האם צריך לחטא את הקניות? ממצאים חדשים לגבי דרכי ההעברה האפשריות של הקורונה

מחקרים חדשים שבדקו את דרכי ההעברה המוכרות של הנגיף - דרך משטחים, מזון, צואה ודיבור - מציגים בשורות מרגיעות. עם זאת, עדיין חשוב להישמע להוראות משרד הבריאות, לשטוף ידיים, להימנע ממפגשים צפופים בחלל סגור ולעטות מסכות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
קניות ברמי לוי
קניות. למצולמות אין קשר לכתבהצילום: עופר וקנין

ג'ודית רפופורט

כולנו כנראה יודעים שדרך ההעברה העיקרית של נגיף הקורונה היא ישירות מאדם לאדם, על ידי רסיסים שמועברים בעת עיטוש, שיעול, ואולי אף דיבור חזק. אך לאורך החודשים האחרונים שמענו אינספור שמועות ונתונים, מבוססים יותר ופחות, על דרכי ההעברה האחרות - האם צריך לחטא את הקניות מהסופר? האם בטוח להתרחץ בבריכה? ומה עם אכילה במסעדות, האם יש סיכון להידבק מכלים שלא נוקו כמו שצריך?

על השאלות האלה ועוד ננסה לענות, בעזרת נתונים חדשים שעולים ממחקרים בשבועות האחרונים.

1. העברה דרך מגע במשטח נגוע: ממחקרים חדשים עולה כי הסיכוי להידבקות בנגיף הקורונה בשל מגע במשטח או חפץ שאדם חולה נגע בו הוא קטן מאוד. וירולוגים בגרמניה ביצעו ניסויים שבהם הם ניסו לבדוק האם ניתן למצוא נגיף בעל יכולות הדבקה על חפצים דוממים, והגיעו למסקנה שכדי להידבק בצורה כזו, צריך שהתרחישים הבאים יתקיימו:

יש צורך במרווח זמן של פחות מ-30 דקות מרגע שאדם חולה מתעטש (כמות הרסיסים הגדולה ביותר) ישירות על החפץ ועד שאדם אחר נוגע בחפץ; והאדם שנוגע בחפץ נדרש לקחת שאיפה גדולה ועמוקה מהחפץ, ממרחק קרוב; וגם בהינתן שהתנאים האלה התקיימו, יש צורך בהעברה של לפחות 1,000 עותקים חיים של הנגיף (בעלי יכולת הדבקה) שיישאפו יחד כדי לחולל הדבקה. הסיכוי לכך נמוך.

בהתאם לפרסום המחקר, ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי) שינה את ההנחיות באתרו כדי לשקף שהאפשרות להידבקות מהסביבה (ולא ממגע ישיר עם בני אדם) היא בסבירות נמוכה מאוד.

2. העברה דרך מזון: מאחר שהנגיף הוא נשימתי, ככל הנראה הוא מועבר רק בהפרשות ממערכת הנשימה. אך גם בהנחה שהפרשות אלה עשו את דרכן לאוכל שלנו, מחקר שהתפרסם לאחרונה מאפשר לנו להגיד ברמת ודאות גבוהה שהנגיף לא ישרוד את אמבטיית החומצה שהוא יקבל בתוך הקיבה שלנו.

החוקרים ראו שהנגיף עובר אינאקטיבציה (כלומר, מאבד את יכולת ההדבקה והפעולה שלו) בתוך כ-10 דקות של רחיצה במיץ הקיבה החומצי.

טיסה בימי קורונה
טיסה בימי קורונה. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: David J. Phillip/אי־פי

3. העברה דרך צואה (פקו-אוראלי): כמה מחקרים הראו כי ניתן לבודד את החומר הגנטי (RNA) של נגיף הקורונה החדש מצואה של חולים, אך האם זה אומר שניתן להידבק דרך שימוש בשירותים מלוכלכים או בעקבות ידיים לא שטופות היטב או מגע עם ברז נגוע? צוות החוקרים שבדק את עמידות הנגיף לחומציות הקיבה הראה שהנגיף אמנם יכול להשתלט על תאים בדפנות המעי, אך גם שם הוא עובר נטרול לאחר כחמש שעות בשל החומציות.

בנוסף, מתוך עשרה חולי קורונה, אצל שלושה נמצא RNA נגיפי בצואה, אך לא נמצא ולו עותק אחד חי ופעיל של הנגיף. משמע - הימצאות חומר גנטי לא אומר בהכרח שקיים נגיף פעיל ובעל יכולת הדבקה.

4. העברה דרך דיבור: הפרשות ממערכת הנשימה מקוטלגות לפני גדלים. רסיסים מפוזרים כשאנחנו נושמים, מדברים, צוחקים, משתעלים או מתעטשים, וגודל הרסיס קובע האם הוא מוגדר כטיפה (droplet) או אירוסול (aerosol).

ישנה חשיבות באבחנה זו, משום שככל שהרסיס קטן יותר, הוא יוכל לנוע רחוק יותר ולאורך זמן, ויש סיכוי יותר טוב שהוא יצליח לגרום להדבקה במערכת הנשימה התחתונה.

יחסית לשיעול או עיטוש, דיבור אינו יוצר מספר רב של טיפות, אך כן ישנה היווצרות של אירוסול. חלקיקי אירוסול מאדם חולה אכן מכילים נגיף פעיל, אך השאלה היא כמה זמן הנגיף שורד, וכמה עותקים ממנו מועברים.

עד כה, רוב המחקרים שבדקו העברה דרך דיבור, עשו זאת באופן מאוד מלאכותי, על ידי ריסוס בעזרת מכשירים וספריים למיניהם, מה שלא באמת משקף את כמות הרסיסים שבני אדם מייצרים בזמן דיבור. במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים ביקשו מבני אדם לדבר, וראו שאדם ממוצע מייצר כ-1,000 חלקיקי אירוסול בדקת דיבור שיכולים להעביר בתוכם נגיף. תזכורת - יש צורך בכ-1,000 עותקי נגיף פעילים שייכנסו למערכת הנשימה שלנו בכדי לחולל הדבקה.

המשמעות היא שכדי להדבק מאירוסול של אדם חולה ש"מרסס" באופן ממוצע במהלך הדיבור, צריך שכל 1,000 החלקיקים שהוא מייצר יסתדרו בטורים שיכוונו ישירות לתוך הפה והאף שלנו, ללא שום פיזור מרוח, ללא נפילה לרצפה.

הסיכוי לכך מתון אך אפשרי, במיוחד בתנאים של צפיפות או קירבה, או אנשים שמרססים יותר מהממוצע, כפי שניתן לראות במקרים כמו שראינו לאחרונה של מורה שמדברת מול כיתה - שם הדיבור הוא חזק יותר ופיזור החלקיקים בהתאם. בנוסף, זוהי ככל הנראה דרך ההעברה העיקרית בשלב בו הנדבקים הם פרה-סימפטומטיים (טרם הופעת תסמינים כמו שיעול) או אסימפטומטיים.

בכל מקרה, מחקרים ממשיכים להראות ששמירת מרחק של כשני מטרים ושימוש במסכות, אפילו ביתיות, מורידים משמעותית את הסיכוי להידבקות בעזרת סינון האירוסול שבכל זאת מגיע אלינו.

לסיכום: למי שהיה זהיר במיוחד והקפיד לחטא חפצים, לבודד את הקניות ופחד להשתמש בשירותים ציבוריים או להכנס לבריכה - אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהוריד את סף החרדה. אבל בכל זאת, אל תשכחו להישמע להוראות משרד הבריאות, לשטוף ידיים (זו היגיינה בסיסית), להימנע ממפגשים צפופים בחלל סגור ולעטות מסכות.

מקורות

https://immunology.sciencemag.org/content/5/47/eabc3582

https://www.cdc.gov/…/prevent-gettin…/how-covid-spreads.html

https://doi.org/10.1038/s41586-020-2196-x

https://doi.org/10.3201/eid2608.200681

https://doi.org/10.1073/pnas.2006874117

https://www.nature.com/articles/s41598-019-38808-z

https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acsnano.0c03252

https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpubh.2020.00163/full

https://www.infectiousdiseaseadvisor.com/home/topics/covid19/respiratory-transmission-of-covid19-coronavirus/

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker