שעון חורף כל השנה יכול לחסוך בכסף - ובחיי אדם

במדינות שונות בעולם כבר לא טורחים לעבור לשעון קיץ, או חורף, זאת כדי למנוע נזקים בריאותיים וכלכליים שונים - האם זה יקרה גם בישראל?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גשם בחורף
גשם בחורףצילום: מוטי מילרוד

לפני כמה ימים נכנס לתוקפו שעון הקיץ בישראל. הימים כבר יותר ארוכים ואפשר לבלות יותר זמן עם הילדים בחוץ ואחרי שנה מיוחדת, מוזרה וקשה, די נעים להיזכר שהטבע עושה את שלו ושעוד מעט יגיע הקיץ.

גם אנחנו הזזנו את השעון קדימה בלילה שבין חמישי לשישי וגם מאתנו נלקחה שעת שינה. שעת שינה יותר או פחות נשמעת אולי כמו עניין זניח, אך מתברר שהשפעותיה על הבריאות, על הכלכלה ועל החברה הן בהחלט משמעותיות. עד כדי כך, שבארצות רבות אף החליטו לאחרונה על ביטול הזזת השעון.

חצי אחוז חיסכון

אנחנו נוטים לחשוב ששעון הקיץ קיים מאז ומעולם, אך מנהג הזזת השעון שעה אחת קדימה החל רק לפני קצת יותר מ-100 שנה, בזמן מלחמת העולם הראשונה. מטרת המנהג היתה לחסוך את הכסף שהושקע באנרגיה שבוזבזה על תאורה, על-ידי תוספת טבעית של שעות האור. אולם על פי מחקרים עדכניים, להזזת השעון אין יתרון אנרגטי משמעותי: חוקרים מעריכים שחיסכון באנרגיה החשמלית הנובע ממעבר לשעון קיץ הוא שולי ומסתכם בכחצי אחוז בלבד מסך האנרגיה החשמלית הנצרכת בשנה, אם בכלל.

על צריכת האנרגיה המעבר לשעון קיץ כבר לא מאוד משפיע, אבל על הבריאות שלנו הוא משפיע מאוד. מחקרים שונים הראו שבימים שאחרי המעבר לשעון קיץ יש עלייה בשכיחות של התקפי לב, ומקרי התאבדות (בנוסף, מחקרים אחרים הראו שבתקופה זו יש עלייה במספר תאונות הדרכים).

שעון קיץצילום: Stephanie Frey / SHUTTERSTOCK.CO

מדוע שעה אחת בלבד כל כך משמעותית לבריאותנו? כיום, ידוע כי קיימים שלושה שעונים המשפיעים על גופנו: השעון הסביבתי, השעון הביולוגי והשעון החברתי. השעון הסביבתי נקבע על-ידי גורמים חיצוניים - השמש וסיבובו של כדור הארץ. זה השעון שיוצר הבחנה בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף.

לבני האדם ולבעלי החיים יש שעון פנימי – השעון הביולוגי – והוא מושפע מגורמים חיצוניים כמו אור וחושך (כלומר מהשעון הסביבתי). זהו השעון המכתיב לנו מתי ללכת לישון ומתי להתעורר. השעון הפנימי שלנו מקבל אינפורמציה על רמות האור בסביבה ובתגובה מסתנכרן לסביבה, כך שגופנו יפעל בצורה אופטימלית: קמתם בבוקר, פתחתם תריסים, יש שם אור? הנה התחלתם להפעיל את השעון הביולוגי שמסתנכרן עם השעון הסביבתי

השעון הביולוגי אחראי, בין היתר, על הפרשת הורמונים כמו קורטיזול, שמופרש בבקרים ושמטרתו להכין אותנו לפעילות היום (אצלי, לדוגמה, השעון הביולוגי צריך בעיקר קפה חזק בשביל להכין את הגוף לפעילות, אבל היי, גם ההורמון עושה את שלו). למעשה, הורמון זה מסמן את המעבר בין לילה ליום, בין שינה לפעילות.

מה עוד עושה השעון הביולוגי בגוף? מתזמן הפרשה של הורמון נוסף - מלטונין, שמכין את הגוף לשינה.

ונשאר עוד שעון אחד, זה שאנחנו ייצרנו: הזמן החברתי שקבע האדם, זה שיש לנו על היד או על צג הטלפון. השעון הזה קובע שכולנו צריכים לעשות דברים דומים באותו זמן ולא לפי השעון הפנימי שלנו – למשל, לצאת לעבודה או לבית הספר.

הגוף שלנו פועל במיטבו כששלושת השעונים מסונכרנים. שינוי של השעון החברתי בלי שינוי בסביבה מקשה על השעון הביולוגי להסתנכרן לזמן החברתי החדש וגורם למצב דמוי יעפת (ג'ט לג). חוקרים טוענים כי השעון הפנימי יסתנכרן רק לאחר עשרה ימים עד שבועיים, ויש מקרים בהם לא יהיה סנכרון לשעון קיץ כלל. 

כוס קפהצילום: Valya82 Dreamstime.com

להישאר בשעון חורף כל השנה

בגלל חוסר סנכרון בין השעון הביולוגי לשעון הקיץ, מומחים רבים סבורים כי יש לבטל את שעון הקיץ ולהישאר בשעון חורף לאורך כל השנה. בקיץ אנחנו קמים כשכבר אור גם בשעון קיץ וגם אם יונהג שעון חורף כל השנה. אבל אם נישאר בשעון קיץ גם בחורף, השמש תזרח רק ב-7:30, כלומר רובנו נקום בחושך. זהו מצב לא רצוי - לא לגוף ולא למצב הרוח, ובסופו של דבר גם לא לבריאות.

אינטואיטיבית, רוב האנשים חושבים שאנחנו צריכים להישאר בשעון קיץ, כי הם מעדיפים את ההרגשה בקיץ, אבל ההרגשה הזו תהיה גם אם נישאר בשעון חורף, ומצד שני, כל ההשלכות השליליות של המעבר לשעון קיץ ייחסכו.

מחקרים מראים כי המעבר לשעון קיץ ואי סנכרון השעונים הביולוגיים מייצר השפעות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו: סיכונים מוגברים לסוכרת, השמנת יתר, מחלות לב, דיכאון וסוגים שונים של סרטן. בנוסף, השיבוש בשעון הביולוגי מוביל אצל חלקנו לחוסר פרודוקטיביות ולביצוע טעויות בעבודה.

נזק למשק

להזזת השעון פעמיים בשנה יש גם השפעות כלכליות. לפי מחקרים, נגרם נזק למשק ביומיים אלו של השנה שבהם מחליפים שעון. בפרט, ביום שאחרי הזזת השעון לשעון קיץ מתרחשת תופעה נרחבת של עובדים מנומנמים ולא פרודוקטיביים שעולים למשק כסף רב. בנוסף, נרשמת גם עלייה בתאונות עבודה (בעיקר בענפי הבנייה והכרייה).

עד היום נערכו בארץ 11 ועדות בנושא בחינת שעון הקיץ, האחרונה שבהן ב-2013. בכל הוועדות התכנסו חוקרים, פוליטיקאים ונציגי ממשלה, שבחנו בעיקר את משך תקופת החלת שעון הקיץ בישראל. מלבד ועדה אחת, בכל הוועדות הוחלט להמשיך בנוהג שעון הקיץ בעיקר בשל החיסכון (הזעום) באנרגיה, אך טרם בחנו החלת שעון החורף לאורך כל השנה.

לאור המידע החדש על ההשפעות הברורות שיש להזזת השעון על הבריאות, הכלכלה והחברה, ייתכן שהגיעה העת לפתוח את הנושא לדיון לבחינה מחודשת - במיוחד לנוכח המגמה העולמית להיפרד ממנהג זה.

הכתבה הוכנה בסיוע יעל מור מצוות זווית

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע ומחבקת עצים, עברה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאים סביבתיים וכיום מנהלת את האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

בעלת תואר שני בחוג למדע המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. מאמינה בכוחם של המדע, של הטכנולוגיה ושל ההיגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker