התשובה הנכונה היחידה לשאלה לאן הדולר הולך

למרות המשבר הכלכלי העמוק, היעדר התקציב, השיתוק הפוליטי, הבחירות שבפתח, הזינוק באבטלה, הגירעון התופח - חברת הדירוג מודי'ס השאירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של A1

ניר אומיד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יו"ר הפד, ג'רום פאואל
ניר אומיד

"למזלי היתה לי תשובה נכונה לשאלה - אמרתי שאני לא יודע" (מרק טווין)

הסיפור של השבוע החולף שייך ללא ספק לשקל-דולר, עם קריסה של כ-16% בשער הדולר מהשיא האחרון שנקבע במהלך מארס, וירידה של כ-5% מתחילת השנה. השפל הקודם של הדולר מול השקל נקבע ב-9 ביולי 2008, אז עמד השער על 3.23 שקלים, מרחק של 1.22% בלבד מהשער הנוכחי. 

בנק ישראל קנה יותר מ-15 מיליארד דולר השנה, ואולי מנע קריסה גדולה יותר, אבל תפקידו של בנק ישראל מסתכם במניעת פעילות ספקולטיבית חריגה במט"ח והאפשרויות שלו למנוע קריסה של הדולר מול השקל מוגבלת מאוד. בזמן שהדולר קורס בעולם מול המטבעות החשובים, גם המוטיבציה של בנק ישראל פוחתת, בשעה שהיצוא דווקא התחזק בזמן המשבר (בעיקר יצוא שירותי טכנולוגיה).

זה נכון שחלק מהיצואנים סובלים קשות מהייסוף בשער השקל, אבל העזרה צריכה להגיע מכיוון הממשלה ולא מכיוון בנק ישראל. הדולר יורד בחדות משום שארה"ב מדפיסה דולרים ללא הכרה על מנת לממן את המדיניות המרחיבה של הפד ומשרד האוצר, והדמוקרטים לא צפויים להאט את הקצב.

בלי קשר, ישראל נהנית מהשקעות ריאליות ועודף בחשבון השוטף, מה שמחריף את המגמה. אז מה יהיה? בזמן שהדולר חצה את 3.8 שקלים לדולר במארס, התגברו מן הסתם הקולות שאוטוטו הדולר מחליף קידומת וחוצה את רף 4 השקלים לדולר, וכעת נראה שאין תחתית וכל מספר זוכה, התחזיות נוטות ללכת עם המומנטום, לשני הכיוונים. אבל האמת היא שלאף אחד אין מושג לאן הולך הדולר. ניתן למנות עשר סיבות שיסבירו את המשך ההיחלשות שלו ועשר סיבות להיפוך מגמה. מספר המשתנים האקסוגנים המשפיעים על תנועות המט"ח בעולם כל כך גדול, שכל ניסיון לנסות לנחש את המגמה קצרת הטווח שקול להימור.

הבנק הפדרלי של ניו יורקצילום: AP

"היו לי צרות רבות בחיי, ומקצתן ממש קרו בפועל" (מרק טווין)

רשימת הצרות הכלכליות ארוכה אבל הפחתת דירוג של ישראל לא הולכת להיות אחת מהן. למרות המשבר הכלכלי העמוק, היעדר התקציב, השיתוק הפוליטי, הבחירות שבפתח, הזינוק באבטלה, הגירעון התופח - חברת הדירוג מודי'ס פירסמה ביום שישי הסבר מפורט מדוע דירוג האשראי של ישראל לא ירד ונותר ברמה של A1.

הדו"ח של מודי'ס כמובן לא נותן ציון על העמקת הפערים החברתיים והכלכליים, על עסקים קורסים שלא ישובו לפעול, או על מאות אלפי מובטלים. אבל הוא נותן תשובה לשאלה פשוטה - האם סיכון החוב של ישראל עלה? התשובה שלילית, ובצדק. הדו"ח מתייחס לסיכונים הפוליטיים, לסביבה הפוליטית המקוטבת, ליחס החוב שיגיע השנה ל-76% מהתוצר ועוד - אבל מנגד מציין את פוטנציאל הצמיחה החזק של ישראל בטווח הבינוני, את הכלכלה החזקה בדגש על ענף ההיי-טק, ורקורד חזק של בנק ישראל בשמירה על יציבות פיננסית - שאיפשרו לישראל להתאושש במהירות ממשברים קודמים.

בסופו של דבר הפגיעה בכלכלת ישראל ב-2020 לא נמדדת באופן אבסולוטי אלא באופן יחסי למדינות עם דירוג דומה, ומהבחינה הזו ישראל "במקום רע באמצע". אבל יש גם נקודות אור שחשוב לציין. למשל, יחס החוב/תוצר של ישראל יורד בעקביות כבר עשור, מרמה של 70.9% ב-2010 לרמה של 59.9% ב-2019; גם הוצאות הריבית ביחס לתוצר יורדות בעקביות מרמה של 4% ב-2010 לרמה של 2.7% ב-2019 (הודות לריבית הנמוכה בעולם).

הריביות הנמוכות הביאו להגברת המוטיבציה להארכת החוב, וזה הוארך מ-6.3 שנים ב-2010 ל-8.2 שנים ב-2019. בעולם "נורמלי" שבו הפלונטר הפוליטי מותר, ומדינת ישראל מציגה תקציב חכם עם השקעה מסיבית בתשתיות  וראייה לטווח ארוך, הדירוג של ישראל יכול היה גם לעלות. הפוטנציאל קיים, רק צריך לממש אותו.

"טוב שלא כולם חושבים אותו דבר, חילוקי הדעות, הם-הם שעושים את מרוצי הסוסים" (מרק טווין)

הקונצנזוס בשווקים אודות התרחיש המרכזי נראה פשוט מדי - חיסון - שליטה בנגיף - התאוששות כלכלית - המשך ראלי בשוק המניות. זה לא שהתרחיש הזה לא הגיוני, אלא שככל הנראה התרחיש הזה לא יהיה נטול מהמורות.

זה נכון שהבנקים המרכזיים יורידו את הרגל מהדוושה לאט ובזהירות (אם בכלל), אבל יש תרחיש שבו התשואות הארוכות עולות והבנקים המרכזיים נאלצים לחשב מסלול מחדש, בזמן שהתשואות לטווח הקצר ממוסמרות למטה לריבית האפסית והתשואות הארוכות עולות, ועקום התשואות הופך להיות תלול, מה שעלול לפגוע כמעט בכל האפיקים.

כבר בסוף השבוע ראינו את התשואות ל-10 שנים נושקות ל-1%. תשואה גבוהה מדי באג"ח ממשלת ארה"ב תגרום למשקיעים להיערך מחדש. המשימה הבאה של הפד תהיה לנסות לשלוט על החלק הארוך של העקום, וזה לא הולך להיות פשוט.

ניר אומיד

ניר אומיד | השורה התחתונה

מנכ"ל ובעלים של חברת גלובל ואליו ניהול השקעות בע"מ. בעל ניסיון של שלושים שנה בשוק ההון בישראל, בניהול וייעוץ לעשרות גופים מוסדיים מובילים, ומלווה ועדות השקעה/כספים של עיריות, קיבוצים, חברות ממשלתיות פרטיות וציבוריות בניהול ההשקעות הפיננסיות. גלובל ואליו ניהול השקעות היא בעלת רישיון ניהול וייעוץ מטעם הרשות לני"ע.

לניר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ת"א, חובב בישול, צילום וטיולים. מטרת הבלוג היא להציג זווית שונה ומקורית על שוקי ההון בארץ ובעולם.

גילוי נאות: אין בכתוב משום המלצה לקנייה ו/או מכירה של ני"ע והאמור בבלוג  אינו מהווה תחליף ליעוץ/שיווק השקעות  ו/או ייעוץ/שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכיו ובנתוניו של כל אדם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker