בלי הצהרות דרמטיות, התשואה השלילית הגיעה לישראל

באירופה, אג"ח בריבית שלילית נהפכו לדבר שבשגרה. אבל גם אצלנו, 87 מיליארד שקל מושקעים כיום במק"מ בתשואה שלילית ■ וגם: היזהרו מהבועה הבאה בשוק המניות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נגיד בנק ישראל אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אייל טואג

"רק מפני שמשהו לא עושה את מה שתיכננת שהוא יעשה, לא אומר שהוא חסר שימוש" (תומאס אדיסון)

אחד הכלים של בנק ישראל להשפיע על בסיס הכסף הוא המק"מ (מלווה קצר מועד) – נייר ערך שמונפק בניכיון, כלומר במחיר נמוך משקל, ונפדה תמיד במחיר של שקל אחד. אחת לחודש, בנק ישראל מנפיק מק"מ לשנה ומק"מ לשלושה חודשים, כך שתשואת המק"מ ידועה מראש - 100 חלקי מחיר הרכישה באגורות.

בשנים האחרונות, בשל הריבית האפסית, התשואות של המק"מים מאוד נמוכות, כך שהמכשיר הזה נהפך לכלי השקעה לא מעניין וכמעט לא רלוונטי עבור הציבור הרחב - שנדרש לשלם עמלות קנייה ומכירה גבוהות מהתשואה.

אלא שהשבוע, באורח פלא, מק"מים החלו להיסחר בבורסה במחיר הגבוה מ-100 אגורות. כלומר, המשקיעים קונים ניירות במחיר גבוה מ-100 כדי לקבל בסוף התקופה 100 אגורות. וכך, ללא הצהרות דרמטיות, התשואה השלילית הגיעה לתל אביב.

אם עד עכשיו המשקיעים היו מוכנים לקבל תשואה שלילית באג"ח ממשלתיות צמודות, כדי לקבל הגנה מפני אינפלציה, כעת המשקיעים מוכנים לקבל תשואה שלילית גם באג"ח ממשלתיות לשנה ובמק"מ. האם יש לכך הצדקה?

הבורסה לניירות ערך בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

הנחישות שהפגין בנק ישראל בשבוע שעבר, במסגרת המלחמה שלו בשער הדולר, העלתה את ההסתברות להפחתת ריבית בהמשך השנה - לאפס או אפילו מתחת לו - בהתאם לשער הדולר ולקצב היציאה מהמשבר בהמשך השנה. אחד מחברי הוועדה המוניטרית כבר תומך בהפחתת ריבית.

באירופה, תשואה שלילית נהפכה לדבר שבשגרה, ולמשך זמן מה עקום התשואות כולו שייט מתחת לאפס. אבל מי שקנה אג"ח בריבית שלילית אך זעומה הרוויח הרבה כסף בשלב מסוים, כשהתשואות צנחו עמוק מתחת לאפס.

87 מיליארד שקל מושקעים כיום במק"מ בתשואה שלילית. על פי הנתונים האחרונים שפרסם בנק ישראל, 37.7% מהם מוחזקים בקרנות נאמנות, 28.7% בקופות גמל וקרנות השתלמות ו-21.8% מוחזקים על ידי משקיעים זרים.

מה יקרה בהמשך? אפשרות ראשונה היא שמדובר בתופעה זמנית - בנק ישראל ינפיק יותר מק"מים, והתשואה תשוב ותעלה מעל לאפס. האפשרות השנייה היא שמדובר בתחילתה של מגמה שבה המשקיעים מעריכים יותר ויותר כי אנחנו בדרך לריבית שלילית. אם המגמה הזו תחריף, ונראה העמקה של התשואות השליליות, סביר להניח כי אחרי התשואות השליליות תגיע גם הריבית השלילית. אבל כעת אנחנו עוד לא שם.

"לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפים דרכים שאינן עובדות" (תומאס אדיסון)

בניגוד לתומס אדיסון, בארה"ב מצאו דרך אחת שעובדת טוב מאוד, לכאורה:  הדפסת כסף אינסופית. פרופ' ג'נט ילן, שרת האוצר המיועדת בממשלו של הנשיא ג'ו ביידן, פתחה את נאומה ביום רביעי במילים "העולם השתנה", ומיד הסבירה: "בסביבת הריבית הנמוכה מאוד השוררת כיום, אף שכמות החוב עלתה - נטל הריבית לא עלה". במילים אחרות: טראמפ הלך, ביידן בא, ומדפסת הכסף תמשיך לעבוד 24/7 - "למען הדורות הבאים", לדברי ילן.

נכון שנטל הריבית אינו מאמיר, ואף מטצמק בשל ירידת הריבית, אבל אין כסף חינם - את הקרן יחזירו הדורות הבאים. מעבר לכך, העובדה שלכסף כמעט ואין מחיר גורמת לעיוות בתמחור של חלק מהנכסים, והעיוות הזה יצוף ברגע שהתשואות יתחילו לעלות על 1.5%.

הריבית הנמוכה, בשילוב הרוח האופטימית (והמוצדקת) שמייצרות כניסתו של ביידן לבית הלבן והתוכניות הגרנדיוזיות שלו להשקעה בתשתיות ואנרגיה ירוקה - צפויות לנפח את הבועה הבאה בשוק המניות. זאת, בפרט כשהנתונים הכלכליים משתפרים - מדד מנהלי הרכש של מגזר הייצור, למשל, הגיע ל-59.1 נקודות בינואר, שיא של 14 שנים. ילן אמנם רמזה בנאומה שהדפסת הכסף תמשך, אבל הדגישה שהפוקוס יעבור "מוול סטריט למיין סטריט", תוך עזרה לאוכלוסיות שנפגעו בצורה החזקה ביותר מהמשבר – מיעוטים ונשים. זאת בהחלט רוח חדשה ומעודדת.

אבל נחזור לשוק המניות. בארה"ב נפתחה עונת הדו"חות, ו-65 חברות כבר פירסמו את דו"חותיהן לרבעון הרביעי של 2020. הפתיחה היתה אמנם צולעת עם פרסום דו"חות הבנקים, אבל מדד נאסד"ק ממשיך לשבור שיאים, בפרט לאחר פרסום הדו"ח של נטפליקס.

נאסד"ק

עם כל הכבוד לנאסד"ק, שכבר הספיק לעלות ב-5% מתחילת השנה, אחד המדדים החזקים בעולם בינואר 2021 הוא דווקא מדד ת"א 35 - עם עלייה של 7.6%. חלק מזה נובע מההתחסנות המסיבית בישראל, וחלק מהווה תיקון לביצועים העגומים של המדד ב-2020. בשבוע הקרוב יתפרסמו 120 דו"חות נוספים - מיקרוסופט ביום שלישי; אפל, פייסבוק וטסלה ברביעי) - וניתן יהיה להתחיל להרגיש לאן נושבת הרוח.

אבל המשקיעים מסתכלים קדימה. הדו"חות שיפורסמו לאחר התכווצות הרווחים ברבעון הרביעי שייכים להיסטוריה, ומחירי המניות כבר יגלמו עלייה צפויה של כ-25% ברווחי החברות במהלך 2021, עם היציאה מהמשבר.

אם כן, שוקי המניות מתודלקים מריבית נמוכה, אפקט ביידן וצפי ליציאה מהמשבר תוך שיפור ברווחי החברות. אלא שגם ב-2021, הנסיעה לא תהיה חלקה. הטריליונים שמוזרמים לכלכלה, בשילוב החזרה לתוואי הצמיחה, עלולים להביא להתחממות יתר של הכלכלה ולהתפרצות של ביקושים כבושים ואינפלציה זמנית.

במצב כזה, יווצר שיווי משקל חדש במחירי הנכסים הפיננסיים, והבנק הפדרלי יצטרך הרבה דמיון כדי להמציא פתרון חדש שלא כרוך בהדפסת כסף וברכישת אג"ח זבל. כפי שאמר אדיסון, "כדי להמציא, צריך דמיון טוב וערימה של זבל".

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker