האנרגיה המתחדשת של נשות תימן מספקת חשמל זול לתושבים - ותעסוקה לנשים

עוד לפני מלחמת האזרחים, שפרצה ב-2015, מציאת מזון ודלק היו מאבק עבור תושבי תימן, אך כיום, חמש שנים לאחר מכן, יותר מ-80% מהאוכלוסייה זקוקים לסיוע כלשהו, וליותר ממחצית מהיישובים הכפריים אין גישה לחשמל

נטע ליפמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נשים בבית קפה בתימן
נשים בבית קפה בתימןצילום: REUTERS/Nusaibah Almuaalemi

אומרים שצריך להתייחס לכל משבר כאתגר. זה נהפך לביטוי שגור במיוחד, אולי אפילו שחוק מדי, בימי הקורונה הארוכים. אבל הגישה הזאת יכולה להתגלות כחיונית מאוד בהתמודדות עם משבר האקלים שטומן בחובו סיכונים ובעיות רבות – לאדם ולסביבה כאחד – אבל גם פוטנציאל ליצירה של אפיקי תעסוקה חדשים, שווקים חדשים ואפילו ניידות חברתית. 

החיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים, נקיים יותר, זולים יותר ומתחדשים פתח שוק שלם של חברות טכנולוגיה, יזמים ומשקיעים שמזהים את הירידה המתמשכת במחירי האנרגיה המתחדשת ללא תלות בחברות נפט, פחם וגז גדולות, יקרות ומסורבלות, ואת ההזדמנות לנצל לטובה את המגמות המשתנות ברגולוציה, בטכנולוגיה ובדעת הקהל המעודדות ומתגמלות מעבר לייצור ולשימוש באנרגיות מתחדשות.

לתוך התחום הזה נכנסים לא רק שחקנים טכנולוגיים ועסקיים, אלא גם גופים שמבקשים להיעזר בתנופה הטכנולוגית והעסקית של שוק האנרגיות המתחדשות כדי לייצר אימפקט חברתי חיובי, בנוסף לאימפקט האקלימי.

מקרה מעניין כזה הוא הסיפור של קהילת נשים במחוז אבס (Abs) בצפון תימן, סמוך לגבול עם ערב הסעודית, שהקימו את "בנות המיקרו-גריד". קבוצת נשים יוצאת דופן זו הקימה תחנה סולארית שמנוהלת על ידי נשים מקומיות, ומעצימה אותן ומשפרת את חיי הקהילה שלהן.

תימן, מדינה שסובלת ממלחמת אזרחים ממושכת וממשבר כלכלי מתגלגל, מדורגת בתחתית מדד השוויון המגדרי של האו"ם, ואפשרויות העבודה בה עבור נשים מוגבלות מאוד, במיוחד באזורים כפריים. הנשים שלקחו חלק במיזם סיפרו שהתפקיד של הנשים באזור הוא לטפל בבית בלבד, זאת על אף שחלקן משכילות ובעלות תארים אוניברסיטאיים. משום כך, אין להן תפקיד אמיתי בקבלת ההחלטות ואין להן אפשרות תעסוקה של ממש.

המיזם חדש, המנוהל על ידי תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), מתמודד עם שינוי נורמות חברתיות אלו, ומטרתו לצלוח שני אתגרים גדולים בתימן: נגישות לאנרגיה ויצירת הכנסה לנשים ולצעירים. 

30 קילומטר מהחזית 

המיזם התחיל בינואר 2019 בשיתוף עשר נשים במחוז אבס, שהקימו רשת סולארית קטנה (מיקרו-גריד) - כלומר, משק חשמל בקנה מידה קטן הכולל את כל המרכיבים של מערכת חשמלית כלל-ארצית. הרשת הוקמה כ-30 קילומטר מהקו הקדמי במלחמת האזרחים בתימן, שגבתה את חייהם של עשרות אלפים בני אדם והפכה יותר מ-3.3 מיליון בני אדם לפליטים.

שלושה מיזמים כאלו הוקמו בתימן, אולם התחנה במחוז אבס ייחודית משום שהיא היחידה שמנוהלת כולה על ידי נשים. המיזם לא רק מקדם את הנשים שהקימו אותו אלא גם את תושבי הכפר. לפני הקמת התחנה, מחירו המסחרי של החשמל בתימן היה כל כך גבוה עד שהקהילה באבס לא יכלה להשתמש בו באופן קבוע, ורוב האנשים השתמשו בפנס או בנורה של חמישה ואט שמחובר לסוללה. כעת, הגישה לחשמל מאפשרת לתושבים לבצע משימות רבות גם בשעות הערב, כשהחושך יורד. כמו כן, הוא מאפשר לנשים וגברים לעבוד בעבודות אחרות המבוססות על חשמל כמו תפירה, ריתוך, מכירת מצרכים וניהול עסקים קטנים אחרים.

מנהלת התחנה באבס, אימן גאלב אל-האמלי, סיפרה שבהתחלה הגברים צחקו עליהן ואמרו שהן רוצות להחליף את הגברים, אבל עכשיו הקהילה שלהן מכבדת אותן, והגברים באים לתחנה ושואלים אם יש עבודה גם בשביל הנשים שלהם.

מימון והכשרה לנשים ולצעירים

עוד לפני מלחמת האזרחים, שפרצה ב-2015, מציאת מזון ודלק היו מאבק עבור תושבי תימן, אך כיום, חמש שנים לאחר מכן, יותר מ-80% מהאוכלוסייה זקוקים לסיוע כלשהו, וליותר ממחצית מהיישובים הכפריים אין גישה לחשמל בשל התייקרות במחירי דלקים מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) ואף חוסר זמינות שלהם כלל. לדוגמה, המחיר של 20 ליטר סולר טיפס מ-7 ל-40 דולר אמריקאי. בנוסף, מגפת הקורונה, שנפוצה כיום גם בתימן, מעמיקה אף היא את המשבר ההומניטרי.  

בית חולים בעיר אבסצילום: CNN

כחלק ממיזם המיקרו-גריד, ה-UNDP סיפק מימון והכשיר את הנשים באבס ואת הצעירים במחוזות הנוספים להקים, לנהל ולתחזק מיקרו-רשתות סולאריות, כך שיוכלו לספק חשמל לקהילותיהם.  הכשרת הנשים ארכה כ-20 יום ועסקה גם בהקניית מיומנויות עסקיות. המיזם עזר עד כה ל-2,100 אנשים לקבל גישה להכנסה קבועה, וסיפק לכ-10,000 אנשים גישה לחשמל.

כעת, לשלוש הקהילות הללו יש גישה לאנרגיה מקיימת, וחשבונות החשמל שלהן קוצצו בכ-65%. בעוד חשמל שמקורו בגנרטור דיזל עולה 0.42 דולרים לשעה, החשמל שמופק מאנרגיה סולארית עולה להם רק 0.02 דולרים, מה שהופך אותו לנגיש וזול הרבה יותר. המיקרו-רשתות הסולאריות מציעות מקור אנרגיה חלופי, נקי ומתחדש המאפשר לבתים כפריים ולעסקים את היכולת להרשות לעצמם חשמל ללא הפרעה למשך שעות.

מיקרו-רשת מעל הרפת

לאור תרומתו הרבה לשלושת הקהילות בתימן, המיזם זכה השנה בפרס אשדן (Ashden) ל"אנרגיה הומניטרית". המיזם נבחר מבין 200 מיזמים אחרים שהוגשו לתחרות, והוכתר כאחד המיזמים עם הפוטנציאל הגדול ביותר לצמיחה ולהרחבה בתחומי יצירת חוסן קהילתי, צמיחה ירוקה וחברה שוויונית והוגנת יותר.

במדינה שבה נשים אינן נהנות ממעמד שווה, במיוחד בתחום העבודה, מיזמים כאלו לא רק מספקים להן אפשרות לספק למשפחותיהן מזון, מחסה, תרופות וציוד חיוני אחר, אלא מאפשרים להן להשמיע קול ולזכות בכבוד בקהילה. למרבה הצער, נשים כפריות המשיקות עסק משלהן הן עניין פורץ דרך בתימן ובמדינות רבות אחרות.

מעבר לסיפור הייחודי והמרגש של קהילת הנשים בתימן שהתאחדה יחד וייצרה לעצמה זהות ייחודית, פרנסה ומעמד בקהילה המקומית, אנחנו יכולים ללמוד גם על אפשרויות נוספות שהמעבר לאנרגיה מתחדשת יכול לסייע גם לנו בישראל, אם הרגולציה תאפשר לעשות זאת בקלות. 

כך, יוכלו רפתנים להתאחד להקמה משותפת של פאנלים סולאריים על הגגות; בעלי חנויות במרכזי קניות פתוחים יוכלו להתאגד יחד ליצירה של הפקת חשמל משותפת; וגם אולי בקרוב גם ועד הבית אצלכם בבניין יציע להעמיד פאנלים סולאריים על גג הבניין ולעבור לשימוש משותף בחשמל נקי (סימן מעודד לכך הגיע אתמול מוועדת השרים לחקיקה, שאישרה תיקון המקל על הצבת מערכות סולאריות על גגות בתים משותפים).

זה לא חייב להיות חזון רחוק. זה הרי כבר קורה בתימן, אז למה לא בישראל?

בהכנת הכתבה השתתפה נטע ניסים, כתבת ב"זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע ומחבקת עצים, עברה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאים סביבתיים וכיום מנהלת את האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

בעלת תואר שני בחוג למדע המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. מאמינה בכוחם של המדע, של הטכנולוגיה ושל ההיגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker