כך בדקו את יעילות החיסונים - והאם הם בטוחים גם לבעלי מחלות רקע?

על פי ההמלצה הרשמית כיום, אין מניעה ואף מומלץ לחסן אנשים הנחשבים מדוכאי חיסון. חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סיבוכים ותמותה מקורונה, ולכן על אף שקיים חשש שהם לא יפתחו תגובה יעילה כנגד הווירוס, מומלץ לחסנם

צוות חוקרי מדינט
מדינט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיסון לקורונה. למצולמות אין קשר לכתבה
חיסון לקורונה. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: הרשקוביץ אליהו

רותם להט

קשה היה לפספס את ההודעות אודות יעילות חיסוני ה-mRNA כנגד וירוס קורונה החדש, שכבר ניתנו בשבוע האחרון לצוותים הרפואיים ולאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון (האוכלוסייה המבוגרת ובעלי מחלות רקע) החפצים בכך. עם זאת, לאור תהליך הפיתוח והאישור המהירים של החיסון והטכנולוגיה החדשה שעליה הוא מתבסס, עולים גם חששות בקרב רבים, ובפרט בקרב אוכלוסיות עם מחלות רקע הקשורות בדרך כזו או אחרת בהחלשה של מערכת החיסון.

יצאנו לעשות סדר בנוגע לבטיחות וליעילות של חיסוני ה-mRNA שנרכשו עד כה על ידי המדינה - החיסון של חברת פייזר (BNT162b2) והחיסון של חברת מודרנה (mRNA-1273) - בקרב אוכלוסיות אלה.

נתחיל בסקירת האוכלוסייה שהשתתפה בניסויים של פייזר ומודרנה: שני הניסויים גייסו מבוגרים בריאים, או בעלי מחלת רקע יציבה, כלומר מחלה שלא חל בה שינוי משמעותי לכל הפחות ב-3 החודשים האחרונים. מחלות כאלה יכולות לכלול למשל ממאירויות שונות, מחלות קרדיווסקולריות, סכרת, דמנציה, מחלות כבד וכליות ומחלות ראומטיות. בניסוי של פייזר השתתפפו גם נשאי HIV יציבים, בעוד בניסוי של מודרנה HIV היווה קריטריון אי-הכללה (exclusion) מפורש.

משתתפת בניסוי של מודרנה, ביוליצילום: Hans Pennink / AP

ומה בנוגע לאנשים עם מחלות הקשורות במערכת החיסון?

בשני הניסויים לא נכללו אנשים בעלי "מצב חיסוני מסכן" - מצב של דיכוי חיסוני או חסר חיסוני; ואנשים הנוטלים טיפול מדכא חיסון - טיפול שמקבלים למשל מטופלי השתלה ו/או טיפול "משנה מערכת חיסון" הניתן במצבים שונים.

בקריטריוני אי-ההכללה של פייזר ציינו כי תחת טיפול מדכא חיסון נכללים בין היתר טיפול ציטוטוקסי או קורטיקוסטרואידים (כגון פרדניזון) שניתנים באופן סיסטמי (עבור חולי סרטן או מחלות אוטואימוניות). כלומר, לא השתתפו בניסוי מטופלים אונקולוגים ואוטואימונים שמקבלים טיפול שכזה.

אז איפה בדיוק נכנסים פה החולים האוטואימונים?

אצל חולים אלה מערכת החיסון לרוב פועלת "ביתר", כך שרבים מהם מקבלים טיפול מדכא חיסון (למשל ציטוטוקסי או קורטיקוסטרואידי) - כפי שמפורט מעלה - ולכן לא יכלו להשתתף בניסויים. עם זאת, בקריטריוני הניסוי לא מפורטות במדויק כל המחלות שיש לכלול או לא לכלול, ובאופן טבעי נשאר שם "מקום" גם לשיקול דעתם של החוקרים. לפיכך, באופן עקרוני ייתכן כי היו גם חולים אוטואימונים שהשתתפו בניסוי, שכן מצבם יציב והם לא מקבלים טיפול תרופתי המונע את השתתפותם.

חיסון נגד קורונה מוענק לאישה בבית אבות בסקוטלנדצילום: RUSSELL CHEYNE/רויטרס

למה בעצם לא לכלול אוכלוסייה עם "מצב חיסוני מסכן"?

משתתפים מסוג זה לא נכללו בניסויים כדי לא לפגוע בתוצאות היעילות של החיסון. בקרב אנשים בעלי חסר חיסוני, או מטופלים הנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון, התגובה החיסונית שאמורה להתעורר בעקבות מתן החיסון עלולה להיות פחותה משמעותית מאשר בקרב משתתפים אחרים, ומצב שכזה עלול לפגוע בתוצאות הניסוי. כך למשל, תרופות המדכאות את מערכת החיסון הניתנות לאחר השתלה עלולות לדכא את תגובת תאי ה-T, החשובה ליצירת הזיכרון החיסוני ולהגנה על הגוף מפני המחלה. לכן, לפחות בשלב זה, לא נכללו משתתפים כאלה בניסויים.

כאמור, אי-הכללה של קבוצה זו חשובה עבור אמינות התוצאות, אך היא מובילה למצב שבו החיסון לא נבדק בקרב אוכלוסייה עם דיכוי או חסר חיסוני, ולכן קשה לצפות כיצד הוא ישפיע על מטופלים שכאלה, והאם יהיה יעיל ובטוח לשימוש עבורם.

מנת חיסון שעליה סומן מועד פקיעת התוקף המדויק בלונדוןצילום: JACK HILL - AFP

איך בכלל בדקו את יעילות החיסונים בניסויים?

בדיקת יעילות של חיסון היא משימה לא פשוטה כלל. קשה להוכיח שאכן החיסון הוא זה שמנע מחלה "ספונטנית", ואי אפשר "להדביק בכוונה" את המשתתפים בניסוי כדי לבדוק זאת "באופן מבוקר". חישוב היעילות נעשה על ידי מעקב אחר כמות האנשים המפתחים את המחלה שאנו מנסים למנוע "באופן טבעי/ספונטני" בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת, לאחר מתן החיסון (או הפלסבו). לאחר מכן יחושב אחוז הפחתת ההדבקות בקרב קבוצת המחוסנים לעומת הקבוצה של אלה שאינם מחוסנים. לפיכך, יעילות של 95% משמעותה ששיעור הנדבקים לנגיף בקרב קבוצת מחוסנים צפויה להיות נמוכה ב-95% מאשר הכמות בקבוצה זהה של אנשים שאינם מחוסנים. לבסוף, מבצעים מבחנים סטטיסטיים שמטרתם להוכיח שאחוז היעילות שחושב הוא מובהק, והסיכוי להגיע אליו באופן מקרי הוא זניח.

חשוב לזכור שיש גורמים שונים שיכולים להשפיע על כמות הנדבקים בכל אחת מהקבוצות (אורח חיי הנבדקים, חשיפה לחולים ולכמות אנשים שונה של כל משתתף וכו'). עם זאת, כמות המשתתפים הגבוהה בניסויים ותוצאות היעילות הגבוהות במיוחד שחושבו, מחזקות מאוד את המובהקות הסטטיסטית, כך שקשה לשייך תוצאות אלה ל"מזל" או לגורמים אחרים.

בנוסף, הניסוי בנוי כך שאת אחוז היעילות הסופי ניתן לחשב רק לאחר שנדבקה כמות משתתפים כוללת גבוהה מספיק בקורונה (כלומר, רק לאחר שנדבקו "מספיק נבדקים מקבוצת הפלסבו לעומת קבוצת החיסון, כך שלא ייתכן שה'הגנה' של החיסון מפני מחלה היא מקרית").

חיסון לקורונה בבית חולים בלונדוןצילום: VICTORIA JONES - AFP

אז מה באמת היו תוצאות היעילות בניסויים?

בניסוי של פייזר: נמצאה יעילות כוללת של כ-95% במניעת קורונה. בניסוי זה היו 10 מקרים של מחלה חמורה, מתוכם 9 קרו בקבוצת הפלסבו ורק 1 בקבוצת הניסוי.

בניסוי של מודרנה: נמצאה יעילות כוללת של כ-94.5% במניעת קורונה. בניסוי זה היו 11 מקרים של מחלה חמורה, שכולם קרו בקבוצת הפלסבו.

מדובר בתוצאות לא פחות ממדהימות! רק כדי לסבר את האוזן, על מנת שחיסון יהיה מאושר על ידי ה-FDA, עליו להראות יותר מ-50% יעילות בלבד.

ומה היו התוצאות בקרב אנשים עם מחלות רקע?

באופן כללי, בקרב האוכלוסיות בסיכון שכן נכללו בניסויים התקבלו תוצאות יעילות דומות ליעילות הכוללת. במאמר המפרט אודות הניסוי של פייזר חישבו את היעילות עבור תת-הקבוצה שכללה משתתפים עם מחלות רקע יציבות ונמצאו הנתונים הבאים:

1. יעילות של 95.9% בקרב משתתפים עם מחלת רקע יציבה בגילי 64-16 (לעומת יעילות של 94.2% בקרב משתתפים ללא מחלות רקע באותה קבוצת גיל).

2. יעילות של 91.7% בקרב משתתפים עם מחלת רקע יציבה מעל גיל 65 (לעומת יעילות של 100% בקרב משתתפים ללא מחלות רקע באותה קבוצת גיל).

קבוצה זו כוללת אנשים בעלי מחלת רקע יציבה ב-3 החודשים האחרונים לפחות, ואינה כוללת אנשים בעלי חסר חיסוני, או אנשים הנוטלים תרופות המדכאות את פעילות מערכת החיסון.

חיסון ברוסיהצילום: בלומברג

אם כן, האם מדוכאי חיסון יכולים להתחסן? האם אין בכך סיכון?

כאמור, בניסויים שבדקו את יעילות החיסונים לא השתתפו אנשים עם רקע רפואי מסוג זה, ולכן קשה לתת תשובה סמוכה ובטוחה לשאלה. אולם הסיבה לכך שמטופלים כאלה לא נכללו בניסוי אינה טמונה בסכנה בטיחותית, כי אם בחשש שהחיסון לא יהיה יעיל עבורם והדבר יפגע בתוצאות הניסוי. למעשה, אוכלוסייה זו מקבלת באופן קבוע מגוון חיסונים מומתים, למשל חיסון נגד שפעת, וזאת ללא דיווח על תופעות לוואי מיוחדות. תיאורטית, חיסון ה-mRNA כנגד הקורונה צפוי להיות פחות "אקטיבי" מהחיסונים המומתים המכילים Adjuvant (חומר המגביר את תגובת מערכת החיסון נגד האנטיגן הוויראלי המוזרק יחד אתו בחיסון), ולכן המומחים אינם צופים סיכון בטיחותי מוגבר.

לפיכך, על פי ההנחיה האחרונה של משרד הבריאות, אין מניעה לחסן מטופלים הנחשבים "מדוכאי חיסון", ותחת הגדרה זו נכללים חולים לאחר טיפול אונקולוגי ו/או המטולוגי או לאחר השתלה. למעשה, חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סיבוכים ותמותה מקורונה, ולכן דווקא על חולים אלה חשוב להגן מפני המחלה. כלומר, ההמלצה כרגע היא להתחסן גם במחיר של אפקטיביות מוגבלת.

כמו כן, מכיוון שקיים חשש שבקרב אוכלוסייה זו לא תתפתח תגובה חיסונית יעילה כנגד הנגיף, ההמלצה כוללת גם חיסון של בני ביתם של החולים כדי לספק הגנה סביבתית עד כמה שניתן.

מקורות

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577#

https://www.nejm.org/doi/suppl/10.1056/NEJMoa2034577/suppl_file/nejmoa2034577_appendix.pdf

https://www.pfizer.com/news/press-release/press-release-detail/pfizer-and-biontech-conclude-phase-3-study-covid-19-vaccine

https://clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT04368728

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.12.09.20245175v1.full.pdf

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/nejmoa2022483

https://www.nih.gov/news-events/news-releases/promising-interim-results-clinical-trial-nih-moderna-covid-19-vaccine

https://investors.modernatx.com/news-releases/news-release-details/moderna-announces-primary-efficacy-analysis-phase-3-cove-study

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMc2032195

https://clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT04470427

https://wvpma.net/2020/11/25/vaccines-for-covid-19-pfizer-moderna-and-astrazeneca-race-to-finish-line/

https://www.fda.gov/media/139638/download?fbclid=IwAR1yfHfmHyb9hY5Yam29wApSiRDCxLNO4UOWPq04ZBJS_ORFZUf2Bidwi9Q

https://govextra.gov.il/media/30092/priorities-summary-19122020.pdf

צוות חוקרי מדינט

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker