חולמים לגור בלב היער? יש סיכון שכדאי שתקחו בחשבון

איך נערכים בקליפורניה לעונת השריפות הגדולה - ומה ישראל יכולה ללמוד מכך?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית ביער

בשבוע שעבר הגעתי לכמה ימים לחוף המערבי של ארה"ב. השמש זרחה, השמים חייכו וניצלתי את הזמן הפנוי שהיה לי לביקור באזור סונומה ונאפה בקליפורניה. 

אחרי כמה חודשים בג'ונגל העירוני של מנהטן, ציפיתי בקוצר רוח לאוויר נקי, לטבע מתפרץ, לטעימות יין ולטיולים בנוף עוצר הנשימה באזור, אבל מהר מאוד גיליתי שהשריפות הקשות שפקדו את קליפורניה בקיץ 2020 הפכו את נושא הטיולים למאתגר מאוד, משום שחלק משמורות הטבע נסגרו לצורכי שיקום. גם במקומות שבהם טיילנו עדיין אפשר היה לראות את עקבות האש על הקרקע ועל הצומח.

על פי המרכז הלאומי לכיבוי האש, 2,733 שריפות שכילו 12,540 דונם התרחשו בקליפורניה מ-1 בינואר 2021 ועד 6 ביוני, בעוד בתקופה המקבילה אשתקד, 6,353 דונם נשרפו ב-2,025 שריפות. בשל כך, במאי השנה האריך מושל קליפורניה, גאווין ניוסום, את צווי הבצורת מהשנה שעברה לשעת חירום ל-41 מחוזות ברחבי המדינה.

מאז שנת 2000 התרחשו בקליפורניה עשר השריפות הגדולות ביותר בעת המודרנית, כולל השריפה הגדולה של 2018, שנחשבת לדליקה הגדולה בתולדות המדינה. 

מה יש בקליפורניה שהופך את השריפות שמשתוללות בה לקטלניות כל כך? ראשית, האקלים בקליפורניה מאופיין בסתיו ובחורף גשומים וללא גשמים בקיץ, כך שהצמחייה היבשה בקיץ משמשת כחומר הבעירה של השריפות הגדולות.

שינוי האקלים העולמי הפך את המצב לבעייתי הרבה יותר. טמפרטורות חמות מייבשות עוד יותר את הקרקע ואת הצמחייה והופכות את המדינה לחבית אבק שריפה שמחכה לניצוץ. זו לא צריכה בהכרח להיות פעולה מכוונת או רשלנות אנושית. שריפות קטלניות רבות נוצרו על ידי קווי חשמל שהופלו. ב-2018 החלה שריפת ענק כשמשאית פוצצה את הצמיג שלה, התחככה במדרכה והניצוצות שנוצרו הדליקו את האש.

שריפה בביג קריק, קליפורניהצילום: Marcio Jose Sanchez/אי־פי

נקודה נוספת שגורמת לשריפות גדולות היא בניית בתים ליד יערות. ככל שיותר אנשים מגשימים את חלומם לגור בלב היער (טרנד מתפתח שזכה לשם "ממשק עירוני-פראי"), הם גם מציבים את מרכז חייהם בלבה של מלכודת אש פוטנציאלית.

גורם נוסף ומפתיע שהופך את קליפורניה למוקד של שריפות הוא דווקא ההצלחה של כיבוי שריפות קודמות. במאה השנים האחרונות, עבודת כיבוי האש במערב ארה"ב היתה כה אפקטיבית, עד שנותרו בה כמויות גדולות במיוחד של צמחייה שלא נשרפה במשך שנים ושמהווה כיום את חומר הבעירה הזמין לשריפה הגדולה הבאה. לכן, בשנים האחרונות מנסה שירות היערות של ארה"ב לשלוט במצב באמצעות שריפות מבוקרות שיפחיתו את כמות חומר הבערה הזמין במדינה.

גם הרוחות משחקות תפקיד בשריפות. בכל שנה בסתיו משבים חזקים שמכונים "רוחות סנטה אנה" ושמביאים אוויר יבש לדרום קליפורניה וגם מקלים על האש להתפשט. מחקר מ-2015, הצביע על כך שלקליפורניה יש שתי עונות אש שונות. המוכרת יותר נמשכת בין יוני לספטמבר ושמונעת על ידי שילוב של מזג אוויר חם ויבש יותר, פוקדת את פנים המדינה והיערות בה. החוקרים זיהו גם עונת שריפות שנייה, שנמשכת מאוקטובר עד אפריל ושמונעת על ידי רוחות סנטה אנה. שריפות אלה נוטות להתפשט מהר יותר ולהגיע לאזורים עירוניים. שריפות אלו היו אחראיות ל-80% מהנזקים הכלכליים שנגרמו מאז 1990.

מזג האוויר בחוף המערבי מתחמם מאוד בימים אלה, כאשר החום מגיע לשיאו ביום חמישי ברוב האזור, והחזאים כבר צופים שיאי חום בכ-250 מקומות ברחבי המערב. חום כה גבוה, יחד עם בצורת, רק יגבירו את הסיכון לשריפות החל מסוף השבוע הקרוב.

הרשויות בקליפורניה החלו לייצר חיץ בטוח לשריפה וליזום שריפות מבוקרות. אולם, לצד פעולות המניעה הנקודתיות האלו, אסור לשכוח שצריך להיאבק גם בשינוי האקלים, שמזרז ומעצים את השריפות. קליפורניה נחשבת למדינה הפרוגרסיבית ביותר בנושאי סביבה ואקלים, שהקדימה בפעולותיה גם את מדיניות האקלים הלוחמנית של ממשל ביידן. יש לקוות ששילוב של פעולות כאלו עשוי ליצור בסופו של יום עתיד בטוח יותר לתושבי קליפורניה ולטבע שלה.

האקלים בקליפורניה דומה מאוד לזה של ישראל, כולל עונה יבשה מאוד, אזורי מגורים הקרובים לשטחי חורש טבעי ועם רוחות שעלולות ללבות את האש (נדמה שרק העניין של הצלחת-יתר של שירותי הכבאות בעבר ותרומתה למצב הנוכחי נחסך מאיתנו). כמו בקליפורניה, גם ישראל סובלת בשנים האחרונות מההשפעה של שינוי האקלים העולמי על כמות השריפות שמתרחשות בה. את התוצאות הנוראיות של זה ראינו בחיפה ב-2016 וסימנים ראשונים לשובה של עונת השריפות כבר נצפו בהרי ירושלים בימים האחרונים. 

כעת, מה שנחוץ זה שגם ישראל תשכיל לחבר את כל הגורמים במשוואה הזאת. אסור לנו להמשיך לכבות שריפות (תרתי משמע, למרבה הצער), אלא לטפל באתגר הגדול הזה באופן הוליסטי ורציני. הידע המדעי בתחום הזה כבר קיים, גם בעולם וגם בישראל - עכשיו רק צריך לעשות בו שימוש נכון, לפני שיהיה מאוחר מדי.

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע, רכזת חוגי טבע וסיירות ומחבקת עצים. היא עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאי סביבה ועד לאחרונה היתה מנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (עמותה שמרכזת יוזמות סביבתיות שונות, כמו "ממשק", "זווית", "אקולוגיה וסביבה" ועוד). נטע היא בעלת תואר שני בחוג למדעי המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. היא מאמינה בכוחם של המדע, הטכנולוגיה ושל ההגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.  באפריל 2021 ארזה שלושה ילדים ונסעה עם בעלה לשבתון בניו יורק לגלות אם באמת מה שרואים משם לא רואים מכאן. 

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker