שנה לאחר פרוץ הקורונה: כיצד ניתן להתכונן למגפה הבאה?

לפי מומחים מתחום הווירולוגיה והאפידימיולוגיה, קיים סיכוי שגם בשלהי 2022 יהיה צורך בריחוק חברתי. לעתים קשה לראות את הצורך לתקצב גופים כדוגמת ארגון הבריאות העולמי בשגרה, אך השנה האחרונה הוכיחה שצעד כזה הוא הכרחי

צוות חוקרי מדינט
מדינט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מתחם בדיקות קורונה בניו יורק
מתחם בדיקות קורונה בניו יורקצילום: SPENCER PLATT - AFP
צוות חוקרי מדינט
מדינט

דניאל לב

השנה האחרונה במספרים

המגפה הנוכחית, אשר החלה בשלהי שנת 2019, בווהאן שבסין והתפשטה אט אט לכל העולם, לימדה אותנו מספר שיעורים חשובים, החל בהיכרות מעמיקה יותר עם צרכי מערכת הבריאות ומוכנותה להתמודדות עם תחלואה בהיקפים כה גדולים, עד לצורך בהסתגלות למציאות משתנה וחשיבותה של גמישות ויכולת ביצוע שינויים מהירים בהתאם לתחלואה, וכלה ביכולתו הבלתי רגילה של מחקר מואץ ושיתופי פעולה מסביב לעולם להוביל לתגליות חסרות תקדים ואף פיתוח חיסונים.

אחד מן הנושאים העיקריים אשר עלו נוכח המגפה, הינו הצורך במוכנות מערכת הבריאות והצוותים הרפואיים להתמודדות עם אתגרים מורכבים ומגפות נוספות בעתיד, הן ברמה הניהולית והן ברמה הלוגיסטית. בפוסט זה נציג מבט אל העתיד, כפי שחוזים אותה מומחים מתחום הווירולוגיה והאפידימיולוגיה וכפי שמתכננות אותו ועדות שונות אשר הוקמו לטובת התמודדות עם מגפות עתידיות.

בחודשים הראשונים למגפה, דצמבר-ינואר 2020, מרבית המקרים המדווחים היו בסין, במחוז ווהאן שהיה מוקד ההתפרצות הראשוני של הנגיף. אולם, לאחר סגר הדוק בווהאן ובמחוזות הסמוכים ומדיניות שכללה הגבלות משמעותיות שנאכפו בקפדנות רבה, הצליחה ממשלת סין יחד עם אזרחי המדינה, להוביל לשינוי בתמונת המצב. כיום, נתוני התחלואה בסין הם מהנמוכים בעולם, עם כ-100 אלף מקרים שדווחו ופחות מ-5,000 מקרי מוות מתחילת המגפה.

בניגוד לסין, ישנן מדינות שבהן היקף התחלואה והתמותה היה גבוה משמעותית, ולא הצליחו לסגל אסטרטגיה התמודדות יעילה עם המגפה. בין המדינות הללו ניתן למצוא את ארה"ב אשר מדורגת במקום המפוקפק והגבוה ביותר ברשימת סך כל הנדבקים מתחילת המגפה, כשהאומדן עומד על כ-28.5 מיליון נדבקים, ומניין הנפטרים חצה את רף החצי מיליון בני אדם.

גם בתקנון אחוזים לפי גודל האוכלוסיה, ארה"ב מדורגת שמינית עם 1,475 נפטרים למיליון איש. בארה"ב יש כיום גם את המספר הגבוה ביותר של מקרים מדווחים חדשים מדי יום ומקרי מוות חדשים מדי יום.

כאשר דנים במספר מקרי המוות למיליון איש המדינות הבאות מובילות את הרשימה: בלגיה עם 1,890 נפטרים למיליון, סולבניה עם 1,785 נפטרים למיליון, בריטניה עם 1,753 נפטרים למיליון, צ'כיה עם 1,710 נפטרים למיליון, איטליה עם 1,556 נפטרים למיליון ופורטוגל עם 1,500 נפטרים למיליון.

מדינות נוספות פרט לסין אשר הראו התמודדות מרשימה עם התפרצות המגפה, כוללות את דרום קוריאה, עם כ -60 אלף מקרים ו-900 מקרי מוות, וייטנאם, עם 1,465 מקרים ו-35 מקרי מוות בלבד וניו זילנד עם 2,337 מקרים ו-26 נפטרים. נתונים אלה הינם מאז פרוץ המגפה לפני שנה. לשם השוואה, בישראל מספר הנדבקים עומד על 716,643 ו-5,268 נפטרים, גם כן, מאז פרוץ המגפה.

תושבת העיר הסינית והאן עם בנה,צילום: Ng Han Guan/אי־פי

דרכי הפעולה העיקריות אשר ננקטו במדינות הללו הן סגירת גבולות מוקדמת וסגרים הדוקים שבמהלכם נבנה מערך בדיקות וחקירה אפידמיולוגית.

עם הפנים קדימה - האם הקורונה עתידה להסתיים וכיצד ייראו חיינו ביום שלאחר המגפה?

נגיף הקורונה שייך למשפחת נגיפי ה-corona viruses, משפחת נגיפים המוכרת למדע מזה שנים ארוכות. על מנת לנסות לחזות כיצד עתידיים להיראות החיים לצד הנגיף, הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק, ד"ר לאבין, ביואנפורמטיקאית מאוניברסיטת אמורי ועמיתיה השוו בין ששת הזנים הוותיקים והמוכרים של משפחת ה-corona virus לבין פנדמיות אחרות לאורך ההיסטוריה. כאשר, משפחת נגיפים זו כוללת כארבעה זנים הגורמים להצטננות עונתית, ובהם NL63, 229E ,OC43 ו-HKU1. הזנים SARS-CoV-1 ונגיף ה-MERS חברים במשפחה גם כן.

ארבעת הזנים אשר גורמים להתקררות הינם נגיפים אנדמיים (כלומר, גורמים למחלה המופיעה באופן קבוע באזור מסוים או בקרב אוכלוסייה מסוימת), ומייצרים תסמינים קלים בלבד. SARS ו-MERS, שהתפרצו בשנת 2003 ו-2012 בהתאמה, הובילו לתחלואה קשה יותר אך הם לא התפשטו באופן נרחב, טרם נצפו אירועים חוזרים של הדבקות בהם וכיום התחלואה בהם אינם מוגדת אנדמית. בעוד שכל זני הנגיף גורמים לתגובה חיסונית דומה, מבחינת תפוצה, הנגיף החדש דומה ביותר לזני הצינון, כך משערים ד"ר לאבין ועמיתיה על סמך ניתוח התפשטות הנגיף בעזרת מודלים מתמטיים המשמשים לחיזוי התנהגות מחלות זיהומיות.

מעיבוד נתונים של מחקרים קודמים בתחום מצא צוות המחקר כי במרבית המקרים זיהום ראשון עם אחד מזני הצינון של נגיף הקורונה מתרחש בגילי 3 עד 5 בממוצע. לאחר גיל זה, אנשים עלולים להידבק שוב ושוב ולהגביר את חסינותם, אך לרוב הם אינם מציגים מחלה קלינית. החוקרים צופים עתיד דומה גם לנגיף החדש. כתלות במהירות ההתפשטות הנגיף ובחוזק ואורך התגובה החיסונית, יידרשו כמה שנים עד שנגיף הקורונה שגרם למגפה הנוכחית יהפוך לאנדמי, כך דברי ד"ר לאבין. ללא חיסונים נגד הנגיף, הדרך לסטטוס אנדמי עתידה להיות ארוכה בהרבה.

ד"ר לאבין מדגישה את חשיבות החיסונים אשר משנים לחלוטין את פני המצב: ככל שאנשים יתחסנו מהר יותר כך ציר הזמן עתיד להתקצר לשנה, או אפילו לחצי שנה בלבד, בסופם נגיף הקורונה יהפוך לזיהום אנדמי. בכל אופן, ד"ר לאבין סבורה כי גם החיסונים לא ימגרו את הנגיף לחלוטין. האחרון יהפוך לתושב קבוע, אם כי שפיר יותר, בסביבתנו.

חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה והמחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת הרווארד סבורים כי משך הזמן שבו החיסון יהיה אפקטיבי ויעיל, הוא זה שיקבע כיצד ייראו החיים בשנים הקרובות. לטענתם שמירה על ריחוק חברתי לתקופת סגר ממושכת או בכמה סגרים קצרים עד להשגת חסינות עדר תהיה מועילה ואף עשויה להימשך עד שלהי 2022. בנוסף, טוענים החוקרים כי יש לבצע בדיקות סרולוגיות רוחביות לאחוזים גדולים ככל הניתן מהאוכלוסייה לטובת מיפוי השגת חסינות העדר, כיוון שגם במצב בו אין תחלואה נרחבת פעילה ייתכן ונצפה עלייה מחודשת מאוחרת אפילו עד 2024.

אסטרטגיות לעתיד

במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית הוחלט על הקמת ועדה שתפקידה יהיה לשמש כהוגה ומתווה של מדיניות, פרקטיקות ורעיונות להכנת המדינה למה שמחכה בצידה השני של המגפה. להלן חלק מהנושאים אשר ידונו בוועדה לבקשה נשיאת הסנאט בבוסטון.

דרכים למניעת הצפיפות במרכזי ערים ברחבי מסצ'וסטס, למשל על ידי צמצום כמות האנשים הנוסעים אליהם לעבודה מדי יום.

עמדות חיסון לקורונה באומלזי, דרום אפריקהצילום: MLUNGIS MBELE - AFP

שינויים נחוצים בענף הטיפול בילדים במידה שאנשים יתחילו לעבוד בשעות לא קונבנציונליות למניעת צפיפות במשרדים ובמרכזי ערים.

השינויים הצפויים בשוק הדיור של המדינה במידה שתושבים רבים יחליטו לגור מחוץ לבוסטון או מחוץ למרכזי עבודה אחרים בשל שינויים באופי העבודה, אשר עשויים לכלול יותר עבודה מהבית.

גם בניו זילנד הוחלט על הקמת ועדה אשר עובדת בימים אלה על הגשת דו"ח אשר יפורסם במאי, ויכלול בין היתר פירוט בנושאים כגון מידע אודות חסרונות מערכת הבריאות שהתגלו במהלך המגפה, תוכניות בנוגע למנגנונים של שיתופי פעולה בין גופים מדיניים שונים והזרמת מימון בזמן אמת למערכת הבריאות. כבר בעת הנוכחית, תוך כדי כתיבת ממצאי הדו״ח, פירסמה הוועדה דיווח כי המגפה הנוכחית חייבת לשמש כזרז לשינוי מהותי ומערכתי במוכנות למגפות עתידיות , החל מהקהילה המקומית ועד לרמות השלטוניות הגבוהות ביותר.

במגזין הטכנולוגיה של IEEE (ארגון מקצועי המוקדש לקידום טכנולוגיות שונות לטובת האנושות) פורסם כי לאחר בחינה של הגורמים שהובילו להשתלטות יעילה על הנגיף במספר מדינות במזרח אסיה, ניתן לשער ששכלול האמצעים ששימשו אותן יוכל לייעל את ההשתלטות על הפנדמיה הבאה.

דוגמה למנגנונים כאלו הם סטריליזציה בעזרת קרני UV-C באורכי גל אשר לא יסכנו את האנשים אשר מתפעלים אותן, בדיקות עם תוצאות מיידיות, "כמו בדיקת הריון", פיתוח מודלים אשר מזהים את ההדבקה של הנגיף תוך התחשבות בהתנהגות האנושית בכל אזור, שימוש בבינה מלאכותית להאצת תהליך מציאת חלקי הנגיף הגורמים להפעלת התגובה החיסונית, המשך מחקר ופיתוח של תרופות אנטי ויראליות לטובת האוכלוסייה אשר באופן בלתי נמנע תחלה גם אם התחסנה, שימוש נרחב יותר ברובוטים במחלקות שבהן מאושפזים חולים עם מחלות מדבקות למניעת הדבקה בקרב אנשי הצוות, ושימוש ברובוטים אפילו במערכי הבדיקות.

בהצהרה שפורסמה באחרונה על ידי התוכנית להגנת הסביבה של האו"ם עלתה העובדה שכמעט כל הפנדמיות הגדולות המתועדות, לרבות הנוכחית, והשפעת הספרדית נגרמו על ידי "העברה זואנוטית" (פתוגן אשר מועבר מחיה אשר נושאת אותו באופן טבעי לבני אדם). זאת בשל מגוון גורמים אשר אינם בהכרח קשורים זה לזה, בניהם אובדן בתי גידול טבעיים עקב כריתת יערות, והצמיחה המהירה של גידול בעלי חיים לטובת האכלת מדינות מתועשות. אלו מביאות לכך שבעלי חיים נמצאים במגע תכוף יותר עם אנשים. הוועדה העלתה את הנושא, בין היתר עקב חשיבותו במניעת מגיפות עתידיות.

בכתבה שפורסמה ב-Wall Street Journal הוצעו מספר צעדים דחופים שעל העולם לנקוט על מנת להגיע מוכן יותר למגפה הבאה, להלן העיקריים שבניהם.

מודל 7-1-7: כל מדינה אמורה להיות מסוגלת לזהות כל התפרצות חשודה חדשה תוך שבעה ימים מיום הופעתה, להתחיל לחקור את האירוע תוך יום אחד, לדווח על כך ואז לפעול בתגובה יעילה - המוגדרת על ידי אמות מידה ברורות וספציפיות לפתוגנים שונים - תוך שבעה ימים.

לחזק את היכולת של מדינות להתכונן ולהגיב: התגובות הטובות ביותר בשעת חירום מסופקות על ידי גופים חזקים ומתוקצבים מספיק ביום-יום אשר יש ביכולתם להגביר את תגובתם בשעת חירום. לעתים קשה לראות את הצורך לתקצב גופים כדוגמת ה-CDC וארגון הבריאות העולמי בשגרה, אך השנה האחרונה הוכיחה שצעד כזה הוא הכרחי.

במקרה של פנדמיה עולמית, יש להעניק סמכות לגופים בקנה מידה עולמי להתמודד איתן: בתור הסוכנות המובילה של האו"ם לבריאות הציבור העולמית, WHO מצטייר כעוגן החיוני למאמצים כאלה. לארגון יש מגבלות ברורות: לעתים קרובות הוא תוקצב פחות, היה חסר יכולת ונרתע מלבקר ממשלות. אך עודנו ממלא כמה תפקידים הכרחיים: מתן הנחיות מבוססות ראיות לבריאות הציבור, מתן פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי, מעקב גלוי אחר נתונים ועזרה למדינות לחזק את מאמצי בריאות הציבור שלהן. נקודה אשר הודגשה מספר פעמים היא שיתוף מידע חיוני בין מדינות שונות אשר יתאפשר בקלות במקרה בו גוף כמו ארגון הבריאות העולמי מנהל את התפרצות המגפה.

מקורות

https://www.npr.org/.../by-the-numbers-the-year-in-the...

https://www.statista.com/.../coronavirus-deaths.../

https://www.bbc.com/news/world-asia-53274085

https://www.nytimes.com/.../coronavirus-immunity-future.html

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32291278/

https://science.sciencemag.org/content/371/6530/741

https://blogs.worldbank.org/.../2020-year-review-impact...

https://www.wickedlocal.com/.../senate.../6725232002/

https://www.berkshireeagle.com/.../article_edae4692-6c9f...

https://theconversation.com/no-more-acting-like-stunned...

https://www.todayonline.com/.../parliamentary-committee...

https://spectrum.ieee.org/.../heres-how-we-prepare-for...

https://www.wsj.com/.../will-we-be-ready-for-the-next...

https://www.nytimes.com/.../covid-vaccine-policy-debate.html

צוות חוקרי מדינט

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

כתבות מומלצות

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

תופעות לוואי בעקבות שימוש בפרופסיה

"כל הגוף מרגיש מחושמל, הכל שורף וכואב": הם רצו לעצור את ההתקרחות. זה הרס להם את החיים

נועם וימן

מתוחכמים ומסתוריים: האנשים שהבלעדיות הפכה אותם לעשירים מאוד