טוב מנהיג רחוק: מה קרה לתמיכת ארה"ב בישראל בתקופת טראמפ? - האקדמיה לרטוריקה - הבלוג של מישל שטיין טיר - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טוב מנהיג רחוק: מה קרה לתמיכת ארה"ב בישראל בתקופת טראמפ?

האם יחסים קרובים בין מנהיגים מבטיחים יחסים טובים בין העמים? השוואה בין מערכת היחסים של נתניהו ואובמה לעומת מערכת היחסים של נתניהו עם טראמפ מעידה שלא בהכרח

נתניהו וטראמפ בבית הלבן
Manuel Balce Ceneta/אי־פי

כחוקרת תקשורת פוליטית, אחד התחביבים שלי לאורך השנים זה לנתח את הפרופיל התקשורתי של מנהיגים. אני מתבוננת בתבניות ההתנהגות שלהם כפי שהן משתקפות אלינו מהתקשורת, ודרך המסרים הלא-מילוליים המחוברים באופן בלתי נפרד למלים שהם אומרים – אני מבינה רבדים קוגניטיביים שיכולים להסביר רגשות.

בעבודת הדוקטורט שלי מדדתי יעילות נאומים, ובמרכז המחקר הצבתי שחקנים פוליטיים – ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב ברק אובמה. שניהם נהנים ממוניטין של רטוריקנים דגולים, אך בשבעים שנות קיומה של המדינה היתה להם את מערכת היחסים הגרועה ביותר בין נשיא אמריקאי וראש ממשלה ישראלי.

ברק אובמה ובנימין נתניהו
AFP

התקשורת בשתי המדינות הרבתה למסגר את הקשר בין נתניהו ואובמה בתמונות שבהן העיניים שלהם הביעו סלידה. העיניים הן אחד הגשרים הלא-מילוליים החשובים לתקשורת בין-אישית יעילה, ובטלוויזיה – לכל מצמוץ יש משמעות של עוד מלה. גם "תנוחת הטירוף" בעיניים היתה מסגור פופולרי באמצעי התקשורת באותה תקופה להמחשת מערכת היחסים הטעונה ביניהם. בתנוחה זו הסנטר רכון והעיניים מתרוממות לאדם שמולנו, כך שנוצר הרבה לבן מתחת לעיניים שמשדרות תחושת כעס של שור זועם. בקולנוע משתמשים בטכניקה הזו ברוב סרטי האימה, כדוגמת התפוז המכני, שתיקת הכבשים או הניצוץ.

"התפוז המכני"

מערכת יחסים זו שונה מאוד ממערכת היחסים הסימביוטית שמתקיימת בין "ביבי טראמפ ודונלד נתניהו", כפי שהגדיר אותה תומס פרידמן בניו יורק טיימס. אחת הסיבות להצלחת מערכת היחסים בין נתניהו וטראמפ היא העובדה שיש להם את אותן אינטליגנציות רטוריות – שניהם מאוד יצירתיים ויישומיים. הם ממציאים רעיון ומיד מוציאים אותו לפועל דרך התקשורת והם עובדים בשיתוף פעולה ובתיאום מלא, סיפור אהבה.

היינו מצפים שמערכת יחסים בין-אישית כל כך טובה בין המנהיגים תשפיע לטובה על מערכות היחסים בין האנשים באותן המדינות, או שלפחות תהיה טובה יותר מאשר בתקופת נתניהו-אובמה. באופן מפתיע, דווקא בעידן הסימביוזה של נתניהו וטראמפ אנחנו עדים לניכור גובר והולך ולירידה בתמיכה של ארה"ב בישראל.

על-פי סקר של גאלופ 2019, התמיכה האמריקאית הכללית בישראל נמצאת במקום הנמוך ביותר מזה עשר שנים, ומצביעה על ירידה של 5% בשנה אחת מ-74% ל-69%. התמיכה של ליברלים דמוקרטיים ירדה מ-49% ל-43%, ומה שיותר מפתיע הוא שדווקא בעידן טראמפ הצניחה בתמיכה של הרפובליקנים בישראל ירדה ב-11% מ-87% ל-76%. ייתכן שניתן להסביר זאת בעלייה באנטישמיות בארה"ב בתקופתו של טראמפ.

לאורך ההיסטוריה של היחסים בין שתי המדינות, נושא התמיכה בישראל תמיד היה דו-מפלגתי, דמוקרטים ורפובליקנים כאחד תמיד תמכו בנו. אך נתניהו וטראמפ מנכסים את התמיכה של ארה"ב בישראל למשהו שמותנה בלהיות "רפובליקני". זהו כיוון מסוכן שיש לו השפעות שליליות מרחיקות לכת על היהודים בארה"ב, דמוקרטיים ורפובליקנים כאחד, וכן על האוכלוסייה הכללית בשתי המדינות.

הרשמה לניוזלטר

כל הסקירות בזירת הניתוחים של TheMarker - בתיבת המייל שלכם

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נגיד הבנק הפדרלי של ארה"ב, ג'רום פאואל

אי העקביות בשוק מחייבת עמדת הגנה

לתשואות ומניות קורלציה שלילית: מניות עולות כשהשוק צופה צמיחה, ואילו אג"ח ממשלתיות עולות כשמשקיעים צופים האטה. אז מדוע ביקוש מתמיד לאג"ח ממשלתיות הביא תשואות לרמות הנמוכות מאז 2016, כשטראמפ נבחר לנשיא באותו זמן שהמניות שוברות שיאים פעם אחר פעם?

כתבות שאולי פיספסתם

*#