כיצד הפגנות משפיעות על רמת התחלואה בקורונה?

אף על פי שיש קווי דמיון מסוימים בין הפגנות ברחבי העולם, צריך לזכור שכל הפגנה היא שונה ומתקיימת בתוך תרבות עם נורמות שונות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הפגנה נגד נתניהו בתל אביב
הפגנה נגד נתניהו בתל אביב. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: תומר אפלבאום

ג'ודית רפופורט

בשבועות האחרונים מתקיים בתקשורת וברשתות החברתיות בישראל שיח ער אודות סכנת ההדבקה בקורונה בהפגנות והשפעתן על קצב עליית התחלואה. לצורך הדיון בנושא, נסקור את הנתונים המדעיים, ונתייחס לנושא ההדבקה באוויר הפתוח וכיצד תנאי הסביבה (כגון אור השמש והרוח) משפיעים על יכולת ההדבקה של הנגיף.

מכיוון שנכון להיום לא קיימים נתונים מדויקים אודות מקרי התחלואה בקרב המשתתפים בהפגנות בישראל, פנינו למאגרי המידע המדעיים השונים על מנת למצוא מאמרים ודיווחים מהעולם הסוקרים את הקשר בין הפגנות לעלייה בקצב התחלואה.

רוב המידע שנביא היום מתייחס להפגנות נגד האלימות המשטרתית שהתרחשו בארה"ב בעקבות רצח ג'ורג' פלויד, אזרח אפרו אמריקאי, על ידי שוטר במיניאפוליס, מינסוטה. חלק מהמאמרים והדיווחים תומכים בהשערה כי ההפגנות מהוות מוקד להדבקה, וחלק מפריכים השערה זו. בנוסף, כיוון שמדובר בנושא עם זיקה פוליטית, עלינו לקחת בחשבון שישנן הטיות שיכולות לבוא לידי ביטוי בעת ביצוע המחקרים, ולזכור את היתרונות והמגבלות של כל מחקר.

אף על פי שיש קווי דמיון מסוימים בין הפגנות ברחבי העולם, צריך לזכור שכל הפגנה היא שונה ומתקיימת בתוך תרבות עם נורמות שונות שעלולות להשפיע על מידת ההדבקה בנגיף הקורונה, אם מתרחשת. לכן יש לנקוט במשנה זהירות כאשר מסיקים מסקנות ממאמרים אלה בנוגע להפגנות המתקיימות בישראל.

אילו דיווחים שוללים את עליית התחלואה בנגיף בעקבות ההפגנות?

אחד המחקרים המדוברים ביותר בנושא זה הוא מחקר שבו חוקרים בדקו נתוני תחלואה ב-315 הערים הגדולות בארה"ב על ידי ניתוח תזוזת הטלפונים החכמים. מסקנתם היתה כי לא היתה עלייה במקרי התחלואה בעקבות ההפגנות. בנוסף לכך, הם מצאו כי דווקא ייתה עלייה בשמירת הריחוק החברתי הכולל במחוזות שבהן היו הפגנות.

החוקרים מצאו כי ככל שהפגנות נמשכו זמן רב יותר, היו גדולות יותר ולוו בדיווחים על אלימות בתקשורת, כך יותר אנשים נטו להישאר בביתם. החוקרים גם עשו ניתוח של מגמת העלייה במקרי הקורונה ומצאו כי המגמה היתה דומה לפני ואחרי תחילת ההפגנות. נוסף על כך, הם לא מצאו הבדל משמעותי בין מחוזות שבהם התקיימו הפגנות לכאלה שלא. גם כשנכללו בניתוח מחוזות צמודים המסקנה נשארה דומה. כאשר ביצעו ניתוח למקרי המוות בעקבות הקורונה, החוקרים מצאו קשר חלש בין מקרי המוות למועדי ההפגנות.

החוקרים מדגישים שתוצאות המחקר לא מבחינות בין האוכלוסייה שהשתתפה בהפגנות לבין אוכלוסיות שלא השתתפו בהפגנות, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות ברורות על נתוני ההדבקה בתוך ההפגנות לעומת אלה שקרו מחוץ להפגנות.

חוקרים אחרים ביצעו סקר במדינות שבהם אחוז גדול מהאוכלוסייה דיווח על השתתפות בהפגנות. החוקרים ציפו כי במקומות שיהיו יותר מפגינים תהיה עלייה בתחלואה, אך למרבה ההפתעה מצאו כי העלייה היחסית במקרי התחלואה דווקא היתה קטנה יחסית.

הפגנה של פעילי Black Lives Matter באטלנטה, בספטמבר
הפגנה של פעילי Black Lives Matter באטלנטה, בספטמברצילום: Branden Camp/אי־פי

מדיווחים שונים בכלי התקשורת בארה"ב על שיעורי הבדיקות החיוביות בקרב נבדקים שדיווחו על השתתפות בהפגנות בשלוש מדינות וערים, עולה כי שיעורי הבדיקות החיוביות בקרב המשתתפים בהפגנות דומים ואף נמוכים משאר האוכלוסייה.

מה בנוגע לדיווחים שתומכים בעליית התחלואה בעקבות ההפגנות?

מחקר מדובר מאוד שבו נעשה ניתוח סטטיסטי לנתוני תחלואה בשמונה ערים בארה"ב מצא עלייה במקרי התחלואה בעקבות ההפגנות. במחקר זה, החוקרים בחרו שמונה ערים בארה"ב שבהן התקיימו הפגנות בהיקף של עשרות אלפי משתתפים וחלפו בהן לפחות 30 ימים מאז הסרת ההנחיות להישאר בבתים. החוקרים מציינים כי בחרו בערים אלה על מנת שתוצאות המחקר לא יושפעו מהסרת ההנחיות.

בהסתכלות ביקורתית על המחקר, נציין כי החוקרים לא פירטו את הקריטריונים המדויקים שעל פיהם בחרו את הערים. מסקנת המחקר היתה כי בשש מתוך שמונה הערים שנבדקו, קצב גדילת ההדבקה בקורונה, שלושה שבועות לאחר תחילת ההפגנות, היה גבוה משמעותית מהקצב הצפוי.

מגבלות נוספות של המחקר, שהחוקרים מציינים אותן בעצמם, הן שהם אינם יודעים מה הוא מספרם המדויק של המפגינים, והמספר הקטן של הערים שנכללו במחקר מקשה על הסקת מסקנות.

במחקר נוסף שהגיע למסקנה דומה, ביצעו ניתוח סטטיסטי לנתוני התחלואה בכלל המחוזות בארה"ב. במחקר מצאו עלייה בתחלואה בכל רחבי ארה"ב, במיוחד במחוזות שבהן התקיימו ההפגנות. את העלייה המשמעותית לא ניתן להסביר על ידי ההקלות במדיניות הריחוק החברתי או עלייה בתנועת התושבים.

אבל הפגנות מתרחשות באוויר הפתוח, אז לא אמורה להיות פחות הדבקה? ואיך תנאי הסביבה משפיעים על ההדבקה?

נושא ההדבקה באוויר הפתוח הינו נושא חשוב שנחקר עוד רבות. מאמר שסקר מחקרים שעסקו בהדבקה בקורונה מחוץ למבנים סגורים מצא כי הסיכון להדבקה יורד משמעותית בחוץ, אך מפני שפעילות בחוץ כוללת לרוב מספר גבוה יותר של אנשים, ששוהים יחד זמן ממושך יותר, היא לרוב מקושרת עם מוקדי הדבקה נרחבים יותר.

יש מספר גורמים שהמחקר התייחס אליהם, שמשפיעים על הסיכון להדבקה בקורונה בעת התקהלויות בחוץ: האם הפעילות מעודדת התנהגויות העלולות להגדיל את הסיכון להדבקה? מהי הצפיפות, משך ואופי ההתקהלות? והאם קיימת יכולת זיהוי מהיר במקרה של הדבקה?

בתוך כך, מחקר גדול מצא כי אירועי דת מקושרים למקרי הדבקה המוניים יותר. יש דעות משתנות בקרב מומחים בנוגע להדבקה באוויר הפתוח, אך באופן כללי מומחים רבים טוענים כי הסיכוי להדבקה באוויר הפתוח, תוך שמירה על הנחיות הריחוק החברתי ועטיית מסכה, הוא קלוש ביותר.

בנוגע להשפעת תנאי הסביבה, מחקר אחד מצא כי אור השמש מאיץ באופן משמעותי את קצב הדעיכה של הנגיף (כלומר הנגיף נוטה לדעוך מהר יותר תחת אור לעומת חושך). המחקר ביצע בדיקות ללא אור, תחת אור המתאים לתחילת הסתיו/סוף החורף ותחת אור המתאים לקיץ.

חשוב לציין כי מחקר זה נערך בתנאי מעבדה ויש לקחת את תוצאותיו בערבון מוגבל מכיוון שהוא לאו דווקא משקף את המציאות. מחקר נוסף מצא כי הריחוק החברתי של שני מטרים אכן מספיק במידה שלא מנשבת רוח. אולם, ברוח של 4 קמ"ש למשל, טיפות רוק עלולות להגיע למרחק של ששה מטרים מאדם משתעל בגובה ממוצע. לכן, ייתכן כי הריחוק החברתי של שני מטרים אינו מספיק למניעת הפצה באוויר הפתוח.

נושא ההדבקה הפוטנציאלית בהפגנות הינו נושא שיש סביבו עוד הרבה מחלוקת. נוסף על כך, בגלל הפוליטיזציה של נושא זה, עלולות להיווצר הטיות גם במחקרים מדעיים, בנוסף, האקלים, הנורמות החברתיות, הקפדה על חבישת מסכות וריחוק חברתי הינם פרמטרים המשתנים בין מדינה למדינה ולכן ישנו צורך במידע אפידמיולוגי רשמי של ישראל על מנת לחקור את התופעה ולהסיק מסקנות ברורות בעניין.

מקורות

https://www.nber.org/papers/w27408.pdf

https://kateto.net/covid19/COVID19%20CONSORTIUM%20REPORT%2010%20PROTEST%20AUGUST%202020.pdf

https://news.northeastern.edu/2020/08/11/racial-justice-protests-were-not-a-major-cause-of-covid-19-infection-surges-new-national-study-finds/

https://www.bostonglobe.com/2020/06/23/nation/baker-25-percent-protesters-tested-positive-coronavirus/

https://komonews.com/news/local/fewer-than-1-of-seattle-protesters-test-positive-for-coronavirus

https://www.startribune.com/minnesota-virus-cases-decline-despite-mass-protest-fears/571421142/?refresh=true

https://aip.scitation.org/doi/10.1063/5.0011960

https://academic.oup.com/jid/article/222/4/564/5856149#205796438

https://wellcomeopenresearch.org/articles/5-83

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.09.04.20188417v1.full.pdf

https://haicontroversies.blogspot.com/2020/07/a-tiresome-spat.html

https://academic.oup.com/jpubhealth/advance-article/doi/10.1093/pubmed/fdaa127/5880636

https://www.medrxiv.org/content/medrxiv/early/2020/07/01/2020.06.29.20143131.full.pdf

שוהם ריגבי וג'ודית רפופורט

מדינט - שוהם ריגבי וג'ודית רפופורט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום