בעולם כבר מצאו את הפתרון ליציאה ממשבר הקורונה. ומה עם ישראל?

תוכנית החילוץ הירוקה, שאותה יזמו והכינו יחד ארגוני סביבה וחברה, מגיעה לכנסת. האם הרשויות בישראל יאמצו אותה?

נטע ליפמן
נטע ליפמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מסעדה סגורה
מסעדה סגורה בתקופת הקורונה. למצולמת אין קשר לנאמר בכתבהצילום: מגד גוזני

עם פרישתה של שנת 2021 עלינו (לטובה), ולמרות העלייה המחודשת בתחלוא וקשיי הסגר השלישי, שורה עלינו סוג של אופטימיות זהירה לעתיד בהיר יותר. החיסון אמור לעצור את התפשטות המגפה, אך גם אם הוא יצליח, עדיין יהיה צורך לשקם את הנזקים הכלכליים הכבדים שנגרמו בעקבות המשבר ולשקם את המשק הישראלי.

השבוע צפויה ועדת הכלכלה בכנסת לדון בתוכנית מפורטת שכוללת צעדים שנועדו לחלץ את כלכלת ישראל מהמשבר, ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק בטווח הארוך – דרך השקעה בהפחתת נזקיו של משבר האקלים ובהגנה על הסביבה בישראל. את התוכנית כתב צוות מומחים מתחומי הכלכלה, המדיניות והסביבה. 

הרעיון של "גרין ניו דיל", תוכנית עומק שמטרתה להילחם במשבר האקלים באמצעות השקעות בכלכלה ירוקה, הוא לא חדש: הרבה לפני משבר הקורונה, חברת הקונגרס האמריקני אלכסנדריה אוקסיו-קורטז והסנטור אד מרקי (שניהם נציגי המפלגה הדמוקרטית) הציגו תוכנית כזו עבור ארצות הברית, וצעדים שונים בנושא הוצעו ובוצעו גם במדינות נוספות בעולם, ביניהן בריטניה, אוסטרליה ודרום קוריאה. 

מצפה אשליםצילום: אליהו הרשקוביץ

עם זאת, אחד המחסומים העיקריים שעומד בפני צעדים כאלה הוא העובדה שבמקרים רבים הם דורשים השקעה כספית משמעותית. לכן, דווקא היציאה ממשבר הקורונה עשויה להוות הזדמנות לפעול למען סביבה טובה יותר. השקעה נבונה בתחומים סביבתיים טומנת בחובה פוטנציאל תעסוקה משמעותי והחזרה של ההון המושקע בה באחוזים גבוהים.

תוכנית החילוץ ממשבר הקורונה שאושרה באיחוד האירופי כוללת בעיקר השקעות בתשתיות ירוקות לצורך יצירת מקומות עבודה. בנוסף, ארגון ה-OECD קרא למדינות שחברות בו לבנות את תוכניות שיקום המשק שלהן כך שיעודדו קיימות ויחזקו את החוסן במדינה לנוכח נזקיו של משבר האקלים. גם נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ו ביידן, הציג תוכנית שאפתנית בהיקף של טריליוני דולרים ליציאה מהמשבר באמצעות האצת תהליכים שמועילים לסביבה, תוך יצירת מספר רב של משרות חדשות.

חילוץ ירוק

גם הבנק העולמי, הפורום הכלכלי העולמי (WEF), סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) סבורים שהפתרון נמצא בחילוץ הירוק. אפילו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, פירסם באחרונה את תוכנית החילוץ הירוקה שלו בהיקף של 18 מיליארד ליש"ט, וכמוהו גם ממשלות קנדה, גרמניה, צרפת וניו זילנד פירסמו תוכניות דומות.

בוריס ג'ונסון במעונו בלונדוןצילום: POOL/רויטרס

ואיפה אנחנו בכל הסיפור הזה? שאלה טובה. בדיוק לשם כך התאגדו בחודשים האחרונים "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוסף של מומחים בתחומים שונים ופיתחו את תוכנית החילוץ הירוקה לישראל. התוכנית ביקשה לבדוק איך ממנפים את המשבר הקיים לחילוץ שיביא להאצה ופיתוח עתידי.

בתהליך העבודה נאספו יותר מ-200 הצעות, שכל אחת מהן נבדקה לעומק, בעזרתם של כלכלנים בכירים. הרעיון המוביל היה לבחור צעדים שלפי הניסיון העולמי מייצרים מקומות עבודה רבים ומחזירים את ההשקעה מהר, ועם תשואה. לכן, התוכנית מפרטת איך להתניע מחדש את המשק עם רווח מרובע: יצירת מקומות עבודה, בניית תשתיות ראויות, החזרה מהירה של ההשקעה ותרומה לסביבה במקום פגיעה בה.

התוכנית החדשה, שעלותה הכוללת היא 8.3 מיליארד שקל, מורכבת מצעדים שנדרש תקציב לביצועם (ועלותם מפורטת בה), וכן מצעדים רגולטוריים. רוב סעיפי התוכנית מתבססים על מהלכים ממשלתיים שנמצאים כיום בשלבי תכנון ושתואמו עם המשרדים הרלוונטיים. חלק מההצעות נוגעות לנושאים שמשפיעים על כלל המשק, ואחרות לתחומים ספציפיים.

האנרגיות המתחדשות מייצרות משרות

העולם הולך לכיוון של אימוץ צמיחה ירוקה, בת קיימא, עם עלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות, והעובדים יוכלו להיקלט בסקטורים האלה, שיתפסו תאוצה אחרי המשבר. יש מגוון רחב מאוד של מקצועות שקשורים באנרגיה סולארית, למשל, כמו תכנון, ייצור פאנלים, הרכבה, תחזוקה ועוד. מדובר בענף שלם שמספר העוסקים בו קטן יחסית כרגע ויהיה בו ביקוש גדול לעובדים.

ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדהצילום: Blair Gable/רויטרס

ענף נוסף שיצא מורווח הוא תחום התחבורה הציבורית והשקעה בו: השקעה בנהגים, מפעילי מערכות, מתכננים וכדומה. כל זאת לצד השקעה בתוכנית לקידום שימוש באופניים ושדרוג שבילי רכיבה. עוד כוללת התוכנית צעדים בתחום התכנון העירוני. אחד מהם נוגע למצוקת הדיור, ומוצע בו לתקצב מיזמי התחדשות עירונית של מתחמים שלמים. 

חווה סולארית בוויטנאםצילום: HANDOUT/רויטרס

תחום אחר שבו עוסקת התוכנית הוא אנרגיה. הצעדים בנושא כוללים בין השאר את האצת שדרוג רשת החשמל, כך שתוכל לקלוט לתוכה אנרגיות מתחדשות כראוי – מהלך שכולל גם שדרוג של מוני החשמל, כך שבין השאר, הם יאפשרו לצרכן למכור חשמל לרשת (כמו, למשל, מהפאנלים הסולאריים שעל גג ביתו). צעד נוסף שנכלל בתוכנית הוא הענקת הלוואות בערבות מדינה להקמת תשתיות אנרגיה סולארית ולמחקר ופיתוח בנושאים כמו אגירת אנרגיה מתחדשת.

הצעה למינוף השקעות

השבוע, כאמור, נקבע דיון בוועדת הכלכלה, בהובלת ח"כ יעקב מרגי, יו"ר הוועדה, שאמור לעסוק בנקודות המרכזיות בתוכנית. אם פתחתי את הטור עם קורטוב של אופטימיות לגבי 2021 לא נותר אלא לקוות שגם הדיון הקרוב, ואלו שיגיעו אחריו, יעודדו את משרדי הממשלה לאמץ את התוכנית ולראות בה הצעה למינוף השקעות שיניבו בעתיד הקרוב רווח כפול, הן לשיקום הכלכלי של המשק והן לבריאות הסביבה שבה אנחנו חיים ומתכננים לחיות עוד שנים רבות.

הטור הוכן בסיוע רחלי וקס, כתבת בזווית

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע ומחבקת עצים, עברה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאים סביבתיים וכיום מנהלת את האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

בעלת תואר שני בחוג למדע המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. מאמינה בכוחם של המדע, של הטכנולוגיה ושל ההיגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker