טרמינל איי לאב יו: הטיסות לחו"ל חוזרות, ואיתן הנזק הסביבתי

רגע לפני שהעולם כולו (וגם אני) חוזרים לטוס, הנה כמה רעיונות שיהפכו את הטיסה הבאה לחיובית יותר מבחינה סביבתית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שדה התעופה לונדון סיטי
שדה התעופה לונדון סיטיצילום: בלומברג

אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ביום שישי הקרוב אני טסה לארה"ב. מונית לנתב"ג, צ'ק-אין, דיוטי פרי (הוא כבר פתוח?) וטיסה של 12 שעות לניו יורק, רילוקיישן של שנה. מעבר לכל ההתרגשות, הציפייה והחששות המשפחתיים, אני מעסיקה עצמי לא מעט באירוע החריג הזה שנקרא "טיסה". 12 שעות במטוס עם האוויר שפולטים עשרות זרים. מי בכלל זוכר שפעם זה היה דבר של מה בכך.

כמה אהבנו לטוס? מאוד. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים ינואר-יולי 2019 המריאו מנתב"ג ונחתו בו כ-4.5 מיליון נוסעים. מהנתונים אפשר ללמוד גם שהקבוצה הגדולה ביותר של הנוסעים היא כנראה כאלו שבוחרים ב"קפיצה קטנה לחו"ל" ושנוסעים פעם בשנה לכמה ימים. 

נתב"ג. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: David Bachar

הקפיצות הקטנות האלו מצטברות למספרים גדולים. תעשיית התיירות העולמית אחראית, על פי הערכות, לכ-5% מסך פליטות גזי החממה בעולם. קשה לכמת במדויק, שכן תיירות מורכבת ממגוון גורמים שפולטים גזי חממה: החל מהטיסות עצמן, דרך בניית מלונות ועד להשפעה של מערכות מיזוג או חימום בחדרים. 

לפי דו"ח מיוחד שפירסמה סוכנות האנרגיה הבינלאומית, במהלך 2020, חרף הקורונה והסגרים הרבים ברחבי העולם, לא חלה ירידה משמעותית בכמות פליטות הפחמן בעולם. למעשה, כבר בדצמבר 2020 נרשם גידול של 2% בפליטות הפחמן העולמיות לעומת אותו חודש ב-2019. ההסבר לכך עדיין לא ניתן.

מקור האנרגיה של ענף התעופה כיום הוא אך ורק דלק ממקור מתכלה, כלומר – דלק מאובנים שנשאב ממעמקי האדמה או הים, ונשרף במנועי המטוסים תוך שהם פולטים גזי חממה וגזים מזהמים אחרים. מדובר על כמות לא מבוטלת של 5 מיליון חביות נפט ליום. תעשיית התעופה, כמו גם הספנות, הוחרגה מן ההסכמים הבינלאומיים שנוגעים להפחתת פליטות פחמן דו-חמצני, ואף שענף התעופה הגיע להסכם עצמאי בתחום, מדובר בהסכם חלש ואינו מחייב. כך, למעשה, ענף התעופה ממשיך לגדול ולהתרחב מבלי שהוא עושה הרבה כדי לצרוך פחות דלק

למרות פריצות דרך של שימוש בחומרים חדשים או הנדסה מטייבת, הטכנולוגיה של מנוע הסילון השורף דלק מאובנים ושל בניית המטוסים לא השתנתה מזה עשרות שנים. השימוש במקורות אנרגיה אחרים, למשל דלק ממקור ביולוגי, הוא עדיין בהיקף זניח. גם הישג ההיסטורי של סולאר אימפולס לפני יותר משנה, להקיף את העולם באמצעות מטוס סולארי, כנראה לא מבשר שמטוס הנוסעים הסולארי נמצא מעבר לפינה. גם שימוש מסחרי בתאי דלק של מימן נוזלי עדיין רחוק גם הוא.

שדה התעופה צ'אנגי, סינגפורצילום: בלומברג

עוד רגע נפתחים השמיים ליותר ויותר יעדים ובטח רבים כבר חושבים על הזמנת חופשת קיץ קרובה ליעד אטרקטיבי. על מנת שבכל זאת נוכל לשמור על מגמה של ירידה בפליטות תוך תרומה עצמית שלנו למאזן העולמי, להלן מעט טיפים שיעזרו לכולנו לטוס ולשמור על הסביבה.

1. בחרו היטב את חברת התעופה שלכם: נסו לבחור חברת תעופה שיש לה פרופיל טוב יותר מבחינת הפעילות הסביבתית – צי מטוסים צעיר יותר עם מודלים חדשים (יעילות אנרגטית ורעש מופחת), ניהול מושבים (יותר נוסעים משמעותו ניצול יעיל יותר של המטוס ופחות פליטות בממוצע לכל נוסע), מדיניות צמצום וטיפול בפסולת וכדומה. עדיין אין רשימה מוסכמת של חברות תעופה "ירוקות" והדברים מתבססים לעתים על התרשמות סובייקטיבית, אבל אפשר להתחיל כאן וכאן, ולהמשיך בחיפוש עצמאי ברשת.

2. האם באמת כל פגישה מחייבת טיסה? אם יש משהו שלמדנו בתקופת הקורונה זה שניתן לקיים ובהצלחה לא מועטה פגישות עבודה גם באמצעות הזום או כל אלטרנטיבה אינטרנטית אחרת. נדמה שכבר לא באמת צריך לטוס לכל כנס בעולם או לכל פגישת משקיעים פוטנציאלית ואפשר להרשים גם מרחוק. 

3. ארזו פחות: המשקל הכולל של המטוס משפיע על כמות הדלק שנצרך, בעיקר בהמראה ובנחיתה. בינינו, לא צריך באמת לארוז שלושה אאוטפיטים לכל יום בחו"ל, אתם יפים כשנוח לכם.

נמל התעופה הית'רו, לונדוןצילום: AFP

4. רכשו קיזוז פחמן: קיזוז פחמן מאפשר לפצות על פליטות הפחמן שנעשו בטיסה שלכם באמצעות תמיכה בפעילויות או בארגונים שחוסכים פליטות פחמן. ראשית חשבו את טביעת הרגל הפחמנית שלכם באמצעות מחשבון פחמן, ואז בדקו אלו חלופות קיימות עבורכם כדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית הזו - דרך חברת התעופה, אתר מכירת הכרטיסים או חברות למסחר פחמן. על אף שהביקורת גורסת שקיזוז פחמן אינו שווה ערך להפחתת פליטות במקור (כמו הדרכים שהוצעו למעלה), לעתים יש טיסות שאי אפשר לוותר עליהן. טיפ נוסף: אם הגעתם ליעד ואתם שוכרים רכב, כמה חברות מציעות תכניות קיזוז פחמן בעצמן, או כלי רכב היברידיים וחשמליים שכדאי כמובן להעדיף.

5. תמכו בשינוי המיסוי על כרטיסי טיסה: המיסוי על כרטיסי טיסה הוא אחיד לטיסה חד-פעמית או לטיסה העשירית של הנוסע המתמיד. בבריטניה למשל, הערכות הן שב-70% מהטיסות הבינלאומיות טסים רק 15% מהאוכלוסייה. קמפיין הנוסע החופשי מציע שהמיסוי על טיסות, שכיום הוא אחיד לכל כרטיס, יהיה בהתאם למספר הטיסות שלכם בשנה. אם אתם טסים רק פעם אחת לא תשלמו מס כלל, אם אתם טסים יותר, המס יעלה בהתאם. 

נוסעת שהגיעה לצרפת בטיסה מסין נבדקת בשדה התעופה לאחר הנחיתה צילום: Arek Rataj/אי־פי

6. חפשו עוד מידע: אחת מתוצאות מדיניות השמיים הפתוחים היא שיותר חברות מגיעות לישראל, ולחלקן תוכניות קיימות משלהן. המשיכו גם לחפש טיפים ועצות לנופש סביבתי, כמות המידע גדלה והולכת והזדמנויות חדשות עולות כל הזמן. נסו גם לראות אם למלון שלכם יש תו תקן סביבתי.

מודה, אני התגעגעתי לנתב"ג, התגעגעתי לטיסות ובטח שאני מתרגשת לקראת ההרפתקה המשפחתית החדשה. אין מה לעשות, בשביל לחיות שנה בחו"ל צריך לטוס לשם. וברצינות, בסופו של יום הטיסות חסרו מאוד לכולנו: הן מחברות בין אנשים וחברות ותרבויות ומייצרות הזדמנויות כלכליות ואנושיות.

שדה התעופה הלאומי של הונג קונגצילום: בלומברג

כמו הרבה דברים בחיים, גם בתכנון הטיסה, אם נשקיע מעט בחשיבה על צמצום ההשפעה הסביבתית שלנו נוכל לעשות טוב לא רק טוב לעולם, אלא בעיקר לעצמנו. הנה הכנסתם עוד פרמטר משמעותי לחופשה/פגישה/נסיעה הקרובה.

הכתבה הוכנה בסיוע רן בן מיכאל ו"זווית", סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע ומחבקת עצים, עברה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאים סביבתיים וכיום מנהלת את האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

בעלת תואר שני בחוג למדע המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. מאמינה בכוחם של המדע, של הטכנולוגיה ושל ההיגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker