תשכחו מהודו בחג ההודיה: משבר האקלים מעצב מחדש את הארוחה המסורתית

ביום חמישי יחגגו מאות מיליוני אמריקאים את חג ההודיה בזלילת 46 מיליון תרנגולי הודו וכמויות עצומות של ירקות, פירות ומוצרי מזון אחרים ■ אך החגיגה לא תימשך לנצח: שינוי האקלים מתחיל לשנות את הרכב סעודת החג המסורתית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ארוחת חג אמריקאית מסורתית. יותר מכל, תרנגול ההודו הצלוי מסמל את החגצילום: L. Willinger/FPG/Hulton Archive
נטע ליפמן

כבר כמעט שבועיים שמלבד ספירה לפי קצב הנשימות, ג'סי, מדריך הפילאטיס השכונתי שלי, מדבר עם המתעמלים בעיקר על מתכונים לארוחת חג ההודיה, שתתקיים ביום חמישי הקרוב (25 בנובמבר). עבור אמריקאים רבים החג הזה הוא הזדמנות לפגוש את המשפחה ולהתכנס יחד סביב ארוחה מסורתית. עושה רושם שכולם מתארגנים כבר שבועות לארוחת החג וקונים מצרכים מראש, כי המדפים בחנויות, כך לפחות נוצר הרושם, הולכים ומתרוקנים. אך לצד המחסור הזמני המסתמן, מתחשרים באופק ענני סערה מאיימים עוד יותר: החשש ששינוי האקלים העולמי ישנה גם את התפריט הקלאסי של ארוחת חג ההודיה.

ואכן, רבים מהמרכיבים המסורתיים של ארוחת החג נפגעים מהשפעות משבר האקלים ומזג האוויר; כולל בצורות, שריפות, שיטפונות, הצפות והשבתות חשמל ברחבי העולם. כלכלנים צופים כי שיבושי העבודה ופגיעה בשרשרת האספקה המדוברת באמריקה, שנוצרו בעקבות הסגרים הרבים ברחבי העולם, יסתדרו מעצמם עם התפוגגות מגפת הקורונה. מנגד, הם טוענים כי השפעות האקלים ומזג האוויר על המזון יישארו גדולים ומשמעותיים.

רכישת תרנגולי הודו עבור חג ההודיה בקליפורניהצילום: בלומברג

חם מדי לתרנגולים ולחמוציות

אז כיצד תושפע ארוחת ההודיה ממשבר האקלים? נתחיל עם המנה העיקרית: תרנגול הודו. העלייה הממוצעת במעלות החום נותנת את אותותיה על העופות הגדולים האלה, שרגישים מאוד לשינוי טמפרטורה. כשהטמפרטורות עולות, העופות לא גדלים ואף עלולים למות מתשישות או ממכת חום. 2021 נמצאת בדרך הבטוחה להיות השנה החמה ביותר ברשומות בעת המודרנית, וזה אומר שמגדלי תרנגול ההודו ניצבים בפני אתגרים חדשים. לפי הערכות, נמכרים מדי שנה בשווקים באמריקה כ-46 מיליון (!) עופות לקראת החג. פרט לטביעת הרגל הסביבתית השלילית הגבוהה שיש לענף גידול העופות, נראה שעם השנים יהיה קשה ויקר יותר להביא אותו לשולחן החג - ולכן לא כל משפחה אמריקאית תוכל להרשות לעצמה הודו לחג.

מרכיב חשוב ברוטב המיוחד שמלווה את ארוחת החג הן חמוציות, גידול רגיש לשינויים אקלימיים. החמוציות גדלות לרוב באזורים קרים (באמריקה, מניו ג'רזי עד קנדה וגם במקומות כמו ויסקונסין, וושינגטון ואורגון). כפור ושיטפונות עלולים להפחית את התוצרת, וגלי חום עלולים לגרום לריקבון הפרי. בשנים עברו, כאשר חום קיצוני פגע במדינת מסצ'וסטס, ייצור החמוציות ירד בכ-10 אלף טונה. בעקבות זאת, משרד החקלאות האמריקאי כבר משקיע כ-2 מיליארד דולר בשנה בפיתוח זנים שעמידים לשינוי אקלים.

רוטב החמוציות של חג ההודיהצילום: Pixel-Shot / Shutterstock.com

פירורי לחם הם מרכיב חשוב במילוי ההודו המסורתי, כמו גם בקינוחים רבים בארוחת החג. מדענים מעריכים כי עליית הטמפרטורות מייצרות פגיעה משמעותית בגידול החיטה (כמו גם במצבם של התירס והאורז). מטריד יותר הוא שחלק מהאזורים החמים בעולם, כמו אפריקה שמדרום לסהרה, עלולים במיוחד להתקשות בגידול חיטה, כאשר הייצור עובר לאקלים קריר יותר. תנאי בצורת קשים פגעו אנושות ביבולי החיטה השנה במערב ובדרום-מערב ארה"ב, אזורי גידול מרכזיים של חיטה. למעשה, 2021 היא השנה עם הייצור הנמוך ביותר מאז 2002.

פחות דבש ופחות דלעת

עוד מרכיב משמעותי במתכוני החג הוא דבש, שעל ייצורו אחראיות כמובן בעיקר דבורים. מחקרים גילו כי לדבורי בר יש עמידות נמוכה לשינוי האקלים ולכך יש להוסיף את פעילות האדם (ריסוס אינטנסיבי בשטחים חקלאיים וקיטוע בתי גידול, למשל), שמשפיעים לרעה על חיי הכוורת. כך, למשל, דבוראים ברחבי ארה"ב, בעיקר בצפון ובדרום דקוטה, במונטנה ובמינסוטה, איבדו השנה כ-45.5% ממושבות דבורי הדבש שלהם.

ארוחת חג הודיה מסורתיתצילום: Rawpixel.com / Shutterstock

בנוסף לדבש, האמריקאים מאוד אוהבים להגיש בחג ההודיה מאכלים עם דלעת, שזקוקה לכמויות מים רבות ולטמפרטורות קרירות על מנת להבשיל. שורה של בצורות בקליפורניה, אחת מיצרניות הדלעות הגדולות בארה"ב, גרמה לכך שהחקלאים התקשו לעמוד בדרישה לתוצרת השנה. אם לא די בכך, גם השקיית-יתר שגורמים שיטפונות פוגעת בדלעות. הדלעת זקוקה לכ-120 יום בממוצע מהזריעה ועד הקציר כדי להבשיל, וכאשר מזג אוויר קיצוני פוגע בגידולים, ההשפעה שלו מורגשת מיד במדפי החנויות.

ארוחת חג לא שלמה בלי יין, שמיוצר כמובן מענבים הגדלים על גפנים, צמחים רב-שנתיים המניבים יבולים בכל מחזור בציר, מה שהופך אותם לפגיעים במיוחד לשינויי אקלים. כשמזג אוויר קיצוני מתרחש - מה שקורה בצורה אינטנסיבית ותכופה יותר בחלקים רבים של העולם - הייצור נעצר. ענבים רגישים מאוד לשינויי טמפרטורות וכשהן עולות בצורה קיצונית, הפרי מתחיל להתפרק והיבול נפגע. המכשולים שמציב החום ההולך וגובר בפני ייצור היין מוביל במקרים מסוימים להעברת גידולם של הענבים לאזורים צפוניים יותר, שם הטמפרטורות נמוכות יותר, אך לא כל מאות הזנים שנפגעים משינוי האקלים ישרדו את המעבר.

לצד תרנגול ההודו האמריקאים אוהבים להגיש גם בטטות ותפוחי אדמה. במקרה הזה, האתגרים הקולינריים-אקלימיים של האמריקאים נפגשים עם לביבות החנוכה שלנו: תקופות של בצורת ויובש לצד אירועי גשמים עזים והצפות הם רק חלק מהמפגעים שחוו חקלאי תפוחי האדמה ברחבי העולם בשנים האחרונות. עד שיפתחו זן עמיד לחום יצטרכו החקלאים לבצע התאמות במיקום הגידולים. לא רק זאת, מחקרים מראים כי עלייה בפליטות פחמן דו-חמצני משנה את ההרכב של רוב הצמחים ומשנה את ערכם התזונתי. כך, מזונות כמו תפוחי אדמה, בטטות וגידולים אחרים יכילו יותר עמילן וסוכר ופחות מינרליים תזונתיים. נוסף לכך, שינוי האקלים עשוי לגרום להתפשטות מחלות בגידולים גם לאזורים צפוניים והרריים יותר.

תרנגול הודו. כשהטמפרטורות עולות, העופות לא גדלים ואף עלולים למות מתשישות או ממכת חוםצילום: Jens_Lambert_Photography/Getty I

מחלות בתפוחי אדמה הן לא דבר שיש להקל בו ראש. באמצע המאה ה-19 הוכו מחצית משדות תפוחי האדמה באירלנד במחלת הכימשון, כשאורגניזם זעיר פגע בפקעות תפוחי האדמה והפך אותן לבלתי אכילות. הפגיעה בגידולים היתה כה חמורה שגרמה לתקופת רעב קשה באירלנד, בעקבותיה כמעט מיליון אזרחים מצאו את מותם. מחקרים מראים כי משבר האקלים צפוי להביא לייבוש פקעות תפוחי האדמה ולירידה ביבולים בקווי רוחב שונים - עד 2055 צפויה ירידה של2%-6% ביבולים.

החקלאות היא לא רק קורבן

שיבוש בשרשרת האספקה שהעולם חווה כעת ממחיש לכולנו לא רק מדוע מחירי המזון שלנו עולים, אלא גם מזכיר שהמזון שלנו נודד לרוב על פני ארצות ויבשות עד שהוא מגיע לצלחת שלנו. משבר האקלים משפיע וימשיך להשפיע על המזון של כולנו ולכן אנחנו חייבים להבין, לפני שיהיה מאוחר מדי, איך לבצע התאמות של הגידולים לאיומים האקלימיים.

ארוחת חג ההודיהצילום: JOHN MOORE / GETTY IMAGES NORTH

בנוסף, תעשיית המזון היא לא רק קורבן של משבר האקלים, אלא גם תורמת לו בדרך שבה היא מתנהלת. לפי הערכות, ייצור מזון אחראי לרבע מפליטת גזי החממה בעולם. באחרונה, גורמים רבים יותר מודים באחריות שלהם לכך ובתפקיד שלהם לשפר את המצב. כך, למשל, חברות חקלאיות גדולות כמו ADM, Cargill ו-Bayer AG, חברו לאחרונה יחד והתחייבו לעבוד עם חקלאים כדי לאמץ שיטות שיפחיתו את פליטות הפחמן והמתאן של החקלאות לאטמוספרה. גם רוב תאגידי המזון העולמיים הגדולים התחייבו לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהם באופן שניתן למדוד ולכמת אותו.

צלחת החג של האמריקאים היא רק דוגמה קטנה, יחסית, לסיפור הגדול הרבה יותר של השפעות משבר האקלים העולמי על חיינו. מי שיבחר להמשיך להתעלם מהתפקיד שלנו לתקן את המצב יפסיד הרבה יותר מאשר עוף ברוטב או כמה לביבות מטוגנות.

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע, רכזת חוגי טבע וסיירות ומחבקת עצים. היא עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאי סביבה ועד לאחרונה היתה מנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (עמותה שמרכזת יוזמות סביבתיות שונות, כמו "ממשק", "זווית", "אקולוגיה וסביבה" ועוד). נטע היא בעלת תואר שני בחוג למדעי המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. היא מאמינה בכוחם של המדע, הטכנולוגיה ושל ההגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.  באפריל 2021 ארזה שלושה ילדים ונסעה עם בעלה לשבתון בניו יורק לגלות אם באמת מה שרואים משם לא רואים מכאן. 

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker