תמלא לי דאטה 95 אוקטן: הדלק האמיתי של המכוניות האוטונומיות

המכונית האוטונומית נוסעת על ביג-דאטה ולא רק על דלק (או חשמל). מכוניות אוטונומיות הן העתיד, בתנאי שטכנולוגיות AI, למידת מכונה, וביג-דאטה יספקו את היכולות שנדרשות להן

יעקב רימר
מכונית אוטונומית של טסלה
מכונית אוטונומית של טסלהצילום: בלומברג
יעקב רימר

כפי שהצבא צועד על קיבתו, כך המכונית האוטונומית נוסעת על ביג-דאטה. נכון, היא זקוקה לדלק ו/או מצבר כדי לנסוע, אבל בלי ביג-דאטה היא לא תגיע רחוק. למה? כי היכולת של נסיעה אוטונומית מבוססת על למידת מכונה, ולמידת מכונה מבוססת על ביג-דאטה. נסביר את הדברים.

ראשית, כדי לנהוג "לבד", המכונית כמובן זקוקה לראייה מלאכותית (Artificial Vision). זהו ענף באינטליגנציה מלאכותית שעוסק ביכולת לנתח באופן אוטומטי תמונות וסרטי וידאו. המכונית צריכה לזהות היכן נמצאים המדרכה, השוליים וסימוני המסלולים על הכביש (קל יחסית), ולהכיר את כל המשתמשים האחרים בכביש. כלומר, לדעת לזהות ולהבדיל בין עצמים כגון מכוניות, משאיות, אופניים, הולכי רגל וכדומה. מכיוון שאנו (בני האדם) ניחנים ביכולות עיבוד תמונה מרשימות, קשה לנו להבין עד כמה מדובר במשימות מורכבות עבור מכונות.

מכונית אוטונומית
מכונית אוטונומיתצילום: JUSTIN TALLIS / AFP

מדוע מורכבות? כי יש מכוניות בגדלים ובצבעים שונים, אנחנו רואים אותם בזוויות שונות, ביום או בלילה, בתנאי תאורה שונים, וגם כשמזג האוויר הוא חורפי או ערפילי. כדי שמכונה תוכל להתמודד עם כל זה, היא צריכה ללמוד מדוגמאות. ובגלל האפשרויות הרבות, נדרשות המון דוגמאות (כלומר, ביג-דאטה). בשנים האחרונות יש התקדמות משמעותית מאוד ביכולת של מכונה ללמוד לזהות עצמים, בזכות ההתקדמות המואצת בכוח המחשוב ושיטות של למידה עמוקה.

אבל בכביש לא מספיק לזהות רק נתיבים ועצמים. המכונית ושאר משתמשי הדרך נמצאים בתנועה. צריך לזהות את התנועה שלהם (כיוון, מהירות וכו') וגם לעקוב אחריהם. למשל, להבין מתי המכוניות שלפנינו בולמות או פונות, ומתי הולכי רגל חוצים, או חלילה מתפרצים לכביש. ואם כבר מדברים על התפרצות לכביש, כל נהג יודע שכדור שהופיע בכביש במערכה הראשונה, עלול להסתיים בילד רץ לכביש במערכה השנייה. גם המכונית האוטונומית צריכה "לדעת" את זה. ועוד לא אמרנו כלום על תמרורים ורמזורים, או על שלוליות, בורות ושאר צרות.

המשמעות של המילה "לדעת" שציינתי למעלה היא שמעבר ליכולת לזהות עצמים, תנועה, או תמרורים, נדרשת למידת מכונה לאופן קבלת החלטות בזמן נהיגה, באמצעות אינטליגנציה מלאכותית. מטרתה לנתח ולהגיב באופן נכון לכל העצמים שהיא זיהתה, כמו גם לשינויי המהירות שלהם או להתנהגויות חריגות. כל זאת בהתאם לחוקי התעבורה (לדוגמה, לעצור באור אדום) וכמובן תוך הימנעות מהתנגשות או מעורבות בתאונה מכל סוג שהוא, למשל כתוצאה מבלימה פתאומית.

תחשבו לדוגמה איך ללמד מכונית אוטונומית לחצות צומת סואן במרכז תל-אביב כשהרמזורים מהבהבים. כלומר, מעבר לצורך במידע שיאמן את המכונית לזהות עצמים וכו', נדרש גם חומר רב מאוד כדי לאמן את המערכת בהתנהגות הנכונה (ולפעמים גם הלא נכונה) בסיטואציות פשוטות או מורכבות.

פקק תנועה בתל אביב
פקק תנועה בתל אביבצילום: דניאל בר און

מצד שני, למכונית האוטונומית יש גם יתרונות. היא אמנם לא מורה, אבל יש לה עיניים בגב. וברצינות, ניתן לפזר מצלמות סביב הרכב ולקבל תמונת מצב טובה יותר מאשר זו שיש לנהג עם שתי עיניים על הכביש (במקרה הטוב). והיא לא חייבת להסתמך רק על "חוש הראייה". ניתן להוסיף לה גם חיישנים אחרים, למשל חיישני לייזר למדידת תנועה. כל זה אומר עוד הרבה מאוד נתונים. סרטים מנותחים, נתוני קריאות של חיישני לייזר ועוד לטובת למידה, כמו גם נתונים רבים שנאספים בזמן אמת, תוך כדי הנסיעה. כלומר עוד ביג-דאטה.

למכונית האוטונומית יש עוד יתרונות. היא יכולה "לשוחח" עם כל המכוניות האחרות. בדומה לנהיגה ה"שיתופית" שמתקבלת בשימוש באפליקציית ווייז, המכוניות האוטונומיות יכולות לדווח זו לזו על מיקומן, על מכשולים שהחיישנים שלהן זיהו ואולי אפילו לתאם ביניהן את הסדר האופטימלי לחציית הצומת. לצורך כך הן יכולות ל"שוחח" גם עם הרמזורים, או עם מרכז בקרה שיווסת את התנועה ויעדכן את המהירות המותרת בכבישים שונים. הן גם יכולות להחזיק את המיפוי המלא של כל הערים בהן הן נוהגות לנסוע. ולקבל כל בוקר, אולי גם בזמן אמת, עדכונים על שינויים בתנועה, תיקונים בדרך או כבישים סגורים. ומה המשמעות? נכון, עוד הרבה מאוד נתונים.

אני מניח שכבר הבנתם את הרעיון ולכן נעצור כאן. חלק מהטכנולוגיות שתיארתי כבר קיימות, חלקן עוד לפנינו. ויש עוד טכנולוגיות ואספקטים מעניינים שקשורים במכוניות אוטונומיות שלא הזכרתי מכיוון שהבלוג מתמקד בנושאי ביג דאטה ובינה מלאכותית.

לדוגמה, סיכוני התקפות סייבר על מחשבי הרכב כתוצאה מכל "קשרי השיחה" שתיארתי. וגם שאלות מוסריות מרתקות שעולות מהצורך לסטות מהדרך כדי למנוע התנגשות ולהגן על הרכב ונוסעיו. האם נכון לסטות גם במחיר של דריסת הולכי רגל על המדרכה? לסיכום, מכוניות אוטונומיות הן העתיד, בתנאי שטכנולוגיות AI, למידת מכונה, וביג-דאטה יספקו את היכולות שנדרשות להן.

הערה לקוראי הבלוג הנאמנים: ניתן לגשת לכל הפוסטים מסודרים ע"פ נושאים, מאתר הבית שלי.

מכונית אוטונומית של אובר
מכונית אוטונומית של אוברצילום: Jared Wickerham / AP Photo

יעקב רימר | |מיסטר ביג ומר דאטה

יועץ בכיר ומרצה בנושאי סייבר, ביג דאטה ומדעים, בעל דוקטורט ממכון ויצמן למדע. עוסק בעשור האחרון במחקר מדעי במקביל לייעוץ לחברות היי-טק ומשרדי ממשלה. בעבר שימש בתפקידים בכירים בהיי-טק ובמשרד ראש הממשלה. מרצה משופשף ומנוסה, שמתמחה בהמחשת נושאי מדע וטכנולוגיה "קשים לעיכול" בגובה העיניים. משלב בכתיבתו והרצאותיו את הניסיון ארוך השנים בתעשיית ההיי-טק ובאקדמיה, יחד עם העברת מסרים ברורה והומור.

הבלוג ינסה להמחיש לקורא המתעניין (וגם הלא-מקצועי) מה כוחם האמיתי של ניתוח נתונים, למידת מכונה או ביג דאטה. מה אפשר (או אי אפשר) לעשות באמצעות שיטות אלו ואיך כל זה נוגע לפרטיות שלנו.

בלוג זה הוא המשך לבלוג קודם של יעקב רימר ב-TheMarker. לטורים בבלוג הקודם לחצו כאן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום