מחדל או תוצאה צפויה מראש: האם ניתן למנוע לחלוטין אובדן מנות חיסון?

הניסיון למנוע אובדן מנות חיסון מהווה אתגר לוגיסטי כלל מערכתי בעל השפעה רפואית, כלכלית, ערכית וציבורית, והפחתתו צריכה להוות מטרה עבור כלל הגורמים העוסקים בנושא

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוריסט, בת 78, מקבלת את החיסון של פייזר בבית חולים בפרבר של פריז, ב-27 בדצמבר. מוריסט היא האישה הראשונה שחוסנה לקורונה בצרפת
מוריסט, בת 78, מקבלת את החיסון של פייזר בבית חולים בפרבר של פריז, ב-27 בדצמבר. מוריסט היא האישה הראשונה שחוסנה לקורונה בצרפתצילום: THOMAS SAMSON - AFP

נדב שמש

מבצע החיסונים כנגד הקורונה שהחל בישראל נמשך בימים אלה במלוא המרץ. ארגונים שונים, בכללם משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים ומועצות מקומיות מאחדים כוחות, ומציגים נכון לזמן זה תוצאות מרשימות למדי בחיסון האוכלוסייה. נכון ל-30 בדצמבר 2020, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם מבחינת כמות החיסונים הניתנת ביחס לגודל האוכלוסייה, כשבממוצע על כל 100 אזרחים התחסנו כ-9.1 במנה הראשונה של החיסון.

עם זאת, עולה גם ביקורת כלפי הדרך שבה מתנהל המבצע. כשל אחד שצף וזכה לתהודה בימים האחרונים הוא זריקתן לאשפה של מאות מנות חיסון בכמה ערים בדרום הארץ. לפי דיווחים אלה, כ-212 מנות נזרקו בדימונה, 165 בשדרות ו-90 בקרית גת. המצב שבו הביקוש של אזרחי ישראל לחיסון עולה על היצע מנות החיסון הוא הסיבה העיקרית לתרעומת הרבה.

משלוח של החיסון של פייזר בשוויץצילום: Clemens Laub/רויטרס

האם היה פה כשל מערכתי? האם בזבוז מנות חיסון היה צפוי? על שאלות אלו, כמו גם נושאים אחרים הקשורים לחלוקה נכונה של מנות חיסון והמאמצים להפחית עד כמה שניתן את בזבוזן, אנסה לענות בפוסט זה.

הגעת החיסונים לישראל

החיסונים של פייזר וביונטק מגיעים בבקבוקונים המכילים כ-6-5  מנות חיסון במגשים המכילים כ-195 בקבוקונים. משמע, מנות החיסון משונעות בקבוצות של 1,170-975 מנות. המנות יכולות להיות מאוחסנות עד לתקופה של 15 יום בטמפרטורה של 70- מעלות צלזיוס (אחסון המצריך מקררים ייחודיים) ועד 5 ימים בטמפרטורה של 8-2 מעלות צלזיוס. לפני שאיבת מנות החיסון למזרק, יש לערבב את חומר החיסון עם נוזל סטרילי, ותמיסה זאת יכולה להישמר לתקופה של 6 שעות בלבד.

החיסונים של מודרנה מסופקים בבקבוקונים של 10 מנות חיסון במגשים המכילים 10 בקבוקונים. משמע, כמות מנות החיסון היכולות להישלח כיחידה אחת היא 100 מנות. מנות אלה יכולות להיות מאוחסנות עד לתקופה של שבועיים בטמפרטורה של כ-7-2 מעלות צלזיוס, ועד לפרק זמן של 6 שעות לאחר שנוקבו (לשאיבת מנת חיסון) או כשהן נשמרות בטמפרטורת החדר.

חיסונים בבית החולים אסף הרופאצילום: מוטי מילרוד

כלל הגורמים העשויים לגרום לבזבוז מנות חיסון - הבעיות והאתגרים הצפויים ביום שאחרי פיתוח החיסון - גורמים לאובדן שעשוי להגיע בשגרה עד ל-50% ממנות החיסון. בהתחשב במספר המנות לבקבוק, בהנחיות האחסון שלהן ובעובדה שזהו מבצע חיסונים מרוכז, אחוז האובדן הצפוי של מנות החיסון הוא כ-10% בחיסונים של פייזר וביונטק וכ-15% בחיסונים של מודרנה.

3 הגורמים העיקריים לבזבוז, על פי ארגון הבריאות העולמי 

1. בזבוז בקבוקונים סגורים: בעיות הקשורות לשרשרת האספקה כמו טמפרטורות אחסון לא נכונות, או מעבר תאריך התפוגה של החיסון. גורם זה צפוי לגרום לבזבוז של עד כ-1% מכלל מנות החיסון.

2. בזבוז נמנע של בקבוקונים פתוחים: בעיות כמו זיהום של מנות החיסון או שבירה של בקבוקונים המכילים מנות חיסון. גורם זה צפוי לגרום לבזבוז של עד 5% מכלל מנות החיסון ואינו מהווה גורם מפתח לכמות מנות החיסון המבוזבזות.

אחיות בבית חולים בעיר קרמונה שבמחוז לומברדיה שבאיטליה מקבלות את החיסון לקורונה של חברת פייזר, ב-27 בדצמברצילום: PIERO CRUCIATTI - AFP

3. בזבוז בלתי נמנע של מנות חיסון: בעיות כמו אי שימוש במנות חיסון מבקבוקונים שנפתחו. שלב זה הוא שלב מפתח שצפוי לקבוע את אחוז המנות המבוזבזות. כמו כן, זהו הגורם שאליו ניתן לסווג את בזבוז מנות החיסון שהתרחש בישראל.

אם אנו מתייחסים לנתונים שהוצגו לעיל, בדבר מספר מנות החיסון שניתנו עד כה בישראל, ושיעור אובדן מנות החיסון הצפויות בהתבסס על הנתונים הנוגעים לחיסון של פייזר וביונטק, כ-790 אלף המנות שניתנו היו צפויות להיות מלוות לאורך הדרך באובדן של כ-79 אלף חיסונים. אם נתייחס רק לבקבוקונים שנפתחו, היו צפויות להתבזבז כ-71 אלף מנות חיסון. לשם השוואה, בזבוז מנות החיסון בדרום הארץ בעקבות זריקתן של 467 מנות החיסון מהווה פחות מ- 0.1% מכלל מנות החיסון שניתנו עד כה.

נתונים אלה הם ראשוניים, ונתונים מלאים ומדויקים יותר הנוגעים לחלוקת החיסונים באזורים שונים במדינה יהיה ניתן לאסוף במהלכו ובסופו של מבצע החיסונים, שמתוכנן לכלול עוד מיליונים רבים של מתחסנים לאורך 2021. נקודת מבחן טובה עשויה להיות בסיום מתן כלל החיסונים של פייזר וביונטק, שנכון להיום מחויבות להעביר למדינת ישראל כ-4 מיליון מנות חיסון, האמורות להספיק לחיסונם של כ-2 מיליון ישראלים.

חיסונים לקורונהצילום: מוטי מילרוד

שיטות של ארגון הבריאות העולמי למניעת בזבוז מנות חיסון

1. ניטור קפדני של הבקבוקונים המכילים את מנות החיסון: הקפדה על המדיניות שנקבעה ביחס לבקבוקונים המכילים כמה מנות חיסון ונקראת MDVP - Multi-Dose Vial Policy. מדיניות זו כוללת וידוא שתאריך התפוגה לא פג ושאיחסון מנות החיסון בוצע כראוי.

2. ועדות אינטגרציה ותיאום שיכולות לבצע תחזיות ולסייע בהקצאת מנות חיסון לאזורים הנכונים: שיטות רכש משופרות שיימנעו רכישה של מנות חיסון מיותרות שעלולות להזרק לפח ללא שימוש.

3. פתיחת נקודות חיסון בתדירות מתאימה: על מנת למנוע מצב שבו מנות חיסון מגיעות לנקודת חלוקה שאין בה מספיק אנשים שהגיעו לקבל את החיסון. לנושא זה עלולה להיות השפעה שלילית על טיב והיקף מתן החיסונים, ועל כן יש להתייחס אליו בזהירות מרובה.

לסיכום, הניסיון למנוע אובדן מנות חיסון מהווה אתגר לוגיסטי כלל מערכתי בעל השפעה רפואית, כלכלית, ערכית וציבורית, והפחתתו צריכה להוות מטרה עבור כלל הגורמים העוסקים בנושא. כמו כן, יש לזכור כי בעת תכנון מבצעי חיסון כה משמעותיים, נלקחים בחשבון גורמים שמובילים לבזבוז מנות חיסון, בכללן גם טעויות אנוש. מאידך, אל לנו להקל ראש בזריקה של מאות מנות חיסון, שתפקידן לסייע למדינת ישראל לחסן את כלל האוכלוסייה, בתקווה לחזרה לשגרה שהיתה טרם פרוץ המגפה.

עובדי בריאות עומדים בתור בבית חולים צבאי במקסיקו סיטי לקבל את החיסון לקורונה של פייזר וביונטקצילום: PEDRO PARDO - AFP

מקורות

https://ourworldindata.org/covid-deaths

https://ourworldindata.org/covid-vaccinations

https://13news.co.il/item/news/domestic/health/vaccinations-trash-1186106/

https://www.fda.gov/media/144413/download

https://www.messenger-inquirer.com/news/getting-a-coronavirus-vaccine-from-loading-dock-to-upper-arm-may-be-the-hardest-part/article_af9241d1-1ab5-534c-be04-98ff8f32ba4a.html

https://www.messenger-inquirer.com/news/getting-a-coronavirus-vaccine-from-loading-dock-to-upper-arm-may-be-the-hardest-part/article_af9241d1-1ab5-534c-be04-98ff8f32ba4a.html

https://www.washingtonpost.com/health/2020/11/17/covid-vaccines-what-you-need-to-know/?arc404=true

https://www.biospace.com/article/work-on-covid-19-vaccine-distribution-is-mind-bogglingly-complex-/

https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-1.9400380

https://www.theatlantic.com/health/archive/2020/09/covid-19-most-complicated-vaccine-campaign-ever/616521/

https://www.messenger-inquirer.com/news/getting-a-coronavirus-vaccine-from-loading-dock-to-upper-arm-may-be-the-hardest-part/article_af9241d1-1ab5-534c-be04-98ff8f32ba4a.html

https://www.biospace.com/article/work-on-covid-19-vaccine-distribution-is-mind-bogglingly-complex-/

https://www.who.int/immunization/programmes_systems/supply_chain/resources/Revising_Wastage_Concept_Note.pdf?ua=1

https://www.who.int/immunization/programmes_systems/supply_chain/resources/Revising_Wastage_Concept_Note.pdf?ua=1

https://www.themarker.com/coronavirus/.premium-1.9400380

http://www.fluidmanagementsystem.com/datasheets/WHO_V&B_03.18.Rev.1_eng.pdf

צוות חוקרי מדינט

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker