עד הקיץ זה יעבור? על קורונה ומזג אוויר

מאז פרוץ המגפה הועלו הרבה השערות בנוגע לגורל הנגיף עם בוא הקיץ. ואולם, לא סביר כי התחממות מזג האוויר לקראת הקיץ תביא לעצירת התפשטות הנגיף, אלא להאטה בלבד במקרה הטוב

צוות חוקרי מדינט
מדינט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קאפקייקס עם מסיכה בבנגקוק
קאפקייקס עם מסיכה בבנגקוקצילום: Sakchai Lalit/אי־פי
צוות חוקרי מדינט
מדינט

שוהם ריגבי

"הווירוס ייעלם באפריל", הכריז נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לפני כחודש. בפועל, אפריל עתיד להיות אחד החודשים הקשים שתדע האומה האמריקאית בעקבות המשך ההתפשטות של הנגיף בארה"ב.

מאז פרוץ המגפה הועלו הרבה השערות בנוגע לגורל הנגיף עם בוא הקיץ. בטור זה נסקור את התיאוריות השונות ומה עומד מאחוריהן.

תקציר: לא סביר כי התחממות מזג האוויר לקראת הקיץ תביא לעצירת התפשטות הנגיף.

רקע

מחקרים שבחנו את דפוסי העונתיות של נגיפים התמקדו בעיקר בנגיף הגורם לשפעת. מחלת השפעת משויכת לחודשי החורף ופוגשת אותנו בין החודשים אוקטובר עד מארס.

בתחילת המגיפה, דפוסי ההתפשטות של וירוס קורונה נראו אטיים יותר במדינות בחצי הכדור הדרומי (שכרגע נמצאות בעונת הקיץ), ועל כן הועלתה ההשערה כי התנהגות הנגיף תהיה דומה לזו של נגיף השפעת, אך עדיין לא ברור מה תהיה השפעת מזג האוויר על התפשטות הנגיף.

מה אומרים הגורמים הרשמיים?

הארגונים WHO ו-CDC ציינו כי מחלות נשימתיות מתאפיינות בעונתיות, ולכן יש תקווה שתהיה בלימה של התפשטות הנגיף עם בוא הקיץ.

גולש על סאפ בולדיווסטוק, רוסיהצילום: STRINGER/רויטרס

דברים אלו נאמרו תוך הסתייגות משמעותית, ושני הארגונים מנחים להתכונן למצב בו עליית הטמפרטורה והלחות לא יעצרו את התפשטות הנגיף.

מה קרה בהתפרצויות קודמות?

אחד מבני משפחתו של הנגיף, SARS-CoV-1, גרם להתפרצות בפברואר 2003, וכשהגיעו החודשים החמים, מספר המקרים ירד באופן משמעותי עד שכמעט נעלם לחלוטין.

למזג האוויר היתה ככל הנראה השפעה חיובית על היעלמות הנגיף, אך מקרים חוזרים שתוארו בקנדה לאחר שהסתיימה ההתפרצות הגדולה של הנגיף יכולים להעיד כי למעשה צעדי המנע שננקטו (בידוד, ריחוק חברתי) היוו את התרומה המשמעותית ביותר למיגור המגפה.

במקרה של SARS-CoV-1, צעדים מניעתיים אלה היו יעילים יותר מפני שהיה קל יותר לזהות את הנדבקים ולבודד אותם בהתאם. (4)

אז מה אומרים המומחים?

פרופ' מארק ליפשיץ, מומחה לאפידימיולוגיה מהרווארד, טוען כי ייתכן שתהיה השפעה חיובית של מזג האוויר על הבלימה של התפשטות המגפה בקיץ, אך הוא צופה כי השפעה זו תהיה צנועה, ולא יהיה בה די על מנת לעצור את המגפה. בדבריו הוא מתבסס על גורמים סביבתיים, התנהגותיים ופיזיולוגיים ומתייחס גם לדמיון של הקורונה לנגיפים אחרים.

בפרסום נוסף המגיע מהרווארד, נותחה ההתפשטות הגיאוגרפית של המגפה בהתאם לתנאי מזג האוויר במדינות ובמחוזות השונים, בדגש על אחוזי הלחות בכל איזור. נראה כי על פי הניתוח הסטטיסטי, תנאי הסביבה לכשעצמם לא בהכרח יכולים להביא לירידה בכמות מקרי ההדבקה.

נזירים בפנום פן, קמבודיהצילום: Heng Sinith/אי־פי

במחקר נוסף בנושא, חוקרים מבייג'ין השתמשו בנתונים של 4,711 מקרים בסין, ובשימוש באנליזה סטטיסטית ובאמצעי מידול שונים, הם הגיעו למסקנה כי טמפרטורות גבוהות ולחות גבוהה יפחיתו את קצב ההעברה של הנגיף.

במאמר מטעם חוקרים מ-MIT נותחו דפוסי התפשטות הנגיף לפי אזורים ומזג אוויר. מהמחקר עולה שהבלימה של התפשטות הנגיף בעקבות שינויי מזג האוויר בקיץ תהיה מוגבלת באזור צפון אירופה וצפון אמריקה. תוצאות נוספות:

1. החוקרים ראו כי כ-90% ממקרי העברת הנגיף התרחשו באזורים עם טווח טמפרטורה של 17-3 מעלות צלזיוס, ולחות אבסלוטית של 4-9g/m3 (אנו רגילים לראות נתוני לחות באחוזים, אך חשוב להבין כי אחוזי הלחות תלויים בכמה גורמים, כולל טמפרטורה, ולכן משתנים בין אזורים).

2. במדינות שבהן תנאי האקלים הממוצעים (טמפרטורה, לחות אבסוליטית) בינואר-מארס גבוהים יותר, שיעור מקרי ההדבקה היה נמוך משמעותית.

3. בנוסף, הקשר המנגנוני בין לחות אבסלוטית לבין התפשטות הנגיף אינו ידוע עדיין. החוקרים מעריכים כי גם אם אכן תהיה השפעה של הלחות על התפשטות הנגיף, עד יוני השפעת זו צפויה להיות זניחה ברוב אזורי צפון אמריקה ואירופה, עקב לחות אבסולוטית נמוכה. לעומת זאת, באזורים באסיה שבהם צפויים נתוני לחות אבסולוטית גבוהים יותר (עקב עונת המונסונים) השפעה זו צפויה לגדול, כלומר הלחות עשויה להאט את קצב העברת הנגיף.

4. חשוב לציין שהחוקרים מסתייגים מאמירות אלו, וטוענים כי אין בתוצאות האלו לחזות כי התפשטות הנגיף באזורים חמים ולחים תיבלם לחלוטין, וכי יש לנקוט באמצעי מנע חברתיים להאטת ההעברה.

לסיכום, נראה כי מזג האוויר החם לא יבלום את התפשטות הנגיף, ובמקרה הטוב רק יביא להאטה. נקיטת אמצעים חברתיים, דוגמת בידוד חברתי וסגר והקפדה עליהם, הוכיחו את עצמם כאמצעים הטובים והיעילים ביותר לבלימת התפשטות הנגיף.

ספסל בשדרות בן גוריון בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

הכותבת היא חוקרת רפואית במדינט

בכתיבת הטור סייעה רותם להט, חוקרת רפואית במדינט

צוות חוקרי מדינט

מדינט | מדינט מדיקל אינטליג'נס

מדינט מדיקל אינטליג'נס בע"מ משלבת יכולות מודיעין בעולם הרפואה, ומפעילה ברמה היומיומית מערך חוקרים שנועד לאתר ולנתח מידע רפואי חיוני, עדכני ואובייקטיבי עבור חולים שאובחנו במחלות מורכבות ועבור רופאים. שיתוף הפעולה בין מדינט ל-TheMarker הוא חלק מהתגייסות החברה למאמץ העולמי לאתר מידע מהימן על וירוס קורונה - כל דבר שיקדם חוסן והחלמה. כותבות הבלוג הן חוקרות רפואיות במדינט.

כתבות מומלצות

נתניה פרוייקט גינדי

חשבתם שהדירות בישראל יקרות? חכו ל"מס מגדלים" של 20 אלף שקל לדירה

שכונת הדר בחיפה

"אפסיד 400 שקל בחודש למשך עשור, אבל זה יתאזן": המשקיעים החדשים בנדל"ן

RUSSIA EV CHARGERS

שוד הנחושת: מה קרה ל-7,000 טונות של המתכת - ולמה זה צריך להדאיג אותנו

ג'ניפר דודנה

התגלית שלה שינתה את העולם. איך צריך להשתמש בה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אילוסטרציה קולג' סטודנטים

מה היא הדרך להשיג חיים טובים? הנוסחה שמזעזעת את הצעירים

בית למכירה

המתווכת מצאה קונה שמוכן לשלם יותר - והרגיזה את בעלת הדירה: "קילקלתי לה את התוכניות"