ללכת בעקבות ג'יין: ניו יורק חוזרת לחיים

מזה שלושה שבועות אני בעיקר הולכת ברחבי ניו יורק ורואה שהמסעדות מלאות ויש תורים בכניסה למוזאונים. עיר לא יכולה להיות רק ג'ונגלים של כבישים ובניינים. האנשים שגרים בה צריכים להיות חלק ממנה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תור למטרופוליטן. ניו יורקרים מתלוננים על המצבקרדיט: נטע ליפמן

היה סוף שבוע יפה ושמשי בניו יורק בשבוע שעבר ונדמה היה שכולם יצאו החוצה. אחרי מספר ימים של קור (נרשמו שתי מעלות באחד הבקרים, אבל בגלל הרוח הקרה זה הרגיש הרבה פחות), סוף שבוע נעים הוא ללא ספק סיבה טובה לחגוג את האביב המתפרץ ואת חזרתה של העיר לשגרה אחרי משבר הקורונה.

את החזרה לשגרה מרגישים גם ברחובות. יותר מ-40% מתושבי העיר כבר מחוסנים, והחל מהשבוע מותר ללכת בלי מסכה במרחבים פתוחים. המדרכות מתמלאות שוב באנשים והכבישים עמוסים. אפילו כרכרות הסוסים בסנטרל פארק חזרו לפעול אחרי שנה (סימן שגם התיירים חזרו לעיר).

סימן מובהק נוסף להתעוררות של ניו יורק הוא שובם של התורים. לפני כשבועיים הלכנו לבקר במוזיאון המטרופוליטן וכל מה שהיינו צריכים לעשות זה להירשם באתר האינטרנט שלו רבע שעה מראש. שלשום כבר צפיתי בתור ארוך של אנשים, שעומדים בסדר מופתי על עיגולים אדומים שמסומנים על המדרכה מהכניסה למוזיאון ועד השדרה הארוכה בכניסה אליו. אפילו חברים ניו יורקרים מתלוננים שצריך כבר להזמין מקום במסעדה שבוע מראש. איפה הימים שבהם יכלו פשוט לרדת לעיר ולסעוד בכל מסעדה בלי לחכות?

לנתח את המתרחש בעיר

בסוף השבוע הקרוב, בין שישה מאי לתשעה במאי, יחגגו בניו יורק ובעוד ערים רבות בעולם (ובישראל) את פסטיבל "הליכות ג'יין" (Jane’s Walk), שבמסגרתו מוזמנים תושבי העיר להכיר את סביבת המגורים שלהם דרך הרגליים: לגלות פינות נסתרות בה, לפגוש אנשים ולהקשיב לרחשיה. הפסטיבל נוסד ב-2007 בטורונטו כחלק ממורשתה של העיתונאית והסופרת האמריקאית-קנדית ג'יין ג'ייקובס, שהיתה מגדולי המבקרים של תכנון הערים המודרני.

ג׳ייקובס החלה את דרכה ככתבת עצמאית במגזינים שונים, וכתבותיה התמקדו בעיקר ברובעים השונים של ניו יורק. אף שהיתה חסרת הכשרה רשמית בתחום התכנון העירוני, יכולתה להתבונן ולנתח את המתרחש בעיר הובילו לפרסומו של ספרה הראשון ב-1961: ״מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות״, שבמרוצת השנים קנה לו מעמד של "תנ"ך למתכנן״.

כרכרה בסנטרל פארק. סימן שהתיירים חזרוצילום: נטע ליפמן

הספר מהווה נקודת מפנה בצורה שבה אנחנו תופסים תכנון ערים. ג׳ייקובס חקרה את ניו יורק מנקודת מבט של הולכת רגל, בניסיון "לעזור לתרגם את החיים ברחובות השכונתיים לקווי מדיניות ומטרות של העיר בכללותה״, כדבריה. זה היה ניגוד חד לדרך הפעולה של מתכננים באותה תקופה, שהשתמשו בעיקר בתצלומי אוויר על מנת לעצב את עתיד העיר.

ג'ייקובס מפרטת בספרה איך היא הרגישה שהיא עוסקת במידה רבה בחקר של אקולוגיה עירונית. "באנלוגיה למערכת אקולוגית טבעית, מערכת אקולוגית עירונית מורכבת מתהליכים פיזיים-כלכליים-אתיים שפעילים בזמן נתון בתוך עיר ובסביבה הקרובה שתלויה בה", כתבה ג'יקובס, "לשתי המערכות נדרש מגוון רב כדי לקיים את עצמן. בשני המקרים המגוון מתפתח באופן אורגני במשך הזמן, והרכיבים השונים תלויים זה בזה בדרכים מורכבות". אבל, מדגישה ג'יקובס, התהליכים הם העיקר. היכן שיש שינוי ולא קופאים על השמרים ומתנוונים - שם משגשגת חברה. כך העיר מתפקדת כפי שהיא אמורה לתפקד ונוצר מרחב עירוני יצירתי.

מה עושה בסופו של דבר עיר ל"עיר מוצלחת"? אנחנו, אתם, כולנו. מארג מורכב של שימושים שונים ברחובות העיר שתורם ליצירת מרחב אורבני תוסס, בטוח וכלכלי בכל שעות היום. הביטוי הוויזואלי של העקרונות האלה כולל בניינים מתקופות שונות. בנייה מודרנית לצד בניינים עתיקים, משרדים לצד בתי מגורים, בתי ספר לצד מרפאות של רופאי שיניים ומכוני פדיקור. כל זה במרחק של בלוקים קצרים שמאפשרים מסלול הליכה על מדרכות שנותנות כבוד להולכי הרגל.

מופע על המדרכה

הנה דוגמה קטנה מחיי היום יום בעיר. בשיטוטים הקבועים שלי בניו יורק הגעתי פעמים רבות לבית ספר ג'וליארד לאמנות, שמשבר הקורונה אילץ אותו לסגור את שעריו בשנה האחרונה. לא רק בפני תלמידיו, אלא גם בפני תושבי העיר שנהגו להגיע למופעים שנערכו בו. כעת, עם ההתעוררות החדשה של העיר, מתקיימים בבית הספר קונצרטים פתוחים לקהל, ממש  בכניסה לרכבת התחתית, עם יציע צפייה מיוחד, שבו שומרים מקפידים על ריחוק חברתי ראוי וזכוכית שקופה שדרכה אפשר לראות את הנגנים. המוסיקה מועברת במערכת משובחת והעוברים והשבים זוכים מדי יום בהופעה חינם על מדרכות העיר.

הצורך בפתרונות ברי קיימא לבעיות של החיים בעיר נהפך לדחוף יותר מאי פעם, לאור העובדה שרוב אוכלוסיית העולם מתגוררת כיום בערים או ב״מגה-ערים״ (ערים שמספר תושביהן עולה על 10 מיליון תושבים). המספרים רק צפויים לגדול בעתיד.

ניו יורקצילום: נטע ליפמן

הערים האלו לא יכולות להיות רק ג'ונגלים של כבישים ובניינים והאנשים שגרים בה צריכים להיות חלק ממנה. הפופולאריות של פסטיבל "הליכות ג'יין" מוכיחה את הצורך של תושבי הערים בחוויה כזאת.

המגמה לא פסחה גם על ישראל ובערים שונות יחגגו בסוף השבוע הקרוב את הפסטיבל באירועים מיוחדים. בתל אביב  לדוגמה, יציינו זו השנה העשירית את הפסטיבל והשנה יתקיימו יותר מ-40 הליכות עירוניות, ובהן הליכות תחת הנושא קיימות, סביבה, עצים, אקלים, אופניים, שטחים פתוחים ועוד. השנה ניתן יהיה גם לגלות בהליכה את רחובות העיר רחובות, שם מבטיחים המארגנים לייצר למשתתפים התבוננות חדשה, ביקורתית ומקורית על המרחב העירוני המוכר ובאמצעותו לייצר מפגש ושיח בין אנשים לסביבתם.

גם כאן הרעיון הוא להכיר את העיר דרך הרגליים, לגלות אותה מחדש, להתבונן בה בצורה מעט שונה וחשוב לא פחות: להכיר את האנשים שבה ואת המרקם הייחודי שלה.

מזה שלושה שבועות אני בעיקר הולכת בניו יורק: בעיר התחתית ובאפר איסט ווסט, בפארקים ובמוזיאונים, באתרי תיירות מרכזיים ובסמטאות קטנות של בתים פרטיים. העיר הזאת נוחה וקלה לניווט. יש בה מערכת תחבורה ציבורית ידידותית ונקייה יחסית. מדרכות רחבות, שבילי אופניים ורחובות סגורים לרכבים. יש בה מגוון אדיר של צבעים, פנים, שפות, ריחות וטעמים ואת כל זה מגלים רק משוטטות בה. אחד הדברים שמאפיינים עיר מוצלחת הוא שהיא מקום טוב ללכת בו.

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע, רכזת חוגי טבע וסיירות ומחבקת עצים. היא עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאי סביבה ועד לאחרונה היתה מנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (עמותה שמרכזת יוזמות סביבתיות שונות, כמו "ממשק", "זווית", "אקולוגיה וסביבה" ועוד). נטע היא בעלת תואר שני בחוג למדעי המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. היא מאמינה בכוחם של המדע, הטכנולוגיה ושל ההגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.  באפריל 2021 ארזה שלושה ילדים ונסעה עם בעלה לשבתון בניו יורק לגלות אם באמת מה שרואים משם לא רואים מכאן. 

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker