אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים - האפוקליפסה לא בדרך

כתבה אפוקליפטית במיוחד שהתפרסמה ב-Medium מתארת מצב עגום ומפחיד למדי. אבל רגע לפני שהפייק ניוז מתפשט בארץ יותר מהר מווירוס קורונה, שוהם ריגבי מבקשת לעשות סדר בדברים - ולהרגיע

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
זוג בנמל התעופה במקסיקו סיטי
זוג בנמל התעופה במקסיקו סיטיצילום: Marco Ugarte/אי־פי

שוהם ריגבי

לפני כמה ימים פורסמה כתבה ארוכה באתר Medium שזכתה למיליוני צפיות ועשרות תרגומים (גם לעברית), ובקרוב בטח תתחיל להיות ויראלית גם בארץ. אתייחס כאן לכמה נקודות שעלו בכתבה זו, על מנת לעשות מראש סדר בדברים:

1. כותב הפוסט לא אפידימיולוג (חוקר מחלות ברמת האוכלוסייה) במקצועו. כפי שכבר נוכחנו להבין, האנשים מאחורי הקלעים של ניהול התפרצות מגיפה הם האפידימיולוגים. הם לומדים ומתכוננים שנים לקראת מצבים כאלו, לומדים מטעויות ומגיפות העבר וחוקרים כל מקרה לגופו על מנת לקבל את התמונה השלמה.

בנוסף לכך, שימו לב שהמקורות בכתבה לא תמיד ברורים, וכמו כן המודלים המוצגים שם (לא ברור כיצד נבנו והיכן האלגוריתם שעומד מאחוריהם). עד שהמידע בכתבה לא יעבור תיקוף במקומות רשמיים (אם בכלל), אי אפשר להסתמך על מה שמוצג שם באופן עיוור ויש לנתח את המוצג באופן ביקורתי כפי שנעשה כאן.

2. באופן כללי, הכותב מתחיל את הפוסט באווירת אפוקליפסה בקריאת "coronavirus is coming to you". הוא מתאר מצב שבו מערכות הבריאות קורסות, אנשי צוות רפואי מתים וכאוס בכל פינה. יותר מכך, לטענתו עוד 4-2 שבועות כל העולם יהיה תחת סגר. מפחיד, נכון? אז בואו ניקח כמה דברים בפרופורציות:

לא, לא כל העולם ימות. אפילו לא חצי, ולא רבע ואפילו לא פחות מכך. נכון, יש מדינות שהתעוררו מאוחר ושם נראה יותר מקרי מוות. אבל לא מדובר במחלה קטלנית. מחלה קטלנית הורגת אחוז גבוה ממי שחולה בה, וזהו לא המצב.

כן, יהיה קשה יותר לכולנו לתקופה מסוימת, וכולנו נצטרך לעשות התאמות מסוימות בהתאם למדיניות שננקטת במדינה. צריך לזכור ולהבין שזאת רק תקופה, וגם היא תעבור. נייר הטואלט יחזור למדפים, נחזור לעבודות ולמסגרות שלנו. לא בשבוע הבא ואולי גם לא בחודש הבא, אבל לאט לאט זה יקרה, וחשוב להסתכל קדימה ולא לקרוס לתוך המציאות. עם הצעדים הנכונים היא תעבור עם מינימום השפעה על חיי אדם ועל מערכת הבריאות האמונה על הטיפול במחלה.

3. לאור התיאור ההיסטרי בכתבה, נראה כי זו הפעם הראשונה שבה הכותב נחשף לאופן שבו מגיפות מתנהגות (צורה אקספוננציאלית - מעריכית) וטורח לשים מספר לא קטן של גרפים צבעוניים ומרשימים שתופסים היטב את העין וסך הכל מדגימים את מה שכבר אמרו לפניו וכולכם יודעים:

כן, התפשטות המגיפה היא באופן מעריכי.

כן, יש מדינות שלא עצרו זאת בזמן ואנו יכולים לראות את צורת ההתפשטות הזאת שם המתארת את העלייה היומיומית במספר המקרים.

הביטוי בגרפים אמנם מרשים, אבל מצורפים שם גרפים המתארים את העלייה בהתפשטות במדינות שונות בהסתמך על העלייה שהיתה עד כה, אבל בהתעלמות מוחלטת מהמדיניות שננקטה לפני כמה ימים שאת השפעתה נוכל לראות רק בעוד שבוע-שבועיים (אם אכן היתה יעילה).

4. נקודה לחיוב שאפשר מאוד להתרשם ממנה נמצאת בגרף מספר 7, המתאר את המקרים במחוז חוביי בסין. ניתן לראות בגרף את העלייה הדרמטית במספר המקרים החדשים בינואר, ואיך הסגר (lockdown) השפיע על כמות המקרים החדשים באיחור של שבוע וקצת. זאת התוצאה של מדיניות יעילה, ואמנם הגרף נעצר אי שם באמצע פברואר, אבל בואו נתרשם ממה שקורה כיום בסין:

בימים אלו סין מדווחת מדי יום על כמה מקרים בודדים חדשים שמתגלים, היא סגרה את בתי החולים הזמניים כי אין בהם צורך עוד, אנשים חוזרים לעבודה ומוסדות חוזרים לשגרה (ואפילו אפל פתחו מחדש את החנויות שם).

כ-11 שבועות אחרי שהדברים איבדו שליטה בסין, הדברים מתחילים לחזור לעצמם - וזאת בזכות מדיניות יעילה של בידוד וריחוק חברתי (ואני שמה לרגע בצד את הדרך שבה זה נאכף ומבנה הממשל שאיפשר זאת).

נקודה אחרונה בנושא זה היא מקרי המוות שעדיין מדווחים שם: אל תופתעו מהמספרים - משך אשפוז של חולה במצב קריטי הוא 8-2 שבועות מרגע תחילת הסימפטומים, ולכן במקרים קשים ברור שנראה עוד מקרי תמותה גם עכשיו כשהמצב תחת שליטה. מדובר באותם אנשים שחלו במחלה קשה אי שם באמצע פברואר, ומוחזקים על הנשמה מלאכותית מאז.

5. נקודה נוספת המוצגת באופן יפה בכתבה (ובקישור כאן) היא שאפשר לראות את התופעה המרתקת של superspreaders (מפיצי על). מדובר באנשים שמפיצים את הווירוס באופן נרחב יותר מאדם רגיל, שמדביק 2.5-2 אנשים (בין השאר בגלל קשרים חברתיים, והשערות נוספות בגלל עומס נגיפי מאוד גבוה, אך ההסבר לכך עוד לא ידוע). אנו רואים מקרי הדבקה עצומים (מאות אנשים) שניתן לקשרם למקור הדבקה אחד (בשמם האפידימיולוגי: קלאסטרים). הקלאסטרים האלה חשובים מאוד מבחינה אפידימיולוגית, ואמנם עוד לא ראינו את הקלאסטרים בתצוגה גרפית כאן בארץ, אך ניתן להתרשם מהעבודה שהאפידימיולוגים במשרד הבריאות עושים בדיווחים השוטפים (כגון מגע מחולה מאומת).

6. נתון נוסף שמביא הכותב ומצליח להסיט את תשומת הלב ולגרום למפלס הפאניקה לעלות כולל את הסטטוס שהיה נכון לפני כמה ימים במדינת וושינגטון בארה"ב. הוא כותב על אחוז תמותה של 33% (מקרה מוות אחד מתוך 3 שדווחו). בהחלט מלחיץ, אבל האם זה המצב? אפילו לא קרוב לכך.

מכיוון שהרבה מהמקרים הקיימים אינם מאובחנים, המכנה במשוואה זו עומד על אלפים, ועל כן מדובר באחוזי תמותה נמוכים באופן משמעותי.

כאמור, בעת התפרצות מגיפה קשה לחשב אחוזי תמותה באופן ישיר, כיוון שלא כל מי שלא הבריא בהכרח ימות, ולא כל המקרים התגלו, ולכן זהו נתון מתעדכן שיש להתייחס אליו בערבון מוגבל.

7. הכותב מסיק שמדינות שלא מתכוננות מראש הולכות לעמוד על אחוזי תמותה של 5%-3%. לא ברור מאיפה ההנחה הזאת, וכמה היא מבוססת, וכמה היא מתחשבת במדיניות שננקטת תוך כדי פעולה, או בהתפלגות הגילים במדינה. כאמור, אחוזי תמותה הוא נתון שמשתנה, וזה לא נכון להתקבע על מספר מסוים למדינה מסוימת בזמן מסוים.

8. מספר המקרים האמיתיים שמסתובבים היום לא תואם את מספר המקרים המאובחנים. בכתבה שלו הוא מדגים מודל שמראה כמה מקרים אמיתיים קיימים בהשוואה למאובחנים, ונותן לדוגמא את צרפת עם 1,400 מקרים מאובחנים, אך לפי המודל ישנם בין 24 אלף ל-140 אלף מקרים אמיתיים.

לא ברור כמה המודל הזה מדויק, על מה הוא מתבסס ועד כמה המספרים האלו אמיתיים, אבל ניקח מסר אחד מכך: עצם העובדה שבישראל יש יותר מ-150 מקרים מאובחנים, לא אומר שזה סך כל המקרים. חלק מהמקרים הבאים יושבים בבידוד בתקופת דגירה בבית, וחלקם אפילו לא יודעים שנחשפו, ולכן חשוב להקפיד להתעדכן בפרטי החקירות האפידימיולוגיות שמשרד הבריאות מפרסם.

לסיכום, שתי נקודות חשובות:

א. ארגון הבריאות העולמי כבר המליץ בסוף פברואר לנקוט במדיניות שסין נקטה בה וללמוד מהנעשה שם על מנת לעצור את ההתפרצות. כל הגרפים הצבעוניים והמרשימים מדגישים בדיוק את אותה הנקודה: ריחוק חברתי ובידוד עובדים.

ב. צריך לקחת תמיד בחשבון שיעברו בין שבוע לשבועיים בין הודעה על סגר (או נקיטת מדיניות כל שהיא) לבין זה שנראה ירידה במקרים החדשים. זה שנסגור היום בתי ספר יתבטא רק בעוד בערך 7 ימים ולכן צריך להישאר סבלניים ולא להתפלא שנקום מחר בבוקר וידווחו על מקרים חדשים נוספים. אלו תהליכים שלוקח זמן לראות את תוצאותיהם, ועד אז יש להישמע להנחיות ולהקפיד עליהן באופן הדוק.

הכותבת היא חוקרת רפואית במדינט

שוהם ריגבי, ארז ליבנה וג'ודית רפפורט

מדינט - שוהם ריגבי, ארז ליבנה וג'ודית רפופורט | |מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבי הבלוג הם שוהם ריגבי, ארז ליבנה וג'ודית רפופורט, חוקרים רפואיים במדינט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker