העשירים שהורסים את כדור הארץ הם לא מיליארדרים רחוקים שגרים באחוזות

10% מאוכלוסיית העולם אחראים לחצי מכמות פליטת גזי החממה. לא מדובר בעשירים מופלגים, אלא פשוט באנשים עם מכונית, מזגן וקצת כסף פנוי לבילויים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית יוקרה באי
צילום: HANDOUT/רויטרס

עושר ועוני, כמו כל כך הרבה דברים בחיים, הם עניין יחסי. קמתם בבוקר ויש לכם גג מעל הראש, מים בברז ואינטרנט בטלפון? מצבכם טוב מזה של רוב בני האדם בעולם. תוסיפו לזה גם מכונית פרטית, חיבור למערכת ביוב וטיסה אחת או שתיים בשנה - והרי אתם ממש טייקונים. אולם צריך לזכור שעם הפריווילגיה הגדולה מגיעה גם אחריות גדולה - לקצב גידול שינוי האקלים העולמי.

דו"ח חדש שפירסמה באחרונה Oxfam - ההתאגדות הבינלאומית למלחמה בעוני - חשף שהפערים בין עשירים לעניים בעולם מתבטאים גם בתרומתם להחרפתו של משבר האקלים – ושכמות פליטות הפחמן הדו-חמצני שלה אחראי המאיון העליון גדולה פי שניים מהכמות שמיוצרת על ידי כל המחצית הענייה יותר של אוכלוסיית העולם.

בדו"ח נבחנו נתוני פליטות פחמן דו-חמצני (גז החממה שמשתחרר בשריפת דלקי מאובנים כמו פחם, גז טבעי ונפט, ושפליטתו לאטמוספרה מובילה להחרפתו של משבר האקלים), בין השנים 2015-1990. מתוך כך גילו הכותבים כי המאיון העליון אחראי לבדו לכ-15% מסך פליטות הפחמן הדו חמצני בתקופה זו.

מי בעצם שייך לאותו מאיון עליון? מדובר באחוז האחד באוכלוסייה שהכנסתו היא הגבוהה ביותר - יותר מ-109 אלף דולר אמריקאי לשנה (כלומר, יותר מ-370 אלף שקל לשנה או יותר מ-31 אלף שקל לחודש בממוצע). לפי הדו"ח, קבוצה זו מונה כ-63 מיליון איש (רובם מארה"ב ורבים מהאחרים מהמזרח התיכון ומסין).

אנשים רוכבים על אופניים בקופנהגן
אנשים רוכבים על אופניים בקופנהגןצילום: william87 / Getty Images / iStoc

לעומתם, המאיון התחתון, החלק העני יותר של אוכלוסיית העולם, קבוצה שכללה לא פחות מ-3.1 מיליארד איש, היתה אחראית לפחות מחצי מכמות זו: 7% בלבד.

עוד נחשף בדו"ח שהעשירון העליון, כלומר 10% מהאוכלוסייה שהכנסתם היא הגבוהה ביותר, היה אחראי לבדו ליותר מ-50% מכלל פליטות הפחמן בעולם בשנים שנבדקו. קבוצה זו כללה את מי שהכנסתם נטו היתה גבוהה מ-38 אלף דולר לשנה (כלומר יותר מ-128 אלף שקל לשנה, או כ-11 אלף שקל לחודש בממוצע). כלומר, גם אני ואתם, והשכנים שלנו, כנראה שייכים לעשירון העליון של עשירי העולם אפילו במשכורתנו הצנועה, ולכן אנחנו אחראים על כמחצית מכלל פליטות הפחמן בעולם.

על פי הדו"ח, על מנת לעמוד ביעד של הסכם פריז להתמודדות עם שינוי האקלים, היקף הפליטות של העשירון העליון צריך להצטמצם לעשירית מהיקפם הנוכחי עד 2030 – מה שיקטין את כמות הפחמן הדו-חמצני שמשתחררת מדי שנה בשליש. אפילו אם ההפחתה בפליטות של העשירון העליון תהיה צנועה יותר, וכמות הפחמן הדו-חמצני שתשתחרר בעקבות פעולותיהם תרד לממוצע הנוכחי של מדינות האיחוד האירופי (8.2 טון לאדם בשנה), הדבר יצמצם את כמות הפליטות העולמית השנתית ברבע. 

אז מה זה אומר בתכל'ס עבורנו לצמצם פליטות? דרך אחת היא להשקיע בהתייעלות אנרגטית. כך אפשר להפחית את צריכת האנרגיה על ידי עידוד מעבר לשימוש במכשירים שהדירוג האנרגטי שלהם גבוה יותר (כלומר, שצריכת החשמל שלהם נמוכה יותר), שימוש בשיטות בנייה שמאפשרות חיסכון באנרגיה (למשל על ידי יצירת בידוד טוב יותר מחום ומקור) והפחתת השימוש במכשירי חשמל (למשל על ידי לתלות כביסה, במקום להשתמש במייבש). אבל השינוי יכול להיות הרבה יותר פשוט ויומיומי - למשל להתנייד יותר באופניים או ברגל, להסתייע בתחבורה ציבורית כשניתן, לצרוך פחות בשר ומוצרים מן החי, לעשות שימוש חוזר במוצרים ובמכשירים וכדומה.

כביסה על הגג
כביסה על הגגותצילום: אמיל סלמן

כך או כך, צריך לזכור שהעשירים שפולטים כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני הם לא בהכרח מיליארדרים מרוחקים שקונים יאכטות ושגרים באחוזות – אלא גם אנחנו, הישראלים הממוצעים, שרבים מאתנו משתייכים לעשירון ואף למאיון העליון הגלובלי. נכון, אנחנו נהנים לשמוע שאחרים הם המקור לבעיה ושכשהם ישנו את דרכיהם הבעיה תיפתר – אבל העשירים הם אנחנו, האנשים שחיים במדינות מפותחות, ועלינו מוטלת האחריות להתנהג בצורה מקיימת יותר.

אמנם יש משהו נעים ומנחם, ולו לרגע, בלגלות שלפי הסטטיסטיקה אנחנו נחשבים עשירים, אבל לצד הידיעה הזו יש גם חובה, והיא לא מוגזמת: להתנהל בבית, במשרד ובקהילה בצורה מודעת יותר לבזבוז אנרגיה בפרט ולמשאבי טבע בכלל.

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע ומחבקת עצים, עברה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאים סביבתיים וכיום מנהלת את האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

בעלת תואר שני בחוג למדע המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. מאמינה בכוחם של המדע, של הטכנולוגיה ושל ההיגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker