במוצ"ש זיהיתי לראשונה אצל נתניהו סימנים מובהקים של פחד מצלמה - האקדמיה לרטוריקה - הבלוג של מישל שטיין טיר - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במוצ"ש זיהיתי לראשונה אצל נתניהו סימנים מובהקים של פחד מצלמה

בנימין נתניהו, מלך הרטוריקה הישראלי, כבר לא מצליח לשדר את אותה רמה של מקצוענות רטורית שאפיינה אותו בעבר ואפשרה לו להיתפש כמנהיג שקול שניתן לסמוך עליו

5תגובות
נתניהו מתראיין אצל רינה מצליח
צילום מסך מיוטיוב

במוצ"ש האחרון זיהיתי לראשונה אצל בנימין נתניהו סימנים מובהקים של פחד מצלמה שפגמו בכישורי הרטוריקה המפורסמים שלו. זהו אותו נתניהו שלפני כעשרים שנה הכניס אל התודעה הישראלית את תורת הנאום והשכנוע. במשך שנים הוא הצליח למשול בכיפה בזכות יכולתו המופלאה להעביר מסרים משכנעים. כל מי שהיה בסביבתו מעיד על כך שגם ברגעים הקשים במיוחד בחייו – מול המצלמות הוא תמיד נדלק.

אך כעת האיש מרגיש רדוף וחשוף והמותג שלו בסכנה. כדי להגיע לבוחריו, נתניהו מחל על כבודו ועשה סולחה עם הערוץ שאך שבוע קודם לכן השמיץ בזעם בלתי נשלט וקרא לנו לא לצפות בו יותר. הוא נלחם על חייו והמלחמה הזו נותנת בו את אותותיה.

נתניהו אצל רינה מצליח - דלג

כוחו של משפט הפתיחה

ארבע שניות חולפות עד שמתעורר אצל הצופים רושם ראשוני, משום כך למשפטי הפתיחה של מנהיגים יש משקל רב. ברגעים אלה ההתרגשות גוברת ורמת הנוראדרנלין בגוף של הדובר עולה ומעוררת את מנגנון ההישרדות שלו. למרות שלכולנו יש רושם ראשוני, ושני, ומיליון על נתניהו, עדיין בכל הופעה שלו לאורך השנים ניתן לראות כבר במשפט הפתיחה מה שלומו היום.

לאולפן של רינה מצליח ב"פגוש את העיתונות" הגיעו בזה אחר זה כל ראשי המפלגות. נתניהו הוא היחיד שלא התייצב באולפן ובחר לדבר מהבית, מהמקום הבטוח שלו. האיפור על פניו היה מרושל, קמטי דאגה חרושים במצחו, עיניו אדומות מחוסר שינה והוא מאוד התקשה בשאלת הפתיחה על החמאס. יש לו תוכניות מול החמאס הוא אומר, אבל הוא לא מוכן להגיד לנו כלום עליהן וחזר והדגיש זאת שבע פעמים: "אני לא אגיד... אני לא יכול להגיד... הכנו הרבה הפתעות... אני הכנתי תוכנית פעולה ואני לא מוכן כרגע להגיד... אני לא אפרט איך..." החזרות ההיסטריות והמגומגמות האלה כבר במשפט הפתיחה שיקפו את מצבו הנפשי הקשה באותו ערב.

הסאונד בייט המרכזי

ניקסון אמר פעם שבדיוק כשהוא חוזר על אותו המסר בפעם האלף כשכבר בא לו להקיא ממנו, זהו הרגע שבו הציבור האמריקאי מתחיל לשמוע אותו. כל הפוליטיקאים יודעים שעליהם לחזור על המסר המרכזי שלהם פעמים רבות, אך במהלך הראיון נתניהו זעק את הסאונד בייט שלו שלוש-עשרה פעמים וקרא שוב ושוב בייאוש לבוחריו ולריבונו של עולם: "כלל לא בטוח שאבחר! כי הליכודניקים חושבים שאני בלאו הכי אנצח ולכן נשארים בבית!"

קמפיין הגוועלד זו אסטרטגיה רטורית ידועה שגם הנשיא טראמפ מאוד מחבב, ובה המנהיג מציג את עצמו כקורבן כדי לעורר אמפטיה בקרב הקהל. כל המנהיגים צעקו בתורם "גוועלד" וקראו לאזרחים ללכת להצביע כי כולם היו מודאגים מאחוזי ההצבעה הנמוכים. אך כולם גם התמודדו עם שאלות נוקבות וגם כשהיה להם קשה מאוד הם עדיין כיבדו את כללי השיח הטלוויזיוני – ענו בתקיפות אך שמרו על רמת נימוס אלמנטרית.

אף מנהיג שהתראיין באותו ערב באולפן לא הצליח וגם לא ניסה לומר מסר אחד בלבד לבוחריו כל-כך הרבה פעמים כמו נתניהו, שהשחיל את הסאונד בייט המרכזי שלו בבוטות ובאגרסיביות בוואריאציות שונות כמעט אחרי כל שאלה של מצליח. הטכניקה הרטורית הזו סייעה לו להתחמק מדיון על נושאים שלא הופיעו בדף המסרים שלו.

תקיפת השליח

מצליח, שניסתה לקבל תשובות לשאלותיה, פנתה אליו ואמרה: ״אתה נראה לחוץ מאוד״. היא שיקפה לו שאף פוליטיקאי שראיינה לפניו באותו ערב לא נהג בה באופן כה מזלזל, וביקשה לדבר איתו לרגע כאזרחית: "בפנים אדוני ראש הממשלה אנחנו חברה מפורקת ומפוררת, יש דרכך הסתה נגד התקשורת בישראל, יש לך חלק בזה, אולי גדול אפילו", נתניהו לא התבלבל ושלף מיד את טכניקת תקיפת השליח, גם היא אהובה מאוד על טראמפ.

נתניהו זילזל במראיינת ותקף את כל מה שהיא מייצגת, צחק עליה והטיח בה שהיא לא רואה את הדבשת של עצמה. הוא המשיך לאורך הראיון בגישה זו וליגלג ארבע פעמים על בני גנץ ויאיר לפיד בניסיון להשפיל אותם: "איזה בורות יש לו... בורות מוחלטת... מה את חושבת שגנץ הוא מדינאי, הוא מבין משהו בזה? לפיד...? הם ידעו לעשות משהו?" נתניהו סיים בלעג גם כלפי הנשיא ראובן ריבלין, שעליו תוטל בקרוב המשימה להחליט למי לתת את המנדט להרכבת הממשלה. המטרה שלו היא להקטין את יריביו ולהסיט את תשומת הלב התקשורתית והציבורית מהנושא הנדון, על-ידי תקיפה ישירה ובוטה כלפי כל מי שמציף רעיון שלא מוצא חן בעיניו.

נתניהו מתראיין אצל רינה מצליח
צילום מסך מיוטיוב

לשרוק לכלבים

כמו טראמפ, גם נתניהו מומחה ב"לשרוק לכלבים". למשרוקיות כלבים יש טון על-קולי שרק כלבים שומעים. המושג הפוליטי Dog-Whistle מתייחס למסרים פוליטיים שבהם נטועה שפה בעלת כפל משמעויות – מלים שאומרות דבר אחד לאוכלוסייה הכללית, אך יש להן משמעות נוספת, שונה וספציפית, שמהדהדת מסר אחר לקהל היעד.

נתניהו שזר בראיון מסרים רבים שמלבים ברגע את הכעס העתיק של הגרעין הקשה בקרב הליכודניקים: "עדר עיוור... אנחנו הלבנים והם השחורים... הם אומרים עליכם שאתם יותר גרועים מחמאס וחיזבאללה ואיראן... איימן עודה ואחמד טיבי בקואליציה...". כך הוא מלבה את הפחד ומזהיר מפני "הלוקשים של התקשורת" ומתסיס את הכעס והתסכול.

על מה הכי קשה לנתניהו לשקר?

העננה האמיתית שניצבת מעל נתניהו ממתינה לו שבועיים לאחר הבחירות, עת יידרש להתייצב לשימוע לפני כתב אישום בשלושה תיקי קבלת שוחד, טובות הנאה והפרת אמונים. השיח על השימוע הוביל להתנגדות החזקה ביותר שלו כלפי מצליח והוא החל להשתמש בלהט בשורש ק.ר.ס: ״אני חושב שהשימוע הזה כבר קרס, הוא קרס, תיקי הסרק האלה קרסו הם מבוססים על שמועות של עדי מדינה"; הוא צעק והאשים את הערוץ בפרסום "בליל של רכילות מגמתית על עדי המדינה", אך מצליח סירבה לקבל זאת והדגישה שמדובר בעדויות מהחקירות ולא ברכילות.

בשלב זה, נתניהו, כמו ניקסון בשעתו, שילב ידיים בכעס וסגר את אזורי הרגש. זהו הרגע הכי קשה עבורו, הרגע שהוא הכי מפחד ממנו, הרגע שבו מעיזים להאשים אותו בכך שהוא נוכל. הוא מגמגם ומתקשה להמשיך איתה את הדיאלוג, אך לא מרפה וממשיך לתקוף את הערוץ. מצליח לא מוותרת ומצהירה באומץ ובפנים חתומות שהוא אומר דברים לא נכונים, גם כשהוא מטיח בה בפטרונות: "גמרת את הנאום שלך, רינה?"

נתניהו ממעט לשלב ידיים מול המצלמות, כי זו תנוחה סגורה שבמצבי לחץ משדרת שיש לנו מה להסתיר. הפעם האחרונה שבה ראיתי אותו מאבד את זה וסוגר בכעס את אזורי הרגש היתה לפני בחירות מועד א׳ בראיון אצל קרן מרציאנו, כשזו שאלה אותו לגבי חלקו בפרשת הצוללות. נתניהו טען אז בתוקף: "לא הרווחתי שקל כי לא השקעתי שקל", אך בשני המקרים התנהגותו מזכירה בדיוק היסטורי מעורר השתאות את שילוב הידיים המפורסם של ניקסון ששיקר לגבי חלקו בפרשת ווטרגייט.

הנאום של ניקסון - דלג

יכול להיות שנתניהו מאמין בכל לבו ששלושת תיקי החקירה יקרסו, אך לשמע צירופי המילים "חוק החסינות" ו"חוק ההתגברות", הוא ניענע בראשו בחוזקה ימינה-שמאלה בתנועת ׳לא׳ חזקה במיוחד שטרם פגשתי אצלו. זהו מדד שיכול להעיד על היסטריה או על כישורי רמאות מתכלים. הוא לא מתכוון לענות על זה כדי לא להנציח שקר. אך נתניהו חותר לקואליציית חסינות, על זה רץ הקמפיין כולו. השינויים בהתנהגות הרטורית שלו חושפים את השקר שהוא מנסה להסתיר, ומעידים שנתניהו יעשה הכל כדי להעביר את החוק שיאפשר לו להשתמש בכנסת כבעיר מקלט.

אינני פוליגרף אנושי ומעולם לא פגשתי את נתניהו, אך במשך יותר מעשור ביליתי שעות רבות מול המסך, מנתחת בנאומיו כל מלה, כל תנועה, כל שינוי בקול ובמבט. כמו מדע הפוליגרף, גם לחוקרי התנהגות יש כ-70% הצלחה בהבנת רגשות אנושיים. כדי לדעת מתי אדם משקר עלינו לדעת קודם כל כיצד הוא מתנהג בדרך כלל. ניתוח השינויים בהתנהגותו בהשוואה לשנים עברו, והעדויות העולות מהחיבור בין המסרים המילוליים והלא-מילוליים שלו, מחזקים את האפשרות שלנתניהו יש הרבה מה להסתיר.

הראיון הזה של נתניהו מציין נקודת מפנה וסדק בהתנהלות הרטורית הכמעט רובוטית שאיפיינה אותו. מערכת היחסים שנרקמה בשנים האחרונות בין נתניהו לטראמפ השפיעה מאוד על התנהגותו של נתניהו, שהחל להסתבך כמו חברו עם כמות גדולה מדי של שקרים. כעת, מלך הרטוריקה הישראלי כבר לא מצליח לשדר את אותה רמה של מקצוענות רטורית שאפיינה אותו בעבר ואפשרה לו להיתפש כמנהיג שקול שניתן לסמוך עליו.

גילוי נאות: מישל שטיין שטיר עובדת עם פוליטיקאים מכל צידי המפה הפוליטית

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

שטרות אירו בטוקיו

מי רוכש אג"ח בשווי 17 טריליון דולר בתשואה שלילית?

לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות

סניף ארומה ת"א במנחם בגין. הבוקר

בזמן שהלקוחה שוכבת בבית החולים: התגובה הגרועה של ארומה תל אביב - ולמה אף פעם לא מאוחר לתקן

גלגול האחריות ללקוחה שמאושפזת בבית החולים נותן אולי מענה למותג לטווח הקצר - אבל הוא מעלה שאלות קשות באשר לרצינות המותג ולמחויבות שלו כלפי הלקוחות. מזל שמישהו בארומה ת"א התעורר

כתבות שאולי פיספסתם

*#