היום שאחרי: איך נצא באופן מסודר ובטוח מהסגר?

ככל שלאוכלוסייה יש נורמות של מפגשים חברתיים רבים יותר, על המדינה לנקוט אמצעי מניעה מחמירים יותר לאורך יציאתה מהסגר, לבצע יותר בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות, וכן לאכוף אמצעי ריחוק חברתי מחמירים יותר כדי למנוע גל משמעותי נוסף של תחלואה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סגר בתל אביב בתקופת הקורונהצילום: תומר אפלבאום

שוהם ריגבי

אחרי אפריל ומאי, שבהם מדינות רבות יצאו מהסגר הראשון, שיעורי התחלואה השתנו בין המדינות השונות. ישנם מספר גורמים שיכולים להשפיע על קצב עליית התחלואה עם תום הסגר, אך אחד המשמעותיים ביניהם, כפי שראינו וחווינו, הוא אסטרטגיית יציאה נכונה והדרגתית. 

אבני הבניין

על מנת להצליח להשתלט על מוקדי התפרצות לאחר הסגר, יש צורך לבסס את אבני הבניין שבזכותן המושכות חוזרות לידיים שלנו, והתחלואה לא יוצאת מכלל שליטה.

שניים מהצעדים המרכזיים שבזכותם מדינות רבות זוכות לשליטה בשיעורי התחלואה הם ביסוס ותגבור מערך החקירות האפדימיולוגיות והגדלת כמות הבדיקות המתבצעת מדי יום. צעדים אלו מאפשרים הכלה יעילה והתמודדות עם התפרצויות מקומיות לפני שהן יוצאות מכלל שליטה, ונותנים אינדיקציה טובה למצב התפשטות המגיפה באזורים שונים במדינה.

אסטרטגיות יציאה בעולם

מדינות רבות שנקטו באסטרגיות יציאה שקולות והדרגתיות חוות כעת עלייה משמעותית בשיעורי התחלואה, אך הדבר לא קורה בהכרח בכל המדינות שנקטו באסטרגטגיות דומות.

מתפללים בחוץ באשדוד בזמן סגר הקורונהצילום: אליהו הרשקוביץ

ניקח בתור דוגמה ראשונה את סינגפור, שבנתה תוכנית בת 3 שלבי יציאה. סינגפור התאפיינה בתחילת המגפה כמדינה עם נתוני תחלואה גבוהים ביחס לאוכלוסייה, אך שיעורי תמותה נמוכים מאוד. בשבועות האחרונים, נתוני התחלואה ירדו באופן משמעותי ומספר המקרים המאומתים החדשים לא עבר את ה-100 ביום (וברוב המקרים גם מתחת ל-50 מקרים חדשים ביממה).

המדינה דבקה בפתיחה הדרגתית של המשק, ורק בשבוע שעבר אישרו חזרה של עד 50% מהעובדים בתעשייה ובמסחר. תוכנית 3 השלבים כוללת התייחסות לעסקים, ריחוק חברתי והתקהלויות ובתי ספר.

בשלב הראשון, המכונה safe reopening, הוגדר כי בתי תפילה ייפתחו אך תותר תפילה יחידנית בלבד ומותר קיום חתונות בהיקף של עד 10 אנשים בלבד.
בשלב השלישי המכונה safe nation, יותרו התקהלויות ואירועים חברתיים, תרבותיים, דתיים ועסקיים. בנוסף, קשישים יוכלו לחזור לפעילויות היומיום תוך הקפדה על ריחוק חברתי והימנעות מזמני טיול ארוכים והתקהלויות.

מדינה נוספת הבולטת בהכלה ושליטה על התפשטות הנגיף היא ניו זילנד, שגישתה היתה שונה כבר מתחילת המגפה: המדינה נקטה במדיניות של מיגור מלא במטרה למנוע באופן מוחלט העברה בקהילה, בלי צורך לשטח את העקומה כפי שבוצע במדינות רבות. מדיניות זו אפשרה לניו זילנד לשמר כמות נדבקים ומתים נמוכות מאוד ולמגר לחלוטין את ההעברה בקהילה, ובכך למנוע עומס וקריסה של מערכת הבריאות.

סגר בירושלים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבהצילום: אמיל סלמן

במדינה נהוגה תוכנית בת 4 שלבים, הנקבעים על פי אופי ההעברה בקהילה: לדוגמה, במקרה שבו קיימת העברה קבועה ואינטנסיבית בקהילה, ההנחיות הן הישארות בבית בקפסולות, פעילות פנאי בסמוך לבית, איסור התקהלויות ועוד. במקרה שבו קיימים מקרים ספורדיים מיובאים מחו"ל והעברות מקומיות מבודדות, אין הגבלות מלבד שימוש באפליקצית הממשלה לסריקת קוד QR במקומות עבודה ותחבורה ציבורית, על מנת לסייע למערך החקירות האפדימיולוגיות.

כישלון תוכניות היציאה?

בבריטניה, ספרד וצרפת נקטו באסטרגטגיית יציאה הדרגתית, אך בכל המדינות הללו שיעורי התחלואה נמצאים בימים האחרונים במגמת עלייה. אסטרטגיות היציאה במדינות האלו היו בעלות עקרונות דומים, כאשר צרפת נקטה בתוכנית רמזור אזורית שפועלת גם בתקופת הגל השני הנוכחית. הגל השני בצרפת, כמו גם במדינות אירופיות אחרות, מאופיין בשיעורי תמותה נמוכים משמעותית (ממוצע של כ-60 מתים ביום בשבוע האחרון, לעומת שיא של ממוצע של כ-970 מתים ביום בגל הראשון).

דוגמה נוספת לתוכנית יציאה הדרגתית היא התוכנית התלת שלבית ההדרגתית בבריטניה. השלבים הראשונים אופיינו בסגירת מוסדות חינוך, סגירת עסקים שאינם חיוניים וסגירת מקומות פנאי ובילוי. שלב מספר 3 (האחרון) החל בתחילת יולי וכלל פתיחה של כל פעילויות הפנאי ופתיחה של פאבים, מסעדות, בתי קפה ומכוני יופי, עם הגבלה של עד 6 אנשים לשולחן ממשקי בית שונים.

אחד הקריטריונים הבולטים למעבר לשלב זה בבריטניה הוא וידוא כי מערכת הבריאות בבריטניה מסוגלת להתמודד עם היקף התחלואה, לצד מגמה של ירידה מתמשכת ועקבית במספר הנפטרים היומי. בנוסף, דרשה הממשלה נתונים מוצקים וברורים המראים כי קצב ההדבקה יורד לרמה הניתנת לניהול.

סגר בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

לצד הנחיות אלה, ראש ממשלת בריטניה מקדם את תוכנית "Moonshot", שמטרתה היא עלייה משמעותית במספר הבדיקות המבוצעות לטובת זיהוי האוכלוסייה הבריאה שאינה זקוקה לבידוד, ושמירה על תפקוד תקין של המסחר והמשק.

האם עלייה בשיעורי התחלואה משמעותה כשלון אסטרטגיית היציאה? לא בהכרח. עוד לפני שהתחלואה יוצאת מכלל שליטה, ניכר כי נעשים צעדי מנע עוד בשלבים מוקדמים של עליית התחלואה על מנת להשתלט על התפשטות הנגיף. צעדים אלה נקבעו מבעוד מועד ופורסמו בציבור בכל שלב בחודשים האחרונים.

מה לגבי אסטרטגיית היציאה בישראל?

רבות נכתב ודובר על תוכנית השלבים שהונהגה בארץ, אך בהסתכלות קדימה ובבניית התוכנית הבאה יש להתייחס ולתת את הדעת לנורמות החברתיות הקיימות בארץ, השונות באופן משמעותי ממדינות אחרות. לפי מאמר שפורסם בבלגיה במאי, תוכנית יציאה מהסגר איננה בגדר one size fits all. ככל שלאוכלוסייה יש נורמות של מפגשים חברתיים רבים יותר, על המדינה לנקוט אמצעי מניעה מחמירים יותר לאורך יציאתה מהסגר, לבצע יותר בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות, וכן לאכוף אמצעי ריחוק חברתי מחמירים יותר כדי למנוע גל משמעותי נוסף של תחלואה.

עניין נוסף שיש להתייחס אליו הוא המעבר בין השלבים השונים של התוכנית: אנו נמצאים כבר יותר מחצי שנה עם מחלה שאנו יודעים שיש לתוצאותיה זמן השהיה של כשבועיים, כלומר אותם אלפי מאומתים חדשים משבוע שעבר יבואו לידי ביטוי במספר החולים הקשים רק בעוד כשבוע. ולכן, על מנת לבחון את הצלחתו של כל שלב, יש להמתין פרק זמן ראוי על מנת לראות את ההשפעות במדדים שנקבעו מראש.

חוף הים בימי הסגרצילום: מוטי מילרוד

מקורות

https://covid19.govt.nz/alert.../alert-system-overview/...

https://uk.finance.yahoo.com/.../eyes-on-germany-as-it...

https://www.axios.com/germany-coronavirus-lockdown-merke...

https://www.integrationsbeauftragte.de/.../1731242...

https://www.thelocal.es/.../what-we-know-about-spains...

https://www.theguardian.com/.../what-is-no-10s-moonshot...

https://www.theguardian.com/.../what-is-covered-in-the-uk...

https://www.theguardian.com/.../have-the-governments-five...

https://www.channelnewsasia.com/.../covid-19-more...

https://coconuts.co/.../singapores-lockdown-exit-plan.../

https://edition.cnn.com/.../h_f1c18185bf69c2d9439f44ca0fc...

https://www.lci.fr/.../covid-19-coronavirus-pandemie...

https://voxeu.org/.../culture-and-lockdown-exit-strategies

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker