מחדל או תוצאה צפויה מראש: האם ניתן למנוע לחלוטין אובדן מנות חיסון?
הניסיון למנוע אובדן מנות חיסון מהווה אתגר לוגיסטי כלל מערכתי בעל השפעה רפואית, כלכלית, ערכית וציבורית, והפחתתו צריכה להוות מטרה עבור כלל הגורמים העוסקים בנושא
כך בדקו את יעילות החיסונים - והאם הם בטוחים גם לבעלי מחלות רקע?
על פי ההמלצה הרשמית כיום, אין מניעה ואף מומלץ לחסן אנשים הנחשבים מדוכאי חיסון. חולים אלה נמצאים בסיכון מוגבר לפיתוח סיבוכים ותמותה מקורונה, ולכן על אף שקיים חשש שהם לא יפתחו תגובה יעילה כנגד הווירוס, מומלץ לחסנם
לייצר את החיסון זה החלק הקל - עכשיו מאיפה נביא מילארדי מזרקים?
בטור זה אסקור את האתגרים הלוגיסטיים העומדים בפני החברות, הארגונים והממשלות שאמונים על אספקת החיסונים לקורונה, כמו גם הפתרונות המוצעים לבעיות אלו
האם הבדיקות המהירות לגילוי קורונה נכשלו?
המבחנים הדגימו רגישות של כ-80% בנוגע לנבדקים המציגים סימפטומים של קורונה, אך עבור נבדקים ללא סימפטומים נמצא כי רמת הרגישות של הבדיקה היא נמוכה ביותר
כיצד נעלמו מדינות המזרח מכותרות המגפה - ומה אפשר ללמוד מהן?
איך דווקא המדינות שמהן התפשטה המגיפה רושמות נתוני תחלואה נמוכים והאם הנתונים שהן מפרסמות מדויקים
החיסון של פייזר: סיבה לאופטימיות או תקוות שווא?
על פי פרסומים ב-Nature, בתוך פחות משנה מאז גילוי הנגיף ישנם כ-200 חיסונים הנמצאים בפיתוח, כשיותר מ-40 מהם נמצאים בשלבים מסוימים של ניסויים קליניים
כך התמודדו מנהיגי העולם עם הקורונה - וכיצד זה השפיע על הפופולריות שלהם?
פופולריות מנהיגים היא נושא מורכב, ואינו קשור בצורה בלעדית למצב התחלואה או התפשטות המגפה. נושאים שונים כמו מצב כלכלי וחברתי במדינה, תזמון פעולות וסגנון הנהגה אישי, עשויים להוות גורמים משפיעים
האם ויטמין D עוזר להתמודד עם תחלואה בקורונה?
תוצאות מחקר בספרד שבדק את הקשר בין ויטמין D לתחלואה בקורונה, הראו כי בקרב קבוצה שטופלה בויטמין D מספר האשפוזים בטיפול נמרץ היה נמוך יותר משמעותית. מה ניתן להסיק מכך בנוגע לטיפול במגמה
כיצד הפגנות משפיעות על רמת התחלואה בקורונה?
אף על פי שיש קווי דמיון מסוימים בין הפגנות ברחבי העולם, צריך לזכור שכל הפגנה היא שונה ומתקיימת בתוך תרבות עם נורמות שונות
מה עומד מאחורי עצירת הניסויים בחיסון לקורונה - ומה משמעותה?
עצירת הניסויים בטיפול נגד קורונה מעידה על עמידה בקריטריוני בטיחות ואתיקה חשובים. יש שיגידו כי מדובר דווקא בחדשות מרגיעות
שוודיה ניסתה להגיע לחסינות העדר. האם היא הצליחה בכך?
על אף הכחשת הגורמים הרשמיים במדינה, רבים מתייחסים למדיניות בשוודיה ככזו שמטרתה להגיע לחסינות עדר, ומביעים ביקורת על כך שאין די ראיות התומכות בהצלחת מדיניות מסוג זה בעבר
כשמדע נהפך לפוליטי - בפעם הראשונה אי פעם כתבי העת המדעיים נוקטים עמדה
מוסדות מדעיים ובכירים בארגונים כגון ה-FDA והמרכז לבקרת מחלות ספגו ביקורת מצד הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ. כל אלה, יחד עם העובדה שהממשל האמריקאי הציג מידע כוזב, היוו "הקש ששבר את גב הגמל"
חסינות עדר - כרוניקה של כישלון ידוע מראש?
פיתוח חסינות עדר הוא אמנם רעיון שטומן בחובו תקווה גדולה, אך הוא תלוי בכך שאנשים ישרדו את המחלה, יפתחו חסינות ויפחיתו את רגישות האוכלוסייה הכללית להעברה של הנגיף. דברים אלה טרם הוכחו בהקשר של מגפת הקורונה
האם מחלימים מקורונה מוגנים מפני הדבקה חוזרת?
אחד הנושאים החשובים העומדים על הפרק מאז פרוץ הקורונה הוא סוגיית ההדבקה החוזרת והחסינות מפני הנגיף. בטור זה נסכם את הממצאים החדשים בנושא הדבקה מחדש וחסינות, ונדבר על ערכן של בדיקות הנוגדנים והמשמעות של אבולוציית הנגיף בחודשים האחרונים
היום שאחרי: איך נצא באופן מסודר ובטוח מהסגר?
ככל שלאוכלוסייה יש נורמות של מפגשים חברתיים רבים יותר, על המדינה לנקוט אמצעי מניעה מחמירים יותר לאורך יציאתה מהסגר, לבצע יותר בדיקות וחקירות אפידמיולוגיות, וכן לאכוף אמצעי ריחוק חברתי מחמירים יותר כדי למנוע גל משמעותי נוסף של תחלואה
לא רק מחלות רקע: מדוע מבוגרים פגיעים יותר בפני נגיף הקורונה?
מה קורה למערכת החיסון כשאנחנו מזדקנים, ואיך זה מתקשר למחלת הקורונה? בטור הזה ננסה להבין יותר לעומק למה הסיכוי למחלה הקשה ולתמותה גדלים בקשר ישיר עם הגיל
בריאות הנפש בצל המגפה: אלו העובדים שנמצאים בסיכון
מחקרים שסקרו השפעות של מגפות עבר, מצאו כי יותר מ-40% מהחולים סבלו ממחלות פסיכיאטריות פעילות לאחר המגפה, כשהנפוצה ביניהן היתה הפרעת דחק פוסט טראומתית
האם סגר יעיל בהתמודדות עם הקורונה?
על רקע הדיבורים על סגר נוסף בתקופה הקרובה, ראוי לקחת בחשבון כי ישנן מדינות שהצליחו לשמור על שיעורי הדבקה נמוכים גם ללא סגר מלא
על חיסונים, חסינות ומה שביניהם
קיימים פרסומים רבים בנוגע לבדיקות נוגדנים, המשמעות שלהן בהבנת התפשטות המגפה ובפיתוח חסינות בקרב מחלימים, וכן פיתוח חיסונים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2. יצאנו לעשות סדר בסוגיה, ולסקור את המידע העדכני בנוגע לבדיקות הסרולוגיות, הנוגדנים והחיסונים שנבדקו עד כה
מגפת אי הוודאות: למה אנחנו יודעים כל כך מעט על הקורונה?
היינו מצפים שעם כל כך הרבה מאמרים שפורסמו כבר היינו יודעים קצת יותר על הנגיף והמחלה. חלק נכבד מעולם המדע התגייס לטובת חקר הנגיף ומנגנוני המחלה, ומדענים רבים עזבו את עבודתם לטובת העניין. עם זאת, עוד רב הנסתר על הגלוי ויש עדיין סימני שאלה מאוד גדולים