המלחמה על הדשא בפארק

עד שהתוכנית הלאומית האמריקאית החדשה והשאפתנית לשמירה על הטבע תצא לפועל, נלחמתי השבוע על הסיכוי לזכות בפיסת דשא להקים עליה אוהל בפארק ילוסטון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פארק ילוסטון
פארק ילוסטוןצילום: gary718 / Shutterstock.com

עכשיו, כשהקיץ ממשמש ובא ונראה שהעולם נפתח אחרי שנת קורונה ארוכה, התחלתי לברר על חופשה משפחתית באחד מעשרות הפארקים הלאומיים המדהימים שיש לאמריקה הצפונית להציע. הבעיה היא שהתעוררתי מאוחר מדי.

האמריקאים נוהגים להזמין את החופשות שלהם חודשים, ולפעמים אפילו שנה, מראש. החגים מוצמדים פה לסופי השבוע ומועדי החופשות ברורים, כך שאפשר לחזות כמה דברים: השמש תזרח בבוקר, ביולי ובאוגוסט יהיה חם ותהיה חופשה מבתי הספר בקיץ. בחישוב זריז נגיע למסקנה המתבקשת שאנחנו, יחד עם רבים מאוד מתושבי המדינה, נהיה בחופש וכולם ירצו לראות טבע, אגמים ונופים פתוחים ויפים.

בניסיון לתאם חופשה בפארק הלאומי ילוסטון גילינו השבוע שהאמריקאים אכן הרבה יותר מתוכננים מאתנו ורוב מקומות הלינה הטובים כבר נתפסו. למעשה, כמעט ולא נותר אף מקום פנוי בשמורות, אפילו לאוהל קטן ללילה אחד.

ילוסטון הוא הפארק הלאומי הראשון שהוכרז באמריקה. זה קרה במארס 1872, על ידי הנשיא סימפסון גרנט. הכרזת הפארק היתה חלק ממגמה של שמירת טבע בארה"ב. אחד מראשי התנועה שהובילה זאת היה ג'ון מויר, פילוסוף, חוקר טבע ואקולוג, שקרא בכתיבתו ובעשייתו להגנה על הטבע למען הדורות הבאים. מיור הקים לובי מגובש ואינטנסיבי לעידוד הממשל להגן על חיות הבר ולהקים שמורות טבע ופארקים מוסדרים לשמירה עליהם. כתוצאה מכך, בארה"ב יש כיום 63 אזורים מוגנים (פארקים לאומיים). 

עם כניסתו לתפקיד בינואר השנה, הכריז הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן על תוכנית שבמסגרתה יוכרזו 30% משטחי האדמה והים בארה"ב כשמורות טבע מוגנות עד 2030, תוכנית שזכתה לכינוי: 30X30 להגנה על המגוון הביולוגי באמריקה. על פי התוכנית, פעולה זו הכרחית על מנת לשמור על השטחים הפתוחים, להיאבק בשינוי האקלים ולשמר את המגוון הביולוגי (כיום, רק כ-12% מהשטח היבשתי ו-11% משטח המים המתוקים בארה"ב נהנים מרמה מסוימת של הגנה מסודרת).

לפני כשבועיים פורסמו העקרונות המנחים אליהם מתכוון לחתור הממשל בדרך להשגת היעדים הללו, ביניהם בניית "אטלס שימור" ובו מידע שוטף בנוגע לשטחים מוגנים וזנים בסכנת הכחדה, דו"ח "אמריקה היפה" שיתעד את התקדמות הפרויקטים ועוד. מדובר במהלך רחב וארוך טווח, שיימשך כעשור ושמתבסס על המלצות שהגישו שורה של ארגוני סביבה לממשל.

פארק ילוסטוןצילום: Scott Hofmann / Shutterstock.com
פארק ילוסטוןצילום: Jim Urquhart/ REUTERS

המהלך מתבסס על שמונה עקרונות מנחים: לעודד את הגישה של שמירת טבע, הקפדה על נגישות לשטחים פתוחים, תמיכה בקהילות מקומיות להגנה על שטחים פתוחים, כיבוד תרבויות עתיקות ועידוד שימוש בידע ילידי לשמירת טבע, יצירת מקומות עבודה בתחומים של שמירת טבע ושטחים פתוחים, כיבוד זכויות בעלי השטחים הפרטיים תוך עידוד שמירת הטבע בשטחים אלו, קבלת סיוע רחב ממדענים ומומחים בתחומי הסביבה ושמירת הטבע, והתבססות על כלי ניטור וניהול סביבה תוך התאמתם למטרות המשתנות.

נקודה משמעותית במהלך החדש המתגבש היא התבססות על מדענים וידע מחקרי. ממשל ביידן (בניגוד לממשל הקודם) מציין כי מהלך שמירת הטבע והפיכה של יותר שטחים לשטחים מוגנים הוא מהלך שהוא מבקש לבצע יחד עם מדענים וחוקרות.

לצד ההתייעצות עם הקהילה המדעית, התוכנית מעודדת גם את תושבי הקהילות המקומיות (כולל חקלאים, דייגים וכו') לקחת חלק במהלך ולהיות שותפים לו. נושא חשוב במיוחד בתוכנית שאפתנית כזאת, משום שניסיון העבר מלמד אותנו שאין פתרון יחיד לשמירת טבע שאפשר לשכפל מאזור לאזור. על מנת להגיע למטרות של 30X30 יש לחשוב על מספר רחב ומגוון של פתרונות, מגוון כמעט כמספר האזורים שעליהם יש לשמור ולהגן. 

ניתוח של עיקרי התוכנית מראה שהממשל האמריקאי מבין ששמירה על שטחים פתוחים היא עניין חשוב והכרחי לחברה האמריקאית. על פי לשון ההודעה על התוכנית, ברור שהכרזה על שטחים מוגנים ושמירה על הטבע חשובה לא רק לחופשות שנתיות, אלא גם תחזק את הכלכלה (אויר ומים נקיים, מזון נגיש ושטחים פתוחים מייצרים לא רק סביבה בריאה יותר לכולם אלא גם מקומות עבודה חדשים).

זה שיח שהרבה יותר אמריקאים יכולים להבין ולהתחבר אליו. ואכן, בסקר שנערך בינואר השנה נמצא כי ארבע מתוך חמישה נשאלים אמריקאים תמך בתוכנית, מתוך ההבנה כי שמירה על הטבע יש בכוחה להיטיב עם איכות החיים שלהם כאזרחי המדינה.

מדובר בצעד משמעותי, פורץ דרך וחשוב. עכשיו צריך, כמובן, לעקוב אחרי התקדמות מימושו ולבחון האם המילים היפות נהפכות למעשים של ממש. ברמה האישית, עד שיוכרזו עוד שמורות ויוגדלו השטחים המוגנים, הצלחתי למצוא בדוחק (ממש בימים האחרונים של אוגוסט ורגע לפני החזרה ללימודים) מקום לאוהל משפחתי בילוסטון. ליתר ביטחון הזמנתי שישה לילות. נראה איך יתר חברי המשפחה יתמודדו עם מעלות שצונחות למינוס בלילות ובלי מקלחות. אני בונה על זה שההנאה מהטבע המרהיב ישכיח כל צורך בסיסי אחר. לפחות ביידן מסכים איתי.

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע, רכזת חוגי טבע וסיירות ומחבקת עצים. היא עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאי סביבה ועד לאחרונה היתה מנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (עמותה שמרכזת יוזמות סביבתיות שונות, כמו "ממשק", "זווית", "אקולוגיה וסביבה" ועוד). נטע היא בעלת תואר שני בחוג למדעי המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. היא מאמינה בכוחם של המדע, הטכנולוגיה ושל ההגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.  באפריל 2021 ארזה שלושה ילדים ונסעה עם בעלה לשבתון בניו יורק לגלות אם באמת מה שרואים משם לא רואים מכאן. 

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker