מסיטים את הנושא - ומשקיעים בחברות שלא מסכנות את כדור הארץ

השבוע צוין בעולם יום הסטת ההשקעות העולמי – שמעודד משקיעים פרטיים וציבוריים להפסיק לתמוך במיזמים המבוססים של דלקי מאובנים המזיקים לסביבה. מה קורה בתחום זה בעולם - ומה המצב בישראל?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אנרגיה ירוקה
עוברים מתעשייה מזהמת לתעשייה ירוקהצילום: Shutterstock

בין חגיגות יום האהבה, הכנת עוגת שוקולד וסיור פריחות חורפי, אולי נעלם לנו מהיומן תאריך חשוב נוסף שהעולם מציין השבוע: יום הסטת השקעות, שמצוין ב-13 וב-14 בפברואר מדי שנה.

במסגרת היום הזה מצוין הרעיון שהציבור, על ידי הפעלת לחץ כלפי הגופים המוסדיים שמייצגים אותו (כמו בתי השקעות, בנקים וקרנות פנסיה), יסיט את כספו מהשקעות בחברות שעוסקות בכרייה, זיקוק או שיווק של פחם, נפט וגז – שפעילותן גורמת לפליטת גזי חממה וכך להתחממות כדור הארץ. במקום זאת, הציבור נקרא להשקיע בחברות שפעולתן אינה מסכנת את עתידנו על כדור הארץ, כמו חברות לאנרגיה מתחדשת או טכנולוגיות נקיות.

אם בעבר הרעיון היה שמור לכמה מחבקי עצים, הרי שבשנים האחרונות מדובר על מגמה של ממש עם השפעות נרחבות על המערכת הפיננסית. כך למשל, בנק אוף אמריקה, הבנק הגדול ביותר באמריקה הצפונית ומהבנקים הגדולים בעולם, הודיע לפני כמה חודשים על הצטרפות לארגון הבינלאומי PCAF – The Partnership for carbon accounting financials. השותפים בארגון מתחייבים ליישם כלים ושיטות חדשניות לאומדן רמת פליטות גזי החממה הנגרמות עקב פעילותם העסקית. ארגון ה-PCAF מאפשר שקיפות בנוגע להשלכות הפעילות הפיננסית של בנקים, ארגונים ומשקיעים מכל העולם על רמת פליטות גזי החממה (GHGs) והשפעתם על שינוי האקלים הגלובלי.

הצטרפות בנק אוף אמריקה ל-PCAF יכולה להיות צעד חשוב ופורץ דרך כשלב מעשי ראשון בדרך לצמצום משמעותי של השקעותיו בתעשיות דלקי המאובנים (פחם, נפט או גז טבעי). המשמעות של צעד כזה לבנק עצמו ולמערכת הפיננסית בכלל, היא היערכות והתארגנות עסקית חדשה, שבבסיסה עומדת מחויבות לעתיד החברה האנושית לנוכח משבר האקלים, שטומן בחובו סיכונים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים.

העקרונות שעליהם מתבסס הארגון נקבעו ב-2015, בהסכמי ועידת פריז של האו"ם, שבמסגרתם הכריזו נציגי רוב מוחלט של מדינות העולם שרק הפחתת עליית הטמפרטורה הגלובלית לרמה של בין 2-1.5 מעלות צלזיוס (יותר מהרמות ששררו בטרם המהפכה התעשייתית) עד ל-2050 - תאפשר לצמצם את ההשפעות השליליות הקשות של שינוי האקלים.

מימוש הסכמי פריז מחייב שינוי מהותי בניצול מקורות האנרגיה בעולם, בדגש על הפחתה משמעותית בשימוש בדלקי מאובנים מזהמים תוך 20-10 שנה. למרות זאת, עד היום הבנקים הגדולים המייצגים את מרבית הפירמות והנכסים הגלובליים, המשיכו להשקיע בסקטור הנפט, הפחם והגז סכום עצום המקביל ל-2.4 מיליארד דולר מדי יום עבודה מאז סוף 2015.

מפעל מזהם בגרמניהצילום: רויטרס

שווי כולל של 11.7 טריליון דולר

ה-PCAF מונה יותר מ-70 בנקים, חברות ביטוח ובעלי נכסים מחמש יבשות (ארה"ב, אמריקה הלטינית, אירופה, אפריקה ואסיה). בהצטרפותו לארגון, בנק אוף אמריקה הופך למוסד הפיננסי בעל שווי הנכסים הגבוה ביותר בארגון, מיד אחריו, ממוקם סיטיבנק האמריקאי (עם שווי נכסים של כמעט 2 טריליון דולר), שהצטרף גם הוא לארגון באחרונה, ושווי הנכסים הכולל של כלל החברות עומד כרגע על 11.7 טריליון דולר אמריקאי.

הגורמים הפיננסיים מבינים כי היערכות למשבר האקלים היא בסופו של יום עניין כלכלי. משבר האקלים המתרחש עלינו מביא אתו אסונות טבע ותופעות קיצון שבתורם ייגרמו נזקים בסדרי גודל עצומים. מצד שני, המעבר להפקת אנרגיה מתחדשת טומן בחובו הזדמנויות כלכליות רבות – והחיבור של שני המשתנים האלו קובע לכוחות השוק באיזה כיוון לנוע.

למעשה, גם חברות הנפט הגדולות כבר מכירות בכך שהשינוי פה. כך, למשל, רק בשבוע שעבר הודיע תאגיד הנפט הבינלאומי "של" - שייצור הדלק יירד בכ-1%-2% בכל שנה מעתה ואילך, וכי "של" כבר פועל לעבור להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים. אין ספק שללחץ של המערכת הפיננסית היה תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטה ההיסטורית הזאת.

דליפת נפט בחופי מאוריציוסצילום: Gwendoline Defente/אי־פי

בנקים, עיריות ואוניברסיטאות

במקביל לפעילות של PCAF, קמות יוזמות אחרות שפועלות במטרה לחולל שינוי עולמי משמעותי ביחסו של המגזר הפיננסי למשבר האקלים. בתנועת Fossil Free העולמית, למשל, הפועלת להסטת השקעות מתעשיית הדלקים המאובנים ומעבר לאנרגיות מתחדשות, אומרים שהמגמה להסטת השקעות מתעשיית דלקי המאובנים צוברת תאוצה בקרב הכלכלות המובילות בעולם. בנוסף לבנקים, עד היום יותר מ-1,240 ארגונים הסיטו השקעות בערך כולל של 14.6 טריליון דולר. ביניהם גם גופים ממשלתיים ועיריות גדולות (כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, וושינגטון ואחרות), גופים אקדמאים ואוניברסיטאות (ביניהם אונ' אוקספורד, קורנל, סטנפורד ועוד), קרנות פילנתרופיות וקרנות פנסיה שהצהירו כי הם פועלים למען הסטת ההשקעות לטובת אנרגיה מתחדשת.

גם בישראל יש ניצנים ראשונים להסטת השקעות: עמותת Fossil Free Israel פועלת יחד עם קואליציה רחבה של ארגונים סביבתיים לטובת הסטת כספי ההשקעות של אזרחים לאנרגיה מתחדשת ויצירת אפיקי השקעה בישראל, שלא כוללים דלקי מאובנים. ב-2018, מגמה ירוקה התחילה מאבק להסטת השקעות בקרב אוניברסיטאות בישראל.

המחאה הפכה למעשה ביוני 2020, כש"חיים וסביבה" (ארגון הגג של התנועה הסביבתית בישראל) והבורסה לניירות ערך בתל אביב החליטו לשתף פעולה ביניהן לצורך פרסום מדד שאינו כולל תאגידים פוסיליים. במסגרת שיתוף הפעולה, חיים וסביבה תערוך רשימה של "תאגידים פוסיליים", שתיקבע בהתאם לקווים המנחים ולמתודולוגיה של ועדת המדד של חיים וסביבה, ותיתן כלים למי שרוצים לעבור להשקעה באנרגיות מתחדשות.

הכסף והחסכונות של כל אחד מאתנו מושקעים בבנקים, בקרנות פנסיה ובקופות גמל, וחלק ניכר ממנו מושקע בתעשייה כבדה ומזהמת. הפעלת לחץ פיננסי על הממשלה לטובת הסטה של כספי הציבור לטובת שימוש באנרגיה מתחדשת יכולה להוביל משקיעים גדולים להסטת ההשקעות מתעשייה מזהמת לתעשייה ירוקה. יצירת מחויבות ארגונית למאבק בהתחממות הגלובלית היא נקודת ציון משמעותית בהתמודדות החברתית-כלכלית עם שינוי האקלים.

הכתבה הוכנה בסיוע ליאור שק מ"זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע ומחבקת עצים, עברה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאים סביבתיים וכיום מנהלת את האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

בעלת תואר שני בחוג למדע המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. מאמינה בכוחם של המדע, של הטכנולוגיה ושל ההיגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker