שאנן שיא: האם כדאי להמשיך לחסן גם חולי קרוהן?

יש עדויות לכך שלא רק מדוכאי חיסון, אלא גם אלה המקבלים תרופות נפוצות לטיפול במחלות מעי דלקתיות, אינם מפתחים נוגדנים בתגובה על חיסוני קורונה. מכיוון שחיסונם יכול להוביל לתחושת ביטחון כוזבת, האם לא הגיע הזמן לשינויים?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אחות מכינה חיסון נגד קורונה, בתל אביב בינואר
אחות מכינה חיסון נגד קורונה, בתל אביב בינוארצילום: הדס פרוש

נועה גוזנר

הכותבת היא חוקרת רפואית במדינט

הולכות ומצטברות עדויות לכך שמטופלים מדוכאי חיסון, כמו למשל חולים אונקולוגיים, חולים במחלות אוטואימוניות והמטולוגיות או מושתלי איברים, אשר קיבלו את החיסון כנגד קורונה אינם מפתחים נוגדנים המספיקים להגנה כנגד הנגיף. כך עולה הן ממחקרים אשר בוצעו ופורסמו ברחבי העולם והן ממחקרים אשר מבוצעים כאן בארץ ותוצאותיהם צפויות להתפרסם בקרוב בכתבי העת המובילים.

כמה מאמרי דעה אשר פורסמו לאחרונה סבורים כי תגובתם לחיסון של חולים במחלות אוטואימוניות, וכאלה אשר מטופלים בסטרואידים או בתרופות המעכבות באופן סלקטיבי את פעילותם של תאי ה-B תהיה ירודה. יחד עם זאת, מרבית הכותבים עדיין ממליצים על חיסון אוכלוסיות אלה. שכן, התועלת הפוטנציאלית עשויה להיות גבוהה מהסיכון.

חשוב לציין כי מדובר בתרופות נפוצות יחסית, שבהן משתמשים לא רק במחלות אונקולוגיות והמטולוגיות קשות, אלא גם במחלות מעי דלקתיות, כדוגמת קרוהן, הנפוץ יחסית באוכלוסייה. נציין כי דווקא אוכלוסיות אלו הוצאו ממרבית המחקרים הקליניים אשר בוצעו בחיסונים, ולכן המידע אודות יעילות החיסון באוכלוסיות אלו נצבר רק כעת, לאחר אישור השימוש בחיסון.

מושתלי כליות בסכנה מוגברת

באחרונה, פורסמו כמה מחקרים אשר בחנו את נוכחותם של נוגדנים כנגד הנגיף לאחר קבלת החיסון במושתלי כליות. מחקר אשר בחן 145 מושתלים, מצא כי רק 6.2% מתוכם פיתחו נוגדנים. מחקר נוסף ב-242 מושתלים הראה תגובה בקרב 10.8% מהמטופלים. מחקר אחר אשר בדק מטופלים הסובלים ממחלה דלקתית כרונית כשבעה ימים לאחר קבלת החיסון, הראה כי כמות הנוגדנים היתה נמוכה באופן משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת. נציין כאן כי כאשר מחלקים את אוכלוסיית המחקר על פי גיל, ההבדל אינו מובהק באופן סטטיסטי.

אחת הסוגיות המשמעותיות בנושא זה היא העובדה שאוכלוסיות אלה חוסנו ראשונות דווקא, הואיל והן נמצאות בסיכון גבוה למחלה קשה. הדבר היה עשוי ליצור תחושת ביטחון מסוימת בקרב המטופלים, אשר הביאה להתנהגויות בלתי זהירות, ובכך לסכן אותם אף יותר. מתוך החשש הזה, אוניברסיטת ויסקונסין מגייסת חולים במחלות מעי דלקתיות למחקר אשר בוחן את תגובתם לחיסון.

בהתאם להמלצת הוועדה הבריטית בנושא חיסונים, ובמטרה להתמודד עם סוגיה זו, הוחלט כי בני ביתם של מדוכאי חיסון יקבלו עדיפות בקבלת החיסון. מרבית הארגונים מצביעים על היחס שבין היעילות האפשרית אל מול הסיכון הנמוך שבמתן החיסון, ולכן עדיין ממליצים על חיסון אוכלוסיות אלו. אך יחד עם זאת, יש להמשיך ולהקפיד על ההנחיות בדבר הריחוק החברתי והיגיינה אישית.

כמו כן, כמה כותבים מציינים כי ייתכן שהפתרון לסוגיה יהיה מתן של מנות דחף של החיסון לאוכלוסיות מסוימות, אך נכון לרגע זה אין מספיק מידע היכול לתמוך או להפריך הצעה זו. ראוי לציין כי החיסונים המאושרים של חברת מודרנה ופייזר אינם חיסונים מוחלשים או מומתים, ולכן ניתן להשתמש בהם עבור מטופלים מדוכאי חיסון. ייתכן שיהיה צורך בשינוי מינונו של החיסון עבור אוכלוסיות מדוכאות חיסון, אך הידוע אודות שאלה זו עדיין מועט.

להתחסן, להתחסן, להתחסן

לסיכום, נראה כי אכן קיימות אוכלוסיות אשר תגובתם לחיסון ירודה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הסכנה הגדולה בעובדה זו טמונה בתחושת הביטחון הכוזבת אותה מקנה החיסון לציבור מטופלים זה. מובן שהדברים לא באים לסתור את ההמלצה לחיסון, וכלל הארגונים ממשיכים לעודד את ההתחסנות בקרב האוכלוסייה כולה. גם בנושא זה, רב הנסתר על הגלוי, ודרוש עוד מחקר רב עד שניתן יהיה להסיק מסקנות אמינות. עם פרסום המחקרים בקרוב, נפרסם סקירה מקיפה בנושא חשוב זה.

מקורות

https://www.thelancet.com/journals/lanhae/article/PIIS2352-3026(21)00073-9/fulltext

https://www.nature.com/articles/s41375-020-01030-2

https://www.cochranelibrary.com/cdsr/doi/10.1002/14651858.CD006505.pub2/full

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959804921000691?via%3Dihub

https://www.nature.com/articles/s41571-021-00487-z

https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fonc.2021.641388/full

https://www.thelancet.com/journals/lanrhe/article/PIIS2665-9913(21)00039-4/fulltext

https://jkms.org/DOIx.php?id=10.3346/jkms.2021.36.e95

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1002/art.41734

https://lupus.bmj.com/content/8/1/e000479

https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10067-021-05700-z

https://www.nature.com/articles/s41575-021-00420-w

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33508241/

https://journals.lww.com/transplantjournal/Citation/9000/Kidney_Transplant_Recipients_Rarely_Show_an_Early.95298.aspx

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0085253821003483?via%3Dihub

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33482251/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33722299/

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/ajd.13593

https://www.nbc15.com/2021/04/10/patients-with-inflammatory-bowel-disease-needed-for-covid-19-vaccine-study/

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1111/ajt.16598

https://phe-newsroom.prgloo.com/news/jcvi-recommends-that-adults-living-with-adults-who-are-immunosuppressed-should-be-prioritised-for-the-covid-19-vaccine

צוות חוקרי מדינט

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker