מרוץ חימוש: הבינה המלאכותית מתגייסת לחילות הקרביים

חיפוש קצר באינטרנט יגלה שלל פרויקטים משולבי רובוטים ובינה מלאכותית באוויר, בים וביבשה, שמפותחים בימים אלו על ידי צבאות רבים ברחבי העולם

יעקב רימר
יעקב רימר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רובוט חייל עם רובוט כלב
רובוט חייל עם רובוט כלבצילום: Getty Images IL

בטור הקודם עסקתי במלחמה שכבר מתחוללת כיום בתוך עולם הבינה המלאכותית ונקראת Adversarial AI. המחשתי כמה קל לשטות במערכות בינה מלאכותית ומהן השלכות אפשריות לכך. לפני שאמשיך לתאר את המלחמה הזו, אעבור לקשר אחר של בינה מלאכותית למלחמה - שילוב של כלי רכב וחיילים רובוטים בשדה הקרב הקונבנציונלי, לצדם (או במקומם) של חיילים בשר ודם.

השילוב של טכנולוגיות מתקדמות בשדה הקרב אינו חדש כמובן. משחר ההיסטוריה, כל אימת שהאדם למד להשתמש בטכנולוגיה חדשה, היא אומצה מהר מאוד לקטל של בני אדם אחרים, ובמאה השנים האחרונות, פריצות דרך טכנולוגיות רבות הונעו בשל מרוץ חימוש. לכן, טבעי שגם התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית מוצאות את דרכן לצרכים צבאיים. 

בינה מלאכותית משמשת כבר שנים רבות לטובת איסוף וניתוח מודיעין. עולם התקשורת המודרני, בוודאי בעידן האינטרנט, מניב כמויות עצומות של מידע כל יום. אין שום אפשרות לנטר את המידע וליירט מתוכו מסרים חשובים לטובת ריגול או מניעת טרור ללא מחשוב. לכן, שיטות רבות של בינה מלאכותית כגון סיווג, זיהוי אנומליות וניתוח קשרים מסייעות במשימות מודיעין. זאת לצד יישומים שלהם, כגון זיהוי דיבור, כריית טקסטים, זיהוי דובר, תרגום אוטומטי, ניתוח רשתות חברתיות ועוד.

אבל כל אלו משימות עורפיות. בשנים האחרונות הבינה המלאכותית מתגייסת גם לחילות הקרביים. מדובר בשילוב של כמה טכנולוגיות ושימושי בינה מלאכותית שהתקדמו מאוד בשנים האחרונות, דוגמת למידה עמוקה, למידת חיזוקים, אלגוריתמים גנטיים ומכוניות אוטונומיות. כבר עסקתי בעבר בטכנולוגיות האלו, ולכן לא אפרט עליהן כאן. אתמקד בשילוב בינה מלאכותית בשדה הקרב ובהשלכות לעתיד.

כולנו בישראל מכירים (לצערנו) את הרובוט שמשמש את חבלני המשטרה בטיפול בחפצים חשודים. הרובוט מופעל בשלט רחוק על ידי החבלן, בדומה לרחפנים, מזל"טים וכלים רובוטיים אחרים שנשלטים מרחוק. הם אינם נעזרים בבינה מלאכותית, אלא משמשים כעיניו וזרועו הארוכה של מפעיל אנושי. אבל ככל שהטכנולוגיה של נהיגה אוטונומית מתקדמת ומשתכללת, צבאות בעולם מפתחים רובוטים אוטונומיים, או חצי אוטונומיים, שישמשו לשלל משימות בשדה הקרב. 

הרובוטים האלו נושאים סנסורים מסוגים שונים, בדומה למכונית האוטונומית, שעוזרים להם לנווט בכוחות עצמם. רובוטים כאלו יכולים לשאת ציוד ותחמושת אל החזית ואפילו לחצות בדרך גשרים או אזורים מסוכנים לבני אדם. הם יכולים להישלח אל קווי האויב ולאסוף מודיעין, או לשמש מערכות תקשורת קדמיות (תחנות ממסר) שנעות יחד עם הכוחות. הם יכולים כמובן גם לשאת כלי נשק מסוגים שונים.

רובוט משחק בקוביות
רובוטצילום: Vasilyev Alexandr / Shutterstock

בנוסף, בינה מלאכותית מסוגלת כבר כיום לנתח סרטים ותוצרי סנסורים אחרים, ולזהות בתוכם מיקום של חיילים או רכבים של האויב. מכאן קצרה הדרך לאפשר לרובוט לכוון באופן אוטומטי אל המטרה ולשלוח אליה טיל. למשל, כמו שכיפת ברזל מחשבת לבדה את המקום אליו כדאי לשלוח את הטמיר (טיל מיירט) כדי לפגוע ברקטת האויב.

נשמע לכם דמיוני? תחשבו שוב. חיפוש קצר באינטרנט יגלה לכם שלל פרויקטים מהסוג הזה באוויר, בים וביבשה, שמפותחים בימים אלו על ידי צבאות רבים ברחבי העולם. למשל, סין פירסמה לפני כחודשיים שיש ברשותה רובוט לוחם קטן, חצי אוטונומי, שמצויד במצלמות ואמצעי ראיית לילה וגם במקלעים וטילים. רוסיה פירסמה לפני כשנה שהיא התאמנה בשימוש במזל"טים תוקפים אוטונומיים למחצה. וכמובן, צבא ארה"ב מפתח שלל רכבים, מטוסים וצוללות אוטונומיים וחצי-אוטונומיים מסוגים שונים. 

איך כל זה ישפיע על שדה הקרב העתידי? האם בקרוב נראה מלחמות רובוטים שיזכירו לנו את סרטי מלחמת הכוכבים? שאלות מעניינות שחורגות מנושאי העניין של הבלוג הזה. עם זאת, נכון לעכשיו, צבא ארה"ב מצהיר באופן חד-משמעי כי רק בן אדם יחליט על ירי בפועל, גם כשהרובוט הוא אוטונומי לגמרי בניווט וזיהוי מטרות אפשריות. לא בדקתי את עמדתם של הצבאות האחרים, ואני משאיר לקורא הנבון להחליט לבדו על טיבן של ההצהרות האלו עבור כל אחד מהם.

לסיום, נחזור לרגע לנושא שבו עסקתי בטור הקודם. הקלות הרבה שבה אפשר לשטות במערכות בינה מלאכותית, למשל עד כדי שיחשבו ששלט של קנטקי פרייד צ'יקן הוא תמרור עצור. הדברים מקבלים משמעות אחרת לגמרי כשמדובר בשיטוי רובוטים שמזהים לבד מטרות ירי באמצעות בינה מלאכותית. ואם ההבנה היא ששדה הקרב העתידי צועד במהירות לשילוב של רובוטיקה אוטונומית, כנראה שכדאי להבין טוב יותר מדוע כל כך קל לשטות במערכות האלו, ומה ניתן לעשות נגד זה. על כך בטור הבא.

הערה: ניתן לגשת לכל הטורים הקודמים מסודרים על פי נושאים, מאתר הבית שלי

יעקב רימר

יעקב רימר | מיסטר ביג ומר דאטה

יועץ בכיר ומרצה בנושאי סייבר, ביג דאטה ומדעים, בעל דוקטורט ממכון ויצמן למדע. עוסק בעשור האחרון במחקר מדעי במקביל לייעוץ לחברות היי-טק ומשרדי ממשלה. בעבר שימש בתפקידים בכירים בהיי-טק ובמשרד ראש הממשלה. מרצה משופשף ומנוסה, שמתמחה בהמחשת נושאי מדע וטכנולוגיה "קשים לעיכול" בגובה העיניים. משלב בכתיבתו והרצאותיו את הניסיון ארוך השנים בתעשיית ההיי-טק ובאקדמיה, יחד עם העברת מסרים ברורה והומור.

הבלוג ינסה להמחיש לקורא המתעניין (וגם הלא-מקצועי) מה כוחם האמיתי של ניתוח נתונים, למידת מכונה או ביג דאטה. מה אפשר (או אי אפשר) לעשות באמצעות שיטות אלו ואיך כל זה נוגע לפרטיות שלנו.

בלוג זה הוא המשך לבלוג קודם של יעקב רימר ב-TheMarker. לטורים בבלוג הקודם לחצו כאן

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker