קיימים פרסומים רבים בנוגע לבדיקות נוגדנים, המשמעות שלהן בהבנת התפשטות המגפה ובפיתוח חסינות בקרב מחלימים, וכן פיתוח חיסונים כנגד נגיף ה-SARS-CoV-2. יצאנו לעשות סדר בסוגיה, ולסקור את המידע העדכני בנוגע לבדיקות הסרולוגיות, הנוגדנים והחיסונים שנבדקו עד כה
היינו מצפים שעם כל כך הרבה מאמרים שפורסמו כבר היינו יודעים קצת יותר על הנגיף והמחלה. חלק נכבד מעולם המדע התגייס לטובת חקר הנגיף ומנגנוני המחלה, ומדענים רבים עזבו את עבודתם לטובת העניין. עם זאת, עוד רב הנסתר על הגלוי ויש עדיין סימני שאלה מאוד גדולים
בטור הזה נעסוק בדוגמאות ומחקרים ראשוניים בנוגע לחולים קלים שסובלים מתופעות ארוכות טווח. אנו לא יודעים עדיין מה שכיחותם של מקרים אלו באוכלוסייה, וככל הנראה מדובר במיעוט מהחולים, אך ננסה להבין מה ההשפעות ארוכות הטווח של סארס ו-MERS, ולמה אפשר לצפות בהמשך
באחרונה פורסמו מספר מחקרים שתיארו טיפול בחולי קורונה קשים או מונשמים בעזרת פלזמת מחלימים - פלזמה מאדם שהחלים מקורונה ופיתח נוגדנים נגד הנגיף - ונצפתה מגמת שיפור אצל רוב החולים. בזכות זמינות ומהירות הטיפול, האיחוד האירופי כבר הכריז על שיתוף פעולה בין מדיני בנושא
אחד האתגרים העומדים בפני מדענים בתקופה האחרונה הוא להצליח להבדיל בין הדבקה שנעשית על ידי חולים פעילים, לעומת הדבקה שנעשית על ידי נשאים אסימפטומטיים או חולים פרה-סימפטומטיים
התשובה לשאלה השנייה שנויה מאוד במחלוקת ומתנהל סביבה בימים האחרונים דיון נחרץ בין מומחים מרחבי העולם. בטור זה נציג את העמדות השונות בנוגע לנושא זה, מה ידוע לנו עד כה מבחינה מדעית, ואיך כל זה קשור לצ'ארלס דרווין?
מחקרים חדשים שבדקו את דרכי ההעברה המוכרות של הנגיף - דרך משטחים, מזון, צואה ודיבור - מציגים בשורות מרגיעות. עם זאת, עדיין חשוב להישמע להוראות משרד הבריאות, לשטוף ידיים, להימנע ממפגשים צפופים בחלל סגור ולעטות מסכות
חוקרים שבדקו דם שנלקח ממתנדבים בריאים בשנים 2018-2015, שכמובן מעולם לא נחשף לנגיף, גילו שכמחצית מדגימות הדם כבר הכילו תראים חיסוניים ש"זכרו" ותקפו את נגיף הקורונה החדש - שאותו מעולם לא פגשו
שתי חברות הודיעו בשבוע האחרון שהן סיימו בהצלחה את שלב 1 של המחקר הקליני, וקבוצת חוקרים נוספת מסין פירסמה תוצאות ראשוניות של שלב 1 של המחקר הקליני
גרמניה, האי היפני הוקאידו וסינגפור מתמודדות עם גל שני של קורונה, לאחר שהתמודדו עם הגל הראשון בהצלחה. מומחים רבים סבורים כי על מנת להקטין את היקף הנזקים הצפוי, יש להמשיך לבדוק את האוכלוסייה באופן נרחב
כדי לענות על השאלה שמטרידה רבים ברחבי העולם, חשוב להבין את הפרמטרים השונים שמשפיעים על התפתחות חסינות ואת ההבדל בין הדבקה מחדש והפעלה מחדש
מה שבסופו של דבר מאפשר לגוף לפתח תגובה חיסונית לנגיף זה הצגה של האנטיגן לתאי מערכת החיסון האחרים. חיסונים פעילים נועדו לייצר את התהליך הזה, אך יש כמה דרכים שונות להביא לאותה תגובה
לפי העדויות שפורסמו עד כה, ילדים עלולים להעביר את הנגיף למבוגרים, אך בשיעור נמוך יותר מאשר הדבקה בקרב מבוגרים. נושא פתיחת בתי הספר הוא שנוי במחלוקת בכל רחבי העולם, אך אין עדויות חד משמעיות בנוגע לתפקיד הילדים בשרשרת העברת הנגיף בקהילה
נכון להיום, לא הוכח כי טיפול בתאי גזע יכול להיטיב או להרע עם חולי קורונה, והטיפול לא אושר לשימוש באף מדינה בעולם
רופאים רבים ברחבי העולם מתנגדים לשיטת ההנשמה שהייתה נהוגה עד כה בחולי קורונה, וקוראים לשינוי הפרוטוקולים ולשימוש מושכל במכונות ההנשמה
בדיקות הקורונה בארץ מצטמצמות, ובמקביל עולה האפשרות שיתבצעו בדיקות סרולוגיות. שוהם ריגבי ורותם להט מסבירות על היתרונות והחסרונות של הבדיקות, ולמה לא התחילו להשתמש בהן מוקדם יותר
מחקרים טוענים כי במדינות עם מדיניות חיסונים נגד שחפת התחלואה והתמותה נמוכות יותר מקורונה. נכון להיום הקשר הזה הוא תיאורטי בלבד, אך כמה מחקרים קליניים כבר החלו לבחון את הנושא לעומק
בכל יום אנו שומעים על סערת ציטוקינים, הפקת נוגדנים ממחלימים ועל תרופות שמדכאות או מגבירות את תגובת מערכת החיסון במהלך המחלה, והגיע הזמן לעשות קצת סדר בנושא
ישנן הרבה סיבות בעד ונגד שימוש במסכה במרחב הציבורי, אך חשוב לזכור ולהפנים כי האמצעי העיקרי למניעת התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה הוא הקפדה על ריחוק חברתי, בידוד במקרה הצורך והיגיינה נאותה
ישנם פרסומים רבים בתקופה זו, אך יש צורך בעין ביקורתית על מנת להבדיל בין עיקר ותפל. העיקר - לא להאמין לכל ידיעה שמפורסמת