איך שומרים על המים של מנהטן?

ההצפות והשריפות המשתוללות ברחבי העולם העלו מחדש את הצורך הבוער בנקיטת פעולות להתמודדות עם משבר האקלים ■ ניו יורק, העיר והמדינה, מדגימה כיצד שומרים על איכות המים, החל ממעלה הנהר ומהאגמים בצפון וכלה בברז

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הצפות בגרמניה, בשבוע שעבר. משבר האקלים דורש פעולות מהירות ונחושות

שבוע קשה עבר על העולם: שריפות ענק משתוללות כבר ימים ארוכים במערב ארה"ב וברוסיה, מעלות החום ששוברות שיאים חדשים נרשמו בקנדה וב"עמק המוות" בקליפורניה, והצפות קשות גרמו במספר מדינות אירופה למותם של כ-180 בני אדם, כשרבים עוד מוגדרים כנעדרים, ולנזקים חמורים לרכוש ולתשתיות.

אין ספק, משבר האקלים נותן את אותותיו בכל העולם. הקשר בין שריפת דלקי מאובנים ופליטה של גזי חממה לשינויים הקיצוניים והקטלניים במזג האוויר הוכח על ידי הקהילה המדענית והעולם חווה כעת את השפעותיו. נשיאת נציבות האיחוד האירופי, אורסולה פון דר ליין, אמרה כי השיטפונות בגרמניה, בהולנד ובבלגיה הם אינדיקציה להשפעות שינוי האקלים, מה שמחדד את הדחיפות והצורך בפעולה מיידית להפחת פליטות. בביקור מתוקשר באתרים המוצפים בגרמניה אמרה הקנצלרית אנגלה מרקל כי יש לפעול בנחישות ובמהירות כדי להתמודד עם שינוי האקלים, וגם ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס לכך השבוע כשאמר בפתח ישיבת הממשלה השבועית כי סוגיית משבר האקלים היא בעיית אמת עולמית, וכי בכוונתו להביא בקרוב אל שולחן הממשלה פעולות לביצוע.

דווקא בשבוע הזה של כאוס עולמי נסעתי לחופשה משפחתית בטבע המתפרץ של אמריקה, או אם לדייק בשמורת הטבע ווייט מאונטנס (White Mountains) במדינת ניו המפשיר ובאזור האגמים בצפון מדינת ניו יורק. בגלל ההתרעות לסופות והצפות, יצא שטיילנו כמעט לבד. אזור הקמפינג באגם שרון (Schroon) במדינת ניו יורק, שאמור היה להיות הומה מבקרים, התברר כשומם בסופו של דבר. האמריקאים מחוברים היטב לדיווחים ולעדכונים על מזג האוויר, ומעטים רצו לנפוש באוהל על שפת אגם כשבחוץ משתוללת סופת ברקים, רעמים וגשם. כך, למזלנו, כשיצאה השמש בסופו של דבר לא היה דבר שחצץ ביננו לבין המים הנקיים והטהורים של האגם.

שנה בדרך לברז

בימים אלה של שיטפונות וגשמים חזקים שמציפים ערים וסכרים, שווה לתת את הדעת על האופן שבו מנוהל משק המים של אחת הערים המרכזיות בעולם - ניו יורק - ומה יש לנו ללמוד מהדרך שבה עיר בת כ-9 מיליון תושבים מאפשרת אספקת מים סדירה, קבועה ובטוחה של מי שתייה.

הסיפור מתחיל, איך לא, במעלה הנהר, באזור הקטסקילס וביובלים השונים של נהר ההדסון בצפון מדינת ניו יורק. אמנם, בתחילת ימיה השתמשה העיר ניו יורק בבארות ומאגרי מים מקומיים, אך התפתחותה המואצת של העיר והכפלה תמידית של מספר תושביה אילצו את פרנסי העיר למצוא פתרון בר־קיימא שבאמצעותו יובטחו לעיר מים באופן סדיר. בסופה של התפתחות אטית נחנכה ב-1928 מערכת המים שמקורה בהרי הקטסקילס בצפון מדינת ניו יורק ושמסתיימת בברז בדירה שלי בעיר.

אגמי האצבעות בצפון מדינת ניו יורקצילום: Richard A. McGuirk/Shutterstock.com

שמירה על מי העיר מתחילה בהגנה על אדמות המקיפות את הנחלים, הנהרות, האגמים והמאגרים. קו פרשת המים של הקטסקיל/דלוואר כולל יותר ממיליון דונם. העירייה, לצד הממשלות המקומיות מחזיקה בכ-40 אחוז מהאדמה באזור והשאר בבעלות פרטית, אך כל תהליכי הפיתוח המקומיים מוסדרים על ידי הרשויות על מנת למנוע מזיהומים להיכנס לאספקת המים.

נוסף על כך, עיריית ניו יורק שידרגה את מערכות הספיגה ומתקני טיהור השפכים ביישובים סביב קו פרשת המים וסייעה רבות בבניית תשתיות מתאימות לחוות הסמוכות על מנת למנוע מנגר עילי מזוהם ופרש חיות לזרום ליובלים. באופן זה דואגת העיר לאספקת מים נקייה כבר במעלה הזרם, ולא רק בקצה הצינור.

בזכות הבדלי הגבהים וכוח הכבידה מים זורמים במערכת ממעלה הזרם בקטסקילס עד למבואות העיר במערכת של נחלים, מנהרות, סכרים ומאגרים כך שטיפה שירדה אתמול בנקודה הצפונית ביותר של המערכת יכולה לזרום בה עד שנה עד שתגיע לעיר.

מאה שנים של אספקת מים פירושם, מן הסתם, גם תשתיות ותיקות שדורשות אחזקה מתמדת. בהתאם לכך, הודיעה העיר כי בכוונתה להוציא 3.4 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות למימון מאות פרויקטים לתיקון תשתיות מתפוררות.

מצופים רובוטיים ומומחי מים מנטרים באופן שוטף את איכות המים במערכת ההובלה הארוכה. בשנה שעברה בוצעו 1.9 מיליון מדידות ונאספו 15,500 דגימות מים ממאגרים, נחלים ויובלים בצפון המדינה לצורך מעקב וניתוח. כל אלה מוזנים למערכת מחשוב מרכזית. כמו כן, המערכת ערנית לתחזיות מזג האוויר כאשר צפי לגשמים כבדים ורוחות עזות עשוי לכלול סחף חלקיקי שעלול להעכיר את המים.

מובן ששינוי האקלים הוא גורם מכריע בניהול המערכת. דפוסי משקעים משתנים, שריפות וטמפרטורות מים משתנות עשויים להשפיע באופן ניכר על איכות המים ועל זמינותם של מים ראויים לשתייה.

לפני שמעבירים את המים לעיר, מוסיפים כלור, חומצה זרחתית ונתרן הידרוקסיד כדי לחטא אותם ולהעלות את רמות ה-PH כדי למנוע מהצינורות להתקלקל ולשחרר מתכות מזיקות, כמו עופרת. כך, בגדול, מגיע לקצו המסע הארוך מהרי הקטסקילס בצפון המדינה ללב העיר, כאשר כמעט כל בניין בעיר מחובר למערכת המים העירונית באמצעות קווי שירות.

על פי המחלקה להגנת הסביבה בעירייה, כל קווי השירות המובילים הידועים לנכסים שבבעלות העיר - כולל בתי ספר, ספריות ופארקים - הוחלפו בין 2008 ל-2010, אך העיר פועלת לזהות ולהחליף קווים נוספים.

שריפות ענק בקליפורניה, בשבוע שעברצילום: David Odisho/בלומברג

הגישה המשלבת הגיעה לישראל

ומה בישראל? המעבר המסיבי לאספקת מים מותפלים לצרכנים בישראל פתר לכאורה את משבר המים בישראל, אבל פעולה נחוצה זו רק הדגישה את העובדה שסביבות הנחלים בישראל נתונות ללחצי פיתוח תמידיים, ומורכב להגן על מי הנחל עצמם וכן על האדמות סביב לו. מהלך משותף של האגף לשימור קרקע במשרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשויות הניקוז בישראל נועד להטמיע תפישה חדשה הנקראת "גישה אגנית משלבת", שרואה את הנחלים הזורמים באגן כמכלול, כפי שמתרחש בניו יורק.

הגישה האגנית המשלבת גורסת שההתייחסות לנחל צריכה להביא בחשבון את כלל הפעילות האנושית סביבו ולאורכו, תוך התייחסות לאקולוגיה, להידרולוגיה, לגיאוגרפיה ולסביבה, בהבנה שמה שנעשה בנקודה אחת בנחל ישפיע גם במקומות נוספים. לאחרונה הוקם "אגמא" - המרכז לנחלים ואגני היקוות, כיוזמה משותפת של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשויות הניקוז, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ויד הנדיב. המרכז מסייע בהנגשה והטמעה של כלים חדשים, מדיניות, וידע על מנת לקדם גישה זו הלכה למעשה.

שמירה על מקורות המים מפני זיהומים והצפות ובניית מערכות לאומיות שיש בכוחן לאפשר לא רק משק מים בריא אלא מערכת שנערכת להתמודד עם שינוי האקלים, הן הכרח במציאות הנוכחית שבה נזקי מזג אויר שמקורם בשינוי האקלים העולמי פוקדים אותנו מדי יום. ישראל נמצאת בתחילת הדרך.

נטע ליפמן

נטע ליפמן | מאדום לירוק

ד"ר נטע ליפמן התחילה את דרכה בתנועה הסביבתית כמדריכה בחברה להגנת הטבע, רכזת חוגי טבע וסיירות ומחבקת עצים. היא עבדה בכנסת כיועצת פרלמנטרית בנושאי סביבה ועד לאחרונה היתה מנכ"לית של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה (עמותה שמרכזת יוזמות סביבתיות שונות, כמו "ממשק", "זווית", "אקולוגיה וסביבה" ועוד). נטע היא בעלת תואר שני בחוג למדעי המדינה ודוקטורט מאוניברסיטת תל אביב בנושא צדק סביבתי. היא מאמינה בכוחם של המדע, הטכנולוגיה ושל ההגיון לשנות את המציאות ולשפר את העולם, אבל יודעת שזה יקרה רק אם הידע הזה יגיע בדרך המתאימה למקבלי ההחלטות, לשחקנים המרכזיים בזירה הכלכלית ולציבור הרחב.  באפריל 2021 ארזה שלושה ילדים ונסעה עם בעלה לשבתון בניו יורק לגלות אם באמת מה שרואים משם לא רואים מכאן. 

למידע נוסף: זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker