זה לא הזמן למומחים מטעם עצמם

בשעת משבר זאת, מומלץ להוריד את טון הביקורת על מנהלי המשבר במשרד הבריאות, שמנהלים אותו עד כה בצורה מעוררת הערכה

יעקב רימר
יעקב רימר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מגפת הקורונה בספרד
ספרד בימי קורונה. הן בישראל והן בעולם חזו מומחי סביבה את בואה של המגפה, אך מנהיגי העולם לא התרשמו צילום: GONZALO FUENTES / REUTERS

בהמשך לטור הקודם, אעסוק גם הפעם בקורונה. אפתח בגילוי נאות - אני לא רופא ולא אפידמיולוג. הדוקטורט שלי הוא באימונולוגיה (תורת מערכת החיסון) ממכון ויצמן, שבמסגרתו למדתי אפידמיולוגיה מפרופ' סיגל סדצקי, שמנהלת כעת (עם אחרים) את משבר הקורונה בצורה מעוררת הערכה לדעתי. לצד עיסוק במחקר ביולוגי ורפואי, אני מתמחה בניתוח נתונים ובביג-דאטה. אנסה להציע כאן נקודת מבט משתי זוויות שונות – מדע נתונים וביולוגיה - על כמה סוגיות רלוונטיות למגפת הקורונה.

ראשית, חשוב להבין שאפידמיולוגיה הוא מדע שמבוסס ברובו על מספרים, סטטיסטיקה וניתוח נתונים שיטתי. זאת להבדיל מרפואה "קלאסית", שמושתת בעיקר על הערכה, ניסוי וניסיון קליני נרכש של הרופא. לכן אולי אנו שומעים כמה רופאים, רבים מהם מוערכים בתחומם, שמצד אחד מנסים להמעיט בחומרת המצב ומצד שני מטיחים ביקורת באופן ניהול המשבר. אדגיש שאין בדברים אלו מלהמעיט מהערכתי הרבה למאמץ של רופאים וכל הצוות הרפואי בטיפול המסור בחולים. הם אלו שעומדים בחזית עבור כולנו.

שנית, אנשים מתעקשים לבקר את מנהלי המשבר על "מחדל הבדיקות". מנהלי המשבר מסבירים, ללא הועיל, שאין משמעות גבוהה ל"בדיקות המטוש" (כלומר, בדיקות PCR) בניהול המשבר בשלביו הנוכחיים. נכון, הן כלי חשוב בהחלטה לגבי אדם ספציפי שכבר מראה סימפטומים מובהקים של מחלת קורונה ולכן צריך אותן. אבל יעילותן נמוכה לצורך הערכת כמות החולים באוכלוסייה או תכנון צעדי המשבר. יש לכך סיבות רבות, אמנה כאן רק כמה מהן.

בטור קודם עמדתי על הבעייתיות הרבה בשימוש בבדיקות סקר בגלל כמות התרעות שווא גדולה. הבעיה הזו תחריף ככל שירחיבו את מעגל הנבדקים. מעבר לכך, הגידול בכמות החולים שאנחנו רואים עכשיו הוא תוצר ישיר של הגדלת כמות הבדיקות. לא תמונת אמת של כמות החולים באוכלוסייה. כלומר, זהו מצג שווא שממש לא כדאי לקבל החלטות לפיו. ועוד, "בדיקות המטוש" עלולות לתת תוצאות שונות אפילו בין בדיקה לבדיקה, ובטח בין מעבדות שונות. וגרוע מכך, הן מעידות על מצב רגעי של האדם שיכול להשתנות תוך שעות, מה שמבלבל את התמונה עוד יותר.

אנשים רבים וטובים נכנעים ללחץ הקהל ומתגייסים בכל ליבם ובכוונה טובה למאמץ של הגדלת כמות "בדיקות המטוש". אני מעריך מאוד את המאמץ של אנשים אלו, אבל מציע לכולנו להקשיב למומחי האפידמיולוגיה.

אז מה נכון לעשות? מאז שחר ההיסטוריה, הדרך המועילה ביותר להילחם במגפות היא באמצעות בידוד, הרחקה ושמירה על היגיינה. להבנתי, זה נכון גם במאה ה-21. לכן כל כך חשוב לכולנו להישמע להוראות של משרד הבריאות. להבדיל מכל המומחים וה"מומחים" מטעם עצמם, אני לא יודע להעריך האם הצעדים הננקטים מוצדקים או מוגזמים ולאן המגפה תתגלגל. להבנתי אף אחד לא באמת יודע, ולו מהסיבה שהעולם לא התמודד עם מגפה בהיקף הזה ב-100 השנים האחרונות.

חיטוי רחובות
חיטוי רחובותצילום: אוהד צויגנברג

לכן, לדעתי טועים ומטעים כל אלו שקוראים לקבל "החלטות ברורות", או שחושבים שיש כאן פתרון קסם של "זבנג וגמרנו". ניהול המשבר צריך להיות דינמי ולווסת בין צעדים דרסטיים שמבקש משרד הבריאות, לבין המצוקה הנוראה שאליה נקלעה הכלכלה בכלל, ואנשים רבים בפרט. כלומר, אי אפשר לבודד מיד את כולם לתקופה ארוכה. זה בטוח יועיל מאוד למאמץ עצירת המגפה, אבל "הניתוח יצליח והחולה ימות". מצד שני, אסור לנהוג בהפקרות ולקדש את הכלכלה (כמו שכמה מנהיגים בעולם מטיפים), כי מחיר הטעות בחיי אדם הוא עצום. 

גם הניסיונות הפשטניים להשוות בשלב הזה את הצעדים או המצב בישראל למדינות אחרות הוא שגוי ומטעה. צריך לקחת בעירבון מוגבל דיווחים ממדינות שמדווחת על בלימה לכאורה. כל עוד אין "חסינות עדר" באוכלוסייה הרחבה של אותה מדינה, סביר שנראה התלקחויות מחדש. כלומר, כל עוד כ-70% מהאוכלוסייה לא פיתחה עמידות לנגיף, המגפה עלולה לחזור למדינה במוקדם או במאוחר, שכן הנגיף עדיין מתפשט במהירות בכל העולם.

בנוסף, אנחנו עוד לא מבינים את התנהגות הווירוס ומה קצב המוטציות שלו. מכאן, אנחנו לא יודעים להגיד האם תתכן הדבקה חוזרת במחלה גם לאלו שהבריאו בגל הראשון. ככל הידוע לנו, השפעת הספרדית נגרמה מזן דומה לזה של שפעת חזירים. 102 שנה אחרי, הנגיף עדיין אתנו וממשיך להפיל חללים מדי פעם. אסור לשכוח זאת. כלומר, גם אם נראה בזמן הקרוב ירידה משמעותית, עדיין צריך להתכונן להתלקחות מחודשת. 

המדדים היחידים שנכון לעכשיו נותנים תמונה אמינה יותר למצב המגפה בישראל הם כמות התמותה וכמות התחלואה הקשה (אנשים מונשמים). לצערנו, ברור שהמספרים האלו יעלו, אבל תלוי באיזה קצב. זהו המספר שכולם מדברים עליו בהקשר של "ליישר את העקומה". זהו המדד שיקבע האם נתמודד עם המגפה בצורה סבירה, או חלילה ניגרר לטרגדיה כמו במדינות אחרות.

אבל צריך להיזהר גם כאן בהשוואה פשטנית בין מדינות. ראשית, צריך להתחשב (כלומר, לנרמל) בגודל האוכלוסייה באותה מדינה וכמובן בהתפלגות הגילים שלה. אחת הסיבות לטרגדיה באיטליה היא שיותר מ-20% מהאוכלוסייה הוא מעל גיל 65. המצב בישראל שונה. בנוסף, ברור שהחל מסף מסוים ספירת המתים אינה אמינה. עקב קריסת בתי החולים במדינות אלו, גם אנשים שמתים ללא קורונה ייספרו כחולי קורונה. 

בשלבים הבאים של המגפה, בדיקות מדגמיות של נוגדנים בדם יהוו כלי משמעותי לוויסות התגובה. להבנתי מנהלי המשבר התחילו להיערך לבדיקות האלו, שנותנות תמונה אמינה על מידת התפוצה של הנגיף באוכלוסייה. זה יתבצע באמצעות בדיקה שתגלה האם האדם פיתח נוגדנים שנלחמים בנגיף הספציפי הזה. להבדיל מ"בדיקות המטוש", בדיקות אלו פחות רגישות לזמן הבדיקה (למרות שגם בהן יש אלמנט של זמן). 

בדיקת קורונה באתר בנייה
בדיקת קורונה באתר בנייהצילום: עופר וקנין

ובמקביל, מתבצעים גם מאמצים למאבק פעיל בנגיף. לצערי, חשוב להבין שהדרך לחיסון אפקטיבי ובטוח היא ארוכה. תיקח לפחות שנה לפיתוחו ולייצור המוני שלו. מצד שני, יש עשרות תרופות קיימות, למחלות ויראליות או למחלות אחרות, שמנוסות בימים אלו. נקווה שאחת מהן תימצא כמועילה ובטוחה. בנוסף, מעבדות רבות בישראל ובעולם חוקרות במשותף אפשרויות נוספות לפיתוח תרופות, תוך מאמץ לקצר בירוקרטיה וזמנים. אבל בשלב הזה מוקדם להעריך מתי תהיה פריצת דרך. לא אפרט כאן את התחום המורכב של תרופות וחיסונים. מי שרוצה להבין מעט יותר, מוזמן לצפות במצגת בנושא מערכת החיסון שהעליתי לאתר הבית שלי.

לסיכום, לעניות דעתי ראשי משרד הבריאות מנהלים עד כה את המשבר באופן ראוי להערכה, למרות אי-הוודאות הרבה וכל רעשי הרקע. זה עלול להשתנות אם לא נשתף אתם פעולה. בשעת משבר זו, מומלץ להוריד את טון הביקורת כלפיהם. זה גם לא הזמן לעסוק במשבר המתמשך (והאמיתי) של מערכת הבריאות בישראל. נכון שיש מחסור כרוני בציוד במערכת הבריאות, אבל גם מדינות עם שפע ציוד בבתי החולים (דוגמת ארה"ב) מתמודדות כעת עם מחסור עצום.

עוד יהיה זמן רב לעסוק בכל הנושאים האלו בעתיד, לאחר שהמגפה תמוגר בכל העולם. אז גם נוכל לנתח לאחור ולהסיק מסקנות מבוססות ורציניות לגבי הצעדים שננקטו במדינות השונות ולהתכונן טוב יותר למגפות הבאות. ובינתיים, אני מציע לכם להתעדכן רק ממקורות מידע אמינים, כגון משרד הבריאות או מכון ויצמן, ולהישמע להנחיות משרד הבריאות. ושנהיה בריאים.

יעקב רימר

יעקב רימר | מיסטר ביג ומר דאטה

יועץ בכיר ומרצה בנושאי סייבר, ביג דאטה ומדעים, בעל דוקטורט ממכון ויצמן למדע. עוסק בעשור האחרון במחקר מדעי במקביל לייעוץ לחברות היי-טק ומשרדי ממשלה. בעבר שימש בתפקידים בכירים בהיי-טק ובמשרד ראש הממשלה. מרצה משופשף ומנוסה, שמתמחה בהמחשת נושאי מדע וטכנולוגיה "קשים לעיכול" בגובה העיניים. משלב בכתיבתו והרצאותיו את הניסיון ארוך השנים בתעשיית ההיי-טק ובאקדמיה, יחד עם העברת מסרים ברורה והומור.

הבלוג ינסה להמחיש לקורא המתעניין (וגם הלא-מקצועי) מה כוחם האמיתי של ניתוח נתונים, למידת מכונה או ביג דאטה. מה אפשר (או אי אפשר) לעשות באמצעות שיטות אלו ואיך כל זה נוגע לפרטיות שלנו.

בלוג זה הוא המשך לבלוג קודם של יעקב רימר ב-TheMarker. לטורים בבלוג הקודם לחצו כאן

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker