חסינות עדר - כרוניקה של כישלון ידוע מראש?

פיתוח חסינות עדר הוא אמנם רעיון שטומן בחובו תקווה גדולה, אך הוא תלוי בכך שאנשים ישרדו את המחלה, יפתחו חסינות ויפחיתו את רגישות האוכלוסייה הכללית להעברה של הנגיף. דברים אלה טרם הוכחו בהקשר של מגפת הקורונה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מעבדה לפיתוח חיסון נגד קורונה בסיןצילום: NICOLAS ASFOURI / AFP

רותם להט

לשאול את השאלה הנכונה

עוד בתחילת המגפה עלתה לכותרות סוגיית חסינות העדר כאסטרטגיה להתמודדות של מדינות שונות עם הקורונה. כיצד תיראה מדיניות של פיתוח חסינות עדר ואיזה אחוז מהאוכלוסייה צריך להידבק על מנת שתושג חסינות עדר? - מדובר בשאלות חשובות שמעסיקות רבים גם בימים אלה. ואולם, השאלה הבסיסית יותר, והחשובה לא פחות, היא האם בכלל נכון לנקוט במדיניות כזו?

מומחים שונים טוענים כי אסטרטגיה שמבוססת על בניית חסינות עדר היא מסוכנת, ועלולה לעלות בחיים או נכות ונזקים ארוכי טווח בקרב רבים - מבלי שנמצאו אינדיקציות משמעותיות ליעילות של אסטרטגיה כזו.

מהי חסינות עדר?

חסינות עדר מתפתחת כאשר אדם חולה מדביק פחות מאדם אחד נוסף בממוצע (כלומר שה-R נמוך מ-1), מצב המאפשר הגנה על כלל האוכלוסייה מפני המחלה בשגרה. על מנת להשיג חסינות עדר נדרש שאחוז מסוים מהאוכלוסייה יפתח חסינות (בין אם באופן טבעי או באמצעות חיסון), והאחוז הזה גדל ככל שה-R0 (מקדם ההדבקה הבסיסי, השווה למספר האנשים שצפוי כל חולה להדביק ללא כל התערבות) גבוה יותר.

ההערכות של R0 עבור וירוס הקורונה נעות בין 2.5 ל-4, ללא דפוס גאוגרפי ברור. בהתאמה, לפחות כ-60% מהאוכלוסייה צריכה לפתח חסינות על מנת שתושג חסינות עדר. נשמע כמו אחוז גדול? אכן מדובר באחוז לא מבוטל כלל, ובפרט כאשר מדובר בחיסון טבעי על ידי תחלואה. עם זאת, חשוב לזכור שזהו נתון בסיסי, שאינו לוקח בחשבון הבדלים באורח החיים בין אוכלוסיות שונות (כגון תרבות וגיל), ומומחים ומחקרים שונים כבר הסתייגו מכך והציגו גם מספרים אפקטיביים נמוכים יותר.

נשמע כמו תוכנית טובה בסה"כ.. לא?

פיתוח חסינות עדר הוא אמנם רעיון שטומן בחובו תקווה גדולה לטווח הארוך, אך אסטרטגיה שמבוססת על יצירת חסינות עדר "באופן טבעי" (ללא חיסון) תלויה בתקווה שאנשים ישרדו את המחלה, יפתחו חסינות ויפחיתו את רגישות האוכלוסייה הכללית להעברה של הנגיף. כל אלה הם גורמים שטרם הוכחו בהקשר של מגפת הקורונה, ועל כן מדובר באסטרטגיה עם רמת סיכון גבוהה ללא רווח מובטח.

כמו כן, מדידת החסינות לקורונה היא חמקמקה. בתקשורת דובר רבות על בדיקות נוגדנים, אולם הימצאותם או אי-הימצאותם אינה בהכרח מעידה באופן ישיר על חסינות או רגישות להדבקה ופיתוח מחלה, ויש גורמים נוספים במערכת החיסון המשפיעים על כך (כגון תגובת תאי T). מצב זה, שבו קשה לאמוד פיתוח חסינות, מדגיש עוד יותר את הבעייתיות בהסתמכות על אסטרטגיה של חסינות עדר.

מה אומרים המומחים?

מומחים רבים בתחום האפידמיולוגיה והמחלות המדבקות טוענים כי מדיניות שמטרתה להשיג חסינות עדר באמצעות תחלואה טבעית היא מיסקונספציה מסוכנת, ועלולה להגביר את כמות המתים והנפגעים לטווח ארוך, בפרט כאשר קיימים גורמים רבים שטרם יודעים על הווירוס ופיתוח החסינות אליו. המומחים מסבירים כי הדרך הבטוחה להגעה לחסינות עדר היא על ידי חיסון שיוכח יעיל ובטוח, ועד שיפותח כזה גורסים כי יש לנקוט באמצעי ריחוק חברתי להשגת שליטה על התחלואה.

לא הבנתי, למה שלא תיווצר חסינות עדר לקורונה?

אחת הבעיות המשמעותיות באסטרטגיית חסינות עדר היא שכלל לא ברור אם וכיצד תתפתח חסינות שכזו על ידי תחלואה טבעית. בבסיס הבעיה עומד חוסר ידע בנוגע לתגובת מערכת החיסון לוירוס. חשיפה לנגיף צריכה לעורר תגובה חזקה של מערכת החיסון כנגד כל חשיפה עתידית לנגיף כדי שהאדם יהיה פחות מדבק בעתיד - תגובה שאינה ברורה מאליו. הגוף שלנו לא מפתח תגובה חיסונית חזקה נגד כל גורם זר שהוא נתקל בו, ולעתים נדרשות מספר חשיפות לאותו הגורם כדי שמערכת החיסון שלנו תפתח אליו תגובה חזקה ואפקטיבית.

אכיפת הסגר בתל אביב. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: מגד גוזני

כאשר מפתחים חיסון במעבדה, אחד האתגרים הוא ליצור תרכיב שיגרום לתגובה כזו של מערכת החיסון, ולעתים נדרשות מספר מנות של חיסון כדי שהוא יהיה אפקטיבי לאורך זמן. לעומת זאת, טרם הוכח כי מערכת החיסון של האדם מפתחת תגובה חזקה שכזו לאחר חשיפה טבעית לקורונה, ואף תועדו מספר מקרים של הדבקה מחדש (כלומר אנשים שחלו, הבריאו, וחלו שוב). לכן, ההנחה שכל מי שחלה בקורונה יהיה חסין למחלה בהמשך היא בעייתית, ואסטרטגיית חסינות עדר טומנת בחובה סכנה של התפרצויות בלתי נשלטות לאורך זמן.

מה יהיה ה"מחיר" של חסינות עדר טבעית?

מומחים רבים טוענים שאסטרטגיה כזו תגביר את מספר המתים, ועלולה לגרום לפגיעות ונכויות לטווח ארוך גם בקרב המחלימים. הם מדגישים כי קיימים גורמים רבים שטרם ידועים על הווירוס והמחלה, וגם במקרה שאחוז הפרטים המחוסנים הדרוש להשגת חסינות עדר הוא נמוך - המחיר צפוי להיות גבוה מאוד.

מודלים שונים שמנסים לחזות את האפקטיביות של אסטרטגיית חסינות עדר מצאו כי היא אינה פרקטית, ותומכים דווקא באסטרטגיות סגר וריחוק חברתי. באחד המחקרים נמצא כי ניתן להשיג דיכוי של העברת הנגיף באוכלוסייה על ידי שימוש ברמה סבירה של אמצעי ריחוק חברתי לאורך מספר חודשים. לעומת זאת, יצירת חסינות עדר תדרוש שינויי מדיניות תמידיים ולא סבירים לשמירת מספר מספק אך לא מוגזם של אנשים שיידבקו בווירוס.

במחקר אחר נמצא כי למדיניות של סגר וריחוק חברתי השפעה משמעותית יותר על התפשטות הנגיף והורדת שיעור התחלואה, בהשוואה ל"חסינות עדר" (נציין כי הבדלים אלה מצטמצמים ככל שכמות הנדבקים עולה).

שמעתי שבשוודיה נקטו בגישה של חסינות עדר, מה קרה שם?

כמו תמיד, המציאות קצת יותר מורכבת. שוודיה נקטה במדיניות מקלה, עם דגש על אחריות אישית והגנה על אוכלוסיות בסיכון, ללא הטלת רגולציות מחמירות. על אף הכחשת הגורמים הרשמיים במדינה, רבים מתייחסים למדיניות בשוודיה ככזו שמטרתה להגיע לחסינות עדר. הגישה הזו ספגה ביקורות רבות מבית ומחוץ, בטענה שאין ראיות שתומכות בניסיון להשגת חסינות באוכלוסייה.

למה שקרה מאז בשוודיה ומצבה עכשיו אפשר להקדיש טור שלם - שיפורסם בשבוע הבא. בינתיים נסתפק בלציין שהמדינה רשמה נתוני תחלואה ותמותה גבוהים, בפרט ביחס לשכנותיה הסקנדינביות. כמו כן, על אף שניכרת ירידה משמעותית בתחלואה ובתמותה בשלושת החודשים האחרונים, סקרים סרולוגיים רחבים שהתבצעו שם מצביעים על אחוז נמוך מהמצופה באוכלוסייה שפיתח נוגדנים. חשוב להסתייג ולהגיד שחסינות הגוף לנגיף מורכבת מגורמים רבים, ואין בבדיקות סרולוגיות להעיד על חיסוניות באופן ישיר (לחיוב או לשלילה), אך עדיין מדובר בנתונים שאינם מעודדים.

מקורות

https://www.sciencedirect.com/.../pii/S1074761320301709

https://www.nature.com/articles/s41577-020-00451-5

https://www.thelancet.com/pdfs/journals/lancet/PIIS0140-6736(20)30985-5.pdf?fbclid=IwAR2b2n_P3x4TBC3UcrpTVTlAtR_4LGjCobQJNHpA4wItE_gUu7S65llmdcc

https://doi.org/10.1101/2020.07.19.20157362

https://www.technologynetworks.com/immunology/news/herd-immunity-is-a-dangerous-strategy-for-tackling-covid-19-339142

https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/media-resources/science-in-5/episode-1

https://cme.advocateaurorahealth.org/sites/default/files/johns%20hopkins%20herd%20immunity.pdf

https://www.nature.com/articles/s41577-020-00451-5

https://www1.racgp.org.au/newsgp/gp-opinion/herd-immunity-for-covid-19-is-still-a-terrible-ide

http://dna-pubs.cs.columbia.edu/citation/paperfile/239/COVID__19_analysis.pdf

https://www.pnas.org/content/early/2020/09/21/2008087117

https://edition.cnn.com/2020/05/21/health/sweden-herd-immunity-coronavirus-intl/index.html

https://youtu.be/WL5Xe6tXybc

https://www.france24.com/en/europe/20200911-sweden-s-chief-epidemiologist-we-are-happy-with-our-strategy-on-covid-19

https://ourworldindata.org/grapher/full-list-cumulative-total-tests-per-thousand?tab=table&time=2020-02-20..latest

https://www.bmj.com/content/369/bmj.m2376?ijkey=2540281226cb12ffcec2211dc7b542bc9cd820cf&keytype2=tf_ipsecsha

https://www.worldometers.info/coronavirus/country/sweden

https://www.folkhalsomyndigheten.se/nyheter-och-press/nyhetsarkiv/2020/september/nya-resultat-fran-undersokning-av-forekomsten-av-covid-19-i-sverige/

https://uk.reuters.com/article/us-health-coronavirus-sweden-strategy-idUKKBN25Z2TM

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker