תחמושת לימים אפלים יותר.

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום