האם החיסונים לקורונה בעצם יעודדו את התפשטות הנגיף?

לצד התגובות החיוביות הרבות שגורר מבצע החיסונים, עולות טענות על הבחירה הכמעט בלעדית ביצרנית חיסונים אחת, וכי שימוש בטכניקה אחת של חיסון מעודדת התפתחות מוטציות בנגיף שיפגעו ביעילות החיסון

מדינט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מרכז חיסונים בלאס וגאס, בחודש שעברצילום: John Locher/אי־פי
מדינט

במהלך החודשים האחרונים מתרחש ברחבי העולם מבצע פיתוח וחלוקה של מיליוני מנות חיסון. בישראל, בה נכון לתאריך 9 במארס 2021 התחסנו כ-58% מאזרחי המדינה לפחות בחיסון אחד, וכ-45% מחוסנים בצורה מלאה לנגיף, נעשה שימוש באופן כמעט בלעדי בחיסון של החברות פייזר-ביונטק (Pfizer-BioNTech), המבוסס על טכניקת mRNA. במקביל, יש הסכם לקבלת מיליוני מנות חיסון נוספות מחברת מודרנה, שהחיסון שפיתחה עובד בטכניקה זהה.

לצד התגובות החיוביות הרבות שגורר מבצע החיסונים, ששם את ישראל במקום הראשון בעולם מבחינת אחוז המחוסנים ביחס לאוכלוסייה, יש קולות נוספים שמעלים את האפשרות כי מדיניות החיסונים שגויה. אחת הטענות שעלו נוגעת לבחירה הכמעט בלעדית ביצרנית חיסונים אחת, וכי שימוש בטכניקה אחת של חיסון מעודדת התפתחות מוטציות בנגיף שיפגעו ביעילות החיסון.

האם יש ממש בטענות אלה? האם חיסון בטכניקה מסוימת עלול לעודד התפתחות של מוטציות שיגרמו להתפרצות נוספת של הנגיף? על שאלות אלה ועוד ננסה לענות בפוסט זה.

מוטציות ודרך התפתחותן בנגיף הקורונה

מוטציות הן שינויים גנטיים המתרחשים במינים שונים ובכללם נגיפים, לרוב במהלך שכפולם. צורה זו של שינוי גנטי נחשבת שינוי קל יחסית, לעומת שינוי גדול יותר המתרחש דרך מנגנון שנקרא רקומבינציה - החלפה של חומר גנטי בין שני נגיפים שונים בזמן שהם שוהים במקביל אצל מאכסן. נגיפים בעלי מידע גנטי השמור בצורה של גדיל RNA בודד (Single-Stranded RNA), כדוגמתהקורונה.

מעבדה לבדיקת דגימות קורונה (למצולמים אין קשר לנאמר)צילום: Emil Salman

צפויים לרכוש מוטציות רבות, פי כ-100 ביחס לנגיפים שהמידע הגנטי בהם שמור בצורות אחרות כדוגמת  DNA. בניגוד למרבית נגיפי ה- RNA, למשפחת נגיפי הקורונה יש מנגנון ייחודי - t3' to 5' exonuclease (ExoN) proofreading,  המוריד משמעותית את כמות המוטציות, לקצב נמוך יותר מנגיפי דנ"א. קיימות השערות שמנגנון זה הוא אחד מהגורמים שסייעו לנגיף להתפשט בצורה כה משמעותית ברחבי העולם, שכן מוטציות עשויות לפגוע ביכולת השרידות של הנגיף. בשל מנגנון זה, מעריכים כי קצב צבירת המוטציות בנגיף קורונה נמוך ביחס לנגיפי RNA אחרים, כחצי מהקצב של הנגיף Influenza וכרבע מהקצב של נגיף ה-HIV.

התבטאות של יכולת זו לצבירת מוטציות נחשפה בפני העולם בחודשים האחרונים, והתגלו וריאנטים המציגים התנהגות שונה מזו של הנגיף המקורי. נכון להיום יש שלושה וריאנטים מרכזיים – הבריטי (B.1.1.7), הדרום-אפריקאי (B.1.351) והברזילאי (P1).  שלושתם כוללים מוטציות באזורים המשפיעים על ביטוי חלבון ה-Spike, הממוקם על מעטפת הנגיף וקשור בחדירתו לגוף.

טכניקת mRNA

החיסונים שניתנים כיום מושתתים כאמור על טכניקת mRNA. טכניקה זו מבוססת על הזרקת גרסה סינטטית של החומר הגנטי הנגיפי (mRNA), שמקודדת ליצירת חלבוני Spike. החלבונים האלה מאפשרים ייצור נוגדנים על ידי מערכת החיסון, המגנים כנגד הנגיף.

במקביל, בעת חשיפה של אדם לנגיף או בעת קבלת חיסונים המבוססים טכניקות שונות כדוגמת חיסון חי מוחלש (נגיף שעובר מניפולציות גנטיות להחלשת פעילותו לפני הזרקתו לגוף) או חיסון מומת (נגיף שעובר מניפולצית כך שלא יוכל להתרבות, אך במקביל ימשיך להציג חלבונים מסוימים על המעטפת שלו), נוגדנים נוספים, פרט לאלו שנוצרים על ידי חיסון ה-mRNA, נוצרים בגוף נגד הנגיף. לדוגמה, חיסון של חברת Sinovac הסינית - שמאושר לשימוש בסין, המבוסס על נגיף מומת - נמצא כמייצר נוגדנים המכוונים כנגד חלבון N של נגיף הקורונה.

חיסונים לקורונה בכסייפה, בינואר. לחלק מאוכלוסיית הבדואים יש קושי בנגישות לשירותי בריאותצילום: אליהו הרשקוביץ

האם החיסונים יעילים מספיק?

במאמר שפורסם בינואר 2021 בעיתון היוקרתי JAMA, שסקר היבטים שונים של הקשר בין התפתחות הווריאנטים ומבצע החיסונים, הוזכרה האפשרות כי חיסונים עלולים לגרום בנגיף להתפתחות של "מוטציות התחמקות" (escape mutations) – מוטציות שבמידה שהן משפיעות על אזורים מסוימים של הנגיף, ובמקרה של הקורונה, באזור המקודד חלבון ה-Spike, מאפשרות לו להתחמק מהנוגדנים שיוצרו נגדו במערכת החיסון. מצב זה קורה לרוב כשהנגיף נמצא תחת לחץ סלקטיבי, מצב שבו כתוצאה מהחיסון נפגעת יכולתו של הנגיף להתרבות אך לא נעלמת לגמרי.

במידה שהנגיף אכן מפתח מוטציות שמאפשרות לו להתחמק מהנוגדנים שנוצרים על ידי מערכת החיסון, עלול להיווצר מצב שבו אנשים שנדבקו או חוסנו בעבר על ידי הנגיף, ונושאים נוגדנים כנגדו, עשויים להידבק בוריאנט שתכונותיו מאפשרות לו להתחמק מהנוגדנים שאותם אנשים פיתחו בעבר.

אם כך, המנגנון העומד בבסיסה של הטענה כי חיסון בטכניקה אחת ויחידה עלול לעודד מוטציות שיפחיתו את יעילותו של החיסון מבוסס על שתי נקודות:

1. חיסון בטכניקה שתוקפת אזור ספציפי על הנגיף תגרום ללחץ סלקטיבי וליצירת מוטציות שיאפשרו את התחמקותו מהחיסון.

2. במידה שאין חיסונים שתוקפים את הנגיף בדרכים אחרות, במקביל להתפתחות וריאנט שמסוגל להתחמק בצורה מספקת מהחיסון הקיים, אנשים רבים עלולים להידבק בנגיף והמגיפה תשוב ותתפשט.

חיזוק לטענה זו נשמע גם על ידי פול דופרקס (Paul Duprex), מנהל מרכז המחקר לחיסונים באוניברסיטת פיטסבורג, שעמד בראש קבוצה שחקרה את נושא המוטציות בנגיף הקורונה.

במחקרם הראתה הקבוצה את האפשרות כי מוטציות בנגיף יאפשרו לו להיפגע פחות מנוגדנים. עם זאת, התחמקות זו לא היתה מוחלטת. לדבריו, כדי להתמודד עם התפשטות הנגיף בדרך האפקטיבית ביותר, יש לשלב כמה דרכי טיפול, כולל שילוב של מספר טכניקות חיסון במקביל.

לסיכום, ניתן להסיק כי יש היגיון בטענה כי חיסון בטכניקה אחת בלבד, שתוקפת את הנגיף בנקודה ספציפית, מעלה את הסיכון להתפתחות מוטציות שיאפשרו לנגיף להתחמק מהחיסון ולשוב להתפשט. לפיכך, בבחינת נושא החיסונים בהתמודדות עם המגיפה, יש מקום לחשוב על שילוב של טכניקות חיסון שונות התוקפות את הנגיף בצורות מגוונות.

עם זאת, יש לזכור כי אין אפשרות לדעת בצורה ודאית אם המוטציות המתוארות בפוסט זה אכן יתפתחו. כמו כן, הניסיון להילחם בהתפשטות הנגיף אינו מסתכם רק בחיסונים, ויש אמצעים נוספים שננקטים במטרה למגר את המגיפה.

מקורות:

https://ourworldindata.org/covid-vaccinations

https://ourworldindata.org/covid-vaccinations

https://www.ynet.co.il/news/article/rJECxSB11u

https://www.facebook.com/yoav.yehezkelli.7

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7291026/

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5075021/

https://www.cell.com/molecular-cell/pdf/S1097-2765(20)30518-9.pdf

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7395230/

https://www.nature.com/articles/nrmicro3125

https://www.nature.com/articles/d41586-020-02544-6

https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/transmission/variant.html

https://cov-lineages.org/global_report.html

https://www.nature.com/articles/s41577-020-00434-6

 https://www.nature.com/articles/s41418-020-00720-9

https://www.nytimes.com/interactive/2020/health/sinovac-covid-19-vaccine.html

https://www.coronaviruspreventionnetwork.org/coronavirus-vaccine-and-antibody-science

https://www.nytimes.com/interactive/2020/science/coronavirus-vaccine-tracker.html

https://www.nature.com/articles/s41577-020-00480-0#Tab1

https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2776039

https://science.sciencemag.org/content/371/6527/329.long

https://science.sciencemag.org/content/early/2021/02/02/science.abf6950

https://www.pittwire.pitt.edu/news/how-sars-cov-2-mutates-escape-antibody-binding

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker