פלישת הציקדות: זה לא סרט אימה, זאת ההתעוררות של האביב

הציקדות חיות רוב הזמן מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. אז מתחיל תהליך חיזור מאוד דרמטי ורועש, שבסופו נצטרך להמתין עוד 17 שנה עד שנחזה שוב בתופעה המדהימה הזו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ציקדות בפארק הלאומי פיפסטם שבמערב וירג'יניה ב-2003
ציקדות בפארק הלאומי פיפסטם שבמערב וירג'יניה ב-2003צילום: רויטרס

הכותבת היא מנהלת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשעבר

לא היה לי קל להיות השבוע באביב האמריקאי המתפרץ, בעיר שמתעוררת לאט אבל בטוח מכמעט שנה וחצי של שיתוק שכפה עליה הקורונה, בעוד בארץ כולם בממ"דים, נשמרים להיות במרחק בטוח ממרחב מוגן. להיות פה ול"רפרש" כל כמה דקות את האתרים מישראל ולדאוג לכל המשפחה והחברים זו סיטואציה קשה, הגוף פה אבל הלב שם.

בעוד בישראל מחכים לשקט, בחוף המזרחי של ארה"ב מחכים לתופעת טבע רועשת מאוד: התעוררות ה"ציקדה המחזורית", אירוע שמתרחש רק אחת ל- 17 שנים. מדענים, חוקרות וחובבי טבע רבים חיכו בשבועות האחרונים להגעתן בקוצר רוח והנה, השבוע כבר נצפו הציקדות הראשונות כשהן מטפסות בנחישות על העצים.

מדענים חוזים כי בתוך ימים אחדים, וככל שהקרקע תתחמם, צפויות להגיח מתוך האדמה טריליוני ציקדות ב-15 מדינות שונות בארה"ב, מאינדיאנה דרך ג'ורג'יה וניו יורק, מטנסי ועד צפון קרוליינה.

ציקדות מתחילות לצאת ברחבי ארה"ב, 2021צילום: זוהר לביא חסון

השבעת הטורף

הציקדות חיות רוב הזמן כנימפות מתחת לשורשי העצים, אבל פעם ב-17 שנה, כשהקרקע מתחממת עם בוא האביב, הן מגיחות מתחת לאדמה ונהפכות לציקדות בוגרות לכמה שבועות. הזכרים מושכים אליהם את הנקבות בצרצור צורם וחזק ובסופו של תהליך החיזור המאוד דרמטי והרועש הזה, יטילו הנקבות המופרות את הביצים על גזעי ושורשי העצים, ואנחנו נצטרך להמתין עוד 17 שנה עד שנחזה שוב בתופעה המדהימה הזו.

מדובר במנגנון הגנה הישרדותי מרשים. בטבע כמו בטבע, לכל דבר יש מטרה. אם ברגע נתון יגיחו מיליוני פרטים בבת אחת, יהיה קשה לטורפים פוטנציאליים לחסל את כולם. כלומר, רוב הציקדות יצליחו להזדווג ולהטיל ביצים ולדאוג להמשך ההישרדות של מינן. "השבעת הטורף" אם תרצו להשתמש במונח קצת יותר מדעי לתופעה.

זו חתיכת תופעת טבע, אבל החוויה לא מתאימה לכולם. זה יכול להיות די מלחיץ, אם את לא מחבבת חרקים, כשאת מוקפת בכמויות אדירות של חרקים מכונפים עם עיניים אדומות. על אף שהציקדות לא פוגעות בבני אדם ולא עוקצות, הגיחה ההמונית שלהן מייצרת מחזה שכמו לקוח מסרט אימה. מזל שהמדענים צופים את התופעה מראש ומכינים את הציבור.

למעשה, המדענים והחוקרות של הציקדות נערכו להגעת הציקדות עם פרויקט מדע אזרחי מרשים במיוחד, שמבוסס על אפליקציה מיוחדת לניטור ציקדות: "Cicada Safari". הציבור נקרא לסייע למדע ולהעלות תמונות של הציקדות שנמצאו, כולל מיקום מדויק שלהן. כך, האזרחים יכולים לסייע למדענים ולחוקרות לאסוף ברגע נתון מידע רב ככל הניתן על התופעה החריגה והייחודית הזו. 

ציקדות מתחילות לצאת ברחבי ארה"ב, 2021צילום: זוהר לביא חסון

לעקוב אחרי מדוזות

לפני כמה שנים הקמנו באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה מיזם מדע אזרחי דומה: "מדוזות בעם" שמנטר מדוזות בחופי ישראל. זאת משום שלא היה ידוע מספיק על תופעת נחילי המדוזות.

מדענים המתמחים פיתחו אפליקציה שמאפשרת לתעד בקלות מדוזות, בים או בחוף, חיות או מתות. מידע זה מסייע לחוקרים לחשוף טפח נוסף מהתופעה של נחילי המדוזות, וכמובן שבעזרת הידע שלכם ניתן היה לדעת היכן יש "עומס מדוזות" בחוף והיכן יותר סימפטי לרחוץ.

מדוזה חוטית בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

השבוע צפוי להיות מזג אוויר חם ואחרי כמה ימים של גשם ייווצרו התנאים האידיאליים ליקיצתן מהתרדמת המדומה בת 17 השנים. הרעש המאסיבי של החיזור אמנם טרם התחיל, אבל מפות הדיווחים מתחילות להיות פעילות עם תצפיות של הציקדות החלוצות הראשונות שמגיחות ומטפסות על העצים.

אנחנו מתרגשים להיות חלק מתופעה זו וכבר התקנו את האפליקציה שתאפשר לנו לקחת חלק במחקר המדעי שלה. אולם, חברים ותיקים באזור (שחיו פה ב-2004) זוכרים בייחוד את ההקלה, שלא לומר הדממה, שמשתלטת על המרחב עת בא לסיומו מסע החיזור ההמוני הזה. 

אז לא נותר אלא לקוות שהשקט הזה יהיה גם בארץ, ורעש האזעקות והפיצוצים יפנה מקום לשקט של סוף אביב ותחילת קיץ. אחרי שנה וחצי של קורונה והגבלות ועבודה מהבית אין כמו ללכת לים ולהירגע, ואם נתקלים במדוזה אז כמובן גם לדווח עליה.

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע, רכזת חוגי טבע וסיירות ומחבקת עצים. היא עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאי סביבה ועד לאחרונה היתה מנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (עמותה שמרכזת יוזמות סביבתיות שונות, כמו "ממשק", "זווית", "אקולוגיה וסביבה" ועוד). נטע היא בעלת תואר שני בחוג למדעי המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. היא מאמינה בכוחם של המדע, הטכנולוגיה ושל ההגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.  באפריל 2021 ארזה שלושה ילדים ונסעה עם בעלה לשבתון בניו יורק לגלות אם באמת מה שרואים משם לא רואים מכאן. 

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker