בריאות הנפש בצל המגפה: אלו העובדים שנמצאים בסיכון

מחקרים שסקרו השפעות של מגפות עבר, מצאו כי יותר מ-40% מהחולים סבלו ממחלות פסיכיאטריות פעילות לאחר המגפה, כשהנפוצה ביניהן היתה הפרעת דחק פוסט טראומתית

צוות חוקרי מדינט
מדינט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מסכה על פסל בגני טרוקדרו בפריז
מסכה על פסל בגני טרוקדרו בפריזצילום: בלומברג
צוות חוקרי מדינט
מדינט

שוהם ריגבי ורותם להט

היחס הרווח לקורונה הוא כאל מחלה חריפה שאורכת עד כשבועיים במקרים קלים-בינוניים, וקצת יותר במקרים של מחלה חמורה. אולם, כחצי שנה לתוך המגפה, מחקרים תצפיתיים, כמו גם עדויות של רופאים וחולים רבים, מתארים תסמינים ארוכי טווח, שפוגעים באיכות החיים של המחלימים גם שבועות רבים לאחר השלב החריף של המחלה.

במחקרים תצפיתיים שונים נצפו סימפטומים ארוכי טווח שנמשכו כחודשיים ומעלה בקרב כ-63%-87% מהחולים.

סימפטומים אלה כללו בעיקרם קוצר נשימה (14%-43%); תשישות (16%-53%), תסמינים הקשורים למערכת העיכול (כגון שלשול, בחילות וכו'; 10%-31%); נדודי שינה (20%-24%); כאבי ראש; כאבי חזה; כאבי מפרקים; וירידה כללית באיכות החיים.

סימפטומים ממושכים נוספים העולים ממחקרים תצפיתיים כוללים סיבוכים נוירולוגים ופסיכיאטריים (מצבי רוח, חרדה, טראומה והפרעות הקשורות בסטרס); ירידה בשמיעה וטנטון; ואירועים של קרישיות יתר ויצירת קרישי דם, שעלולים להביא לסיבוכים חמורים כגון שבץ או תסחיף ריאתי.

בראיונות שונים רופאים מדווחים גם על נזק לכבד ולכליות, ורטיגו, נשירת שיער ופריחות, יתר לחץ דם, בעיות לבביות וירידה בסיבולת לב ריאה כסימפטומים העלולים להופיע לטווח ארוך. הרופאים מציינים כי גם בקרב חולים במצב קל-בינוני עלולות להיות פגיעות ארוכות טווח שטרם אופיינו כראוי, ובפרט השפעות על המערכת הקרדיווסקולרית (כגון פגיעה בשריר הלב והפרעות קצב) ועל מערכת הנשימה.

המחקרים שבוצעו עד כה בנושא עלולים ליצור מצג שווא של תחלואה נרחבת בקרב מרבית מהמחלימים. חשוב לשים לב כי מדובר במחקרים תצפיתיים בלבד, שמידת מהימנותם פחותה בהשוואה למחקרים מבוקרים רבי משתתפים, ויש לחכות לתוצאות מחקרים נוספים על מנת להבין את התופעה לעומק.

מאפייני החולים

היקף התופעה עוד לא ברור, ולא ניתן לדעת בשלב זה מי הם החולים הנמצאים בסיכון לסימפטומים והשפעות ארוכות טווח של המחלה החדשה. לפי העדויות עד כה, נראה כי התסמינים ארוכי הטווח מדווחים יותר בקרב חולים קשים, אך ניכר כי הם מופיעים גם בקרב חולים קלים.

חיטוי בית חולים אוגוסטה ויקטוריה בירושליםצילום: אוהד צויגנברג

עדויות של מטופלים ורופאים מתארות חולים נוספים, המכונים "long-haulers", הסובלים מתסמינים ארוכי טווח של לפחות כחודש. מרבית החולים האלה הם צעירים שהיו בריאים ומוגדים כמקרים קלים, שלא אושפזו בטיפול נמרץ ולא היו זקוקים להנשמה מלאכותית.

החולים מתארים פגיעה משמעותית באיכות החיים וסימפטומים המקשים עליהם להתרכז, להתעמל או לבצע פעילות גופנית פשוטה. בנוסף לסימפטומים הידועים של המחלה (חום, שיעול, קוצר נשימה), החולים מדווחים גם על תשישות, ערפול מחשבתי וקשיי ריכוז, צמרמורות, הזעות, שלשול כרוני, קשיי שינה ואיבוד תיאבון. התסמינים הנוירולוגים דווחו באופן עקבי על ידי מטופלים לאורך 8 שבועות, בפרט קשיי ריכוז וקשיי שינה.

ממצאים אובייקטיבים

כל הסימפטומים שצוינו עד כה הם סימפטומים סובייקטיבים התלויים בדיווחים של המטופלים, ולכן קשה למדוד, לאמת ולבדוק את מידת חומרתם. אולם אי אפשר להתעלם מהנתונים המובהקים העולים במחקרים ומהדיווחים הרבים בעיתונות וברשתות החברתיות.

בנוסף לסימפטומים הסובייקטיבים, פורסמו מחקרים שמצאו מדדים אובייקטיבים המעידים על פתולוגיה ממושכת בקרב החולים. מחקרים אלה מדגימים ממצאים רדיולוגיים של פתולוגיה ממושכת בריאות ובלב, ובדיקות תפקודי ריאה (ספירומטריה) חריגות - כל אלה מחזקים ומאששים חלק מהתלונות של המטופלים, ואת ההבנה שבמקרים מסוימים, לקורונה עלולות להיות השפעות לטווח ארוך.

השפעות המגפות על בריאות הנפש

בנוסף להשפעות הפיזיולוגיות בקרב מחלימים, באחרונה מובאת לתשומת הלב גם ההשפעה על בריאות הנפש של החולים והמחלימים בפרט, ושל הבריאות הנפשית של האוכלוסייה באופן כללי.

מחקרים שסקרו השפעות של מגפות עבר, מצאו כי יותר מ-40% מהחולים סבלו ממחלות פסיכיאטריות פעילות לאחר המגפה, כשהנפוצה ביניהן היתה הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD); אחריה דיכאון; הפרעות כאב סומטיות; התקפי חרדה; והפרעה טורדנית כפייתית (OCD).

אחת מאוכלוסיות הסיכון הבולטות לתחלואה נפשית היא עובדי מערכת הבריאות. במחקרים נמצא קשר מובהק בין עבודה במערכת הבריאות בזמן ההדבקה לבין תחלואה פסיכיאטרית, ובפרט PTSD.

אוכלוסיית סיכון נוספת להתפתחות הפרעות נפשיות היא ילדים. באחד המחקרים על מגפת הסארס נמצא כי יותר מ-30% מהילדים ששהו בבידוד או בסגר במהלך המגפה הציגו תסמינים המתאימים ל-PTSD. בנוסף, נמצא קשר בין הופעת PTSD אצל אחד ההורים לבין הופעתו בקרב ילדי המשפחה.

עובדים במחלקת מונשמי קורונה במרכז הרפואי שמירצילום: אוהד צויגנברג

ממחקרים עדכניים שסקרו את השפעת קורונה על בריאות הנפש עלו נתונים דומים. במאמר שסקר 150 פרסומים בנושא, ופורסם ביולי האחרון, עולה כי התגובות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר למגפה היו חרדה, דיכאון ותסמיני לחץ-טראומטי. תופעות אלה הופיעו בפרט בקרב מחלימים, אך גם בקרב האוכלוסיה הכללית. כמו כן, ההשפעה המשמעותית ביותר נמצאה בקרב עובדי מערכת הבריאות ובקרב אלו עם מחלה נפשית/פיזית ידועה.

מהמחקרים השונים עולים גורמי סיכון וגורמים מגנים לתחלואה נפשית לנוכח מדיניות סגר ובידוד, שאותה כולנו חווים בחודשים האחרונים. חלק מגורמי הסיכון להתפתחות תחלואה נפשית הם חוסר אספקת מצרכים בסיסיים וחוסר במידע מהימן וברור מטעם הרשויות בנוגע לנהלים והנחיות בימי המגפה. דוגמאות לגורמים מגנים מפני התפתחות תחלואה נפשית הם תמיכה חברתית ונגישות לשירותי בריאות הנפש, וכן מסרים מגורמים מקצועיים שיכולים להגביר את החוסן הפסיכולוגי באוכלוסייה.

כיצד ניתן להתמודד עם ההשלכות?

במטרה למנוע תחלואה ארוכת טווח משמעותית, ולחזור לשגרת חיים מלאה ככל הניתן בקרב המחלימים, פורסמו כמה הנחיות והמלצות כיצד לבצע מעקב אחרי ההשלכות האפשריות של קורונה.

עם זאת, עוד לא גובשו המלצות רשמיות, ויש עוד צורך ללמוד את המחלה והשלכותיה על מנת להבין כיצד לעזור למחלימים. מרבית ההמלצות שפורסמו רלוונטיות בעיקר לחולים שאושפזו בבתי החולים בתקופת המחלה.

בתור התחלה, יש להיות במעקב עם הרופא המטפל, בעיקר אם ממשיכים סימפטומים שמפריעים בחזרה לשגרת החיים. בנוסף, מומחים ממליצים לבצע פעילות גופנית בעצימות נמוכה/בינונית בבית במשך 8-6 שבועות מהשחרור מבית החולים, אם המצב מאפשר ובאישור הרופא המטפל.

מומחים ממליצים לא להזניח או להתעלם מהבריאות הנפשית שעלולה להיפגע גם כן, ויש להיוועץ בגורמים מקצועיים מהתחום בעת הצורך.

השפעות ארוכות טווח של שפעת

נכתב כבר רבות על כך שקורונה שונה ממחלת השפעת, וכי אין מקום להניח שמדובר באותו מהלך מחלה. גם בהיבט של ההשפעות ארוכות הטווח, המחלות נבדלות אחת מהשנייה. כמו בכל מחלה, עלולים להיות סיבוכים בהחלמה או אחריה, אך נראה בשלב זה כי הם אינם בהיקף נרחב בהשוואה לתופעה של המחלימים מקורונה.

מחקרים שונים מצאו מעט השפעות ארוכות טווח של נגיף השפעת (זן H1N1), בעיקר בקרב חולים שהיו במצב קשה. אחד המחקרים מצא כי תקופת ההחלמה, שכוללת בין השאר את החזרה לנורמה של תפקודי הריאות ומדדי הדלקת, עלולה לקחת עד חודשיים, אך לא הוזכר האם הדבר מלווה בסימפטומים או מגביל את המחלימים בתפקוד יומיומי.

בנוסף, מחקרים שביצעו בדיקת מעקב כשנה לאחר השחרור מבית החולים, מצאו פגיעה קלה בתפקוד מערכת הנשימה, שהתבטאה בקוצר נשימה במאמץ, והודגמה בבדיקות תפקודי ריאה במנוחה ובמאמץ ובממצאים חריגים בדימות, הן בחולים קלים והן בחולים קשים. כמו כן, נמצאו עדויות לתחלואה נפשית שבאה לידי ביטוי בהפרעות חרדה, דיכאון ועלייה בסיכון ל-PTSD, לצד ירידה באיכות החיים הכללית בקרב החולים הקשים (חולים שחוו ARDS ואושפזו בטיפול נמרץ). בנוסף, מחקרים מצאו שלא כל החולים חזרו לעבודתם במהלך השנה לאחר השחרור מהאשפוז, וכי הדבר תלוי בחומרת המחלה.

ולסיום, בנימה אישית, ככל שעובר הזמן אנו מגלים יותר ויותר על קורונה. חשוב לא להיכנס לפאניקה מהכתוב לעיל, מכיוון שהיקף התופעה וגורמי הסיכון עוד אינם ברורים מספיק. מתקיימים בימים אלו מאות - אם לא אלפי - מחקרים ברחבי העולם, שבודקים ועוקבים אחר החולים והמחלימים, ויש להתאזר בסבלנות ולא לרוץ למסקנות מרחיקות לכת לפני שיש בידינו מידע מבוסס.

עם זאת, לאור מידע ממגפות קודמות ועל סמך המעט הידוע מהמגפה הנוכחית, יש לשים דגש ולא להתעלם מהבריאות הנפשית שלנו ושל קרובינו, מכיוון שלמדיניות סגר ובידוד, בשילוב עם גורמים נוספים, עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת אם לא יטופלו כראוי.

מקורות

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.08.12.20173526v1.full.pdf

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2589537020302078

https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14992027.2020.1798519

https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2768351

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7309913/

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.07.29.20164418v1?rss=1

https://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/fullarticle/2768916?guestAccessKey=698ebd4c-5c29-4069-9ef6-8839bcbc07de&utm_source=For_The_Media&utm_medium=referral&utm_campaign=ftm_links&utm_content=tfl&utm_term=072720

https://ashpublications.org/blood/article-lookup/doi/10.1182/blood.2020007938

https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.08.11.20172742v1?rss=1

https://www.sciencemag.org/news/2020/07/brain-fog-heart-damage-covid-19-s-lingering-problems-alarm-scientists

https://medicalxpress.com/news/2020-08-long-term-symptoms-complications-covid-.html

https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/article-abstract/415378

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18790829/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24618142/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32729312/

https://academic.oup.com/qjmed/article/113/8/531/5860841

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7427118/

https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0133698

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3138433/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22948576

צוות חוקרי מדינט

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

כתבות מומלצות

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה

יש ענפים שבהם עליית השכר מחווירה בהשוואה לביקוש

לזה אתם קוראים העלאת שכר? המעסיקים שימשיכו לרעוב לעובדים

יהונתן כהן

פי 150 צ'קים חוזרים: הנורות האדומות שלא נדלקו בגיבוי, ואיך איבד יהונתן כהן את רוב ההשקעה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

נעה ברויאר. "שתיתי יין עם חברות, וחברה אחת הציעה לי להתמחות בלחם. כעבור חודשיים מצאתי עבודה במאפייה"

"אני חיה קצת כמו אזרח ותיק. ויתרתי על חופשות וכסף, אבל אני שמחה יותר"

פרייבט אקוויטי

התעשייה שמוצצת את לשד הכלכלה האמריקאית גדלה ללא מעצורים