גם בשדרה החמישית מתחייבים לשינוי

הליכה מקרית באחד מהרחובות האייקוניים והיוקרתיים ביותר במנהטן הפכה השבוע למסע מרתק בעקבות יעדי הפיתוח של האו"ם – והדרך שבה כל אחד מאיתנו יכול לקחת בהם חלק

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יעד מספר 7, בשדרה החמישית. "אנרגיה נקייה ונגישה"
נטע ליפמן

לפני כמה ימים הגעתי די במקרה לשדרה החמישית בניו יורק, וגיליתי שאחד הרחובות האייקוניים של העיר התמלא לא רק בהולכי רגל רבים מהרגיל (יחסית לשנה האחרונה), אלא גם בהרבה שלטים מיוחדים. הפעם אלה לא היו פרסומות לבושם או מודעות של סרטים חדשים, אלא שלטים שקוראים לעוברים והשבים לקרוא ולהבין טוב יותר את יעדי הפיתוח בר קיימא (SDG's) של האו"ם. חשבתי לעצמי שזה מעניין מאוד, ואולי גם קצת מוזר, שדווקא כאן, ליד חנויות מפוארות של ארמני, ורסאצ'ה וטיפאני הוצבו שלטים שמדברים על קיימות ועל שוויון. עניין אותי לדעת מי עוד חוץ ממני מביט בהם. היה לי זמן ולא מעט סקרנות אז החלטתי לעקוב אחרי השלטים לכל אורך השדרה.

אבל לפני שיוצאים לדרך, מוטב להסביר מה הם בכלל אותם היעדים של האו"ם ואיך הם מתחברים לסיפור הסביבתי: ב-2015 הסכימו מנהיגי 193 המדינות החברת באו"ם על 17 יעדים גלובליים (המכונים רשמית בשם "מטרות פיתוח בר קיימא", או SDG's), במטרה "להשיג עתיד טוב ובר קיימא לכולנו". 17 היעדים כוללים מלחמה בעוני, אפס רעב, בריאות ורווחה, חינוך איכותי, שוויון מגדרי, מים נקיים, אנרגיה נקייה, צמיחה כלכלית מקיימת, חדשנות, צמצום פערים, ערים וקהילות מקיימות, צריכה אחראית, מאבק במשבר האקלים, תשתיות ועוד.

שש שנים עברו מאז אותה הכרזה חגיגית, וברור שלא כל היעדים הושגו. אפילו לא קרוב. לכן, הוחלט להגדיל את ההד הציבורי והתקשורתי ולגייס את דעת הקהל הציבורית. הרעיון הוא לשכנע את הציבור הרחב שיעדי האו"ם הם לא רק עניין לממשלות ולקונצרנים ענקיים, אלא גם אתגר של כל אזרחי העולם, ואז לגייס את האנרגיה של ההמונים על מנת להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לעמוד ביעדים השאפתניים הללו. 

השלטים החדשים שפגשתי בדרך הם חלק ממיצג ייעודי שהתחיל בסוף ספטמבר ויימשך עד אמצע אוקטובר. טקסטים שעוסקים ב-17 היעדים הגלובליים ניצבים על עמודים משולשים לאורך השדרה. כל עמוד מורכב משלוש פאות: הראשונה מספרת על היעדים הגלובליים כבמעין "רשימת מטלות עולמית". הפאה השנייה מפרטת על אחד היעדים ומציגה מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות. השלישית היא מראה שמעליה נכתב: "השינוי מתחיל בך", שמזמינה את עוברי האורח להתעמת עם דמותם הנשקפת בה, וכך גורמת להם לחשוב על הפעולות והבחירות שלהם. כן, אני יודעת, להפנות את האדם למראה זה עניין מוכר ואולי אפילו קצת שחוק – אבל זה באמת עובד.

“היה חלק מקולות השינוי" (be part of voices of change) הוא הסלוגן של המיזם. לא משנה אם אתה פעיל סביבתי במאבק במשבר האקלים, לוחם למען שוויון מגדרי או פשוט מישהו שרוצה לראות שינוי אמיתי בעולם עוד בימי חייך, יוזמת SDG's רוצה שהקול שלך יישמע. כדי להפוך את הסלוגן הזה מרעיון למעשה, השלטים גם מזמינים את הקהל להקליט הודעה קצרה המביעה תמיכה ביעדים (לא ארוכה מ-15 שניות ובאנגלית), שתישלח ותושמע בוועידת האקלים הקרובה, שתיערך בנובמבר 2021 בסקוטלנד (ניתן גם לשלוח הודעות לנבחרי ציבור בארה"ב).

חנות התכשיטים טיפאני, בשדרה החמישית. גם כאן מותר לדבר על חלוקה הוגנתצילום: בלומברג

נכון, על מנת להיאבק במשבר האקלים יש צורך במערכות ענק כמו מדינות, ארגונים בינלאומיים, כיסים עמוקים ויכולות וכלים מגוונים מאוד. מעבר למשק אנרגטי נקי, פיתוח מנגנוני אגירת חשמל סולארי בצורה אפקטיבית או צמצום פליטות מזהמים הן פעולות מסובכות שדורשות עשייה בינלאומית רחבה. אבל מי שעומדים מאחורי הקמפיין החדש הזה מבינים כי שילוב הציבור ויצירה של מסרים אישיים ממאות אלפי בני אדם הם עניין חשוב, שיכול להוביל להשפעה חשובה על מקבלי ההחלטות.

לחשוב על הפחתת צריכה – ליד החנות של דולצ'ה וגבאנה

נחזור לשילוט בשדרה החמישית. השלט הראשון שנתקלתי בו (על השדרה החמישית ורחוב 59) היה דווקא היעד האחרון ברשימה, יעד מספר 17: "שותפות למטרות". הרעיון הוא שכדי להצליח במימוש היעדים, עלינו להבין שאנחנו פה ביחד, שותפים לאותו גורל. שותפים לדרך זה דבר חשוב במסע, ולכן הסתכלתי במראה, סידרתי את השיער שנפרע ברוח הסתווית והמשכתי לחפש את היעד הבא.

ליד חנות ענקית של דולצ'ה וגבאנה, מצאתי את השלט של יעד מספר 15: "החיים על פני הארץ". כדור הארץ שלנו הוא בית יוצא מגדר הרגיל, אומר השלט, אבל הוא נמצא בסכנה: מיליוני מיני צמחים ובעלי חיים עלולים להיכחד. בשש השניות שלוקח לקרוא את השלט, כך הוסבר, יאבד יער גשם בגודל של מגרש פוטבול (כל שש שניות!). לכן, נדרשת פעולה מיידית ובינלאומית לשמירה על המרחבים הפתוחים שלנו.

מול הכניסה לחנות של מותג היוקרה BREGUET ניצב יעד מספר 12: "צריכה וייצור אחראיים". אם כל אחד מאיתנו יעבור לנורות חשמליות חסכוניות, נוכל לחסוך 120 מיליארד דולר מדי שנה. אם בזבוז מזון היתה מדינה, היא היתה מקור פליטות גזי החממה השלישית בגודלה בעולם. ועוד מידע מפתיע ורלוונטי למיקום של הקמפיין: בעיר ניו יורק לבדה נזרקים מדי יום בגדים במשקל השווה לזה של 45 אוטובוסים. מי יכול לשנות את המהלך? התשובה נמצאת במראה. השינוי מתחיל בנו, הצרכנים של כל הבגדים האלה. יעד מספר 12 של ה-SDG's מלמד איך ניתן לצרוך פחות, לבחור טוב יותר ולייצר תוצרת בצורה שוויונית והוגנת יותר.

יעד 10 נמצא מול הכניסה לחנות של מיקרוסופט, והוא עוסק "בהפחתת אי־השוויון": האם ידעתם, כותב השלט, כי ל-22 האנשים העשירים בעולם יש יותר כסף מל-325 מיליון נשים באפריקה; כי אחוז השחורים בכלא האמריקאי גבוה פי שבעה מאחוז הלבנים; וכי הומוסקסואליות עדיין אינה חוקית ב-69 מדינות בעולם – ב-11 מהן עדיין יש עונש מוות על קיום יחסי מין הומוסקסואלים. הסתכלתי על הנתונים המומה. ואז הסתכלתי על עצמי במראה.

אוטובוסים בשדרה החמישית. בעיר ניו יורק נזרקים מדי יום בגדים במשקל השווה ל-45 אוטובוסיםצילום: בלומברג

יעד מספר 9, שנמצא מול חנות עצומה של מותג האופנה "הוליסטר", מדבר על "תעשייה, חדשנות ותשתיות". השלט מהלל את המוצרים החדשניים שמנהלים את חיינו – מאנטיביוטיקה דרך חיסונים, מטורבינות רוח דרך אנרגייה סולארית. תשתיות משפרות את איכות חיינו, מחברות בין אנשים ומייצרות הזדמנויות גם לעסקים, גופים פיננסיים וגופי טכנולוגיה לעבוד יחד על מנת ליצור עולם טוב. זמן טוב להסתכל במראה ולחשוב איך הרעיונות שלנו יכולים לסייע ליצירת עולם טוב יותר.

מפגש בלבה של תרבות צריכת היתר

יעד מספר 7 (מול חנות נייקי) מדבר על "אנרגיה נקייה ונגישה". השלט מסביר על כך שכמות האנרגיה המגיעה לכדור הארץ מהשמש בשעה אחת שווה לכל האנרגיה המופקת על ידי האדם במשך שנה שלמה. כיום, אנרגיה סולארית היא זולה וזמינה, ועם השנים היא צפויה להיות חכמה, יעילה וזולה עוד יותר. יצירה של אנרגיה סולארית נגישה לכל תושבי העולם צפויה להיות צעד־משנה־משחק. התבוננו במראה וחשבו מה אתם יכולים לעשות בנושא הזה.

אבל המפגש המעניין ביותר אולי קרה לי – איך לא – ליד יעד מספר 13, "פעולה אקלימית", שמדבר על משבר האקלים שכבר כאן ועל הידע שנמצא בשפע אצל החוקרים והמדענים. "הרימו את הקול שלכם וקראו לפעולה למען האקלים", קורא השלט. בצד השני של השלט עמדה בחורה. היא בדיוק הסתכלה על עצמה במראה (וסידרה גבות). הינהנתי לעברה ואמרתי שזה מיצג חזק וחשוב, היא הינהנה חזרה ונתנה לי בתמורה את כרטיס הביקור שלה, אמרה שהיא קוראת עתידות ואולי ארצה לדעת, מעבר לשלט, גם מה צופן לי העתיד. האמת, זה היה די מיותר. הסיור בשדרה כבר חזה למעני את העתיד.

סיימתי את המסע שלי בשדרה עם יותר ידע על נושאים שלא בהכרח חשבתי עליהם בעבר, כמו שיוויון בתעסוקה או חינוך לכל. חשבתי על גישות מקוריות להעביר את הנושאים שאני כן מכירה, כמו חיסכון אנרגטי או בזבוז מזון, ובעיקר התרשמתי מהעוצמה של העברת המסר החברתי־סביבתי החזק הזה, למי שלא בהכרח נמצא בקהל היעד הצפוי והמוכר. להציב את השלטים האלה, שממש צועקים "אל תקני עכשיו את מעיל החורף המיותר שלך", בכניסה לחנויות שמתאוששות עדיין מהלם הקורונה זה לא עניין מובן מאליו.

הם כמובן לא כתבו "אל תקני", אלא אולי "חשבי לפני קנייה ושימי לב ממי את קונה ולמה" – ועדיין, זה יפה בעיני ודורש תעוזה. השדרה החמישית היא אולי לבה של תרבות צריכת היתר הראוותנית, אבל משבר האקלים תפס את העוברים והשבים בה בשלב שגם הם חייבים להודות שמשהו צריך להשתנות. אם גם כאן מותר לדבר על חלוקה הוגנת, על שימוש מושכל במשאבים, על מעבר לחשיבה כלכלית אחרת ועל הגורמים והפתרונות למשבר אקלים, אולי באמת יש סיכוי לעתיד שונה וטוב יותר.

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע, רכזת חוגי טבע וסיירות ומחבקת עצים. היא עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאי סביבה ועד לאחרונה היתה מנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (עמותה שמרכזת יוזמות סביבתיות שונות, כמו "ממשק", "זווית", "אקולוגיה וסביבה" ועוד). נטע היא בעלת תואר שני בחוג למדעי המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. היא מאמינה בכוחם של המדע, הטכנולוגיה ושל ההגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.  באפריל 2021 ארזה שלושה ילדים ונסעה עם בעלה לשבתון בניו יורק לגלות אם באמת מה שרואים משם לא רואים מכאן. 

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker